הי, לצערי הרב לפני כמה דקות חוויתי את הנפילה הראשונה אחרי שהצרפתי לקהילה כאן.
לא נעים, מרגיש כואב, אבל אחרי 16 ימים של נקיות בחסדי ה' אני מתחיל את המסע מחדש.
ההרגשה הזאת של הפספוס, שאמרתי לעצמי שעכשיו זה שונה, מוחמצת קצת.
אני בטוח שאצליח, אין לי שום ספק בכך.
האשם היחיד זה אני. לא יישמתי את מה שכתוב באתר.
מקווה שנתחזק כולנו ביחד..
שבת שלום ומבורכת חברים יקרים..

אפשר לזהות אצלך כבר את הטעות הכי קריטית ששולטת אצל המכורים.
אתה לא אשם בכלום. לא יישמת את החוקים בשמור עיניך? בתאווה אין חוקים. יש מעשים. ומה עושה מי שלא יודע על קיום של שמור עיניך, גם צריך להיות אשם כי הוא לא מצא אתר כמו שמור עיניך כדי שיוכל לקרוא חוקים?
תבין. אנחנו מכורים, ללא תרופה. אנחנו מכורים עם אפשרות לשכח את הקשיים, אפילו לזמן ארוך ואולי לכל החיים.
קח את עצמך ותמשיך לעלות למעלה, ותחשוב שזאת הירידה תהא לצורך עלייה!
אני כותב את המילים האלה מתוך הבור העמוק בו אני נמצא, ואני יודע שאני כותב את הדברים הנכונים. כולנו פה למען כולם.
"לא יישמתי את מה שכתוב באתר" - תזכור! זה לא שאתה לא יישמת! כשיש תאווה האישיות שלך נחלקת לאישיות שונה של תאווה, אז מאיפה התאווה צריכה לדעת מה היית אמור ליישם?
שבת שלום לכולנו!

תתחזק.
אף פעם אל תשכח את ההשתדלות המקסימלית.
אפילו שחולים צריך השתדלוס.
שבוע טוב.
בשמחה.
נ.ב. כשאני אומר השתדלוס אני מתכוון לצעדים ולא לכח רצון