אני אפתח בהתנצלות, לא יודע עד כמה נדרש ההתנצלות כי בסוף אף אחד לא חייב לקרוא את זה, אדרבה מבחינתי שאף אחד לא יקרא את זה הכתיבה נועדה בשבילי, אני לא אוסיף פה שום דבר לאף אחד ורק אשתף קצת ממה שעובר עליי וזה לכאורה לא אמור לעניין מישהו. ובכל זאת אני אפתח בהתנצלות כי זה פעם ראשונה שאני כותב פה ולא הייתי בטוח שזה המקום, בסוף החלטתי לכתוב פה כי זה המקום שאני מרגיש הכי שייך אליו, אחרי הכל כמעט כל יום אני מסמן אם הצלחתי או לא...

אחרי שהתנצלתי וסיפרתי שזה פעם ראשונה שאני כותב, אני אתחיל לשתף קצת על תחילת הריפוי שלי וההבנה שכנראה אין לי סיכוי..

לאתר הצטרפתי מאזור פורים, תחילה התחלתי לעבור על הכלים והצטרפתי למסע של ה90 יום.. בכלים נתקעתי, כל כך הרבה כלים בבת אחת שאני רוצה להתחיל והתחושה היא שאין זמן לחכות כי אני רוצה כבר להיות נקי.. וככה מהר מאוד התייאשתי, יותר מידי בבת אחת.
לגבי ה90 יום אני חושב שזה מדהים! לא משנה כמה נפילות היו, פתאום לראות כמה ימים אני נקי, והכל ספור, הייתי בטוח שהשנה שלי מלאה בהרבה יותר נפילות והמצב דווקא די טוב...

אחרי הנפילה הראשונה הצטרפתי לתכנית הפורטיפיי, גם תכנית מדהימה! הגעתי לאמצע התכנית בערך, השתדלתי לראות כל יום פרק או שתיים מקסימום כדי שזה יותר יתחלחל פנימה. הגעתי לאמצע וב"ה הגעתי ל42 ימי נקיות, עד כה שיא חדש. אך אחרי כל כך הרבה זמן התחלתי להישחק, לא ראיתי תקופה את הסרטונים, ועכשיו אני לא יודע איך לחזור מצד אחד לא זוכר הכל ורוצה להתחיל מהתחלה מצד שני זוכר קצת ואין לי כח לשמוע אותם דברים שוב. אז גם עם זה נתקעתי. בינתיים הצלחתי לעמוד בעוד שיא חדש, 68. מדהים!

אך הנפילה אחרי זה היתה כואבת, כבר צפיתי את העתיד, ראיתי את עצמי יוצא ומתרפא. ופתאום נפילה, כל כך כואב! שבועיים של שבר ונפילות, לא מצליח לצאת מזה. מה שמדהים פה זה שהייתי מודע להכל, מודע לנפילות, מודע לשבר, מודע לזה שאני לא מצליח להפסיק, ובכל זאת אני אדיש כולי וממשיך ליפול. כאילו לא מעניין אותי כלום. וזה שובר אותי עוד יותר..

מזה יצאתי בעזרת אחד הרמים שלי, דיבור קטן איתו הפיח בי קצת תקווה ורצון שוב לנסות, המטרה היתה שבוע ואז נראה. בינתיים הצטרפתי גם לקבוצה הטלפונית של 12 צעדים, ובזכות זה עמדתי בשבוע, והצלחתי להמשיך עד 20 יום... ואז הגיע בין הזמנים.. 

יצאתי לבין הזמנים עם מודעות של אדישות, שאין לי כח למלחמה, חשבתי שאני אצליח קצת לפחות ונראה איך נמשיך. אבל בצהריים כבר התחלתי להרגיש שאין לי סיכוי בכלל, וזה רק שאלה של זמן עד הנפילה, אז הרמ שלי הציע לי רק להיום ולעזוב את ההמשך.. חשבתי שאולי זה יצליח. אך כנראה שלא...

זהו. ניסיתי הכל, כנראה אני חסר סיכוי, וזה אפילו לא מפריע לי כל כך. אין לי כח להילחם יותר, אני אמשיך להתמודד עם זה כל החיים, אמשיך ליפול כל החיים, וזה כנראה הניסיון שלי. אני לא כזה עומד בו, אז די, לא רוצה אותו יותר. אולי לגלגול שלי יהיה כוח להתמודד איתו, לי כבר אין.

אני אסיים שוב בהתנצלות, על האורך והטרחה. לא התכוונתי שמישהו חלילה יבזבז את הזמן שלו עליי ובעיקר לא כל שטויות שאני כותב.. תודה! 

