קח לעצמך פגם אופי שאתה רואה שהוא מרכזי באישיות שלך והוא גורם לך לבעיות בהתנהלות בחיים עצמם, ותחשוב איך היה המצב שלך אם במקום אותו פגם אופי היה לך את התכונה ההפוכה מאותו פגם אופי. תנסה לתאר לעצמך את המצב בצורה מוחשית ככל האפשר.

פגם בולט אצלי היא ביקורת . שכלפי משפחתי היא מאוד מוקצנת , וכלפי הסביבה היא יות מתונה.אני חושב שהצד השני של הביקורת זה פירגון והערכה.ואם תכונה זו היתה קיימת בי , שהכוונה היפך של ביקורת . אז לדעתי כל דבר שהוא קיצוני יש בזה משהו מפריע וחונק .קיצוני מידי יכול להימאס על הצד השני שזה אובר פירגון עם נחמדות . אני מרגיש אצלי בזמן הזה שאני בתוכנית ולומד להשתמש בכלים . הפירגון והערכה הביא לי שינוי עצום ביחס לבית אליי . הדוגמא הקיצונית אצלי זה בבית בימי שישי . בעבר עד לפני ארבעה חודשים זה היה בילתי ניסבל להיות במחיצתי . לביקורת לא היתה שליטה והבית היה כמרקחה הרבה מריבות , כעסים ביננו כזוג וזה היה מגיע לילדים . עד כדיי בכי בכניסת שבת מצד אישתי .מאז שהתחלתי בדרך החלמה , עשיתי עבודה עצמית , וחל שינוי עצום בגישה אל אישתי ואל הסובבים אותי.ימי שישי בבית כיום , זה משהו שלא היה מעולם . אין אפילו כעס קטן שבקטנים . ואם זה מגיע אליי , אני מייד עושה עבודה עצמית או מתקשר לשתף ולשחרר .אסירות תודה ..

לא מבין מהקורה לי . ככל שחולף הזמן ואני נימצא בקבוצות תמיכה , התמלאתי באהבה בלתי ברורה ומוכרת . אך עם זאת אני מתקדם בצעד 4 , ומתחיל לחשוב ולהאשים את עצמי על מעשים שעשיתי בעבר בצעירותי. מה זה צריך להעסיק אותי עכשיו ?
למה עולות המחשבות הלא טובות האלה ? 
טוב אני גם חולה וגם פגום אסירות תודה שלמדתי לקבל את עצמי על כל פגמיי , ומשחרר לאט . וגם מפסיק עם ההלקאה עצמית… 

זה נקרא לעשות צעד 4 על עצמנו,
לפי השיתוף אתה בדרך הנכונה, תמשיך איתנו,
ותתחבר שוב ושוב לאהבה שיש בקבוצות.

בוקר טוב . רוצה לספר לכם התעוררתי מוקדם מאוד , וההיתי עטוף בתאווה אימתנית . ממש צורך עז , הרגשתי שרק מרחק נגיעה קטנה וזהו .. התחלתי במחשבה על זה, רציתי כל כך רק במחשבה להגיע לנקודה הסופית . אך הרגשתי שאם אני ממשיך עם המחשבה אני נוגע . זהו החלטתי שאני קם . ירדתי למטה , והתפללתי על הברכיים להישאר נקי רק להיום .
חסדיי ה' נקי ומחובר . הרבה מאוד זמן לא הרגשתי כך . אני יודע שהיום אני צריך לעשות הרבה פעולות כדיי להישאר נקי . אוהב…❣

כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!
בסוף ניסים קורים אה!!!!!!!!!!!
לומד ממך כל הזמן ומעריך מאוד
אבי

מכתב שכתבתי לחבר שאני מאוד אוהב , אתמול בלילה .וכואב לי מאוד. 
ערב טוב.  
חייב לשתף אותך במה שעובר עליי . כל חיי חייתי בבדידות וריקנות,  מאז שהגעתי לתוכנית שמור עינך,  הכרתי חברים וניפתחתי לעולם חדש . מודה לאבא על כך , על חברים ניפלאים וטובים . שמדברים ומשתפים , ניפגשים ומטיילים יחד.  האמת שכואב לי מאוד שמישהו פורש מהתוכנית , אך מבין מאוד . אך עצוב

אוהבים 
מזדהה
אחרי שהבנתי שאני לא יכול לעזור למכור (רק כוח עליון יכול לעזור לו), הוקל לי

