שלום וברכה!

קצת על עצמי:
forum.gye.org.il/index.php?topic=5505.0

אני מבקש ורוצה שהקב"ה ישלח לי זיווג שמתאים לי. זיווג ברמה הכי גבוהה שיש!
אני פה בכדי להוכיח להקב"ה שהרמה שלי גבוהה, ואני מסוגל לעמוד איתן גם בזמן של ניסיונות קשים ומרים.
אני לא רוצה להיות בינוני ורק לזכות להיכנס לגן עדן, אני רוצה לשבת שם בשורה הראשונה!

התחלתי את הספירה היום:
א' בניסן התשע"ד - יום אחד!

בעזרת ה' נעשה ונצליח!

בהצלחה וברוך הבא למסע

אני מתפלל עבורך שהקב"ה ישלח לך בדיוק את מה שאתה צריך ,
בשביל שאתה תוכל להיות מי שנועדת להיות ולמלא את יעודך בעולם.
בהצלחה
מוטי
נ.ב. אינך צריך להוכיח לאלוקים כלום, אתה צריך להיות עצמך

שלום וברוכים הבאים,
אני ממש חסר אונים על הקבלת פנים שאני עושה לך, אבל אספר לך מנסיוני האישי,
במחלה הצלחתי להגיע למאות אלפי שקלים של חובות, והייתי בטוח שאלוקים העניש אותי, וברגע שיהיה לי 40 ימי נקיות, אני רק צריך לעשות לוטו "וזוכה"
הרי אני נקי, זהו גמרתי עם כל היצר הרע הזה,
הגעתי לתוכנית, והבנתי שהורדתי את הקב"ה לרמה שלי, והתחלתי לוותר,
אני לא צריך להוכיח לו כלום, אני מתפלל לוותר על רצוניי ומתפלל רק לדעת מה רצונו ממני, (האמת זה תהליך קצת ארוך)




אפשר לבקש שאני רוצה זיווג,  כדי שאוכל לעבוד ולעשות רצונך, ואיזה רמה אל תעזור לו,




אתה לא צריך להוכיח כלום, תאמין לי אלוקים אוהב אותך ודואג בשבילך מבלי שתוכיח לו, אתה אפי' לא יודע עד כמה,

מקווה שהואלתי יותר ממה שקיקלתי,
אבל הגעת למקום טוב, למקום שיודעים אייך ומה לבקש מהקב"ה ולא לחשוב עלינו, ולהיות במקום של נתינה ולא של לקחת, מצוות תמורת כסף, זיווג, נחת מהילדים וכו'

ברוכים הנמצאים.

אין לי בעיה עם קבלת הפנים הצוננת, ואפילו להפך. אני אשמח להסביר למה התכוונתי.

האם אין קשר בין הרמה הרוחנית שבה האדם נמצא לבין זיווגו?
הרי כבר אמרה הגמרא (סוטה) "מזווגין לו לאדם לפי מעשיו"! והזוהר האריך בזה (פרשת ויחי)..
וכל רבותינו האריכו בכך שע"י שהאדם יקדש את עצמו יותר כך יחיש את זיווגו. ואף כתבו שניתן להפסיד זיווג משורש הנשמה, עקב מצב רוחני ירוד. יש הרבה מקורות, ואפשר להאריך בזה הרבה...
ולכן בזכות המאמץ שקיבלתי על עצמי להשקיע. אני מבקש ורוצה שהקב"ה ישלח לי זיווג שמתאים לי. זיווג ברמה הכי גבוהה שיש! (זכותי לבקש! וזכותי לרצות! מה שה' יחליט זה כבר עניין אחר)

לגבי ההוכחות..
אני מעדיף את הגישה של הרצון להוכיח, על פני הגישה של ככה אני וזה מה יש.. (זה מתעל אותי)
זה אומנם מטבע לשון, וברור שלא שייך להוכיח כלום למי שיצר אותי. [אלוקים ודאי שאוהב, הרי הוא האבא], אך כמו שבן מוכיח לאבא שלו שהוא משתדל ורוצה להשתנות, כך אני מרגיש שאני רוצה "להוכיח" להקב"ה. (האנשה).

ולמען הסדר הטוב: אני לא חושב שהקב"ה חייב לי משהו.

