באמת אוהב.

אני בוחר בביקורת. 
בעבר לא ההיתי ביקורתי,  היתה בי תכונה של כניעה . מול אישתי הראשונה , או מול השותף לעסקים שלי. 
תמיד הלכתי עם הזרם אף פעם לא הלכתי נגד , לכל דבר אמרתי אמן , כן , בודאי , אני מסכים . ולמרות הכניעה שלי , תמיד מצאו ביקורת עלי ועל הדרך בה אני פועל או הולך.  לימים התגרשתי מהאישה . נפרדתי מהשותף והתחלתי חיים עצמאיים,  עסק שמנוהל על ידי , ואישה חדשה . ואז החלה תקופה חדשה כל הביקורת שהופנתה אליי בעבר , העברתי אותה אני בעצמי כלפי משפחתי החדשה . לאישתי הטובה והמסורה ולילדי המקסימים . על כל דבר ידעתי להעביר ביקורת , וגם אם נעשו דברים טובים , ידעתי למצוא בתוכם מה לא בסדר שם . הדבר היה בילתי ניסבל בעניי רעייתי עד כדי איום בגרושים.  ההיתי מבטיח להשתנות ושוב חוזר לביקורת . לפעמים אני ההיתי כועס

וואיי. אוהבים.

לוחמים? 
וואלה לוחמים כן כולנו כאן . מי באמונה מי ברוחניות או אפילו סתם.  אבל כולנו לוחמים ורוצים לנצח את המפלצת המתוקה הזאת. אוי כמה שהיא נעימה ומענגת , כמה שהיא מושכת וממגנטת. לפעמים נדמה שזו סתם מלחמה , מלחמה מיותרת וחסרת סיכוי . ולמה בכלל צריך את המלחמה הזאת ? 
לא פעם שואל את עצמי . מה רע לי איתה ? זרום איתה תתמזג איתה ויאלה מספיק..  חחחח הרגתי את עצמי מצחוק . צחוק

לוחמים? 
וואלה לוחמים כן כולנו כאן . מי באמונה מי ברוחניות או אפילו סתם.  אבל כולנו לוחמים ורוצים לנצח את המפלצת המתוקה הזאת. אוי כמה שהיא נעימה ומענגת , כמה שהיא מושכת וממגנטת. לפעמים נדמה שזו סתם מלחמה , מלחמה מיותרת וחסרת סיכוי . ולמה בכלל צריך את המלחמה הזאת ? 
לא פעם שואל את עצמי . מה רע לי איתה ? זרום איתה תתמזג איתה ויאלה מספיק..  חחחח הרגתי את עצמי מצחוק . צחוק

אמש עליתי לקבוצה הטלפונית בלילה,  היתה קבוצה נחמדה,  עם שיתופים . ב 23.30 עלה לקבוצה אסירות,  לראשונה שאני נימצא בקבוצה הזאת .
וזאת לאחר שההיתי מחובר מאוד לקבוצת וואצאפ של מחלימים. כי אתמול אחה"צ פרשתי מהקבוצה. 
ואז כשעליתי לדבר עם אסירות וסיפרתי לו על סיבת העזיבה כשיתוף בלבד .
הוא התחיל לדבר ופירש לי את סיבת הפרישה .
וואלה היה שווה לשמוע אותו ולגלות בי עוד פגם חבוי . שמחתי כל כך לשמוע את זה והבטחתי לעצמי לעשות צעד 4 על הפגם הזה ..
אוהב אותכם. 

