אתמול התחלתי לכתוב יומן פעם ראשונה בחיי נקרא לו יומן מסע, יומן מסע לעבר עתיד נקי יותר רק להיום כמובן
אני מתחיל חיים חדשים ובעזרת ה' הרבה יותר טובים
יומן מסע בעיני בנוי מהרבה אבני דרך קטנים לאורך כל המסע
אז ב-כב תמוז המסע יצא לדרך יום קודם נפלנו כרגיל אבל ההרגשה היית די,  הגוף היה כבר כמעט כולו תאווה נשאר קצת לחלוחית של נשמה שזעקה בקול ענות חלושה לקצת אוויר נקי, הרי כבר תקופה ארוכה שכמה שעות ביום אני מנסה לרצות את התאווה והיא כלום, לא מתחשבת לא בעבודה, לא במשפחה, בילדים, באשה כלום באף אחד חושבת רק על עצמה, כיצד תגדל ותגדל והאמת כבר לא היה לי כוח לסחוב אותה היא גדלה ממני.
חשבתי לפני שאני עושה צעד כזה גדול בכל זאת נבדוק אם אני מכור, הרי שה תמים כמוני ברור שלא מכור, כך התאווה משדרת לי אבל אתה רוצה לבדוק תבדוק שיהיה לך בהנאה.
פתחתי את המדריך של שמור עיניך והתחלתי לעבור על השאלות:1. כן   2. כן  3. כן  4. גם כן 5. וגם 6 כן   7. לא ממש לא! (כך נראה לי אז טוב אז אני לא מכור תשובה אחת עניתי לא)  8. כן  9. דווקא נראה לי שהתשובה לא (הנה עוד הוכחה שאני לא מכור ) 10. כן
טוב עכשיו החלק החשוב כמה תשובות כן שולחות אותך לצד של המכורים, כתוב שאם ענית על שליש כן, אז אתה מכור.
רגע, התייעצויות קטנה עם התאווה כמה זה שמונה מעשר יותר משליש? רגע אתה מתבלבל, הם התכוונו לתשובות לא אז ענית על 2 לא ושליש זה 3 וחלקי תשובה אז נראה לי 2 זה קרוב אז אתה לא מכור נקודה ואם צריך תוסיף סימן קריאה ליד (לא מכור.!! ).
רגע הנשמה זועקת בסדר לא מכור אבל בא ננסה את התכנית תרוץ במהירות על כל הצעדים אולי תתפוס צעד אחד שיוכל להקל את המעמסה בסדר לא מכור רק מתעניין בתכנית של ההם המכורים,
אם זה עוזר להם מה לא יעזור גם לך מתחננת הנשמה בסדר אני הרי אוהב לרצות את כולם (פגם אופי שיתגלה לי אחר כך בצעד מספר 3 ) נרצה גם אותה.
ואני מתחיל

המה התחלת זה הכי חשוב,
תתדבק בנו, תחלוק ותשתף ורק ביחד נצליח.

