שלום לכם חברים

אני חדש פה, ואת האמת לא כל כך חדש, אני מסתובב פה בפורום וקראתי עשרות שרשורים, שהיו לי לתועלת.

אני מתחיל את היומן שלי אחרי הרבה מאוד היסוסים, אין לי כל כך כח לזה, אבל אני חושב שזה יתן לי כח


הכינוי שלי זה "חותרים יחד" כך קראתי לזה לפני שלושה חודשים כשעליתי פה לראשונה(עזבתי אחרי זה להרבה זמן) זה היה בהשראה של מה שראיתי כאן, שכולם כאן מנסים לעזור לאחרים ולעצמם, ולכולנו מטרה אחת שלשם אנחנו חותרים, אשריכם ואשרי חלקיכם.

קצת על עצמי בחור בתחילת העשרים, שמח תוסס, ומשתדל לשמח אחרים, דבוק ומכור לתאווה מגיל שתים עשרה וחצי

בכל אופן מה שדוחף אותי לפתוח זה, שמחר אני נוסע הביתה!!!!!!!!!!!!!!!!

ב"ה יש לי משפחה נפלאה וגדולה, חמה, אם המון המון אהבה, המון הערכה למה שאני עושה,(לא מתכוון לשום דבר שקשור להחלמה,אין להם מושג ולא חצי מושג מזה)  וממש אין לי מילים להודות לה' על זה

אם כן כנראה תשאלו מה כל כך מפחיד אותי מהבית? אבל אצלי כל פינה בבית מזכיר לי מה שעשיתי שם, אם זה היה מול המחשב או אם דברים אחרים, כל קיר לבן, כל שטיח ובמיוחד כל מיטה,
לא יודע אם לקרוא לזה טראומה, או שאר מיני שמות מצחיקים אבל אני חושב שזה המציאות,

יש לי פחד עצום מעצם החזרה הביתה, ואין לי מושג מה אני עושה אם זה,

כשהייתי בבית לפני בערך חודשיים היו לי נפילות ארוכות וקשות מול מחשב ומול אייפד, גיליתי שביו טוב אפשר  למצוא את כל הטומאה שכולנו מכירים מאתרי פורנו וכדו' (לא ארחיב פה איך)
לא היה לילה אחד שהלכתי לישון לפני שלוש ארבע לפנות בוקר (חוץ מליל הסדר ושבתות) ראיתי יותר סרטים מאשר שראיתי כל חיי (ב"ה ההורים שלי לא הראו לנו כמעט סרטים) הייתי קם מאוחר מהרגיל בקושי הולך למנין, חוזר הביתה בשביל לישון, אבל רק הייתי מציץ ביו טוב, והייתי נסחב עוד שעתיים שלוש,(במקרה הטוב) ואז בקושי יושן, כי כבר ההורים שלי חזרו מעבודה,וצריך לשחק את המשחק האין סופי שהכל בסדר,
חזרתי לישיבה, הסרטים הפסיקו כי יש לי סדר יום עמוס,ולא יכולתי להרשות לעצמי ללכת לישון מאוחר, אבל אז מצאתי דרך אחרת לעלות לאתרי פורנו, וכו' (ושם בדרך כלל זה קצר יותר,לכן הצלחתי לישון)

עד

שגם זה נמאס לי לחלוטין,
לא היו לי עוד כוחות,
מצד אחד בחור ישיבה, מתמיד, דוגמא חיובית בסביבה
ומצד שני בחור בדיכאון פנימי,(ב"ה ה' חנן אותי בחיוך תמידי על הפנים, אל תחשבו, עבדתי על זה הרבה, לכך אין לאף אחד מושג מה מתחולל בי)דדדדד
כל לילה מאונן מול תמונות וסרטונים
מגעיליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייים
כבר הגעתי לכזה גועל מזה שלא פתחתי אתרים כי זה הגעיל אותי, אבל לא הפסקתי לאונן

לפני שלשה שבועות בערך פטפטתי אם חבר קרוב שלי, שהוא מעשן כבד, קטר בלשון העם, והוא אמר לי שכבר שלשה שבועות שהוא לא מעשן,
זה היה בשבילי הלם גמור, איך הוא הצליח, איך הוא עשה את זה,
לא נשארתי חייב, ביקשתי הסבר, הוא אמר לי שהוא לא סובל שמשהו שולט עליו, אבל זה לא מה שגרם לו להפסיק, אבל בתת מודע כבר היה רעיון להפסיק,
ואז קרה שהוא לא עישן יום שלם, כי הוא היה מאוד עסוק, ואמר לעצמו, רגע אם לא עישנתי, אז למה עכשיו, וחיכה למחר, ואז הוא חיכה למחר וכך הוא הפסיק

בכל אופן זה דחף אותי מאוד שגם אני יכול, לא ניסיתי להפסיק כי הרגשתי שמשהו שולט עלי, כי עד כמה שהניסיון שלי מוכיח אם התאווה שלנו זה לא עוזר, התאווה חזקה ממנו,
אבל מה שכן זה שפשוט הפסקתי לילה ועוד לילה, פשוט מתוך רוגע ואמון שאני יכול לעשות את זה,

אחרי כמה ימים הגיעו הניסיונות, מלחמות קשות ועכובות מדם, אז פשוט נכנעתי אמרתי נכון זה חזק, אבל אני לא רוצה לשוב, לשם,

