שלום וברכה לחברי הפורום:)

אחרי מספר ימים שאני משוטט פה בפורום ומדי פעם כותב משהו, פיניתי לעצמי זמן כדי להתחיל לספר את הסיפור האישי שלי..

לצערי, אני עוד זוכר את המשיכה לתכנים לא צנועים עוד שהייתי ממש קטן, בגילאי שש או שבע, כל פעם שהיה מופיע משהו בטלוויזיה הייתי מתעורר.. הזיכרון הבא שאני זוכר הוא קצת יותר מבוגר, גיל 8. באזור הזה גיליתי את הסיפורים האירוטיים באינטרנט. כבר מגיל הזה הייתי קורא ומתרגש.. לאחר תקופה מסויימת אמא שלי עלתה עלי והענישה אותי עונש כבד.. אני עוד זוכר את הבושה כאילו זה היה אתמול
בשלב הזה התאווה עזבה אותי לכמה שנים, עד גיל 12. זה היה ממש בטעות, אפילו בלי לדעת מה אני עושה, התחלתי לשחק עם עצמי ופתאום התחלתי להרגיש את הזרמים האלה בגוף.. ברחתי מהחדר לשירותים וחיכיתי שהתחושה לעבור.. אחרי זה עשיתי את זה שוב ומשכתי עוד קצת.. ואז עוד קצת.. עד שאחרי מספר פעמים כבר הוצאתי זרע לבטלה. ככה המשכתי תקופה מסויימת, מנסה שיטות אחרות, מקומות אחרים.. אז עוד לא ידעתי בכלל שקיים דבר כזה אוננות,  לא שיש איסור שז"ל, אבל למרות זה, הרגשתי שאני עושה משהו אסור.. משהו, בשפה התמימה שלי אז "לא צנוע". כמובן שלא סיפרתי על זה לאף אחד
אני עוד זוכר את היום לפני הבר-מצווה, זוכר שאני מדבר עם עצמי, מבטיח לעצמי שהיום זה היום האחרון שאני יכול לעשות את "זה", שאחרי מחר אני כבר חייב במצוות ואני לא אוכל להמשיך עם הדברים האלה.. אני לא זוכר כמה ימין אחרי הבר מצווה פגמתי שוב, אבל אני משער שזה לא יותר משבוע..
מאז השנים עברו. אני זוכר איך אני בתדמית הדוס התחלחלתי כשראיתי אנשים רואים סרטונים כאלה ביחד או מדברים על זה בלי בושה.. נלחמתי מלחמת חורמה נגד אנשים בישיבה שלי שראו תכנים כאלה בהפסקות.. אבל בבית בלילה.. המשכתי לחטוא. בשלב הזה כבר גיליתי את הסרטונים, וכמובן שלאט לאט משתדרגים טיולים בהדרגה מסרטונים של כמה דקות ברשת להוריד סרטים באורך מלא.. ניסיתי בדרכים חדשות, במקומות חדשים.. לאט לאט לקחתי על עצמי יותר סיכונים, עד כדי כך שאפילו כמה פעמים ראיתי סרטונים ואוננתי שאחי הקטן יושן במיטה ממש לידי.. כל הזמן ראיתי והתביישתי בעצמי. שנאתי את עצמי שאני כל כך חלש ומלא וויתור עצמי. ידעתי כבר שזה אסור והרגשתי רע אחרי כל פעם. כל פעם אמרתי לעצמי שזו הפעם האחרונה וכמה שעות/ימים אחרי כבר הייתה באה הנפילה הבאה.. הזמן הכי גדול שהצלחתי להחזיק בלי נפילה הוא חמישה וחצי שבועות.. כמה הייתי מיואש אחרי הנפילה הזו.. ככה במשך שנים, אני רוצה ושוכח, מבקש סליחה ושוב בורח. בשנים האלה היו גם נשים שיצאתי איתו, והשתדלתי לעצור בעצמי כ"כ, וכל פעם שנפלתי הרגשתי טעם בגידה צורב.. לא האמנתי איך אני מסוגל לעשות דבר כזה.. לצערי גם חטאתי עם הנשים האלה,  בהתחלה רק בנגיעות קטנות עד שהגעתי כמעט עד לקצה, עד למעשה עצמו.. כמובן שזה לא מנע ממני בלילה לפגום שוב.. רק הגביר את התאווה.. כל פעם האשמתי על כל הכישלונות שלי התאווה, הייתי בטוח שבגלל זה אלוהים עושה לי כל מיני דברים רעים, לי ולחברים שלי.. הבטחתי לו אינספור פעמים שאני אפסיק לחטוא בתמורה לכך שיפסיק את ייסורי.. הבטחתי והמשכתי . לאט לאט הרגשתי שאני מאבד על הרגשות הפשוטים שלי, את התום שלי.. אני נהיה יותר עייף ויותר מריר מפעם לפעם..
אני חושב שהתחלתי להבין שאני מכור בשנה האחרונה, ששמתי לב שהרבה פעמים אני מאונן רק כדי שהרצון הזה יעזוב אותי, רק כדי להירדם, למשל. לא הצלחתי לישון בלי לאונן לפני. כבר לא היה בזה את הכיף והריגוש שבתאווה, זה הפך לעניין טכני.. בשלב הזה התחלתי להבין שאני מכור, אבל לא עשיתי עם זה שום דבר.. לאחר מכן, נכנסתי לפה לאתר וראיתי את תוכנית פורטיפיי, התחברתי אליה, בעיקר כי חשבתי שהיא פחות דתית מההצעה של הפורום, יותר מטריד אותי העובדה שאני מכור למשהו, שאני לא מצליח להשתלט על עצמי יותר ממה שאני חוטא לאלוהים.. והתחלתי להתקדם בתוכנית, נופל וקם מידי פעם..
לאחר כמה סרטונים דיברו בתוכנית על הצורף לשתף אנשים ולבקש עזרה.. וחשבתי למי אני יכול לפנות, הרי אני כלכך מתבייש בהתנהגות שלי שמעולם לא סיפרתי לאף אחד, אפילו לחברים הקרובים ביותר.. ואז חשבתי על הפורום, והנה אני פה
בחסדי ה' וברחמיו המרובים, אני נקי מאז תחילת חודש אלול, ורוב מה שמשך אותי התאווה נעלם.. התקנתי חסימה לפלאפון, אני אוהבת זוג שהייתי איתה נפרדנו..  אני עובד רוב שעות היום בפרוייקט של צה"ל ולאחרונה ממש המחשב הנייד נפל וכל המסך נשבר.. החלטתי שלעת עתה אני לא מתקן אותו ומסתפק בפלאפון