גם אני עכשיו מתחיל.. בהצלחה חבר

טוב התחלתי לשמור אבל איך נשרוד ?
מסננים כבר שמתי וזה לא ממש עזר אומנם זה הפחית את שעות השימוש אבל המשכנו להשתמש
ובעבודה אין מסנן (ניסיתי להתקין פעם ואיש המחשבים כמעט הרג אותי כי זה תקע את התקשורת עם השרת)
אבל יש לנו רצון אדיר ואנחנו יוצאים לדרך
טוב אני מעדכן את הנשמה צריך לשמור לא להסתכל על אתרים פרוצים והיא הנשמה מהנהנת לי בהכנעה כן
ומבריק לי רעיון הרי אני מרכיב משקפיים על אפי אזי ברחוב כשאני הולך למנחה מעריב אני אוריד אותם אם אראה משהיא מרחוק, הנשמה כבר מקבלת אומץ ואומרת זה רעיון נפלא
אני הולך לתפילה מרים ומוריד את המשקפיים ואכן ההרגשה נפלאה שיכרון חושים ממש .
הנשמה מחמיאה לי ממש צדיק שומר על העיניים.
הלו צועקת התאווה איזה צדיק ואיזה נעליים אנחנו יודעים בדיוק מה עשית אתמול ושלשום
הנשמה זועקת תבעט את הצדיקה הזו עכשיו מחוץ למגרש שתניח לנו יום או יומיים
ואכן אני דוחף אותה לקרן זווית ונכנס הביתה. שעות שבהם עוזרים מי יותר מי פחות,
בדרך כלל התאווה נחה בשעות אלו מכינה את עצמה למשמרת לילה אחרי שהילדים ילכו לשון וגם האשה כבר תתחיל לנמנם .
אני מסיים לעזור ויושב ללמוד נותן עוד כוחות לנשמה בעצם מגניב כוחות לנשמה בלי שהתאווה תרגיש והולך לישון.
אני יודע שיש לי 2 מוקדים בעייתיים במהלך היום שהם מועדים לפורענות שעות העבודה בעיקר הראשונות, והשעות שאני נכנס למיטה עד שאני מגיע לתפילה.
אני יושן כמו תינוק ומחליט לקום ממש קרוב לתפילה כדי שלא יהיה לי זמן להקדיש לתאווה.
חוזר מהתפילה עוזר לאשה בהתארגנות עם הילדים ויוצא לעבודה.
בדרך בנסיעה אני רואה מרחוק רוכבת אופניים והפעם מנתק את העיניים מהכביש לכיוון השני לא מסתכל , ומרגיש עוד קצת אוויר שנכנס לנשמה. ואני בטוח שאוויר זה יעזור לי עוד כמה דקות במלחמה הקרובה לא יודע למה חשבתי כך אבל ההרגשה הייתה נפלאה.
והנה הגעתי לעבודה בדרך כלל תוך חצי שעה אני מתחיל להשקות את התאווה (אתם יודעים בשביל שתצמח )
אני עוצר לרגע בכתיבה. 
ושואל את עצמי למה אני חושב שהפעם זה יצליח הרי ניסיתי מאות פעמים להפסיק ואף פעם לא הצלחתי ?

למה שהפעם זה יצליח ?

כי הפעם אני לא מחליט לנסות להפסיק ליומיים.

כי הפעם אני לא מחליט להפסיק כל שני וחמישי.

הפעם אני מחליט להפסיק לתמיד !

טוב בסדר עם השטויות האלו יומיים לא הצלחת לשמור אבל מעכשיו ולתמיד כן תצליח בטוח ?!

אני שומע את התאווה מוחאת כף כן גם אני יודעת שאתה תצליח ברור שתצליח היא לועגת לי,

אני אגלה לך סוד היא לוחשת לי תתחייב שמעכשיו לא תשתמש לעולמים זה הכי עוזר היא קורצת לי ,

והנשמה קצת מפקפקת אולי במקום לתמיד תגיד רק להיום מספיק יום אחד נקי אחר כך נראה

ואני יודע יום אחד זה ממש קשה .

אבל הפעם מתחננת הנשמה תקבל בלב שאתה לא רוצה יותר ליפול ולא רק הפסקה של יום יומיים חודש שנה .

מה את מתכוונת שאפסיק לתמיד ?!          אני חושב

והתאווה זועקת לא! תגיד שאתה מתכוון להפסיק כל החיים, אבל יום אחד לפני שהנשמה תעזוב נעשה לה מסיבה קטנה עם קצת תמונות, קצת ריגושים, אתה הרי יודע זה כייף לך, מגיל 5 אנחנו ביחד אתה לא מתכוון לזרוק אותי לתמיד, תשים אותי בבוידעם לתקופות קשות אני אהיה שם לנחם אותך,         אתה יודע אני תמיד זמינה, מפנקת, מעודדת, מורידה לחצים, לא כמו הנשמה שהיא מתנשאת חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל .

