דבר ראשון אני רוצה להתחיל בכך שאני עדיין נקי.
כעת נתחיל:
ביום שלישי, אור של י׳ שבט הייתה לי מעידה.
לא נפלתי, עדיין נקי. אבל בכ"ז הייתה מעידה.זה היה גל קצר, פחות מ5 דקות. הייתה נקודת זמן, רגעים בודדים, בהם הייתי אובססיבי. זה הרגע שבו המודעות נעלמת, הדפוס הישן מריץ את הרצף שלו, והתהום פותחת את פיה. אבל תודה לאל-חי רוב הזמן הייתי די מודע למה שקורה, אעפ שהרצף פעל את שלו. מה שהציל אותי בעצם היה ההרגל שלא לגעת איפה שלא צריך. רציתי להושיט את הידיים והם אף הגיעו פיזית אבל ההרגל החדש נתן לי לבחור, ובחרתי. באמת הצלחתי להחליט שאני לא נוגע. לא מובן מאליו בכלל, אבל הראה שיש תקווה ושהעבודה על הרגלים חדשים משתלמת. יש עוד הרבה מאוד עבודה, ממש המון.
יש 2 דברים שמשמחים אותי מאוד במעידה הזו:
1. כשיש שקט ארוך מידי, ובשבילי שבוע אחד היה ארוך מידי בשביל שקט, אז באמת פחדתי מהסערה שתבוא. ידעתי שעלי לפחד. המעידה הזו החזירה אותי לכוננות בעצם. תזכורת, לא לשכוח, שיש לי אלרגיה. אין פה סתם טיפשות שאפשר למחוק, אלא יש פה בעיה כרונית. אלרגיה לבמבה לא נעלמת אם לא אוכלים, אלא היה פשוט לא באה לידי ביטוי.
2. ניתחתי לעצמי את האירוע הזה, ואעפ שלא ארחיב בפרטים, הרי שהמסקנה שלי היא שאסור לי ללבוש מכנסיים בלי כלום תחתיהם. מצב כזה מעורר אצלי דפוס אלרגי.
אז הנה, הרווחתי כוננות מחדש וגם עוד דבר לשים לב אליו.
אני חושב שבשבוע של המשימה של ההתבוננות לא עבדתי טוב. כי היה שבוע רגוע בצורה מחשידה ולא יצא כ"כ לתרגל את ההתבוננות. אני רוצה לחזור שוב על ׳סטאר׳ של פורטיפיי ואז לתרגל את זה שבוע כמשימה, בלי להיות תלוי בטבע שלי באותו שבוע. הקניית ההרגל יכולה להיות עצמאית, ואחכ גם לבוא לידי ביטוי ברגעים קשים.
יצא לי לחשוב קצת על מנטרות חיוביות וכדומה. תמיד התנגדתי לזה כי זה בעצם שטיפת מח, ויש בזה תחושה של שקר של ׳אחד בפה ואחד בלב׳. אבל בעצם אם הפסיכולוגיה הזו עובדת בפועל אז למה לא לחשוב איך אפשר להשתמש בה לתועלת. אם אני מפעיל שיקול דעת ביצירת המנטרות המתאימות לי, והרי בשכל אני מוצא אותם אמיתיים ונכונים, אז אין בעיה להשתמש במנטרה כדי להחדיר את זה למישור הרגשי, ולדפוס חשיבה ראשוני. וגם מבחינת השקר שבדבר הרי שבשליטה שלי על יצירת המנטרה אני יכול להימנע משקרים ומניסוח שקרי. כמובן גם שהמנטרות הטובות ביותר הם אלה שאינן סטטיות אלא מבטאות התקדמות, צמיחה, שאיפה, אמון, פריחה, פיתוח, מאמץ, מסוגלות, עשייה, התמדה, תנועה, השתפרות, עקביות וכו׳. באלה וודאי שאין שקר, הרי הן יוצרות עידוד מתמיד. אז באמת אני צריך עוד לחשוב על זה כדי לוודא שהמחשבה שלי פה נכונה, ואז אני רוצה לבנות לעצמי את הדפוסים שאני רוצה להטמיע. השאלה אחכ תהיה באיזה אופן אמור להיות השימוש והתרגול של המנטרות הנבחרות. מה דעתכם?
"האדם הישר צריך שיאמין בחייו, כלומר בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה" - עדיין נקי, רק להיום,
WannaStop
