תודה רבה חברים, על התגובות והמעקב.
היום ה-437.
הייתה שבת מדהימה, התארחנו אצל אבא שלי, בדירה החדשה שלו, עם בת הזוג שלו שהוא חזר איתה לקשר מהעבר.
בעבר היו לי הרבה קשיים עם מבטים מולה שכן מדובר באישה עם גוף מאוד מושך ושמתלבשת חשוף, אסירות תודה שבאמת במהלך כל השבת אפילו פעם אחת לא הסתכלתי לכיוון איזוריה המוצנעים.
וגם שהיא לא התלבשה חשוף.
גם אחי הצעיר הגיעה עם חברה שלו, שבד"כ גם כן מתלבשת מאוד חשוף, אסירות תודה שהיא גם כן באה בצניעות ושלא פעלתי שם על מבטים.
למעשה, לא הרגשתי אפילו מאבק.. הייתי מחובר ברמות, ולא הייתה לי אפילו מחשבת תאווה לרגע.
הייתה שבת מאוד טובה ומחוברת ונהנינו מאוד! והרבה דברים שפחדתי מהם פשוט היה מדהים ושום דבר רע לא קרה... לא היה ויכוחים ולא הדליקו אור או ענו לטלפון בטעות ולא כיבו מזגנים או תנורים... בקיצור הכל הלך על מי מנוחות.
היום בעבודה קצת התחלתי להתחשבש עם המשימה שאני לקראת סיום שלה. שוב קורה לי מה שתמיד קורה שאני לא רוצה לסיים עם משימה כדי שלא אצטרך להתחיל עם הבאה..
יש לי בעיה בהתחלת משימות חדשות.. ואני מתפלל לאלוקים להשתחרר שם מפגמי האופי שגורמים לזה, עצלנות, חוסר ביטחון הערכה עצמית נמוכה ופחדים שלא אצליח להתמודד עם המשימה ושאעשה נזקים לתוכנה ושהערך שלי בעיניי הצוות או המנהלים יירד וכו'..
מתפלל למסור את זה לאלוקים.
אז עצרתי לאכול וצפיתי באיזשהי סידרה חדשה שעכשיו עלתה... דיי בהתחלה יש סצינה קצרה של 2 שניות שרואים מישהי בעירום...
עוד לפני הסצינה הזאת הרגשתי משהו קצת לא טוב.. קצת דכדוך וההרגשה שמתחילה לרדת..
הראייה הזאת כמובן לא הוסיפה.. וישר נהיה חשק להריץ אחורה לנקודה הזאת ולצפות בה שוב ..
בכלל הסיטואציה שרואים שם גם עוד לפני שרואים את העירום עשתה לי לא טוב איזשהי סיטואציה מינית שהיא פנטזיה עבורי.
הראש שלי ישר נכנס למוד כזה של קנאה - יא אללה איזה קאליבר, איזה כיף לו, כמה אני מקנא בו, כמה גם אני הייתי רוצה להיות ככה בסיטואציה הזאת.. ואז החץ החד הזה של החוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה שמגיע כל פעם וחודר ללב ואומר לי - אתה לא קאליבר כמוהו... אתה לא היית יכול להיות בסיטואציה כזאת. אתה לוזר. אתה אפס.
מה שמדהים אני חושב... שכל מה שאני כותב עכשיו אני ממש כותב תוך כדי וללא מחשבה מראש.. לא תכננתי אפילו לכתוב את זה..
תכננתי לכתוב שהתחלתי להרגיש רע ואני לא מצליח להבין למה... וישבתי לכתוב צעדי 4 כדי לנסות להבין מה מנהל אותי ולא כל כך מצאתי ועכשיו אני מצאתי תוך כדי הכתיבה בפורום כאן ממש עכשיו...
זה בדיוק מה שמנהל אותי...
קודם כל שברחתי מהמשימה של העבודה לסדרה וראיתי פרק בכורה כפול שאורכו כמעט שעה וחצי..
וזה כשלעצמו גורם לי לניתוק מטורף...
וגם כמובן הסצינה הזאתי שהייתה שם בהתחלה, שמעוררת אצלי את הקנאה, הרגשות של החוסר בטחון והערכה עצמית נמוכה, שנאה עצמית, זלזול בעצמי, ושוב ההאדרה הזאתי שכאילו מי שמשיג נשים והרבה הוא החזק והקאליבר וכל השאר אפסים... ואני לא כזה ומעולם לא הייתי כזה לכן אני אפס.
אז הנה זה יצא לי כאן בסוף...
אז אני מתפלל לאלוקים להשתחרר מהמחשבה הזאת.
להשתחרר מהחוסר אונים הזה ומהמסכנות הזאת ומההשפעה של פגמי האופי והמחשבות הללו שמלוות אותי מאז היותי ילד -
1. קנאה במי שמשיג בחורות
2. ההאדרה \ עשיית נשים יפות כאלוקים שאליהן אני סוגד ואותן אני חומד - ממש כמו עבודה זרה
3. מחשבה שלהשיג נשים זה הדבר הכי חשוב בעולם
4. המחשבה שמי שהוא לא כזה הוא אפס וחלש
5. ההתעסקות האינסופית בעובדה שאני לא הייתי יכול להיות כזה
6. המחשבה שעצם זה שאני חושב על זה ומנוהל מזה עושה אותי מסכן וילד קטן שלא התבגר
אני חסר אונים מול המחשבות האלה שקופצות לראש, ומול הרגשות המבעסים שהן גורמות לי (דכדוך, ירידה במצברוח, הרגשת מועקה בבטן, הבטן ממש מתכווצת)
מתפלל לאלוקים שיעזור לי להבין שמקורן של רוב המחשבות האלה הן בעובדה שצפיתי בסרטי פורנו בלי הפסקה במשך כמעט 30 שנה ומשם כנראה שקיבלתי את כל ההנחות חיים השגויות האלה...
אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך