►שלום לכם ידידי,
שמח להיות כאן, על אף גודל הטרגדיה האנושית הגלומה בי, במצב שלי.
למה זו טרגדיה מבחינתי, בכנות, בגלל שבא לי להיות 'נורמלי', לא רוצה להיות אני לגמרי, רוצה להיות אני בהרבה תחומים אבל לא אני בהרבה תחומים- תסבוך רגיל של מכור, ואת התסבוך הזה אני רוצה לפטור!!
אין לי בעיה אם אלוקים, כי הוא יודע שאני חולה, יש לי בעיה עם עצמי שאני לא עושה די להתרפאות מהמחלה הזו.
חברים- האם אתם תעזרו לי???
אני יודע שזו קריאה במגרש עמוס שחקנים, אבל בסופו של דבר הוא תלוי בי ורק בי, הבעיה היא שהידיעה הזו לא ממש עוזרת לי, - בעצם היא כן עוזרת לי להסתבך עם עצמי, לשנוא את המצב בו אני נמצא, ולהרגיש חסר אונים, נטול יכולות להתמודד, עיוור מגשש באפילה.
אחים שלי, אם קראתם עד כאן, בוודאי אתם אומרים לעצמכם הנה עוד אחד מתחיל שחושב שע"י הודעות בפורום הוא יפטור את המחלה שלו. אבל זהו שלא! אני לא חושב כך, וזה רק מתסכל אותי יותר. לא רק שאני לא חושב כך, אני יודע גם יודע שזה לא כך. אני יודע שאין שום ברירה אלא- לעבוד. אבל זה גדול ממני, זה חזק ממני, וזה בלתי אפשרי מבחינתי.
בא לי לפעמים לצעוק, לצווח, לצרוח, לקרוע את עור התוף של כל יושבי העולם הזה, שממשיכים בשגרת חייהם ואני כאן פצוע מוכה וחבול, עצוב בעצב עמוק ופנימי, עם לב רותח ומדוכא- ושלא תהיה לכם טעות אם תפגשו בי, תראו אדם שמח, אבל זה רק מגביר שוב את התסכול והתסבוך שלי.
אם כבר הגעתם עד לכאן, בטח אתם אומרים לעצמכם שוב, הנה תסמין של מכור, בשידור ישיר, בחי, בלייב, יאאאללה שיתחיל לעבוד את התכנית והכל יהיה בסדר.- אז תגידו מה שאתם רוצים, אבל את המשפטים האלו שמעתי אין ספור, וזה עדיין גדול עלי, ענק עלי, חזק ממני ובלתי אפשרי מבחינתי.
אם יש לכם עוד מה להוסיף לי- אודה לכם.
בכל אופן אני כאן כרגע, מקווה להשאר כאן, להתחיל לספור לעצמי את הימים, השעות, הדקות, השניות, והרפרופים, בהם אני נקי. אצלי נקיות תקרא כשאני יהיה 'שקט', בשקט פנימי כזה, רגוע כזה, כמו על חוף הים בינות הגלים, [כשאני לא מחפש שם תאווה].
אשמח להיות אתכם.

בהצלחה.
אכן טרגדיה איומה, וזה שהגעת למקום של הרבה פצועים לא מורידה מעוצמת הטרגדיה.
מאחלים ומייחלים להצלחתך, ושל כולנו.
אוהבים.

תודה לך למדן, מאחל בהצלחה גם לך, קראתי את יומן המסע שלך ונהניתי, מניתוח חלוקת רמות התאווה וכו'. כה לחי.

יצאתי לדרך, כמו תחילתה של דרך נזכרים פתאום היי שחכנו משהו בבית ושוב עולים הביתה, ושוב מתחילים ליסוע ושוב עולים הביתה וכו'. זה אופייני ליום הראשון של המסע, מתחילים מחליטים, אבל יש עוד גרורות פה גרורות שם.
מקווה להפטר מהם בקרוב.

מה עשיתי היום עד עכשיו בשביל להחלים?
אז לאחר שאתמול התמקדתי הרבה בדברים התכניים, ולאחר שאתמול פתחתי קצת את סגור ליבי וחדדתי לי ובאזני אחרים את מרכז המחלה שלי.
שוחחתי הבוקר עם חבר, זה החזיר אותי באחת אל השפה של התכנית הזו, ומקווה שנתן לי דלק להמשיך את המסע הזה- נכון לעכשיו- רק להיום.
כן הבוקר הצלחתי לאחר לגימות קטנות מהתאווה, לוותר!! זה לא דבר של מה בכך, עד שחשבתי ופנטזתי שמצאתי את הזדמנות לתאווה שחפשתי, החלטתי לוותר, לא מתוך לחץ אלא מתוך מפוקחות מסויימת. תודה לכם שאתם כאן. תודה לה' הגדול שעוזר לי בדרך. רק להיום.