ראשית  ברוך הבא ואני מאחל לך שתזכה להרבה ברכת ה' וסייעת דשמיא בכל שתחפוץ ובכל שתצטרך. האמת היא שאותי תפסה בדבריך העובדה שאתה רוצה להיות זכאי ובעל מעלה בכדי לזכות לזיווג טוב. ודאי שדבריך נכונים והאסמכתות מחז"ל מובאות היטב ואין ספק שהרצון שלך לזיווג הגון הוא אמיתי ומובן מאד. מאידך אני קצת מופתע מזה שמה שמדאיג אותך זה שלא תהיה במעלה רוחנית כדי לזכות לזיווג טוב. אתה לא חושש מזה שאם לא תשתחרר מהתאווה כל זיווג שיהיה לך יפגע מזה? אתה לא חושש אולי מזה שאתה עובר תדיר על איסורים דאורייתא שחומרתם מרובה- גם אם זה באונס? אתה לא חושש מזה שחייך מנוהלים על ידי דחפים חייתיים ולא על ידי אור ה'?
הדברים לא באים כקבלת פנים קרה אלא כהארות. גם אני בתחילה הגעתי למקומות דומים והיום אני מבין שנק' המבט צריכה להיות שונה בכדי לעשות שינויי. בהצלחה לך בזה! ובכללי!

תודה רבה על האיחולים. יש פה המון עזרה בדברים שחברים כותבים כאן באתר.

ולגופם של דברים, מניסיוני (האומנם קצר), אני מאמין שכשתהיה לי אישה יהיה לי יותר קל עם הדברים. גם חז"ל אומרים שאדם עם פת בסלו נהיה יותר רגוע. אז כמובן שהמאבק הוא יום יומי, וישנה תמיד התמודדות. אבל הקלה בעזרת ה' תהיה (אם הולכים על פי התורה).
שאני מדבר על זיווג טוב, זו לא אישה מתוך קטלוג הדמיונות, אלה אישה שתקרב אותי אל הקב"ה (מתוך שאיפה ולא מתוך ניסיונות ). וקרוב לוודאי שאני אדע זאת (אולי) רק לאחר 20 שנה של נישואין בערך..
אלה שכל עוד שאנו בעולם הזה, קרוב לוודאי שתמיד נתמודד בניסיונות (מהסוג הזה בעיקר), אבל ישנם תחנות בחיים שאני לא רוצה לפספס... ואם לשפוט על פי מאמרי חז"ל הנ"ל, יש סיכוי טוב שאני פוגע ביכולת שלי להתקרב לה' בהמשך..

אני לא חושב שהחיים שלי מנוהלים על ידי היצר החייתי, אלה שנתתי לייצר החייתי רשות לשלוט בחיים שלי!...
ובגלל שאני זה שנתתי רשות, אני זה שבכוחותיו לעצור זאת!

לגבי העברות החמורות מדאורייתא אין לי אלה להמשיך להיצמד להוראותיו של הרמב"ם. ואמשיך לומר להקב"ה שאני מבטיח (בלב שלם) שזאת הייתה הפעם האחרונה. כי נראה לי שאם אני יאמר לו: "מצטער אני מכור" הוא לא יקבל את זה...
כי למרות הכל, ולמרות הפרק "הגישה הנכונה" (ולמרות שיסקלו אותי פה), אני לא חושב שאני מכור. אני חושב שאני התרגלתי!
התרגלתי שברגעים של משבר נפשי, אני יכול למצוא הנאה רגעית בחיקו של היצר.
וגם אם למישהו זה נשמע ממש אותו דבר, זה המונח שאני מעדיף להשתמש בו בכדי לא להרגיש נשלט, אלה מסוגל לשלוט.

כרגע אני מנסה בעזרת הכלים של חז"ל, בעזרת השלבים, ובעזרת התמודדויות ברגעי משבר שאני קורא פה מעל דפי האתר , לקבל כוחות לשנות את ההרגל. להבין שרגע אחד חמוץ של חום ותאווה, לא שווה את המחיר... וזה עוזר...

דרך אגב, חז"ל אומרים שלשנות הרגל לוקח 90 יום...