והנשמה מתחננת ממש יורדת על בירכה, בבקשה לא משנה כמה ימים יהיו נקיים אבל תתכוון להפסיק לתמיד

אתה יודע היא ממשיכה זה לא כייף לך זה לא מעודד אותך אולי כמה דקות או שעות במקרה שלך כל זמן השימוש אתה בהיי ואחר כך מי אוספת את השברים? היא?! הרי ברגע שאתה גומר היא נעלמת צריכה לרוץ למישהו אחר.

ואני עוצר וחושב מה זה לא כייף לי? מגיל חמש כל פעם שבא לי אני עושה לי כייף. אבל מצד שני הנשמה צודקת כל פעם אחרי השימוש היא זאת שאוספת את השברים ומנסה לעודד היא נמצאת איתי בשעות הקשות באמת אחרי השימוש שאז אני מתרוקן מכל לחלוחית של חיים.

טוב בסדר אני נכנע ואני חושב לעצמי ואומר בלב אני מתכונן להפסיק לתמיד עם התאווה יכול להיות שאפול לפעמים אבל ההפסקה לתמיד!

ומיד עובר לעשייתן נכנס לחשבון המיל ומוחק את כל התמונות שיש לי שם, אני מסתכל על הנשמה אבל היא חצי מרוצה רגע מה עם הכתובות של אתרי הזימה? נכון מוחק גם אותם, רגע יש לך סיפורים כתובים אתה זוכר? כן בוודאי ומוחק גם אותם עכשיו אני עם מייל נקי.

התאווה יושבת לה בשקט כאילו קבלה את רוע הגזרה אבל אני רואה על עיניה זיק של תקווה לא ברור לי מדוע? הרי מחקתי הכול ממש הכול, רגע זועקת  הנשמה שכחת למחוק מסל המחזור, זה נמחק לבד מחזירה לה התאווה שלא יגע, אבל 30 יום זה נשאר שם עונה לה הנשמה, כן אבל הוא אמר לעולמים אחרי שלושים יום זה הוקוס פוקוס נעלם מחזירה לה התאווה, אבל הנשמה לא מוותרת זה חצי עבודה לא שווה כלום תמחק גם משם, ואני חושב  כן, לא, כן, לא, שולח יד ומוחק.

והנה הגעתי לעבודה בדרך כלל תוך חצי שעה אני מתחיל להשקות את התאווה (אתם יודעים בשביל שתצמח)

עברה לה חצי שעה התעדכנו בכל האימיילים עננו למי שהיה צריך.

ואז דפיקה בדלת, יותר נכון בלב מי שם אני שואל? כאילו אני לא יודע ,

והיא משחקת את המשחק שלי זה אני התאווה יש לנו פגישה עכשיו זוכר ?

ואני, הלב מתחיל לדפוק בקצב מטורף, הרי עכשיו זה השעות שלה המפגש היומי, ברור שאני זוכר אני חושב בלב, כדי שהיא לא תשמע, והיא הרי קוראת אותי כמו ספר פתוח.

אני אומר לה שביטלנו את הפגישות לתמיד? אולי אומר לה שאני עסוק? ואולי אומר לך תבואי עוד שעה?

והיא מהרהרת בקול אני רואה שאתה עסוק כרגע אני אקפוץ יותר מאוחר, בסדר אני מגמגם וסוגר לה את הדלת.

הלב קצת נרגע ואני שומע מנגינה שקטה שמתנגנת לה אני לא מצליח לשמוע את המילים אבל זה נשמע כמו כל הכבוד, איזה גיבור  משהו כזה ואז אני רואה מול עיניי את הנשמה זורחת, בוקר טוב היא אומרת לי בקול שמח ניגשת לחלון פותחת אותו בו תנשום אוויר נקי ויוצאת לדרכה.

אחרי חצי שעה שוב דופקת התאווה מה קורה עדין עסוק ?

אני כן יש קצת לחץ היום את יודעת אני אומר לה, ובליבי חושב להתמודד חזיתית לא ילך לי בשלב הזה אז היום נעבור בין יתר העובדים במשרד ונסגור איתם כל מני דברים שדחיתי, כך התאווה לא תוכל להיכנס היא תראה  שיש אצלי אנשים, וכך אני שורד עד הצהריים.

