יוספי היקר ...
אני כ"כ מזדהה איתך... כ"כ מבין לליבך...
אני עכשיו בדיוק בתקופה שהחלטתי לשים מחסומים על האינטרנט, בבית, בעבודה, ומחסומים נוספים על הטלפון הכשר שלי של נתיב (הורדתי את תוכנה הוואצפ שדרכה הגעתי למלא דברים מלוכלכים) ועדיין אני נתקף בקריז ותמיד יכול פשוט לצאת לרחוב או לפארק ליד הבית או להסתובב ברחובות ולהסתכל על בנות חצי ערומות שמי שגר בת"א יודע על מה אני מדבר... ואני מפחד פחד מוות מהעובדה הזאת...
גם אני נופל, ונפלתי, וניסיתי לקום שוב, ושוב ושוב, כבר 5 שנים שאני במצב הזה...
5 שנים (מאז שהתחתנתי) שאני מנסה להפסיק...
בשנתיים האחרונות עליתי רמה, ניסיתי ממש באלימות מול עצמי להפסיק...
זה הגיע למצב שאני דופק את הראש בקיר כדי להעביר קריז ... מכאיב לעצמי... בוכה.. מתפלש בחול... צורח לקב"ה... מאבד את האמונה בו... מאבד את האמונה בעצמי... מאבד את הרצון לחיות... ושוב קם ושוב מנסה... ושוב נופל...
אוהבים אחי. מזדהים. מכירים. אתה לא לבד אחי. כמוך כמוני, ועוד אלפים כמונו.
התחלתי ללכת לקבוצות SA, אתה פוגש שם את האנשים האלה יום יום. שבוע שבוע. אתה רואה את זה ונושם את זה וחי את זה ומבין את זה.
זה עוזר.
עדיין אני לא נקי ועדיין לא יצאתי מזה, אבל אני בתהליך. אני אופטימי. אני מאמין שאפשר - שזה יגיע.
גם אתה יכול. גם אתה תגיע.
יש לך רצון! זה השלב הראשון.
מאחל לך את כל הטוב שבעולם ומברך אותך ואותי ואת כולנו שנצליח לצאת מהתאווה הזאת לתמיד - שנזכה שהקב"ה יעקור אותה מהלב שלנו. ואם לא יעקור אותה מהלב, לפחות שנזכה שהמוח שלנו יהיה שליט על הלב. אמן.
אוהבים.