אני שמח שהתחלת את הדרך פה, אנחנו איתך יד ביד ואלוקים יהיה איתך בהמשך הדרך המיוחדת בשבילך.

ברוך הבא,
מקומך איתנו, הרבה אנשים חיים יומיום את הטרגדיה ואפילו לא יודעים על האתר הקדוש ועל הפתרון, אז אסירות תודה שאתה פה איתנו,
אוהבים, תמשיך לבוא.

תודה תודה, לכל המגיבים חממתם את ליבי מאד, בכנות גמורה, זה עשה לי טוב. שמח שאני כאן אתכם!

שמעתם? נפלתי!!!
אוי איך האגו שלי מרוסק!! אין לכם מושג!!
בא לי לתרץ לעצמי ב801 תירוצים למה הנפילה הזו לא בדיוק מעידה על המכלול,
בא לי לספר לעצמי סיפור של רחמים על עצמי מאיזה מקום באה הנפילה הזו, ושזה באמת לא קשור אלי.
בא לי להתקשר לחברים ולומר להם: נפלתי, אבל באמת על סתם, ממש סתם נפילה כזו בלי קשר לכלום, מילא תגידו נפילה קורעת משהו מוצלח, אבל סתם!! סתם!! סתם!!
אבל- כל המשפטים האלו הם בריחה שלי מעצמי! מהמציאות הזו, ומההבנה שחייבים לעשות את זה בשלמות! באופן נכון.
כי באמת זה לא משנה למה נפלתי ואיך נפלתי, שורש הדברים אחד הוא כי אני ממממממכככככווווורררר נקודה.
וכיון שכך נפלתי, וכיון שכך הדרך היחידה שידועה כיום היא כאן. להיות כאן לקבל לשמוע ובעיקר לפעול נכון.
אלי תן בי את הכח!- כבר מזמן לא אמרתי את זה.
ממשיך הלאה-.

אין לך מושג כמה כולנו במצב שלך אתה לא יודע עד כמה כולנו משוועים כאן לעזרה ומתקדמים לאט לאט כל אחד בקצב שלו אל תצפה ל300 ימי נקיות על הפעם הראשונה. כל אחד נופל. גם אני. תסתכל על הדרך הזאת כמו גרף גלים במגמת עלייה. תזכור תמיד שיש לך נפילות ויהיו לך נפילות אבל הכי גרוע זה להתייאש תזכור אם אתה מתייאש אתה אבוד ותגיד את זה לעצמך כל יום: "אם אני מתייאש אני מת מהמחלה. יש לי תרופה עם תופעות לוואי אבל אני לא מתייאש." בהצלחה בדרך. עלה והצלח.

מים קרים על נפש עייפה......

היום אני מתחיל שוב,
מה אני עושה בשביל להצליח רק להיום, מה שלא עבד לי אתמול, המחשב שלי לא מסונן, ואצלי זה טריגר לא קטן, אני מכור בנשמה לפריצת גבולות, ובין רגע אני מחפש אותם שם, אני לא מחפש דוקא תאווה במחשב אלא כל דבר שהוא ריגוש שהוא לא נורמלי שהוא לא במסגרת החוק האנושי הבריא.
איך שהוא תמיד או כמעט תמיד זה מגיע לתאווה, ומשם הדרך לנפילה קצרה.
למה זה כך, מה אני חושב אני יסביר עוד מעט, אבל דבר ראשון שאני רוצה לעשות היום [בהתייעצות עם חבר תכנית] זה לנעול את המחשב בסינון הרמטי, אני בל"נ הולך לעשות את זה. מקווה לספר לכם מחר שעשיתי את זה.
ועכשיו למה זה קורה למה תמיד זה מגיע לתאווה: כי כנראה באמת פריצת הגדר הכי גדולה היא התאווה, התנהגות מינית בפומבי, או לראות אנשים מתנהגים במיניות היא ההפך הגדול של יסוד האדם. לפיכך נברא האדם יחידי, האדם הוא פנימי, והמין הוא הפנים של הפנים, אין לך 'שחרור' גדול מלראות את המיניות הזו- כך זה בעיניים שלי.
אך באמת נעשיתי לעבד עבדים לזה, זה מכלה בי כל חלקה טובה.
מודה לה' על היום עד עכשיו שעבר יפה ללא נצנוצי תאווה. ומתפלל להמשך יום נקי ושליו.

