מדהים 

נותן לי כוחות

היום ה-446.

יום 16 לפיכחון ונקיות מוחלטת מכל פעולת תאווה.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומחובר עם המון פעולות חיבור נתינה ושירות.

אחה"צ ירד קצת המצברוח והורגשה ירידת מתח משמעותית מתחילת היום, אסירות תודה שלא ברחתי לאוכל תאווה או סדרות מעבר לפרק בסדרה שראיתי עם ארוחת הצהריים.

סיימתי את היום בקבוצה מאוד מחברת. הספונסר שלי הגיע לקבוצה, בעצתי, אחרי שסיפר לי שהוא במעידות מטורפות וחציית גבולות אדומים שלו וזה אחרי 5 וחצי שנות ניקיון..

כואב לי עליו ואני מפחד אבל כל שביכולתי זה להתפלל עבורו.

מודה לאלוקים על עוד יום נקי ומפוכח - לא ברור מאליו בכלל.. נס אמיתי.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

הי מתרפא

קראתי ולא היה לי משהו מעניין לרשום, לא איזו עיצה או תגובה.
אבל רציתי שתדע שקראתי וזה עזר לי, תודה

תודה רבה אוהבים!! כל הכבוד על הפעולה הזאת

היום ה-447.

אין לי משהו מעניין לרשום על היום..
עבדתי חצי יום מהמחסן של אבא שלי בנוכחות מחשב פתוח וזה אחרי שאישתי בבוקר הצליחה להרגיז אותי עם איזה עניין... אבל אסירות תודה כתבתי צעד 4 שיתפתי התייעצתי עם חברים ותיקים ופתחתי מעגל על המחשב הזה ובאמת שלא נגעתי בו אפילו לרגע.

אח"כ הלכתי לסדנא של אלן קאר להפסקת עישון, בה הייתי ב-6 השעות הבאות.

חזרתי הביתה, מקלחת ולישון.

אסירות תודה לבורא עולם על עוד יום נקי ומפוכח!

אוהבים

שמח לראות שאתה עושה פעולות ועולה לדרך הנכונה.
קצת יצא לי לעבור על השיתופים האחרונים ונראה שאתה בכיוון , הרבה פעולות חיוביות וויתורים והתוצאות החיוביות מגיעות.
אוהבים.

מתרפא כתב on 04 נוב' 2020 19:39:

המחסן הידוע לשמצה. באמת לאמובן מאליו. אסירותודה.

ב-NA היו אומרים על המחסן הזה, שכדי להחלים צריך להתרחק מאנשים מקומות ודברים. 

אוהבים חחחחח

תודה לכולם

היום ה-448.

אסירות תודה על יום נקי ומפוכח ללא אף פעולת תאווה. לא ברור  מאליו.. נס נוסף בסדרת הניסים שאלוקים עושה עימי.

היה גם היום הראשון ללא סיגריה.. אסירות תודה שעבר בסדר גמור.

קצת עייף וחלש, נורמלי לחלוטין לימים הראשונים.

אוהבים

תודה רבה מתרפא חבר יקר על השיתופים ועל הפתיחות הרבה.

אשריך אחי על הגבורה ועל ההימנעות מן הנפילה. חיזקת אותי מאוד.
שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך, גם בעניין הסיגריות.

אוהב ומעריך אחי היקר!

שלום חברים יקרים ואהובים, שמי מתרפא ואני מכור לתאווה שחווה נס מתמשך וגלוי במשך 453 ימים רצופים.

אסירות תודה על היום ה-23 למפוכחות ונקיות לחלוטין מלפעול על התאווה, שזה לא מובן מאליו וזהו הנס העוד יותר גדול.

בימים האחרונים אני חולה ונשארתי בבית. אסירות תודה שזה לא קורונה (בדקתי) ומחר כבר אני אחזור לעבודה אם ירצה השם, אבל הייתי שלושה ימים רצופים בבית חולה ובעבר זו הייתה נקודה שלא יכלתי להתמודד איתה... פשוט לא יכול לשרוד דבר כזה... מבלי לפנות לתאווה לפחות.

