ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי |
|
|
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
|
|
|
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
|
|
|
|
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי |
|
|
|
|
|
כח רצון יכול לגבור בקלות על התאווה, הבעיה שכשמגיעה התאווה - כח הרצון לא נמצא שם...
לא תנצחו אותי כל כך מהר. התאווה המיותרת ימ"ש, התאווה הצריכה הי"ו. |
|
|
|
בלנ"ד לעולם לא אחזור יותר ליפול מרצוני. אבא, גם אם ארגיש שאתה דוחה אותי אמשיך לנסות לחזור אליך בכל יום, רק להיום. עד שאמצא את הדרך.
|
|