בס"ד
מהיום אי"ה אני מתחיל ספירה של 90. אבל, אני יחלק את ה-90 האלה ל1+1+1+1+1 אני בטוח שזה יהיה יותר קל לך.
אז אם אני יוצא למסע של 90 יום צריך קצת 'צידה לדרך' לא?! [קרי: עצות  ::) ]
שבוע טוב לכולם!!

בס"ד
בהצלחה רבה

יש פה לקט של כל מיני משפטים שאספתי מהפורום
סליחה לכל מי שלקחתי לו את הקרדיט
תודה לכולם

המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!



אני נפלתי! נפלתי אתמול, שלשום, אפול היום וגם מחר, ב... מלחמה מול התאוה.
אבל בכל זאת -נכון לרגע כתיבת שורות אלו- אני עדיין נקי. כי אבא אוהב שומר אותי. לא בכוחי אלא מרוב טובו וחסדו.
~בלעדי אלוקים אני לא יכול. בלעדיי אלוקים לא יעשה~
אלי תן בי את האומץ לשנות את אשר ביכולתי.




  רק כשהודיתי שאני חסר כח אמיתי לחלוטין יכול הייתי להרפות מהכח המדומה...
  לא ניתן להחזיק בשתי מקומות שונים באותה יד בו זמנית...
  אני מרגיש חוסר אונים באמת, רק כשאני לא מנסה לשלוט בבלתי נשלט...
  הכח שלי לא מספיק מול התאוה, כמו שחליפת צלילה לא תגן עלי מפני כריש...
  ההודאה בחוסר אונים היתה הזעקה הראשונה שחלפה מעל לחומות שבניתי סביבי...
  חוסר אונים - למרות שזה לא הגיוני עשיתי זאת ואמשיך לעשות זאת...
  חוסר אונים - אני לא יכול עם, אני לא מסוגל בלי, אין לי יכולת ומושג איך אפשר להפסיק.


- בחסדי הבורא שומר בכל חוסר כוחי על מתנת הנקיון.
- משתדל לזכור שכשהגלים מתחזקים מתגלים החזקים.
- שמחיר השימוש  - הגיהנום הפרטי - יקר לי מדי...

"אפילו הצדיקים מהדורות הקודמים נאבקו בתחום הזה (והם מזכירים את "חטאי נעוריהם"),
כך שאתם יכולים לתאר לעצמכם, שהמחפשים טהרה בדור כשלנו הם באמת הלוחמים החזקים ביותר של השם!"

דרך בה אני רואה את הדברים היא בדיוק הפוכה. דוקא כיון שאין בספר הגדול שום קדושה, זה מה שמאפשר לי להתייחס אליו בצורה הזאת, אך בעיקר - לקיים את הדברים הכתובים בו ככתבם וכלשונם. התורה היא קדושה והמוסר והחסידות רק הוסיפו עוד קדושה לכל העסק הזה, אבל אני לא מסוגל להתמודד עם זה בחיים עצמם. בתורה כתוב שאסור לכעוס אבל זה לא הפריע לי לכעוס. תורת המוסר מדברת בגנות מידת הגאווה אבל זה לא הפריע לי להיות מסריח מגאווה. בתורה כתוב שאני צריך לאהוב את הזולת אבל בפועל הקדשתי הרבה מאוד זמן לפגוע באנשים אחרים.

כן, זה נכון ש"השתדלתי" לקיים תורה ומצוות, אבל זה לא היה יותר מאשר השתדלות, אבל זה בודאי לא חייב אותי בצורה של חיים ומוות. הבעיה גדלה ככל שהדרישות ממני התפתחו, כי אם "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", אז לא נותר אלא להשתדל.

ואז הגעתי לתכנית של הצעדים ובה הסתבר שאין שום קדושה בספר הגדול, אבל הוא מחייב אותי בדיוק כפי שמרשם רופא מחייב את הפציינט. הרופא יכול להיות גוי והתרופה יכולה להיות טרף, אבל החולה שחייו תלויים בתרופה, יקח אותה בדייקנות השמורה ליום כיפורים. כי הספר הגדול הוא לא ספר "קדוש" (מה שנותן לי כמובן את האפשרות לוותר על חלקים נרחבים אותם אני מקבל כ"אמת לאמיתתה", אבל ממשיך לעשות ההיפך), אלא ספר הדרכה שנכתב רק מתוך הנסיון של אנשים אחרים.

דוקא בגלל שהוא לא קדוש - הוא נותן לי את ההזדמנות לבצע אותו מילה במילה כיון שאני יודע שהחיים שלי תלויים בכך.


שהנקיון הוא מתנה.

שלא מקבלים אותה בחינם.

שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה.

שהיא מגיעה ללא חומר משמר.

שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה..


נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים


גם מטפסי ההרים הטובים ביותר, נאלצים לפעמים לזחול.
נשאר נקי להיום בכל מקרה, גם על הברכיים!


