ב"ה
ראשית הכרת הטוב לכם הפורום נותן לי כח לשמור על שפיות ולהיות נקי והחברים שאני פוגש כאן אנשים מכובדים ונורמטיבים לגמרי שנותנים את הכח ואת ההכרה וההבנה שכולנו סובלים מאותו דבר ורק בכוחות משותפים אפשר לצאת מהבעיה
שאלו אותי כאן מה נתן לי הכח להיות נקי שנה וארבע חודשים (טכנית) אין לי תשובה חדש על זה כי בהתקפים שיש לי יכול להשרף יום עבודה שלם ולפעמים גם כמה ימים יכול לשרוף פגישה חשובה ויכול להרגיש את עצמי תלוש לגמרי מרוחק ומבודד גם עם האנשים הקרובים אליי ביותר
אני נזכר באפיזודה מסרט שואה שגבר יהודי מציל ילדה קטנה ומביא אותה אל ביתו הילדה הייתה בתת תזונה בתשישות ובקיצור על סף מוות האיש טיפל בה במסירות רבה ממש בערב שבתאחד היא מדליקה נרות והאיש מעשן שומע מוזיקה היא אומרת לו שבת אסור והוא מתווכח איתה בסוף היא שולפת לו טיעון מנצח מבחינתה מה זאת אומרת הרי אנחנו העם הנבחר והוא עונה לה במרירות אם זה הגורל של העם הנבחר הייתי מעדיף שאלוקים יבחר במישהו אחר
באופן אישי יש הרבה רגעים שאני שואל את עצמי למה יש לי את ההתמודדות המטורפת הזו למה כל כך קשה להיות כמו כולם להתפלל לנוח לקבל אורחים לצאת לטייל לבקר חברים ללמד את הילדים בכיתה וכו' אבל אני מבין ורואה שלאט לאט בהזדמנויות שונות באירועים הכי פחות צפויים אנשים מזהים בי ככתובת (זה לעצמו מפחיד אותי איך הם יודעים) ובאים לחלוק אתי רגעים אישיים ביותר מחייהם וההתנסות הזו היא נותנת לי כח להבין לאיזה חורים שחורים אדם יכול לשאוב את עצמו ולהבין ולאהוב ולקבל ולזכור שגם אני הייתי שם וסליחה השמש לא זורחת לי מהישבן אני צריך לכבד את זה שבא מולי ולא לחשוב חלילה שאני יותר טוב ממנו במשהו
ובסיום הטקסט הארוך שלי אסירות תודה שמצאתי את הכח להגיע לסליחות ולסיים את התפילה כמו שצריך בלי לברוח באמצע ולא ליפול לשנאה העצמית
תודה לכולכם אוהב אותכם יום טוב