בלי קשר לתאווה כאן כולם אוהבים זה לזה ממקום של אכפתיות ואמת. איו צרוך לעזוב. אפשר להמשיך למרות כל.



ולעצם הדברים, חייב לציין מניסיון חיי וממה שראיתי על חברי להחלמה: 


משתלם להתמיד בריפוי המחלה, ומשתלם עוד יותר להגיע לפסגתה של ההחלמה:

אילו רק הייתה טועם את טעמה של ההחלמה האמיתי, כעת, הייתה מסכים לוותר על התאווה, כולה! - מכל הלב ובשמחה! - הקושי לא היה מתחיל בכלל!!
טעמה הנפלא של ההחלמה הנקייה מתאווה היא אושר וחוויה רוחנית לאין קץ. קשה לתאר במילים את העצמה של החוויה הזו כשנחשפים אליה. זהו לא הרגשה ודבר רגיל, בכלל. זהו דבר הניתן להגדירו "מעין עולם הבא".
אולי אתה מתקשה להאמין לדבריי, אני מבין אותך, גם לי כשאמרו זאת התקשית לקבל את דבריהם. אך אל דאגה, אם תתמיד בהחלמה אני יכול להבטיח לך שוודאי תהנה בחייך הרבה יותר מהתאווה עצמה, וגם מהתאווה החזקה ביותר שיש.

יותר מזה, אין לי איך לגרום לך להסכים לדברי אך אם תסתכל על אדם שהגיע לזה - העיניים שלך ייצאו במקום!

קודם כל ברוכים הבאים לעולמנו המקסים,
קראתי פעמיים, ויש לי המון מה להגיב, ואני יתמקד בקושי שלהביא יום נקי לכל החיים,
מה תגיד לאיש שנולד קיטע רגליים, אז מה הפתרון שלו, גם לבכות כל הזמן למה ולמה,
הפתרון לזכור שאלוקים יש לו הדרך שלו בשביל כל אחד, למה אני סובל מהתאווה, אני לא שואל, כשאני חי את היום, ואומר תודה לאלוקים על היום הנקי, אני מרגיש טוב ומחובר,
תמשיך איתנו, אוהבים אותך

א. תודה רבה על ההשקעה, פעמיים קראת, באמת חבל על הזמן שלך.. אני אבוד בכל מקרה.
ב. נראלי הקטוע רגליים זה דוגמא גרועה, מצטער שאני צריך כל כך- לקטוע רגליים אין רגליים וגם לא יהיה, אבל ברור שאם היה לו אפשרות ללכת הוא היה הולך, והוא לא היה אומר "למרות שאני יכול ללכת אני לא ילך כי רבש"ע ברא אותי קטוע רגליים". לעומת זאת בכל תאווה יכול לממש את התאווה שלו רק שאסור לו, אז אולי אתה צודק שלא יבכה כל הזמן, אבל במקום לבכות הוא פשוט יהיה. - קטוע רגליים לא יועיל לו לבכות, לא יצמחו לו רגליים. בעל תאווה יכול במקום לבכות פשוט להנות, זה קל וכיף.

ג. חידושים מדהימים, גם לך תודה רבה! בכל מקרה לא שכנעת אותי. זה לא שאני לא יודע כמה כיף זה בלי נפילות, אבל אני יודע כמה זו מלחמה קשה שכנראה אצלי היא בלתי פתירה, ולזה אין לי כבר כח, אז אני מוכן לחיות חיים פחות טובים מאשר החיים האלה של  המלחמה והשבר...

פלוני היקר, בוא נקצר את המסלול, אתה נשמע מיואש, תן צאנס לחיים, תקפוץ לקבוצות עם כל היאוש שבך, תבוא לשש פגישות ואז נדבר, סיכמנו????

פלוני0 כתב on 02 אוג' 2017 19:30:


מעניין מה קרה לו ואם הוא בסדר עכשיו.

וואו באמת מעניין...
חבל שאין איך ליצור איתו קשר אם הוא כבר לא כאן

חח באמת מעניין  
אז מסתבר שלמרות  שלא נכנסתי כבר המון זמן, ברגע שמישהו מגיב לי בפורום זה שולח לי מייל... אז לא הבנתי איך נפלתם בדיוק על התגובה שלי בפורום אבל פתאום קיבלתי מייל היום לא מובן... 