בהצלחה, ותודה לך שאתה איתנו בדרך

 טוב היא שוב  הגיע לביקור , הפעם ביתר שאת. 
ממש חזקה וגיבורה על חלשים . זה מגיע בדרך כלל במתינות ואז עם הפעולות היא נעלמת. 
היא כל כך מתוחכמת עד שהיא גרמה לי לחפש אותה לפני מס שבועות . האמת היתגעגתי אליה,  וחיפשתי אותה במקומות מסוימים ולא מצאתי אותה .. האמת שמעט התאכזבתי,  מה זהו היא לא תגיע יותר ? חחח הירפתי ממנה והמשכתי הלאה.
לפני יומיים בוקר רגיל כמו כל הבקרים עם פעולות רגילות , וירידה על ברכי עם תפילה לאבא ושיחה איתו התחלתי את היום .
יוצא לעבודה כהרגלי ופיתאום כמו צונאמי ענק היא הגיע . ההיתי בשוק , לא הבנתי מה קורה איתי זה פשוט הגיע ושטף  אותי לגמרי . אוי אבא מה קורה לי אני כל כך רוצה ליפול לא יכול לעמוד מול השיטפון הזה , יותר מידי חזק . אני מתקשר ומתחנן , משוחח איתו מתפלל

אוהבים
תתמקד בהיום
מה שהיה לפני יומיים לא כל כך מעניינים
שתזכה להביא היום - יום שפוי ונקי

אוהב אותך מאוד

תודה… על האהבה שאני מקבל .
הדרך החדשה שבא החלטי ללכת בא יחד עם ה' יתברך.  דרך ארוכה לראשונה מזה 10 שנים. אני נקי רק להיום במספר נחמד,  מספר ימים משמעותי רק להיום 150 יום . וואו אני לא מאמין פשוט לא .
תודה לאבא היקר על הליווי , ועל האמונה שנטע בי , שזה אפשרי ושאני יכול , וגם לא לבד. 
מעולם לא חשבתי שזה אפשרי , ושאוכל להגיע לנקיות תקופה ממושכת.  אז רק להיום..  וואו רק להיום כל כך לא ברור מאליו,  איזה משמעות יש לאמירה זו.  ההפנמה כאן צריכה להיות חזקה ביותר, כי זה שם המשחק . מכאן אפשר להתחיל את הדרך,  דרך ההחלמה . שכמובן לזה מצטרפים כל הפעולות יחד עם הצעדים הנילמדים כאן , והופכים להיות דרך חיים . חיים של החלמה רצופה החלמה יום יומית , כל יום ליומו. תודה על הדרך , תודה על התוכנית , ותודה על החברים .
אוהב אותכם מאוד . 

שיתוף שלי .
בצהריים הרגשתי לפתע בדידות וריקנות , חיפסתי חברים . ואז הרגשתי חוסר אונים מוחלט.  ירדתי על הברכיים שלי והתחלתי לדבר איתו , ואז לפתע החלו לזלוג הדמעות , מיד מחיתי אמרתי לעצמי מספיק עם רחמים עצמיים.  תירגע שבת היום . עליתי לחדר ניכנסתי למיטה עם השמיכה מעל הראש ונרדמתי. האמת שהתעוררתי הרגשתי הרבה יותר טוב. תודה לאבא…

הרגשתי צורך עז אתמול להישתמש ולצפות . חשבתי לעצמי האם 5 דקות צפיה יספיקו או יספקו אותי ?
החלטתי לנסות ולבדוק .
התחלתי בחיפוש קל והתקדמתי לחיפוש יותר כבד והגעתי מצאתי את מבוקשי . הצפיה עצמה היתה 5 דקות רצופות אבל סתמיות,  יצאתי מהמקום הזה ושיתפתי חברים . באופן אישי התחושות שליוו אותי היו ממש לא טובות הרגשתי מנוהל מהמעשה שעשיתי ולא ממש שיחררתי . 
זה התבטא בהתנהגות לא נאותה לחברים , וגם ביקורתית.  הרגשתי שאני ממש משליך את חוסר האונים שלי על חברים טובים,  ממש התנהגתי כמו בעבר מעין הלקאה עצמית , תחושות של נפילה מעברי.  ממש לא הבנתי למה הרגשתי כך , בסך הכל צפיתי 5 דקות . אבל זה הפך לי את כל היום והצטערתי על כך מאוד . אבל זה שוב חידד לי ונתן לי לזכור כמה המקום הזה שההיתי בו לא טוב ולא בריא בשבילי .
מתפלל ומבקש מאבא היקר שיהיה איתי ושלא יעזוב אותי , כי אני ממש חסר אונים מול זה… 
אוהב אותכם. 

אני איתך,
אוהב באמת,
שמח להיות איתך בדרך.

בהצלחה חבר יקר

אוקי אני מכור לעולם !
הראש עובד ללא הרף , גם כשאין אובססיה הראש עושה ריסטארט.  בודק מה קורה היכן האובססיה היכן הרצון  לאן זה נעלם מחפש ושוב,  רגע לא יכול להיות " ריסטארט " חוזר.  ואז הופ מחשבה קטנה על תאווה קטנה צצה לה,  יש .. גדול ! בעצם לא רק מחשבה