בוקר טוב . אני ממש שמח

בוקר טוב . אני ממש שמח

גם אני פשוט שמח:blush:

כן היגעתי , ועברתי את הדרך ? האמת שאני עדיין חסר אונים וחלש מול התאווה והפגמים וטינות. 
אבל משהו בתוכי משהו בי קרה . נכון עברתי את ה 90 נכון נכנסתי להיכל , אבל הדרך דרך ארוכה , עדיין עם מכשולים רבים , ואני כמו נמלה קטנה שרצה ובורחת מהמכשולים . לא ליפול ושלא יצליחו לדרוך עליה , או יסממו אותה .
אסירות תודה שהגעתי עד הלום , א.ת. לדרך הטובה והבטוחה , תודה לכלים שקיבלתי כאן .
ותודה גדולה לאבא היקר שלא מפסיק לעזור .
עדיין מרגיש חששות כבדים לקרא יום הדין . מרגיש שהכיבה שלי מתהפכת , אין לי מנוחה ושקט נפשי .
אך אני מוסר זאת לאבא שהוא יודע שהשנה אני אגיע בעזרתו רק להיום יותר מחובר אליו .
אוהב אותך אבא יקר.. 

לייק.

מברוק חבר!!!!! מזל טוב ענק!!!!
חזקת חודשים זו חזקה לא פשוטה בכלל, 
זה לא זמן להציב יעדים או מטרות, זה גם לא זמן בעיני להתעסק בשאיפות,
זה זמן לחגוג, לפנק את עצמך במשהו טוב, 
ומתוך כך להודות, נשמת כל חי, 

קשה להאמין איך אפשר לקבל כל כך הרב ניסיונות . למה רק אני צריך לסבול ולקבל  מאבא כל הזמן  מכות ' למה מגיל קטן אני צריך לחשוב שאני חריג ומשהו לא בסדר אצלי? 
כל כך הרבה שאלות מתרוצצות בראשי.  למה ?
עם זה ועם כל השאלות אני יכול למצוא חלק מהתשובות , וחלק מהם רצונו יעשה .
אני באופן אישי מרגיש למרות הפיקוח העליון יש איתה גם השגחה עלי . רוב הבקשות והתפילות שביקשתי מולאו . למרות המכות , הרגשתי שגם קיבלתי כוחות לעבור ולשרוד את כל הקשיים .
יש אהבה , היא קיימת אני מרגיש אותה במיוחד בתקופה הזאת של חיי . אם בעבר ידעתי שהוא אבא שלי והוא עוזר לי ותומך בי ומשגיח על צעדיי.  לא ממש חשתי את עוצמת האהבה שאני חש בה היום . היום האהבה שלי אליו יותר מורגשת יותר מקיפה אותי ומרגיש שהיא חוזרת אלי בצורה שונה מבעבר. למרות כל ההשגחה וההקפדות , כן אני מרגיש שהוא איתי והוא אוהב אותי מאוד . חש איך שהוא נימצא איתי בכל מקום , ובכל פרט ופרט בחיי.
והחשוב מכל למדתי לדבר איתו ולשתף אותו במחשבותי וברחשי לבי , אפילו שהוא יודע בעצמו .
עדיין משתף מוציא ממני אליו . ורק למי שאוהבים ואוהב , אפשר להתנהג כך.

נזכר כל פעם שאנחנו זן נדיר. בוקר קם והראש בעננים וואו איזה אורות איזה שמחה ממש חלומות באויר. 
והנה חולפות להן השעות מגיע הצהריים , והראש אוי הראש כבר לא  בעננים , הוא מיוצב ומרוכז בשינוי שחל בו . לא מבין לא יודע מה קורה איתי מה עובר עלי . אבא עזור לי לא יכול עם השינויים האלו . והינה הערב הגיע , רגע היכן הראש?  אני  בזעזוע , הראש באדמה . אבא למה למה זה קורה לי מדוע , לא אוהב את ההרגשה הזאת הינה שוב מחלחלת לה המחשבה . רגע מה יהיה מחר בפתח של ראש השנה , האם אצליח להחזיק מעמד , האם נכון לעשות זאת ? הראש מתחיל להלום בחוזקה , הינה המחשבות הכי גרועות משתוללות בראש .
הרי כבר דיברנו על כך אבא יקר . קיבלתי עלי להרגע , לקבל שרצונך יעשה ולא רצוני . אז למה שוב זה חוזר אליי ? טוב הינה מתחיל הלחץ , והוא לא מרפה , נושם עמוק ועוצם את עיניי ומתחיל להתפלל.  

תמשיך להתפלל.