עניין הכרת הטוב מול הכרת הרע
על עניין הכרת הטוב ככלי הכרחי כבר דיברו רבים וטובים ממני אז לא ארחיב עליו.
עלה בדעתי שיש גם עיקרון חשוב לערך הכרת הרע- או במילים יותר ידידותיות "הכרת החיסרון".
כמו שבשביל להחלים אני חייב לזכור כמה טוב יש בי וכמה טוב הקב"ה עושה איתי בכל יום וכל הסובבים אותי- ככה אני צריך לזכור את החיסרון שיש בי! אסור לי לשכוח שיש בי חיסרון כי אז אני אתפתה שוב לשבת מול המחשב אחרי שכל בני הבית הלכו לישון, או לקרוא עיתון תמים בלי שאף אחד שם לב וכו'. אני חייב לזכור שהמחלה נמצאת בי למרות שאני ב"ה נקי X ימים.
אפשר לומר בקיצור שאחרי כל תפילת מודים שאנחנו אומרים כל יום 3 פעמים נאמר גם תפילת 'מודים' נוספת- מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שאיבדנו את השליטה על התאווה ועל חיינו המסורים בידך... החלמה מהירה