אהלן,
בא לי לחלוק את מה שאני מרגיש,בעיקר לאור העובדה שאני כבר שנים מקבל מייל חיזוק, מנסה בכוחות עצמי ולפעמים מצליח..ולפעמים פחות. ימים שלמים יכולים לעבור ללא תאווה..בקדושה והרגשת התעלות ושמחה (אמיתית מהלב!) והקושי והטלטלה שמביאה עמה הנפילה (שלעיתים מודחקת כדי לנסות ולא לאבד את השמחה שנותרה..)
האמת שאני משתדל ומנסה באמת,שנים רבות להתמודד,לבד וללא היכולת לספר למישהו.. סוד כזה ששומרים בכיס שאף אחד לא יגלה. ומתחשק לצעוק: עייפתי די. עם חסימות הדוקות (גליתי שלמעשה התאווה גם מגיעה בצורות מגוונות ולאו דווקא רק באתרים אסורים..) והידיעה שאני חסר אונים.. אבל ללא ידע מעשי איך באמת להתחיל (קראתי את המדריך ואימצתי רבות את עיקרון ה"תפסיק" ועוד...
מקווה להתחיל 90 ימי חסד של נקיות...וה' יעזור. אשמח למישהו שיוכל ללוות אותי במסע.. בשמחות:)
א.ע