שוב תודה רבה, ואיחולי המון סיעתא דשמיא בהתמודדות!

היום ב' בניסן 

סליחה אם אני יותר מידי אופטימי.

אני רוצה לחזק אותך,
שתמשיך להיות פה, כי רק פה תקבל את הפידבק אייך ומה אתה יכול לעשות כדי להמשיך בדרכך להחלמה,
ולהתחזק בעבודת השם,
אבל תזכור "כנות" היא המפתח להתקדמות,
ואולי תצטרך בהמשך לחשוב קצת אולי לקבל אחרת "אולי קצת" ממה שאתה חושב עכשיו,
אבל בכל מקרה אל תעזוב אותנו.

הבנתי את זה.
גם אם אני אמור לשנות את התפיסה שלי, זה כמעט ולא אפשרי בשלושה ימים שאני פה, במיוחד שאתם ממש לא סבלניים.
תזרמו, אתם אפילו לא מכירים אותי..
הרי אני הוא זה שיאכל בסוף את הדברים שבישלתי, לא?

הי, אתה, ברוך הבא.
אחלה שם. אם בכנות, רק בגללו נכנסתי להציץ.

הרבה הצלחה בדרך. יש כאן הרבה תקווה.
אל תוותר על האופטימיות. אבל אל תוותר גם על עוד שפים שנמצאים כאן, כאלה שכבר כמה שנים נמצאים במטבח נקי וכשר לפסח, ויש להם מתכונים שווים, שהם אשכרה עבדו להם. בזכות הביחד, הלימוד מכל אחד, ומכל צעד והתקדמות, נוכל לצאת מזה, לאכול בסוף - ואין סוף, בסיפור הזה של החיים, כי יש הרבה ארוחות, והרבה דברים שנמצאים בין ארוחה לארוחה - גורמה.

אשמח לעזור, אם תרצה.

שלום לכולם!

שיתוף ראשון.
בעזרת ה' היום ו' בניסן, השבוע הראשון עומד לחלוף בעזרת ה'. מרגיש מחוזק מהדברים שאני לומד פה באתר, ותודה רבה לכולם!

ישנם כמה בעיות שמתקרבות אלי בצעדי ענק...
לפני כמה שבועות ברגעים של חולשה, הזמנתי מחו"ל כל מיני דברים שרק יגרמו לי לשקוע יותר עמוק בבוץ. והשבוע ככל הנראה שרשרת הדברים האלה צריכים להגיע בעזרתו האדיבה של שליח הדואר...

ברגע הזה שאני כותב עכשיו, אני מתכנן לחייך ולומר תודה לשליח הדואר, לסגור את הדלת, ולקיים את הפסוק: "וביערת הרע מקרבך"! להרוס ולהשמיד את מה שיוביל אותי בוודאות להמשיך ולהתבוסס בתאווה הבזויה.
ולמרות הביטחון שיש לי כרגע שאני הולך לעשות את זה, אני יודע שזה הולך להיות ניסיון...

מקווה להישאר חזק, ולא להרפות מהתחושה של הימים הנפלאים שעברו עלי. וכמה אני רוצה להרגיש את הקרבה אל ה', ואני יודע שלמען הקרבה לה' אני צריך לעשות הקרבה מעצמי.
בעזרת ה' נעשה ונצליח!

אומנם בחודש ניסן לא אומרים ווידוי, אבל הקטע הזה מהווידוי (עדות המזרח) רץ לי בראש ...

" תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת. תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת. שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד, שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר.
רַחוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ, קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ. צָעַקְנוּ בְּפִינוּ: חָטָאנו!, פְּתַלְתּוֹל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ.
עֶלְיוֹן, רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם, סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא. נִחָם עַל הָרָעָה, מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד.
לֹא תִתְעַלַּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנו!!
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל, טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.
חֲתֹם פִּי שָׂטָן, ואַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ, זְעֹם בּוֹ וְיִדֹּם. וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ, הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ... "

בהצלחה לכולם!

כשתזכה לבער את הנ"ל תתפלל עלי.
בעצם גם על כל שותפיך לדרך כאן.
זו תהיה שעת רצון.

שריפת חמץ תש"ע 9:57 שעון ישראל.

