ההתחלה תמיד הכי קשה. כי הכל סוער, ומוטבע. חז"ל התנסחו מדויק מאוד: משביעו -רעב. מרעיבו - שבע.
התרגלנו להשביע את היצר הזה עד שכשאנחנו לא עושים את מה שהוא רוצה אז הוא משתולל, הוא רעב.
באמת בהתחלה יש הרעבה עצמית, וזה קשה, זה החלק שבו הכי צריך חברים. אבל זה אפשרי. תסתכל בהיכל התהילה ותראה המון אנשים לוחמים גיבורים שמצליחים כל יום רק עוד יום אחד.
אל תילחם ברצון, הרצון קיים וא"א ללכת נגדו, צריך לחפש תחבולות איך לעקוף אותו. חברים מאוד עוזרים, שיתטף מאוד עוזר, גם פיתוח הרצון, עילוי הרצון, מציאת מגמה בחיים תורמת למאבק העיקש שלנו. תנסה קצת פורטיפיי במקביל עם קבוצות וחברים.
אני הצלחתי בהתחלה כמה ימים ואז נפלתי ואחכ הצלחתי יותר ונפלתי, עד שהצלחתי שבוע, ואחכ שבועיים, ואחכ שלוש, ועכשיו ב"ה אני בתוך רצף של 59 ימים. יש ימים טובים יותר ויש ימים קשים יותר. אני השקעתי בעיקר בהרגלים חדשים. בהתחלה רק לשמור על הידיים. לא נלחם ברכשות, לא בדמיון, אפילו לא בגוף כשהוא מתעורר מאליו, רק הידיים .אני מחליט איפה הם יהיו.. אחי היקר, תחבולות זה הכי חשוב, איך לעקוף, איך להרחיק או איך לקרב דברים אחרים. ולכל אחד יש את התחבולות שהכי טובות לו, כך שבעיקר אתה צריך לנטר את ההתנהגות של עצמך ואת מה שיקדם אותך.
בהצלחה!!