שמי שי (שם בדוי).גדלתי בבית חילוני בו מגיל צעיר לא הייתה הגבלה כלשהי עלי להיחשף לתכנים פוגעניים,בבית ספר זה היה בן החברים השיח .עם הזמן התחלתי להיכנס בעצמי לאתרים פוגעניים.בכיתה י"ב החלטתי לעשות מעשה עם חיי ולהפסיק את הכניסה לאתרים האלה .התקנתי תכנת סינון והחלטתי לעשות תשובה שלמה בחי ולקבל עליי עול מצוות .נרשמתי למכינה קדם צבאית ששילבה דתיים וחילונים .הרגשתי כמו אדם חדש בהכל . לצערי הרב מסיבה שאיננה ברורה לי עד היום התחלתי להיכנס לדיכאונות ולהתדרדר להתמכרות לאכילה כפייתית . בסוף השנה שכאמור אין לי אף הרהור אחד בנושא התאווה .הלכתי לישיבה ל4 חודשים כדי להתחזק לפני הגיוס .הצלחתי מעט להשתחרר מהאכילה ,לצערי הרב בחודש שבין הישיבה לגיוס ,נפלתי שוב לאכילה הכפייתית (היום אני יודע שאסור לי להיות חודש ימים בלי תעסוקה ),עם הגיוס לצבא בתהליך הדרגתי נרפאתי מהאכילה הכפייתית.מהתאווה כבר הייתי נקי יותר משנתיים והייתי בטוח שהדבר מאחורי לכל החיים.סוף שבוע אחד כשהגעתי מהצבא אל הבית.משום מה החלטתי רק להציץ בתמונה .ומאז החיים שלי הסתחררו מחדש .מצאתי את עצמי שוב מתמודד עם זה .בהתחלה בצורה של תמונות ואחרי זה ממש קטעי וידאו .כל שבועיים הייתי מתנקה ואז שוב נופל.הדבר ממש דיכא אותי .
הייתי קצין בצבא בתפקידים משמעותיים מאוד .וכך תשמר הדבר שאחרי כל שבועיים בצבא הייתי בא הביתה ונופל.
הרגשתי שאם רק היה לי יותר זמן ללמוד הייתי יכול להתגבר על זה ,הבטחתי לעצמי שאחרי השחרור אלמד במשך שנה אחת.עם הזמן התחלתי לצאת ,ואחרי האירוסין ,קבלתי תפקיד יותר בכיר אך פחות עמוס ומצאתי את עצמי מתחיל ליפול גם בזמן הצבא דרך השימוש באייפון .
אחרי השחרור המשכתי ליפול מעת לעת אך הייתי בטוח שברגע שהתחתן ואקיים יחסי אישות הדבר יעלם.
אחרי תקופה של כמעט שלושה חודשים בהם אין לי כלל רצון להיכנס לדברים האלה מצאתי את עצמי שוב נופל.
מכיוון שהאינטרנט מסונן הנפילות לא היו דרך פורנו אלא דרך תמונות בגוגל .אשתי גילתה את זה ומאז מתחיל מעגל עלוב שכזה .אני מצליח להפסיק לתקופה ואז שוב נופל .לצערי הרב ,עקב העובדה שחסמתי את המשב בבית לכניסה שלי תמיד .התחלתי להיכנס לתכנים של עירום בעבודה ובבתים של ההורים שלנו.
אני מרגיש נורא עם זה וכל פעם מנסה למצוא דרכים אך לא ליפול .אשתי כבר ממש מיואשת ממני (והיא עוד לא יודעת על מקומות כמו העבודה שאני נופל בהם).עומד להיוולד לנו בן ואני מרגיש שאני ממש לא ראוי להיות אבא .אני ממש מפחד מהעובדה שאני לא מצליח לשלוט בעצמי ולעמוד ביעדים שהגדרתי לעצמי.
אני אמור להתחיל שנה הבאה לימודים אקדמיים והמקום מחייב אותי לשנה אחת של בית מדרש .אין ספק שלימודים כאלה יכולים להרים אותי .יש לי פחד מאוד גדול מכך שאולי זה לא יצליח ואז יהיה אבוד לחלוטין.