חוזר מהאוכל ושוב דפיקה על הדלת מה קורה? היא שואלת קצת עצבנית, מה לא צריך להירגע אני רואה היה לך יום מלא פגישות, תירגע דקה שתיים לא יותר.

ואני כאילו לא הייתי בסרט הרע הזה דקה שתיים אוי איך עברו להם שעתיים, שבהם הייתי צריך להחזיר לבוס תשובה, להוציא את הילדים מהגן, ולהספיק לקפוץ למרפאה. ואני רק לדקה שתיים התפתתי, תקשיבי אני עונה סיכמנו אתמול שהיום לא, מה את לא זוכרת?

זוכרת גם זוכרת אבל אתה יודע קשה לי לראות אותך לא רגוע, החלון פתוח אומנם נכנס הרבה אוויר צח אבל אתה יודע יש הרבה חיידקים בחוץ, בא נרגע סרטון אחד או שניים ואני לא מציקה לך יותר היום.

שלום אומרת הנשמה תוך כדי שהיא דוחפת את התאווה הצידה ונכנסת לחדר, יש לך עכשיו פגישה ארוכה עם חברי הדירקטוריון תרוץ לשם שלא תאחר, אתה זוכר את הפעם האחרונה שהגעת וכולם שאלו איפה הייתה? חיפשנו אותך, ואתה גמגמת כמה משפטים לא ברורים ובליבך חשבת עוד פעם התאווה הרסה לי את החיים ,

לקחתי את הקלסר ויצאתי לחדר הישיבות הגעתי ראשון, אומנם יש עוד חצי שעה לפגישה אבל אפשר לפטפט קצת עם חברי הדירקטוריון שהתחילו להגיע דווקא אנשים מבוגרים עם חוכמת חיים.

טוב אז נסכם את הישיבה אני שומע את היושב ראש אומר ואני מבין שיום א הגיע לסיומו.

אני מסכם לעצמי היום כב' בתמוז תשע"ו יום חמישי בשבוע והיום הראשון הנקי !!

להגיד שזה היה קל, ממש לא אבל עבר יום איזה הקלה, לא להאמין יום בלי תמונות בלי סרטונים, פנטזיות למיניהן יום נקי אני חושב לעצמי ויוצא מחדר הישיבות בדרך לחדרי לקחת את התיק ולצאת. בחדר מחכה לי זורחת ונקיה מתמיד הנשמה, וואו היא שואגת לכיווני כל הכבוד עשית את זה רק להיום כמובן מדהים.

אני נכנס למכונית ונוסע הביתה וחושב לעצמי איך יהיה ביום א' אומנם בעז"ה אהיה אחרי 3 ימים נקיים אבל ההתמודדויות הם בעיקר בעבודה וזה יהיה בעצם היום השני להתמודדות הנשמה מתערבת לרגע עד יום א ה' ירחם, כרגע איך המרגש? נפלא אני עונה לה זה מדהים כאילו אני עומד על הראש, תמיד קודם נהנים ואחר כך מגיע הדיכאון והיום היה קשה אבל עכשיו אושר עילאי  הרגשת סיפוק מטורפת, והיא מהנהנת בראשה כמבינה ושולחת לי את אחד החיוכים המקסימים שלה.

יום א מגיע מתעורר כמה שיותר קרוב לתפילה בשביל לא להתפתות רק לדקה לבדוק מה חדש באינטרנט חוזר מהתפילה עוזר עם הילדים וכבר בדרך לעבודה.

מהרהר תוך כדי זחילה בפקק, אז עברנו 3 ימים בלי, אומנם סוף שבוע בדרך כלל נקי כי אין זמן להיכנס לאינטרנט, שבת יצאה מאוחר ועוד מעט אנחנו במשרד מחכים להתמודדות השנייה,

נכנס למשרד מתחיל לעבוד על המחשב עוברת לה כמעט שעה בכייף, כשהחלטתי להפסיק ידעתי שכשאני באינטרנט מספיק לי לראות משהו קטן לא צנוע, ואני קופץ ראש לתהום בלי שום עַכָּבוֹת, לכן אמרתי שאשתדל למעט בכניסה לאינטרנט כעיקרון אני כבר כשנתיים משתדל לא להתעדכן בחדשות (זה גרם לי להרבה תסכולים וכעסים ).