אסירות תודה שאני באמת חווה את נס ההחלמה, את ההבנה הזאתי שיש לי כל כך הרבה טוב וניסים שאני מקבל שאני פשוט לא רוצה לוותר על זה בעבור מבט אחד או שניים זה פשוט לא שווה את הכאב הסבל וההפסד שזה יביא בהמשך.

אני מאוד רוצה לשתף סיטואציה שמאוד ניהלה אותי והפריעה לי, ריב עם הגבאי של בית הכנסת בו אני מתפלל, בערב שבת ממש לפני התפילה.. 
אני ואישתי היינו עושים תהילים לילדים בבית הכנסת בשבת, ומאז שהתחילה הקורונה הפסיקו אותנו ולא הסכימו שנחזור. אז שבוע שלם אני מחפש אותו והוא מתעלם ממני ולא חוזר אליי כי אני רוצה להחזיר את התהילים בשבת.. אז לפני התפילה התחלתי לדבר איתו על זה, והתחיל סוג של ריב בינינו.

ריב שבמהלכו הוא מדבר אליי בצורה מתנשאת ומעליבה, פתאום אומר לי לשלם כסף שאני חייב לבית הכנסת כאילו בלי קשר לויכוח שלנו, ואז אומר לי שאני מוזמן לארוז את הדברים של התהילים ולעבור למקום אחר... ריב שבסופו אני יוצא עצבני ועוזב את בית הכנסת והולך להתפלל במקום אחר. פגוע כאוב וכעוס.

זה היה בשבת, ביום ראשון כתבתי על זה צעד 4, ושיתפתי והתפללתי והשתחררתי באסירות תודה מהכעס כלפיו, ואז נעשיתי חולה והלכתי הביתה ומאז אני בבית.

אתמול, בצהריים קצת התחלתי להתעצבן על אישתי בבית, כי אני חולה ורציתי לנוח בכיף במיטה ופתאום הגיע מצב שכולם פה בחדר רוקדים עליי וקופצים עליי... ואיך אפשר לנוח ככה? 
ובדיוק הגיע הזמן לצאת לבדיקת הקורונה אז נסעתי, כשאני עצבני, ועל המזל כאילו במקרה אז כמובן שנתקלתי במושאי תאווה בדרך הלוך חזור ושם.. 
אז קצת ראיתי דברים.. אסירות תודה שלא פעלתי על זה.. אבל זה קצת השפיע את השפעתו על הרצון לראות עוד והחוסר אונים, מה גם שחבר התקשר ושיתף על איזשהו קליפ שכולם מדברים עליו וגם ככה הקפיץ לי את האובססיה להיכנס לראות במה מדובר ....
חזרתי הביתה ונוצר ריב עם האישה שהיא רצתה ללכת ולהשאיר את הילדים איתי ואני אמרתי לה שאני חולה ורוצה לנוח לא נשארתי בבית כדי להיות בייביסטר ושתתנהג כאילו אני לא כאן... היא לא אהבה את זה והגיבה בצורה לא הכי יפה אבל לא נתתי לזה להתפתח באסירות תודה...
הלכתי לחדר לשכב, תוך שהיא ממשיכה לסנן דברים ולהיות בעצבים...

ואז היה רגע של שקט... כמה דקות של שקט... שאני כולי מנסה להרגיע את עצמי
ואז דפיקות בדלת - שומע את אישתי מדברת עם מישהו - ואז באה אליי לחדר ואומרת לי - איפה המפתחות של בית הכנסת? הגבאי (זה שרבתי איתו בשבת) שלח עם השכן שלנו שקית עם כל הדברים של התהילים, ומבקש שתחזיר לו את המפתחות של בית הכנסת.

עכשיו תראו.....

