עדיין לא רגוע…
אבא יקר שלי למה זה קורה לי? ולמה אני, מתי זה יגמר? והאם יש סוף לסרט הזה ? לא מפסיק לשאול.. כל חיי מגיל קטן מסתובב עם תחושה שאני לא בסדר ושמשהו פגום בי.
כפי הנראה סוג ב' משהו בסרט היצור פגום.
אבל לא יכול להיות שיצא פגם מתחת ידו…
עם השנים התחושה הפכה לכאב, וכשהכאב היה מסתובב איתי יום ולילה , כשזה רדף יום ועוד יום והפך לשנה שלא נגמרת.
שנים.. בלי לראות את הסוף או את קרן האור.
כל כך רחוק מעצמי, נשמתי זועקת וצועקת דיי לי , לא רוצה עוד. למה זה זה קורה לי אבא , קשה לי מאוד לקבל את עצמי , בא אליך בתחנונים עזור לי קח ממני את הדבר הנורא הזה לא רוצה אותו, ולמה בכלל אני, נכון שאני מחלים, ונכון שאני לא לבד היום, אבל עדיין נראה כאילו שעדיין רק התחלתי . עברו ימים וחלפו להם חודשים והינה גם חלפה לה שנה. נכון היום אני במקום אחר קצת שונה . חיים אחרים שיש בהם יותר אהבה ויותר נתינה וקבלה , אך הדרך לא קלה…
עליות וירידות אך ההחלמה רצופה.
זוכר הייטב את ההתחלה עם כל הפחדים ואם כל הבכיות, הייתי ממש מסוחרר.
נכון שהיום אני במקום אחר הבנתי שלרצון שלי יש חלק בלתי נפרד בהחלמה, ובלי זה אין אפשרות להחלים. וכמובן, ההחלמה וחברים טובים כן יש הרבה אור ופחות חושך תודה לאבא היקר. בזמן ההחלמה למדתי הרבה דברים על עצמי טובים וגם לא טובים א.ת. לומד להסתדר איתם, וכן רואה את האור. אך יחד עם זאת רוצה לזכור את המקום הזה שהייתי בו כמה לא טוב וכמה חולי היה שם . אך עדיין קשה לי לקבל את המושג הזה חולי ושוב למה אני ? בעצם מבין שזה גם סוג של רצונו אז לא מתווכח איתך אבא יקר רצונך יעשה בכל מקרה .