אני שמח שהגעתי לפה והתחלתי לפני שנפלתי יותר עמוק.. לפני שהתחתנתי.. אני רואה פה סיפורים של חברי הפורום ומעריך אותם כלכך איך הם היו יכולים לעשות שינוי כזה ענק בחייהם.. אני מקווה בעזרת ה' אמשיך להיות נקי למרות שאני מרגיש שהנפילה כבר מתקרבת ונושפת בעורפי.. הלוואי שאצליח, שאוכיח לעצמי שיש לי סיכוי ושאני יכול. אני עובד עם נוער בסיכון ותמיד אומר להם שהם יכולים להשתנות ושאני מאמין בהם.. אני לא יכול שלא להאמין בעצמי עכשיו.
מקווה להמשיך להיות נקי לנצח.

כרגע שלשה ימים נקי בטבלת ה90 יום,  מקווה להגיע ל90!

עלה והצלח!
בעלי המחשבה שאלו על הפסוק "שבע יפול צדיק וקם", למה נקרא צדיק לפני שקם? אחת התשובות היא עצם הרצון והנחישות להצליח.

שיהיה המון בהצלחה. גם לי היה קשה קצת עם התכנית המקובלת פה, לדעתי מאותה הסיבה שאתה מתאר, לכן בינתיים אני מנסה לעבוד עם פורטיפיי.

גוש פסטר כתב on 19 ספט' 2016 08:17:

אני רק רוצה לציין שמה שכתבת הוא הפוך לגמרי.

התכנית של הצעדים היא לגמרי לא תכנית דתית, ורוב מוחלט של מי שעושה אותה בכל העולם זה אנשים לא דתיים בכלל. אמנם גם תכנית פורטיפיי נכתבה באותו כיוון שלא להיות תכנית דתית, אבל היא נכתבה על ידי אנשים מאמינים וגם הסיבות שהובילו לכתיבתה הן דתיות.

אמנם הצעדים מבוססים על אמונה באלוקים, אבל זה בתור דרך חיים רוחנית ולא דתית, ובעיקר - הבעיה שלנו עם התאווה היא לא בעיה דתית אלא בעיה של חוסר שליטה. 

לכן, גם מי שיש לו בעיה עם חוסר שליטה באכילה, יכול להשתמש בתכנית של הצעדים באותו אופן, למרות שאין שום בעיה של כשרות עם האוכל שהוא צורך. הצעד הראשון לא אומר "הודינו כי אנו חסרי אונים מול החטא של האוננות", אלא מתעסק בחוסר אונים עצמו - דהיינו בכך שאנחנו לא מצליחים להפסיק את ההתנהגות שלנו.

