עדיין נקי. תודה לאל-חי.
הסתובבתי קצת כאן בפורום ויש נקודה ששמתי לב אליה, אני לא יודע כ"כ לדון אותה וח"ו לא רוצה לשפוט אותה - יש הבדל גדול ביעד של האדם, ובוודאי של האדם המחלים, בין מי שמחפש לא להיות למטה לבין מי שמחפש להיות למעלה. יש מי שמחפש להיות קדימה, ויש מי שמחפש לא להיות מאחורה. יש מי שמושך עצמו אל העתיד, ויש מי שדוחף עצמו מהעבר. יש מי שאוהב להחלים ולהבריא, ויש מי ששונא להיות חולה ותאוותן.
יש מי שאוהב אמת, ויש מי ששונא שקר (האחרון בשם הרב אריה לווין זצ"ל).
אני חושב שאלה 2 תנועות בנפש, תנועות שונות בצורות שונות עם פוטנציאל אחר לגמרי. עדיף להיות בתודעה של להתקדם להצלחה מאשר להתרחק מהכישלון, כי יש הבדל אם המחשבה סובבת את ההצלחה או את הכישלון.
אז נכון, בדר"כ בהתחלה צריך קודם כל לשנוא את הרע, להתרחק, להיאבק, אבל בהמשך יש לזכור שאעפ שבהתחלה הזרע נרקב הרי שאחכ יש צמיחה גדולה, יש נביטה, יש התעצמות עד שעומד עץ רענן. עץ פרי עושה פרי.

אתה, מחלים יקר, חייל, לוחם,
איזו תנועה יש אצלך בנפש?
ברר האם כבר אתה יכול להוסיף את התנועה השנייה לחיים שלך, ואולי לעבור לגמרי לתנועה השנייה.

עוד נקודה. אישית יותר.
שמתי לב שההחלמה אצלי אינה רק מטרה אלא גם אמצעי. מצד האמת האמצעי והמטרה די מלוכדים, שהרי המטרה היא להיות אדם עם כוחות חיים חזקים, להיות כמה שיותר מהות אדם. וההחלמה היא אמצעי לזה, אמנם היא כם המטרה: להיות נקי ושפוי. לראות את העולם במשקפיים של רוח ולא בכאלה של חומר.
מה ההבדל הגדול בין השניים בפועל? לא כ"כ יודע לומר אבל אני כן פוגש את ההבדל ביחס הנפשי שלי.

"ואווית תהילה מקרוצי חומר.. והיא תהילתך".
המשך יום נקי ושפוי, לקראת שבת שלום נקייה ושפויה, שהחודש והשבוע והיום והשעה יהיו כולם מצמיחים, מקדמים, מלאי כח וגבורה.
עדיין איתכם, עדיין נקי,
WannaStop

יפה מאד !
מאד מחזק !
שנזכה להיות בחלק הטוב ולא רק בהמנעות מהחלק הרע !
אוהב אותך.

מאחל לך להמשיך הלאה להתקדם ולפרוח. 

אני לצערי או לא, באמת נכה, בלי רגליים. רק כשאני מוכן לקחת קביים או כסא גלגלים, אני יכול לפרוח. 
מה לעשות, אבל העוצמה היחידה שיש לי זה חוסר האונים שלי. 
השליטה היחידה בחיים שלי, זה המסירה הטוטלית לכוח העליון. 
הרבה מאוד פרדוקסים אבל אני מבסוט בחיים. 

אני מודע לכך שיש 2 סוגי מחלימים, 2 נפשות שונות, 2 גישות שונות.
לכן כתבתי שאיני רוצה לשפוט, כי באמת בסוף כל עוד אין בזה רע אזי המחלים צריך לדבוק במה שמקדם אותו, שמבריא אותו.
אולי מעט מחשבותיי יוכלו לתת זווית נוספת למחלימים שדומים לי, והיה זה שכרי.

עוד מעט שבת נכנסת, טל של קודש להחיות אותנו קצת. יה"ר שנדע לתפוס את מה שמרים אותנו בשתי ידיים, קצת ועוד קצת, ולבסוף יהיה אור גדול. בתחילה שלהבת ולבסוף אבוקה גדולה.
עדיין נקי בשבח ורצון לכוון לרצון ה׳.
התורה גילתה לנו שיש לנו כח גדול בנתיבים רוחניים. מה זה אומר? לא יודע, אבל מבין שהכח שלי גדול ממה שנראה לי..
"ואווית תהילה מבשר ודם, מהבל ותוהו, מחציר יבש, מצל עובר ... ומתים במשפט וחיים ברחמים, ונותנים לך פאר חי העולמים - ותפארתך עליהם"!
(פיוט אשכנזי ליום כיפור).