אני אוחז בידי את המכשיר הסלולרי עם הטלוויזיה מובניית שאך לפני שבועיים קיבלתי מחו"ל עם שליח הדואר, ובדחילו ורחימו אני משליך אותו אל תוך האש

עם עינים סגורות ולב הומה אני מקשיב לקולות הפצפוצים של הפלסטיק הנשרף, ובליבי הייתי גמור שזה נגמר, לא עוד........... אלוקים הנה שרפתי את זה 120$ שרפתי לכבודך, עכשיו תורך לקחת ממני את הרצונות הרעים האלו.

ניחשתם נכון, זה לא קרה, מהר מאוד מצאתי את עצמי שוקע בזבל עמוק יותר ומלכלך יותר.

בחסד אלוקים ולא בכוחי בכלל בסוף זה קרה ט"ו כסליו תשע"ד.

חזק ואמץ ניסיון נורא!
אני רואה דמיון בינו לבין נסיון קשה שמתרגש ובא עלי. יש לי חבילת גלישה בסלולארי של ג'יגה בייט ומיד בתום החבילה האינטרנט הופך להיות איטי מאד מה שמקשה קצת על העבודה איתו אם כי לא בצורה רצינית מדי. ה'חסרון' האמיתי זה הקושי לראות קבצי וידאו בזמן שהחבילה נגמרת. מובן שבאופן טבעי יש למוח שתי צורות מנוגדות שבהם הוא מתייחס לחידוש החבילה הקרב ובא. לפעמים הוא נמצא בפחד הסטרי מהרגע שבו יוכל לראות סרטונים חופשי בכל מקום ובכל רגע ולעיתים - ברגעי חולשה ומשבר - הוא נתון בציפיה דרוכה לאותו רגע מאותה סיבה. רק שלי אין את האפשרות פשוט לשרוף את הג'יגה הזה ברגע של פיקחות. יש לו חודש שלם לשכנע אותי להשתמש בפרץ התאווה שנמצא אצלי ביד ובסוף החודש - מתחיל חודש חדש עם חבילה חדשה.
כדאי לדעתי להציף כמה שיותר את הסכנה לפני המועד כדי שיהיה מי שישמור עליך בשעת אמת אולי איזה חבר טלפוני שיוודא איתך פעם פעמים ביום שהמשלוח עוד לא הגיע ושיודא כשהוא מגיע שאתה 'בהכרה' ויודע מה צריך לעשות. ואני- אולי אני אמצא איזה שיעור של שעתיים להוריד ולבזבז את החבילה. אפילו שאני ממש מחכה לה... אתם יודעים בשביל מה.

תודה רבה על התגובות!




בעזרת ה' אני אקח את מה שכתבת ברצינות גדולה, שכן אני יודע שזה ייתן לי עוד כוחות בכדי לעמוד בניסיון. אני יעמוד בו לא רק בשבילי, אלה בשביל כל מי שחורק שיניים ומשווע לסיעתא דישמייא.




אני ממש משתדל לזכור זאת. החיזוק הכי גדול שיכול להיות לדעתי הוא, שלעתים ישנו רגע אחד, שאדם יכול לשאוב ממנו המון כוחות להמשך החיים!
מין מעשה מסוים שנדרשים בשבילו כוחות על טבעיים. אך ברגע שהוכחת לעצמך שאתה מסוגל, אתה מבין מהם היכולות שלך.. הוכחת לעצמך שיש לך כוחות שאפילו מעל הטבע, ובעזרתם תוכל לנצח את הכל...!




אתה צודק, זה באמת רעיון מצוין! אנו מחויבים להכין גדרות בטיחות, בכל רגע שחושבים (כל שכן יודעים) שנשקפת לנו סכנה.

בנוגע לבעיית הג'יגות, הבעייה הזו (דיי) נפ'ט'רה לי מאז שעברתי למסלול המפוקח של רמי לוי (אפליקציות ללא דפדפן). נאלצים להסתדר בלי "הרב" גוגל (לכל שאלה תשובה), וזה קשה!
אבל זה ממש (כמעט) כמו גדר חשמלית. הגירויים שמגיעים מהסלולרי יורדים משמעותית...  ושוב.. זאת הקרבה..