מתחיל ביום אחד בהיר, ונקי.

היום כבר שבוע (בערך אולי יותר) שהתאווה לא ביקרה אצלי, יש לי פחד, אני יודע שהיא תבוא לבקר אפילו דלת בכניסה אין היא תיכנס ישר פנימה ותרגיש בבית
אבל די לפחד

הקב"ה שומר לי על החיים כל החיים, אז כשאני מנסה לחזור לחיים מקווה שיעזור לי, כי לבד לי אין סיכוי.

כמו שרשום כבר בסיפור האישי (והחלקי) http://forum.gye.org.il/index.php?topic=5072.0 הערכה רבה כלפי עצמי אין לי, אני כאן למען המשפחה המדהימה שהשם נתן לי לשמור עליהם ממכולת הרפש שאני מביא איתי מהעולם האחר שגדלתי בו.

מכור לתאווה (בתהליך גמילה)
מכור לכעס (מקווה להיגמל)
מכור לשוקולד (אין סיכוי להגמל)
וגם חדש...מכור לאתר הזה

אז היום הוא היום השביעי לערך יש לומר שהוא באמצע, אחרי מנחה גדולה ביחיד, עד עכשיו המצב אופטימי

מעניין אם יש לי שאלות, כאן אני יכול לשאול אותם?

שיהיה לכולם יום נקי

המון בהצלחה.
דברים טובים קורים כאן.

ברוך השם היום נגמר ללא תקלות אשתי שומרת עלי ואני עומד לקדם בברכה את חוסר ההכרה שבשינה.

מודה להשם שלא הבטתי על נשות המשפחה בארוחת הערב, מקווה לטוב, מאחל לילה קל לערים וחלומות טהורים לישנים

אשריך חבר יקר

אכן כאן הוא מקום טוב לשאול על כל אשר על ליבך

ערב נקי

בוקר יום שמיני התחיל לא כל כך טוב

ב"ה לא קרה כלום בינתיים אבל אני מרגיש שזה עניין של זמן
מקווה לא ליפול

מזכיר לעצמי את הסיפור החסידי שמי שקשור מלמעלה לא נופל למטה
מקוה שקשור מספיק טוב, אני מפחד ללכת לשרותים למרות שאני צריך(סליחה על המגעילות), זה המצב
זה יורד לפרטים הכי קטנים...כל לבד...כל רגע...
משנן "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר...."
כבר יומים לא התקלחתי...אשתי לא פנויה לקלח את הילדים בערב...מנסה להחזיק חזק, לא להיות בסתר

עכשיו חשבתי על זה

המסע הוא לא ל-90 יום הוא לכל החיים
כל יום הוא עוד צעד בחשיכה

ועוד משהו, כיום אני רואה  רק את הדברים הרעים שקורים לי ומקשר אותם להתנהגות הבהמית שלי
אבל פעם, לפני שתחלתי להשתדל לחזור בתשובה היית רואה את הטוב ומקשר אותו למעשה טוב שעשיתי...
ואז חשבתי...

כשעמדתי בחושך, ראיתי את נקודות האור
כיום אני משתדל לעמוד באור אז מבחין בנקודות החושך

מקווה להמשיך אל האור עד שלא יראה עוד חושך

מאחל לך ולי שנזכה להאמין באלוקים שיכול להאיר לנו כל יום את המקום החשוך
בהצלחה במסע