ואז דפיקה קלה על הדלת, נראה לי קצת מהוססת, אני מחליט כאילו לא לשים לב והדפיקה נמשכת חלשה אבל עקבית, אין בררה אני חייב לענות, מי שם אני שואל? זו אני התאווה, מה קורה? היא נכנסת לחדר מקבלת ביטחון עצמי שלא זרקו אותה מיד, אני הכול בסדר, והיא ממשיכה איך עברה השבת היא שואלת, בסדר גמור הדלת נפתחת והנשמה מתפרצת לחדר, יש פגישה עכשיו על מה אני שואל? ישיבת תקציב, שוב פעם אתה רוצה לאחר היא נוזפת בי, אני יוצא מהחדר לא זכורה לי אף ישיבת תקציב בשבוע הקרוב, בחוץ אני פוגש את אחד העובדים שצריך שאני אעזור לו, וכך חולף לו בוקר נפלא, אני חוזר לחדר לקראת ארוחת הצהריים ופוגש את הנשמה מה קרה לישיבת תקציב אני שואל, מצווה לשנות מפני השלום היא עונה ונעלמת.

אחרי הארוחה הלוז יותר צפוף ואני שוב בדרך הביתה עבר עוד יום, היום ארבעה ימים לנקיות .

בדרך הביתה אני מהרהר בלבי היה היום קצת יותר קל מהיום הראשון יכול להיות שנשבר בי משהוא בהרגל

אח יקר. 
ממש כיף לקרוא את "הדו שיח"

תמשיך לשתף, זה מחזק אותי לגמרי.

בהצלחה בהמשך

הגעתי הביתה נשאב לבלגן של הבית ש.ב של הילדים, קצת סיפורים, ארוחת ערב מקלחות ערבית והופ נגמר לו הערב, מצוין אני חושב כבר מתקרבת לה שעת השינה, מקלחת ולמיטה. משוחח קצת עם אשתי על היום שעבר היא מספרת לי איך עבר לה בעבודה, ולילה טוב.

בד"כ אני מניח את הראש ומיד עובר לעולם שכולו טוב, ישן טוב עד הבוקר, למעט אם יש לי פגישה עם התאווה, האמת כבר כמה שנים שסיכמנו שלא נפגשים בלילה בקביעות כמו פעם כל לילה אחרי שזוגתי הולכת לישון עד חצות ויותר, אם נפגשים זה בדרך כלל לפני שחרית.

אני נרדם מתעורר מתי שהוא הילד בוכה, קם נותן לו בקבוק וחוזר למיטה מניח ראש, ופתאום אני מרגיש שזה מתחיל, הנחש מתחיל לזקוף ראש, הגוף בתגובה מתחיל להרגיש את החמימות שלפני הפגישה עם התאווה, אבל רגע הנשמה קופצת סיכמנו משהו היא אומרת לתאווה רק להיום אנחנו נקיים, ברור עונה לה התאווה, למה את רואה פה תמונות לא צנועות? והנחש ממשיך לזקוף את ראשו אני מתעשת לרגע ואומר לנחש , תירגע ושוב תירגע וחושב בליבי על הסיפור שקראתי פעם על הרשל'ה בהתארחו אצל משפחה שהתמהמהה להגיש לו ארוחה, השמיע בנימת איום את המשפט "אם לא תגישו לי מיד אוכל, אעשה את מה שעשה אבי המנוח במקרה כזה!". המארחים המבוהלים הגישו לו את הארוחה מיד, ואחרי שסיים לאכול שאלו אותו בטון נפחד: "למה התכוונת באיומך? מה היה עושה אביך?" – "במקרה שכזה, היה אבי הולך לישון רעב..." השיב הרשל'ה בתמימות. ואני יודע אם לא יירגע אני נופל, אבל אני מרגיש שהוא נעצר במקומו לרגע. והנשמה עונה לה נכון אין כן תמונות לא צנועות אבל המחשבות הפנטזיות המתחילות לדפוק על חלונות דמיונו, מה סיכמנו שזה אסור? היא שואלת אמרנו אינטרנט נקי ואני נופל בפח אולי היא צודקת אני שואל? אבל הנשמה החלטית כרגע לא, נדבר מחר בבוקר, והנחש שוב מרים את ראשו ואני חוזר לומר ספק לו, ספק לעצמי, עצור, תירגע, ואכן הנחש מוריד את ראשו מקפל זנבו ונעלם.