אז אם סתם מעניין אתכם מה שלומי היום, אז ב"ה אני חוגג 627 ימים של נקיות. באמת לא מובן מאליו, מצד שני כל כך כבר בשגרה. אז אם זה עוזר למישהו פה, יש תקווה, יש אושר בהחלמה, וזה ודאי אפשרי. 

תודה רבה על התזכורת והשיתוף... וכמובן אני פה תמיד אם מישהו צריך משהו...

אתה נמצא בקבוצות?
יש כאן ארכיאולוגי פורום מומחים ומדי פעם שולפים משהו מלפני תקופה... 

אממ לא נמצא בשום קבוצה...

וואו חזק מאד מה שהלך פה עכשיו!!
חיזקת אותנו פלוני אם מתוך כזה יאוש הצלחת להגיע לאן שהגעת מה אני אגיד כנראה באמת הכל אפשרי בחיים..
תודה!

כנראה שהפוסט שלך לא הוקפץ סתם . יש מי שמנהל את העניינים והכל מדוייק.

תשמע זה עבורי חיזוק ענק ! 
שמח מאוד עבורך, אשמח שתפרט לנו איך הצלחת לעבור את התקופה הראשונה בשלום(אני בתוך החודש הראשון לאתגר וזה ממש קשה) .

פלוני0 כתב on 22 יוני 2020 20:48:


תודה רבה, איזה מדהים זה.

בדיוק היה פה דיון במקום אחר בפורום על העובדה שאחרי שמישהו מנסה להיות נקי ו"יוצא לעולם" הקשה בחוץ בלי ההגנה של הפורנו, הוא חווה קשיים, כשלונות, אכזבות וחוסר הצלחה. מה שאומר שלהיות נקי זה רק ההתחלה.
אולי תרצה לספר לנו על זה ואיך התמודדת עם זה ?

וואוווווו איזה השגחה פרטית!! איזה אושר!!

אתה לא מבין כמה שימחת אותי עכשיו!!

קראתי את ההודעה ראיתי את הייאוש הזה... שאני כל כך מזדהה ומכיר איתו....
באמת באמת דאגתי.. מבלי להכיר מבלי שאי פעם דיברנו...

לא יאומן אבל אשכרה תראה את ההודעה הזאת מלפני כמה שנים שכבר הרמת ידיים לגמרי (גם אני התייאשתי והרמתי ידיים כבר כלכך הרבה פעמים) ופתאום כעבור כמעט שלוש שנים ואתה חוזר ומספר שנקי שנתיים!! וואו!!! כמה תקווה!! טונות של תקווה זרעת פה עכשיו טונות!

תודה רבה רבה שחזרת ועידכנת!!

באמת מרתק לשמוע מה עבד עבורך בסופו של דבר ואיך הצלחת!

אוהבים!!

שלום לכם אנשים יקרים וטובים! אני מתנצל שלא הגבתי לכם על כל השאלות ששאלתם, היה לי קצת מוזר וקשה פתאום להיחשף לזה שוב ולהיזכר בכל מה שהיה בהתחלה...
אבל עכשיו יושב וחושב לי ערב ר"ה על מה אני צריך לבקש סליחה, ואני לא יודע על מה. עד לפני שנתיים ימים נוראים היו ימים מלאי הבטחות וקבלות טובות, מלאי בכיות וסליחות, ועכשיו שאני נקי ב"ה 714 ימים כבר לא יודע על מה לבקש סליחה....... לא שאני כזה צדיק, סתם הרגלי המוח משתנים ואני קצת לא יודע איך לקדם את זה....

אז רק אשתף בקרה איך אני התמודדתי בהתחלה, אני לא יודע אם זה יעזור לאחרים כי כל אחד והסיפור שלו. מה שהיה זה שהייתי רווק בכל תקופת החטא, והמון זמן לא רציתי לצאת לדייטים כי חשבתי שזה לא ראוי שאני אפגש עם בחורה אם יש לי נפילות כאלה. ואחרי המון לבטים, התחלתי לצאת בערך לפני שנתיים, ומאז ב"ה הכל השתנה. ב"ה התחתנו, ומאז שאשתי נכנסה לי לחיים לא היה לי צורך עוד בנפילות, וזה אפילו לא עלה לי על הדעת... אז כנראה שזה היה הפתרון שלי.

זהו, הדברים עוררו אצלי קצת מחשבות אז אני שמח שאני משתף את זה... שיהיה לכולכם בהצלחה! תכרו שהכל אפשרי, וברגע שהשברים מתאחים כל העולם משתנה, והכל פורח בחוץ.
אוהב אתכם
פלוני0