אמן אחי היקר!
אכן לא פשוט! 
אך לשים חסימות זה הצעד הראשון ויפה שעה אחת קודם
ללא זה, זה כמו כוסות רוח למת. גם בסלולרי כמובן
בהצלחה עצומה!!
אוהב ומחבק! בעזרת האתר אפשר לצאת מזה וגם אתה בעז"ה תצליח!!

שלום לך יהודי יקר!
אני יספר לך משהו סיפור אישי קטן עלי
לפני כמה שנים כשהייתי בן 15 אני חושב(+-)
עכשיו אני בן 18
הייתי כמו הרבה בני נוער מנבל את הפה
ורציתי להפסיק אבל זה היה ממש כמעט בלתי אפשרי מרוב ההרגל
ואז עלה לי מחשבה
אני יכניס את הקב"ה לדיבור שלי ואז הרע ילך מעצמו(כמו להדליק נר-כל החושך בורח מעצמו)
וככה התחלתי להגיד ברוך ה' בעזרת ה' וכד' 
וממש בדרך פלאית הפסקתי לנבל את הפה בלי כמעט מאמץ(הייתי אומר בלי בכלל מאמץ אבל זה היה מזמן אז אני לא בטוח)

אני יודע איך אתה מרגיש אני גם עברתי תקופות שהייתי חוטא אפילו מספר פעמים ביום...
אז ככה היא עצתי אליך
קודם כל-תכעיס את עצמך על יצר הרע תחשוב מה הוא עושה לך...
אני מאמין שזה יעזור לך להוריד את התאווה ברמה כלשהי (גמרא ברכות)
וגם תעשה מאמץ-צריך הקרבה-זה יגרום לרחמי שמיים
כך על עצמך איזה לימוד תורה קטן מאיזה נושא שבא לך -בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין
זה מעצמו יוריד לך את החשק המטורף

אין מה לעשות-אין שיטות קסם שאתה מקבל בחינם

ותמצא לך עוד עיסוקים -העיקר שהראש לא יהיה בתאווה בכלל(ברגע שהראש יתנקה מהתאווה-אתה תפסיק לחטוא בלא גירוי חיצוני כמו תמונות וכ"ד)

והכי חשוב!!!-להתפלל!!!

שלום לכם ידידי, ב"ה גם היום אני כאן. כל יום במסע הוא שיא חדש, כל יום של מפוקחות הוא לא מובן מאליו, אינו דומה יום יבש שלא בתוך המסע, ליום נקי בתוך המסע.- תודה לכם ותודה להשי"ת שנתן לי את הכח גם היום עד עכשיו לשמור על נקיות.
מה עברתי היום- אז ככה בבוקר הייתי עסוק לא היה לי אפי' זמן לחשוב על תאווה ב"ה וב"ה גם זה לא מובן מאליו. בשעות המאוחרות של הבוקר- בא לי הרצון להשתמש, הוא דוקא בא בכח, והיו לי גם תנאים מאד נוחים. אני מודה לה' שהיה איתי בשעות האלו, אמנם לגמתי טיפטיפונת, ואני רוצה למסור את זה כאן ולבקש מאלוקים שהלגימה הזו לא תשפיע עלי בהמשך, אני רוצה להבין שמה שהיה לי שם זה היה שייך לחיים הישנים, וכעת אני בחיים אחרים. אני מזכיר את זה לעצמי כאן, בחיים החדשים אני לא רוצה להשתמש, כי רע לי לחזור לחיים הישנים האלו, לחיים שבנויים מהמון המון סיפוקים רגעיים שמסביבם לפני ואחרי המון המון צער וכאב, חוסר שליטה וטירוף. זה לא שווה בשום פרמטר, ואני לא רוצה לחזור לשם.
אלי תן בי את השלווה- אוי אוי כמה זה נצרך לי כעת 4 אותיות שהם הכל עכשיו אצלי - 'שלווה' שלווה בי! בתוכי! שלווה שתתן לי לחיות את החיים שלא יחלפו על ידי בפיזור הנפש.
הרחמן הוא יצילנו מפיזור הנפש!
תודה לכם חברים.
השתתפתי גם בקבוצה הטלפונית [עליתי קצת מאוחר 10 דק' אחרי ההתחלה] אבל קבלתי שם בהחלט, שמחתי לשמוע חברים מהעבר, שהזכירו לי איך צריך לעבוד, חברים שהיו איתי אז ועבדו כמו שצריך וב"ה שמח בשבילם הם נמצאים היום במקום הרבה יותר בריא!!