הסיפור חוזר על עצמו כך מספר לילות וכל פעם אני מגלה שצריך לומר פחות פעמים לנחש: עצור, תסתלק, לא עכשיו, עד שאני מתעורר בוקר אחד ולא זוכר שהנחש קפץ לבקר וואו אני חושב לעצמי הטייס האוטומטי התקלקל, צעד קטן לאדם צעד גדול למכור.

האמת רציתי לכתוב היום על הקריז שחוויתי לאחר כשבועיים של נקיות כמדומני, אבל היום בתפילה בהלל כשהחזן אמר אנא ה' הושיע נא למרות שאת המילים הללו שמעתי עשרות ואולי אפילו מאות פעמים היום הם נשמעו לי אחרת ב-אנא ה' הושיע נא שמעתי את עצמי אומר לה' אתה הרי יודע אני לא יכול לבד מול התאווה, לכן אנא ה' הושיע ועזור לי במלחמתי מול התאווה כמו שאנו אומרים בצעד 2 הגענו לאמונה כי כוח גדול מאתנו יוכל להביא אותנו לשפיות. ואז החזן מנגן בנעימה שקטה אנא ה' הצליחה נא זה לא שאני מסתפק רק בלזרוק לך את הבעיה שלי, לא, ממש לא, אנא ה' תצליח במשימה הזו וביחד נהיה נקיים וכל המחשבה נתונה בעצם לצעד 3 החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו. בעצם אני מבקש ממך ה' אני הרי החלטתי, קבלתי על עצמי לפני כמעט 100 יום  לשמור על עצמי נקי רק להיום, אומנם היום אני יודע שזה פחות קשה ממה שחשבתי בתחילה, אבל עדין זה קשה, ואפילו קשה מאוד, ואף הבנתי שאני לבד לא יכול להילחם מול התאווה, אבל אני לא בורח משדה הקרב ומשאיר אותך לבד, לא אני אעשה את מה שאני יודע לעשות כרגע, וזה לא הרבה עָשינוּ מַה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ. אַף אַתָּה עֲשה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ואני בוטח בך ה' שכל מה שיהיה יהיה לטובה בבחינת הַשְּׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל.

עברו  להם כבר שבועיים של נקיות אם אני לא טועה, עד הצהריים הלך חלק,  אני יוצא לאכול צהריים וחוזר למשרד, צריך לעבוד על תוכנית עבודה לפרויקט מסוים, אני מתיישב בכיסא, פותח קובץ אקסל והיד באופן עצמוני נשלחת שוב לעכבר ופותחת את האינטרנט בגלישה בסתר, רגע אני תוהה עם עצמי מי זה פתח את האינטרנט אני לא זוכר שהמוח שלי נתן הוראה לפתוח, ואז הנשמה קופצת על השולחן, תסגור את האינטרנט היא דורשת, בלי להניד עפעף היא קיבלה ביטחון עצמי בשבועיים שעברו כך נראה לי, מאוחר יותר אבין שזה לא היא קבלה ביטחון עצמי אלא זה אני שקבלתי.

רגע תירגעי נכנסת התאווה בסערה לחדר לבושה בחלוק לבן של בית החולים, לא זכור לי שפורים היום, תראי אותו יש לו חום היא ספק אומרת ספק קובעת, האמת כן אני מרגיש קצת סחרחורת מאז שעות הבוקר, מה את מציעה שואלת הנשמה את יודעת קצת תמונות רטובות יורידו לו את החום, ממש לא עונה לה הנשמה שוב שכחת להישאר נקי היום! רק להיום! בסדר אבל תראי אותו את רוצה שיקרה לו משהו? לא, ממש לא תירגעי הוא בסדר תצאי בבקשה יש לי תרופת סבתא להורדת חום אני אתן לו.

