אוהבים אותך!
אני כל חיי ניסיתי לא לתת למחלה לשלוט ולנסות לשלוט בחיי בעצמי. אפילו התפללתי על כך לה' ממש ממש בכוח. ואיזה פלא- זה לא עבד.
מה הפלא בעצם? מה בעצם ביקשתי, ביקשתי לשלוט! אמרתי לה'- "אתה הכי חזק, רק אתה יכול לשחרר אותי, שחרר אותי כדי שאני אשלוט בחיי כי התאווה שולטת בהם לא טוב ובתכלס, בנינו, אתה מלך העולם ושליט נהדר, אבל תעשה לעצמך טובה, בא לא נשווה אותך אליי. אתה לא בליגה שלי חבר. אני אקח מפה את הפיקוד על חיי בתור המבוגר האחראי. אתה עם הכוח תעיף את התאווה ואני עם השכל אמשיך מפה". אז מה הפלא שהוא לא שיחרר אותי מהתאווה.
כיום אני מנסה משהו קצת אחר, אני מנסה פשוט להפסיק לשלוט בחיים שלי, לתת הכל לה'. הוא זה שיעשה כרצונו ואני אנסה לקבל את הכל בשלווה מתוך ידיעה שזה רצונו.
אני לא מבקש להשתחרר מהתאווה בשביל לשלוט בחיי, אלא אבקש להשתחרר מהתאווה בשביל שזה יהיה עדות לכוחו של ה', איך הוא הצליח להוציא אדם מעומק מצרים ולקרוע לו את הים ולתת לו חיים חדשים. אני מבקש ממנו לשחרר אותי מהתאווה כדי שאוכל להיות מחובר לעולם האמיתי, לעצמי ואליו ולא לברוח כל הזמן לתאווה וחיבור זה יעזור לי למלא את רצונו בצורה טובה יותר.
בגלל זה בעצם, אני משתדל להפסיק להסתכל על העתיד. מה אכפת לי אם אהיה נקי 90 יום או 1000000 יום? מה זה ענייני? אלו לא חיי, זה בידי ה'. אני פה אך ורק בשביל למלא את חלקי ולעשות את הפעולות של התוכנית. את הפעולות אני עושה כדי לאפשר לו בעצם להיכנס לחיי וכדי להפסיק לעשות את רצוני ולהתחיל למסור את חיי לו ולעשות את רצונו. לכן כל מה שאכפת לי, הוא אם היום אני מחובר אליו ועושה את הפעולות או שחס וחלילה אני ממשיך היום להתנתק ממנו ומהמציאות ולא עושה את הפעולות ולא עושה את רצונו.
'רק להיום', זה כל מה שחשוב לי. לא רוצה חיי נצח, לא מבקש להיות נקי כל חיי ולא שום דבר, רק יום אחד להיות מחובר אליו. חיי לא שלי, הם שלו. העתיד והעבר שלי לא בידי, רק היום.
