מאז התחלתי לשמור על נקיון רצוף החל מלפני 27 יום
אשתדל לעדכן...
אשמח ליותר פרטים אם ואיך ועם מי להצטרף למסע, אני מבין שה- 27 ימים שלי שוים משהו...
תודה לכולם

תמשיך להיות חזק אחי היקר. אתה בחתיכת הישג!

כבר פחות קשה. תודה ״אל נא״!

כה לחי

כל הכבוד
27 יום זה המון

״כמים קרים על נפש עיפה״
דברים מדהימים קורים כאן, מתקנים בעיה שלא נהוג לדבר עליה כמובן, פה קורעים את המסכה ומטפלים באמת בנושא הכאוב.
תודה

במוצאי שבת ראינו בשולחן ערוך הלכות מוצאי שבת סימן רצ״ט, שנוהגים לשתות מים במוצ״ש כי יתכן שיזדמן לשותה מים מבארה של מרים. והביא מעשה באשה שהתעכבה בשאיבה, בהגיעה הביתה וכדה על שכמה כעס עליה הבעל מאוד, עד שמרוב בהלה נפל הכד ונשבר, ומעט טיפות ניתזו על בשרו של הבעל - שהיה מוכה שחין. והנה, כל אותם המקומות שהגיעו המים - נרפאו מהשחין. ואמרו על זה, רגזן, לא עלתה בידו אלא רגזנותו.
זה דוגמה לסיפור שנותן תחושת תיסכול, איזו החמצה! אבל מה שגיליתי על עצמי, אי שם בילדותי, התרגלתי לא להתרגש ולהיצבט מסיפורים כאלו, הסיפור כתוב בדף, או מסופר על ידי מישהו, אצלי הכל בסדר ואולי אפילו הסיפור לא נכון. כך הרצון לשמור על האני האגואיסט במצב הכי כיפי שאפשר, גרם לי להתנתק מכל הרגשת צער על מה שקורה לאחר, ועד להטלת ספק בכל סיפור שמגיע לאזני - שכמובן השפיע הרבה בנושאי דת ואמונה.
הפעם, אחרי שניטרלתי את החומה הזו, או אם תרצו, קליפה, ששורשיה נעוצים בתקופה רחוקה, הרשיתי לעצמי לכאוב יחד עם מוכה השחין הרגזן וחסר המזל, ואפילו להאמין לדברי השולחן ערוך.
היה שוה להגיע ל- 33 יום נקיים ולו בשביל התובנה העמוקה הזו.

:)חזק וברוך.
מי יתן שנדע לתפוס הזדמנויות ולא לפספס אותן ושנזכה לרגישות לחוש את צערם של חברינו ושל כל אדם באשר הוא.

אני כותב הרבה היום, המנוסים שבינינו יודעים מה זה מגלה על מוניטור התאווה של הכותב... בפתח היום ה- 36, אני כנה עם עצמי ומודה: זה חזק ממני, ובהרבה.

אנא השם, תזרים לי יום נאה, רגוע, שמח. כנוע אני ומושפל לנגד גלי התאווה העצומים. מה אני ומה כוחי. מה אני ומה צדקתי. אוהב ונכסף אליך, בן חלש וכואב המתנדנד כספינה טרופה על גלי התאווה.

תכתוב תתקשר תקרא תדבר תרד על הבירכיים ותבקש רחמים, הזמן הזה הוא בדיוק הזמן שבו הפעולות שעושים בדר"כ בשוטף עוזרות

מאחל לך שתתחבר לאתר, לאנשים ולהשם, הוא היחיד שיכול לאוייב הרע הזה שגדול ממני בכמה מידות, כשהוא בא וחוסם לי את הדרך אני יודע שהוא רוצה אותי והיחיד שיכול לעזור לי זה אבא שגדול ממני וממנו גם יחד.
להיכנע, ממש להיכנע ולבקש עזרה, מכל מי שלא יהיה כדי לעבור את זה בשלום.

שתזכה להמשיך! 36 יום זה ממש לא מובן מאליו!

מידי חודש אלול אני זוכר את עצמי מנסה להעריך כמה פעמים אוננתי השנה, מאז חודש אלול שעבר, בו הבטחתי לעצמי שלא אפול יותר. עכשיו שאני מחליף כל פעם את הרצון לאונן עם תגובה באתר הקדוש הזה, קלטתי שיש לי אפשרות לדעת כמה פעמים הייתי אמור ליפול ב- 41 הימים האחרונים. כמות ההודעות (כולל הנוכחית) 84. זה אומר ממוצע של 2+ נפילות ליום. קשה לי להאמין, מרגלא בפומיה דהרב הגאון ראשית חכמה שליט"א שהוא היה נופל רק קצת פעמים בחודש, אני מתחיל לעכל מאיזה בוץ אני יוצא.

ציטוט של ראשית חכמה: "קשה לי להאמין, מרגלא בפומיה דהרב הגאון ראשית חכמה שליט"א שהוא היה נופל רק קצת פעמים בחודש, אני מתחיל לעכל מאיזה בוץ אני יוצא".

אהבתי.

כנות אמיתית המביאה תקוה לשינוי אמיתי.
מדהים לראות התקדמות לצועדים על פי התוכנית.


שא ברכה!
מתחדש בטובו.

לדעתי ראשית זה לא 2+ נפילות ליום כי נפילה גוררה עוד נפילות אז אתה מוזמן להכפיל באיזה מספר שבא לך בין 3 ל-10 

אסירות תודה. גם אני לא נפלתי היום.

לא רוצה לקלקל את מסיבת המתמתיקה, אבל ייתכן שעקב הכניסה להחלמה הרצון ליפול באמת גדל.
בזמנים שיכולתי לפרוק, עלולה נפילה להספיק לשבוע. אך אם אני עדיין בצום? אני רעב כל שעה ושעה.

הדרך הכי טובה לדעת אם אני בצום או בכניעה אמיתית שאלוקים הביא לי שחרור מתאווה, זה הדרך מאוד םפשוטה.
האם אני נהנה בהחלמה? או סובל?

בהחלמה, תהנה.
אוהב
הושיעה