חבר'ה אתם לא מבינים כמה רצון יש לי לחטוא כמה רצון יש לי לעבור את העברה הזאת
לפעמים אני אומר לעצמי בוא איזה כייף להיות חילוני הם יכולים לעשות מה שהם רוצים בלי כל ההתמודדיות שיש לי ,להם כן מותר לחטוא בדברים כאלה ולא רק באינטרנט...
לפעמים אני אומר אני יודע שה' רואה ואני יודע שהוא רוצה שאני לא יפול  אבל אני כבר לא עומד בפיתוי\ברגש הזה דיייי
זה כל כך קשה שאתה גם לא נשוי גם לומד באוניברסיטה שהיא כידוע חבר'ה חילונית ששם הבנות לבושות מאוד מאוד צנוע (ולפעמים גם המרצות)

כל כך קשה...

אני מצטער לאכזב. זה אכן קשה. וימשיך להיות קשה.
אך הרשה לי לשאול, האם יש לי ברירה? למה אני ממשיך להאחז פעם אחרי פעם בתקוה שלא עובדת?
האם אני יכול להרשות לעצמי להמשיך עם המשחק הכפול הזה?
לאן הוא ייקח אותי?
האם ביקשתי פעם עזרה מאנשים שמכירים מקרוב את הבעיה הזו?

אני התחלתי בתהליך הריפוי (או חזרה בתשובה, לא משנה עכשיו) רק אחרי שזיהיתי באיזה רפש אני מתבוסס והולך לשקוע למשך שנים ארוכות. כך שהצעד הראשון שלך (להבנתי) הוא להכיר בכך שהבובות הוורודות האלו שמסביבך פשוט הורסות לך את הצורה. סלילה על הסגנון, אבל צריך להרגיש את זה חזק כדי לעשות צעד רציני בכיוון ההתאוששות.
אגב, כדי להפריך את התיאוריה שחילוני זה כייף - יש רק דרך אחת - נסה להיות חילוני.

יש עוד דרך, והיא להקשיב למי שכבר היה חילוני...
אני ומשמפחתי היינו שם (חלקינו נשאר שם עד היום). זה רק עושה קולות של כיף לטווח הקצר, השיממון וחוסר התוחלת הורגים בסוף כל חלקה טובה.
כך שאפשר לנסות ולהרגיש טיפש בעוד מס' שנים, או שמראש אפשר לוותר לעל התענוג...