"ספר זה הוא סיפורו של ילד בחיפוש אחר זהותו, תוך כדי תהליך של פסיכותראפיה. הספר הוא תוצאת ניסיון חייו של ילד קטן בשם דיבס. כאשר יצא ילד זה ונתקל במפתיע בכוחות החיים, צמחה בתוכו הכרה חדשה של ערך עצמו, ועמה תגלית עוצרת נשימה שגילה – כי יש בו עמידה וחכמה, וכי אלה מתפשטים ומצטמצמים, ממש כדרך הצללים, המושפעים על ידי השמש והעננים.
דיבס חש עמוקות את התהליך המורכב של הגידול, את החתירה למתות-חיים היקרות מפז, את הטבילה באור החמה של תקוותיו ובגשם יגוניו. אט אט, מנסה תמיד, גילה דיבס כי בטחון עולמו אינו נמצא כולו מחוצה לו, וכי המרכז המייצב, אחריו ביקש בעוצמה כה רבה, נמצא עמוק בתוך עצמו."
הגעתי ל91 ימים. האמת שאני מלכתחילה לא החשבתי את הספירה הזו משום מה, אבל כאן אני רואה שכן עושים מזה ענין גדול. רציתי לסכם את 90 הימים האלו בקצרה והדרך הכי טובה שמצאתי היתה הציטוט הזה מתוך הספר הנפלא "דיבס - הילד המחפש את זהותו".
אני יביא את הקטע שוב, והפעם אכניס כמה שינויים וישייך אותו אלי.
"סיפור זה זה הוא סיפורו של אדם בוגר בגילו ותינוק בהתפתחותו הרגשית בחיפוש אחר זהותו, תוך כדי תהליך של הצטרפות לתכנית 12 הצעדים. הסיפור הוא תוצאת ניסיון חייו של אדם בוגר בשם מנחם. כאשר יצא אדם זה מתוך עולמו הפנימי בו היה תקוע עשרות שנים ונתקל במפתיע בכוחות החיים, צמחה בתוכו הכרה חדשה של ערך עצמו, ועמה תגלית עוצרת נשימה שגילה – כי יש בו עמידה וחכמה, וכי אלה מתפשטים ומצטמצמים, ממש כדרך הצללים, המושפעים על ידי השמש והעננים.
מנחם חש עמוקות את התהליך המורכב של הגידול, את החתירה למתות-חיים היקרות מפז, את הטבילה באור החמה של תקוותיו ובגשם יגוניו. אט אט, מנסה תמיד, גילה מנחם כי בטחון עולמו אינו נמצא כולו מחוצה לו, וכי המרכז המייצב, אחריו ביקש בעוצמה כה רבה, נמצא עמוק בתוך עצמו."
תודה לכל החברים הנפלאים על המתנה היקרה מפז של ההיכרות עמכם.