זה כמובן לא אומר כולם על עצם התכנית, וכל אחד יעשה מה שטוב לו ואיפה שהוא מצליח להתקדם בהחלמה.

לצערי נפלתי אחרי יותר משבועיים. 
מה שהכי מעציב אותי בנפילה זה שאני בקושי מאוכזב מעצמי,  כאילו ידעתי שזה יקרה.  ציפיתי שיותר יכאב לי.. 
חשבתי עם עצמי מה גרם לנפילה ואני אשתדל לשנות את זה
דבר ראשון,  חוסר לו"ז ברור שהוביל לזמן "ריק" 
דבר שני,  לא עשיתי את  פעולות לפני הנפילה..  לא ספורט,  לא לדבר עם מישהו,  לא כלום
דבר שלישי,  אני חושב שאני עדיין לא כלכך מבין עם עצמי מה כלכך רע בזה,  למה אני באמת רוצה להפסיק..  אני צריך יותר לברר את זה לעצמי.. 

מקווה שיהיה לי בהצלחה בתקופה הבאה
המונה התאפס
אשמח לעצות..

גוש פסטר כתב on 20 ספט' 2016 08:58:

לקח לי ארבע חודשיים לבוא לקבוצות ולהפנים שאני צריך להפסיק לאונן ולעזוב את האינטרנט לגמרי, זה תהליך, כשאנחנו משומשים אנו ןא מבינים כמה רוע זה מביא לחיים שלנו, תמשיך לבוא ולשתף , רק כאן תקלוט למה להפסיק את השימוש. באהבה.

אחינו היקר,
לא משנה אם אתה מכור או לא אם אתה מחפש רוחניות או לא, אם תביא את הגוף שלך לקבוצות, החיים שלך יישתנו, כמו הרבה חברים שנמצאים היום בחדרים המופלאים האלו.

לפני שבוע בדיוק הצטרף אלינו לקבוצה באזור המגורים שלי חבר חדש, ואני זוכה לשמש כספונסר זמני שלי (מדריך בעבודת הצעדים כמו שטהרני נוהג להסביר )
החבר היקר הזה הספיק להיות אצל פסיכולוג ופסיכיאטר, לקחת כדורים, לעשות המון שטויות שסיכנו אותו ולא עצרו אותו מלהמשיך לעשות את אותו הדבר ממש למרות שהחיים שלו היו בסכנה ממש (מעצר וכדו')

למעלה משנה שהוא יודע על התכנית והוא לא אזר אומץ להגיע, עכשיו הוא הגיע וכבר תוך שבוע השינוי אצלו כל כך מכריע שהוא פשוט מרגיש שהוא נולד מחדש.

מאחל לכולנו.

תודה לכם על התגובות,  מחזק לשמוע 

נפלתי היום שוב ושוב. מרגיש מנותק מעצמי. 

עכשיו קצת יותר כוחות,  קם ומתחיל מההתחלה.. 

עוד אגיע אל היעד 

אוי! אוהבים אותך!
ה' יהיה בעזרתך!

אוהבים.
תמשיך לבוא.
מאחל לך יום נקי ומחובר.

אמנם היום עוד לא נגמר,  אבל אני נקי.  היום הראשון הוא תמיד הכי קשה לי,  ואני מקווה שרק אמשיך לעלות ולעלות 
תודה רבה על התמיכה!! 

אוהבים אותך 
בענין הצעדים והדת אני יכול לשתף אותך שאני אישית כיום נמצא במצב שאני לא רוצה את התאווה לא בגלל החטא אלא 
אך ורק בגללשהיא הורסת לי את החיים וההבנה הזאת היא הבנה של התוכנית הגענו למסקנה שאבדה לנו השליטה על חיינו 
 לא כי זה חטא אלא כי אני לא מסוגל לחיות כמו שאני רוצה אני חולה כי אני לא מסוגל לדאוג לעצמי לחיים שפויים וכו' וכו'
כיום רק התוכנית נותנת לי כוח לחיות 

אני רק נופל שוב ושוב ושוב 
אני מגעיל את עצמי
צריך להתאפס ולצבור כמה ימים של שקט.. 

כל הכבוד לך על העדכונים !
תהיה חזק אחי...
גם אני באותה צרה, נופל וקם נופל וקם... 
אני כרגע גם יומיים נקי, היעד הוא להיות נקי עד אחרי ראש השנה ואז היעד יהיה עד אחרי כיפור... וכל פעם להגדיל אץ היעד ולצבור ימים נקיים בתקווה לנצח את תאווה הזאת...