שבת נקייה ושפויה, WannaStop

תודה לאל-חי שאני כבר נקי 63 ימים, לא נגעתי בזמן הזה מקדימה.
אני מוצא שיש פעמים שבא לי להושיט ידיים אבל אני באמת מצליח לבחור.

היו לי כמה מעידות באיזה הרגל מגונה שגם בו החלטתי לספור ימים נקיים, ובאמת כבר מעל שבועיים. זה עצמו ממשיך את הנקיות, קשה אבל מתקדמים.

הבוקר, עכשיו, הייתי צריך להיכנס לאינטרנט כדי לבדוק משהו בנושא רפואי ולצערי התגלגלתי קצת לחיפוש חומרי קריאה. תודה לאל-חי על שיש לי אינטרנט רימון. אני מגלה בחוש כמה שזה חשוב וקריטי להמשך המלחמה. אכן, אין אפוטרופוס לעריות. הייתה מעידה חמורה ומסוכנת ביותר. אני מניח שבזמן הקרוב יהיו קצת סערות במח, בלאגן, אלרגיה. רוצה להיות היום נקי. רק היום.
אני חושב שאפשר להגדיר את זה כמעידה בלבד ולא כנפילה, להבנתי את חוקי האתגר, ולכן עדיין נקי. נקי אבל לא שפוי.

יום טוב, WannaStop

אאוהבים אותך. 
בעקבות המעידה חשוב לעשות פעולות יתרות כדי להישאר מחובר ..

עדיין נקי. רק היום.
אכן, המעידה העירה את השותף הרוחני שלי. הוא מתווכח איתי, הרצון שלו מול הרצון שלי. בעצם שניהם רצונות שלי. אפשי ואפשי אבל אבי שבשמיים גזר עלי.
חודשיים נקיים. עדיין נקי.
היה טעימה מה זה חיים של שפיות, ועכשיו השפיות נחלשה, נחלשת. השותף שלי, כנראה לחיים, מתווכח. זה מדהים שאני יכול להתווכח איתו, פעם זה היה נוקאאוט מוחץ שלו. העובדה שאני כותב כרגע ופורק קצת תחושות ורגשות במקום להתקפל בפניו היא לא ברורה מאליה. משהו התחדש כאן. עדיין קשה, אבל גם עדיין נקי.

עוד אבנך ונבנית, נשמתי!
סע לאט, תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. לא יתחילו בלעדינו, סע לאט!
אני הנהג! ההגה מושך הצידה אבל אני הנהג! לאן אני בוחר לנסוע? אלוקים עשה את האדם ישר. אני רוצה להמשיך ישר.

אשמח מאוד לתגובות וחיזוקים.
WannaStop

אוהבים אותך כל הכבוד !
לפי מה שמספרים פה החברים הוותיקים עם הזמן זה נהיה יותר קל והמלחמה הולכת ופוחתת. וזה ברור כי נותנים יותר ויותר לה' לנהל בשבילנו את הקרב !
תמשיך ככב אחי אנחנו איתך !

קשה. כל מיני מחשבות ודמיונות שנרדמו בחודש האחרון שבו והתעוררו.
המעידה שהייתה הפעילה את האלרגיה שלי. יש פריחה והיא מגרדת. קשה אבל עדיין נקי.
אני יכול להמשיך. אני רוצה להמשיך.
האדם הישר צריך שיאמין בחייו, בכוחות שלו, בגבורה שלו, בעצמיות שלו.
יום טוב, WannaStop

חיבוק.
תמשיך לשתף אותנו בהצלחות.

עעדיין נקי. לא כ"כ שפוי.

בוקר טוב, עדיין נקי.
ראיתי כאן בפורום מישהו שנקי כבר 3 שנים וכתב שלףעמים כדאי לשים לב לכמות השעות והדקות שכבר עברנו אותם בנקיות, לא רק להסתכל על הימים. אז בא ננסה, זה כמו היכל התהילה הפרטי שלי:
66 ימים, 1582 שעות, 95040 דקות. אלה רגעים של עמל, של טירונות בדרך לחירות, לא חירות פיזית וגם לא נפשית (זה כנראה שותף לכל החיים) אבל חירות רוחנית כן יש כאן. עוד אבניך ונבנית, נשמתי.