התאווה יוצאת והנשמה סוגרת לי את החלון לאינטרנט, צריך להיזהר היא אומרת לי אסור אפילו קצת, זה מדרון חלקלק, אני מהנהן בראשי היא מוציאה בקבוק קולה קר תשתה, אחר כך תרגיש יותר טוב, המשקה קצת מקרר אותי ואפילו אני מרגיש שהסחרחורת קצת יורדת אבל אחרי חצי שעה אני מרגיש גלי חום שמתנפצים על גופי, המזגן עובד כל מי שנכנס לחדר קופא מקור אבל לי חם ושוב חלון האינטרנט נפתח, באמת לא נגעתי, והנשמה בטיסה מגיע וסוגרת שוב את החלון תוך כדי מלמול וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְיַנִיחֵנוּ ... ויוצאת מהחדר הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב לקראת סוף היום אני מתחיל להזיע, הידיים אפילו מתחילות לרעוד התאווה נכנסת לחדר תסתכל על עצמך איך אתה נראה? רועד חום גבוהה אולי אפילו קצת קצף על השפתיים. תשתמש בי וזהו. לא עצור מתפרצת הנשמה לא נשאר הרבה  לסוף היום משהו כמו שעה חבל השבועיים הללו ילכו לפח, שילכו צועקת לה התאווה תראי הוא גמור מגבר הפכת אותו לסמרטוט אולי את רוצה שגם יעשה ספונג'ה?  אם זה יעזור לשמור עוד יום אז בשמחה היא עונה לה, די אל תקשיב לה, קח מראה היא דוחפת לי ליד, תסתכל על עצמך, אני מסתכל , אני נראה קצת מבולבל הלב דופק לחץ הדם מרקיע שחקים והקצף מהפה מתגבר, הנשמה מנגבת לי את הפה ומושכת אותי החוצה, הכול בסדר? שואל אותי הבוס אתה נראה קצת לא טוב, כן דוחפת אותי התאווה  כנס לחדר תראה קצת תמונות והכל יחלוף . אני בא להיכנס והדלת חסומה  הנשמה נכנסה לחדר, וחוסמת את הדלת. תפתחי אני זועק לה עוד רגע אני מקבל התקף לב, והיא בשלה הדלת חסומה  ועוד רבע שעה עוברת אני הולך במסדרון הלוך וחזור ויודע אם אני נכנס לחדר אני נופל, ושוב הלוך וחזור עוד רבע שעה ונגמר היום, ואוכל לספור היום חמישה עשר יום, שהם שני שבועות ויום אחד לנקיות ושוב הלוך וחזור רק שהזמן יעבור פתאום אני כאילו מקבל מכת ברק בראש אתה בקריז כרגע אתה לא מבין הלו? איש יקר תכיר זה קריז מה שאתה עובר כרגע אני נופל על הרצפה, התאווה מזנקת ומרימה אותי מהרצפה, תוציא את השטויות האלו מהראש שלך, אתה שוכח לפי השאלות, ראינו אתה לא מכור, ולמי שלא מכור אין קריז זה ברור לא?!

אבל עכשיו אני יודע כן למרות שהשאלות לא שכנעו אותי הקריז סגר לי את הספק אני מכור בהחלמה

איזה הודעה.
אשריך

היי , גם אני נרשמתי אתמול .
אני חשבתי שכבר השלמתי עם המצב שלי .
מקווה גם להצליח ולהיתגבר.

חבר יקר לליבי, אני קורא את השיתופים שלך, שמח בשבילך על כל יום נקי, אבל עיצה קטנה ממני הקטן מתוך המון נסיון דל החלמה, תמצא לך חבר מהפורום, תיצור איתו קשר, ותשתף אותו בזמן האמת על המחשבות שלך, רק ביחד זה עובד.

תודה רבה .
איך אוכל למצוא כאן מישהו ? ולשפוך את אשר על ליבי.