וואו


אתחלתי לקרוא את "הספר הגדול" של ה- AA ונשאבתי לתוכו
הזדהתי עם כמה מהמקרים גם בהתמכרות לתאווה אבל גם בהתמכרות שחוויתי בקשר לאלכוהול
אני גם התחלתי תהליך של הרס עצמי, שתיה בכל שעות היום בכל יום, מה ששבר אותי זה שבאחת הפעמים שתי ההתמכרויות התמזגו להן
וכן מצאתי את עצמי מתחיל עם אישה נשואה ליד בעלה...לא צריך להגיד שכמעט והוא שבר לי את כל האצבעות, כשסיפרו לי את זה לא זכרתי כלום
אבל אישה נשואה...אפילו במצבי הרחוק מתורה ומצוות היווה עבורי קו אדום, מאז החלטתי שאני לא שותה, אני כמעט ולא מחזיק אלכוהול בבית למעט
יין לקידוש ומשתדל שלא להגיע להתוועדויות חסידיות ששם אמנם דברי התורה מרובים אך השתיה לא נשארת רחוק מאחור.
בארועים כשאני אומר לא תודה לשתיה אנשים מסתכלים עלי מוזר, לוקח לי פחות משניה להזכר בהלם שחוויתי כשסיפרו לי איך התנהגתי

מקווה לפתח תגובה אלרגית כזו גם לגבי התאווה

אני חושב שההבדל בין המקרים הוא שמאז ילדותי סיפרו לי כמה האלכוהול רע אבל תאווה הוא דבר "טבעי" ו"נורמאלי" אולי זה שורש הבעיה
לא יודע, השם ינחה את דרכי, ויאטום את אזני ועיני למה שעובר עלי יום יום

בקשה קטנה...השם...רק היום תן לי להגיע אליך נקי לספר על כל מה שעשיתי היום

ב"ה אתמול עבר בשלום

מצפה להיום מקווה לטוב, הבוקר התחיל טוב, הילדים קמו בלי בעיות הדרך לעבודה הייתה נעימה, מקווה שימשים כך
אתגר היום, לעבור את היום ה-9 בשלום

רע לי, קשה לי

כואב לי הלב ויש לי סחרחורת, כבר כמה שעות אני חושב רק על דבר אחד
לא מסוגל להתרכז בעבודה, מדמיין...אלי נזכר בסצנות מהעבר

מרגיש בחום עולה לי מהבטן שוטף אותי, אני צריך עזרה עכשיו!

אתה חזק אחינו היקר.
תראה אלו כוחות קיבלת מבורא עולם כשאני רואה איזה דרך עברת עד היום אני מרגיש קטן לידך.
תאמין לי כשאתה בעזרת השם תצליח בתוכנית עם הכוחות שלך לא תשאיר אף אחד מאחורה.
אוהבים אותך ומחזיקים לך אצבעות.

טוב

לקחתי את עצמי קצת החוצה, קריר בחוץ
חשבתי לפחות בחוץ אאלץ לחבוש את מסיכת ה"נורמאלי", התחלתי לחשוב לעצמי למה אני ככה
למה אני במצב הזה? זה בגלל המסיבות? האלכוהול? התאווה?
מה גורם לי לסדרת הרגשות כאלו שאני רואה את עצמי מגיע למצב כזה ולא יכול לעצור. אף פעם לא יכלתי
לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר  אז לקחתי את עצמי אל הגלוי בחוץ נשים הולכות בצורה שלא עזרה לי כל כך

בדרך כלל אני מסית את המבט, מכיוון שאני אדם גבוהה אז אני בדר"כ מסתכל מעל לראשים של אנשים, כדי לראות היכן הם אבל לא לראות אותם
ההליכה עייפה אותי, פעם הייתי רץ 10 קילומטר ב-50 דקות, היום אני בקושי יורד ועולה שתי קומות במדרגות ומתנשף

מקווה להחזיק מעמד
טוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת אבא שבשמיים אני כאן, לבד בחושך, עזור לי

הולך לשיחה ואז ליסוע הבייתה

מקווה שהשם לא יעזוב אותי עד שאגיע לחוסר ההכרה שבשינה

ב"ה היום עבר ללא נפילה לא בזכותי, תודה לחסר אונים שענה לי בטלפון ולכל מי שרשם פה היום עזרתם לי, לעבור את היום.

תודה לקב"ה שהחזיק אותי מלמעלה ולא נפלתי עד למטה.

בוקר טוב,
היום מתחיל ב"ה
החיזוק היומי מחזק ואני מתחיל עוד יום במסע יום 10 יוצא לדרך