עדיין נקי, אך מאז שיצאתי מהשפיות עוד לא חזרתי אליה. מקווה לחזור בקרוב.
הלוואי שנצליח לזכות ושנזכה להצליח להפוך חולשה לעוצמה גדולה. יש שמש צדקה, עוד תביא מרפא בכנפיה! כל שהיא הולכת היא מתרבה והולכת. כך גאולתן של ישראל, בין בפרט ובין בכלל.

יום טוב לכולנו, WannaStop

עדיין נקי.
נתקלתי בקושי גדול ואני משתף כדי להמשיך קדימה.
צריך לשים לב לניתוק שאפשר לעשות בין העובדות והפרשנות שלי להם. העובדה לא נעימה בכלל אבל זה לא סוף העולם, יהיו עוד פעמים, החיים רחבים יותר מהדבר הזה. מעצבן, נכון, אבל זה סה"כ דבר אחד מתוך חיים שלמים. אני רוצה לבחור בהתמדה ובנחישות, לא בדברים אחרים. אפשר לעשות את זה.
גם זה בונה אותנו, האירועים האלה שמנמרים לנו את השגרה. מתחזקים מזה. נבנים נזה. המגמה היא מה שצריך לזכור תמיד, ואז גם כשיש כשלונות או קשיים הרי שזה לא אמור לפגום בשאר התהליכים ובשאר התכנית שלנו בתוך החיים.
אם אין לי, מי לי? אז קדימה, ממשיכים להסתער. לצמוח!!
מקובלנו שלכל דבר יש מלאך שמכה על קודקודו ואונר לו ׳גדל׳, אבל גם אנחנו יכולים ללחוש את זה לעצמנו ולחברים שלנו ולעולם כולו: ׳גדל׳!!!

יום מחלים,WannaStop

לצערי הרב אני צריך להגדיר נפילה. לא נפילה גופנית, נפילה בראש. חיפוש באינטרנט. לא תמונות, גם לא קטעי קריאה. חיפוש של הזמנות של אנשים אחד לשני. לצערי גיליתי במקרה שקיים דבר כזה. אבל פחות או יותר בחרתי בחיפוש הזה ולכן מחשיב נפילה. לצערי צריך לאפס. תודה ממש לאל-חי על אינטרנט רימון שמגן כ"כ. באמת. שום מגע בגוף, רק מחשבות. אני מתלבט אם אפשר לכנות את זה התקדמות. כלומר התקדמתי בנפילה? האם זה באמת טוב יותר מאשר נפילה ממשית?
מצד שני הרהורי עבירה קשים מעבירה.

ראיתי באתר של המתבגרים של שמור עיניך שאחד הרבנים שם מסביר (ואני מקבל כל מילה) שהכח של התאווה הוא בעיקרו ובמקורו כח חיים, כח של יצירה, כח של עשייה. לכן בני נוער במיוחד מוכרחים למצוא עיסוקים כאלה כגון התנדבות, תנועת נוער, ספורט, טיולים, ארגון פעילויות, נגינה וכדומה. זה מנתב נכון את הכח הזה שבועט בנו וככה נשמרים מצרות עד החתונה. ואז זה כבר מגיע בקדושה ובטהרה.
אני כרגע בשלב ובמצב שאין בו יצירה, אין עשייה, אין חיים כל כך. לפחות לא מה שאני רוצה או מה שמתאים לי.
צריך לחשוב איך מסדרים את הנקודה הזו. לצערי לא מוצא כרגע פיתרון ישיר באופק.
מכל מקום, את האתגר של 90 יום אני ממשיך, כלומר מתחיל שוב. הימים שהיו לא נמחקים, הם רק נעלמים מהחשבון של האתגר.
אז יוצא שהיו לי 66 ימים, ולפניהם שלושה שבועות, ולפניהם שבועיים, ולפניהם שבוע, כלומר ב4 חודשים וקצת האחרונים היו לי 108 ימי נקיות מלאים. זה כן מעודד קצת, למרות שהנפילה האחרונה מבאסת.

אלוהים עשה את האדם ישר, ואני חושב שאני עדיין ישר. ישר למטרה. ההרגלים לא נמחקו. מה שקניתי בזמן הזה נשאר ולא התבטל. אולי קצת הזנחתי את ההבנה ברע והתמקדתי בהרגלים, ולכן פספסתי הפעם.
מצד שני, בלי עבודה על ההרגלים אז גם לכאן לא הייתי מגיע. אז מה בעצם?
אלה המחשבות והבלבול שלי.

אשמח לדעכם לתשובותיכם, לעצותיכם, ולתמיכתכם.
שהמשך היום הזה יהיה נקי,
WannaStop