אני נפלתי לפני כמה ימים, היום פגשתי חבר בקבוצה, שיתפתי אותו בנפילה שלי,
והוא אמר לי משהו נחמד:
אתה נוסע בשביל מאוד מפותל עם ג'יפ 4ס4, קורע את השביל...
באחד הסיבובים מתפוצץ לך הגלגל והג'יפ נעצר.
האם לא נסעת עד לכאן?
האם אתה צריך להתחיל את כל השביל הזה מההתחלה?

זה מה שקרה בנפילה.
צריך לתקן את הגלגל, אולי להחליף בכלל, ולהמשיך מהנקודה הנוכחית.
אותי זה חיזק מאוד.
ימים נקיים לא הולכים לשום מקום. הם נשמרו במערכת - אם רק נסכים .



הנה דוגמא קלאסית: אחרי נפילה אני בונה חומות בצורות עד השמים שימנעו ממני ליפול בפעם הבאה. אני מתקין את הפילטר הטוב ביותר ומאבד את הסיסמא, מעדכן את הרב שלי וקובע איתו שיחת עדכון יומית וגם מסנדל את עצמי עם כל מיני מטלות כדי שלא יהיה לי פנאי ליפול. זה עובד יופי יום ורבע (או קצת יותר, תלוי במצב הרוח ומזג האוויר) ואז אני לא מצליח יותר לעמוד בפיתוי. כעת אני (השני) רוצה להרוס את כל החומות שאני (הראשון) בנה כיון שאני רוצה ליפול. אז מי ינצח? כמובן אני.

אז הנה עצה:
כך אני עושה, בכל בוקר אני קם ונזכר שאתמול עברתי עוד יום נקי, ואין לי מושג איך. אז אני מודה לה' על הנס הגדול, כי כל יום נקי הוא נס.
עוד משהו שעוזר לי המון, זה לזכור שהיום הדבר הכי חשוב זה יום נקי. לא משנה איך. זה לא עוד פינוק, זה קריטי, ובמקום הראשון.

בהצלחה רבה אחי

תודה רבה לך "רוצה להתקרב לאבא שבשמיים"
ולאנונימי תודה גם. זה קצת קשה להעמיד 90 יום את המשימה הזאת מול במקום הראשון, כלומר זה לא קשה במציאות זה ממש קל, אבל התחושה שאני עכשיו תלוי באיזה משהו שהרבה אנשים נמנעים ממנו בקלות, כי אין להם אינטרנט / יש להם ואין להם גישה.
אבל אולי במצב שלי אני לא צריך להתייחס לרגשות, כי יותר חשוב לשמר את החיים בעתיד מאשר..
תודה רבה!

"אבל התחושה שאני עכשיו תלוי באיזה משהו שהרבה אנשים נמנעים ממנו בקלות, כי אין להם אינטרנט / יש להם ואין להם גישה."

כבר שכחתי שיש עוד אנשים שלא סובלים מזה.. זה לא מדבר אליי... אין לי מושג איך ולמה אני לא רואה אותם בהחלמה שלי. אני כנראה לא סופר את עצמי כמו עוד אחד מהרגילים.

ברוך ה' יום אחד נקי. עבר עלי פחות או יותר בסדר בלי יותר מידי נסיונות
שיהיה לכולנו בהצלחה ושבוע טוב!!.[

בס"ד
הודו לה' כי טוב שנתן לי את הכוח לעבור 3 ימי נקיות וטוהר ללא נסיונות (אפילו).
בע"ה שה' ייתן כח לכולנו לוותר על התאווה ונראה רק אור בע"ה.
חצי שבוע טוב חצי שבת שלום

ברוך השם!

חזק ואמץ!

בס"ד 8 ימים

אשריך

אני לא יודע אם להמשיך את הספירה או לא...
קרה לי שברחוב קצת שלחתי מבט לנשים ומיד הורדתי ובס"ד לא היה לי הרהורים ולא כל מיני מעשים לא טובים. אבל האם הראיה כבר הורסת וצריך להתחיל מהתחלה?
אם זה מה שצריך לעשות אעשה כי לשקר על עצמך זה הדבר הכי גרוע שקיים.
תודה רבה

אוי אל תיכנס לסיפורים ולחששות. מה שהיה היה. אם לא נפלת לא נפלת.
יש הרבה אנשים, ואני ביניהם, שבגלל החששות האלה בסוף הגיעו לנפילה, כי הם רוצים את הכול. פרפקציוניזם.
מה שצריך לעשות זה להיות יותר זהיר, להתנהג אחרת מעכשיו, כי באמת אפשר ליפול מזה.
בזה נגמר הסיפור.
הניקיות היא נקיות גם אם לא במאה אחוז,
אנחנו לא מלאכים.
כאמור, יותר זהירות.
בהצלחה רבה

נכון אתה צודק תודה רבה