והפעולה שעוזרת לי הכי הרבה זה פשוט להירגע, חברה תדעו זה קשה מאוד מאוד, כשאתה בהתקפה, ובמיוחד לפני שינה כשעייפים, ואתה על המטה, יש לך את כל הכלים ליפול, אבל אז למצוא שניה של רוגע ולהיתלות עליה, ואני מתחיל לחשוב כמה טוב זה בלי זה, המון התקדמות על העשה טוב, דהיינו  על הצד החיובי של ההפסקה, ולא כמה גרוע זה ליפול ( האחרון לא עובד, ויעיד על זה כל מכור)

בכל אופן עכשיו נקי בערך 23 ימים, אבל אני מרגיש ממש חסר אונים מול החזרה הביתה, לא יודע אם מחר אני יוכל לכתוב 24

אני מודע לענין שאחד מהסיבות של הנפילות שלי זה שעמום, כבחור ישיבה שלא למד בחייו משהו אחר חוץ מתורה, אז כשאין לך כח ללמוד, ויש לי הרבה זמנים כאלה שאני פשוט לא מסוגל ללמוד, אז אתה פשוט משועמם בכל מובן המילה
אז בשביל להפיג את זה התחלתי ללמוד נגינה, אני נהנה מזה מאוד, ממליץ לכולם, בשבילי בכל אופן עכשיו אני יכול לשבת שעות ולנגן, כנראה משהו בנשמה שלי, אבל תכל'ס זה עוזר


אז לסיכום כאן התחלתי את היומן שלי, לא  יודע מה יהיה ההמשך שלו, ובמיוחד עכשיו שאני חוזר הביתה,
לא יודע מתי אני יעדכן פעם הבאה, כי בבית אני לא יכול לשבת בסלון ולפתוח את הפורום, ולעשות את זה ביחידות, בחדר או משהו כזה, אז כפי הנראה אני יממש את מה שחכמים חששו ממנו, ולכן אסרו לנו יחוד.
אני בכל אופן כותב כי אני מקבל המון (בלי שום הגזמות)כוחות מהפורום פה, ורוצה להמשיך בעליה,

את הפוסט הזה פתחתי בשביל עצמי, לזכור תמיד איפה ולאן אני רוצהלהגיע

לצערי אני לא משתתף בקבוצות, כי אני לא במקום שיש קבוצות (יש אבל של גויים ממש, אני לא פוסל שאני לא ילך, אבל לא עכשיו)
אבל בכל אופן אני בסירה אם כולכם ומה שאני רוצה זה

ל"חתור יחד"

לאותה מטרה שכולנו פה

המון תודה לכולם,
תסלחו אם הדברים קצת לא מסודרים, (וארוכים מדי, אני יודע, סליחה) מבולבלים, וכו', אני פשוט כתבתי בלי לחשוב יותר מדי,ובהתחשב שכבר ארבע לפנות בוקר , וכבר אור בחוץ, מקווה שתסלחו לי על אי הסדר,

שלום חבר חדש! לפי תוכנית 12 הצעדים, אתה החבר החשוב ביותר בקבוצה.
אם אינך יכול להשתתף בקבוצות חיות, אולי תשתתף לפחות בקבוצות הטלפוניות של "שמור עיניך"?

חשוב לי גם לומר לך, שאני באופן אישי הרבה פחות מתחבר לקבוצות הטלפוניות.
אני חושב שאם לא הייתי הולך לקבוצות חיות לא הייתי נשאר בתוכנית.
אבל אולי כדאי לך לנסות.
בכל אופן, אל תפסול הליכה לקבוצות חיות בגלל שלא התחבר לטלפוניות.
בעיניי זה משהו לגמרי אחר.

בהצלחה!

נ.ב. אם תרצה, אשמח להיות בקשר. תוכל לשלוח לי הודעה פרטית אם הינך מעוניין.

תודה רבה לך טהרני, אולי אני ינסה קבוצות בטלפון (לא חושב בזמן הקרוב)

קצת לעדכן

ב"ה הגעתי הביתה אני עכשיו כבר בלילה השלישי שלי בבית, ואני עדיין נקי,אין לי מושג איך, אבל זה רק בזכות אבא אוהב, שנותן כוחות, בזכות משפחה מדהימה שיש לי, ועוד ועוד

הניסיונות שלי בבית נמצאות (עכשיו בחדר שלי יש מחשב, אייפד, אייפון, ה' ירחם) האינטרנט כמעט פתוח ( יש אינטרנט רימון, אבל זה פשוט שטויות במיץ עגבניות)

אבל אני מנסה להרפות, להירגע ולנסות לחשוב קצת, וזה עוזר המון,
ולומר את האמת שזה לא כל כך מעניין אותי המכשירים עכשיו,

בכל אופן מודה לה' על שבת נפלאה (אני מקווה שהוא גם קורה כאן בפורום, כי אני שם לב שאני לא מודה לו בשום מקום אחר חוץ מפה)

על הנידים הגלויים שהוא עושה איתי תמיד

מקווה להישאר מפוכח הלילה וגם מחר,

שבוע טוב

נ.ב. אני מרגיש שאם אני ישאר יותר מדי זמן פה אני יגלוש למקומות שאני לא רוצה, אז אני יורד מיד

כל טוב