בשלב הזה... אני לא אגזים אם אומר שהתכניות שרצו לי בראש היו איפשהו בין לגשת אליו הביתה עם סכין ולדקור אותו בחזה ישר בלב כשאני נשאר שם כדי לוודא שהוא מת ולא נושם יותר ועד ללשרוף אותו ואת הילדים שלו ואת אישתו והבית שלו ולזרוק בקבוק תבערה על בית הכנסת (כי אם אני לא מתפלל כאן אף אחד לא יתפלל כאן) עד שלא יישאר זכר....

עכשיו בעבר, היו לי 2 אפשרויות... או שאני הולך אליו ומקלל אותו ורב איתו ומתפוצץ עליו או שאני הולך להשתמש. משהו חייב לקרות... אני לא יכול שזה יעבור ככה כאילו כלום...

ואני לא יכול לתאר את רמת העצבים שהגעתי אליה באותו רגע.... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.... וכל זה כשאני לא מרגיש טוב וכואב לי הגרון והכל.... ואני בבית במיטה מסכן...

כתבתי לעצמי בטלפון לכתוב על זה צעדי 4, מחר, כשארגיש טוב יותר. עד אז אני לא מגיב אמרתי לעצמי.
ופתאום תוך כמה רגעים נכנסה לי תובנה לראש - מה אתה מתעצבן?! תראה כמה זה ברור שזה ניסיון.... כמה זה ברור שזה היצר הרע שבא ככה בבת אחת עם הכל על הראש שלך.... זה ניסיון מאת השם....

הרי.... על מה אני רב? על מה אני מתווכח? על לעשות מצווה ענקית!! תהילים לילדים בשבת קודש!! שבאים בד"כ בין 15-30 ילדים.... מצווה אדירה ללא ספק!!

אז רגע...
אם הקב"ה בכבודו ובעצמו, לא נותן לי כאן סיעתא דשמיא... ועושה שהגבאי לא יסכים וההוא לא ירצה והכל יסתבך....

על מי אני מתעצבן???

האם זה הגבאי שמחליט?? ודאי שלא ...
זה רצון השם! רצון אלוקים!!

גם אישתי שפתאום עצבית ורוצה שאני אעזור לה למרות שאני חולה... זה גם מה שאלוקים רצה עבורי

והמטרה שלי זה לא להתעצבן...
אלוקים בוחן אותי... מנסה אותי... ואני כמו טמבל פעם אחרי פעם מתעצבן...

ופתאום בבת אחת נרגעתי. ואפילו צחקתי....

בעבר לא הייתי מסוגל להגיב בצורה כזאתי... וגם היום לא תמיד אני מסוגל להגיב ככה... אבל אסירות תודה שברגעים כאלה שאני מרגיש חוסר אונים שאין לי מה לעשות ובא לי לדקור מישהו או לברוח לאנשהו ופתאום כשאני מבין שאין לאן לברוח ויש אופציות אחרות (לכתוב על זה, לשתף על זה) אז ההיגיון יוצא החוצה יותר מהר ופתאום קל יותר לוותר וקל יותר להבין שזה מאת השם והכל ניסיון אחד גדול.


אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך !

כל פעם מפתיע מחדש 
ההחלמה פשוט משתלטת עליך זה מטורף
אתה נותן תקווה וכוח להמשיך ולנסות
אוהבים מאוד !

המשתוקק כתב on 10 נוב' 2020 19:34:

תודה רבה!!

האמת שחשבתי על זה בשבת עצמה אחרי הריב, לבקש מהרב של הישיבה שצמודה לבית הכנסת להעתיק את התהילים לשם.. אבל לא הייתי סגור על לעשות את זה בגלל שזה הרגיש לי כמו נקמה בגבאי הזה...

עכשיו בעצם אין ברירה אלא לעשות זאת

אוהבים! תודה על הרעיון והדחיפה

חחח אוהבים ידידי צודק לגמרי!! תודה רבה

היום ה-454.

סה"כ יום לא הכי טוב שיש.. חזרתי לעבודה אחרי שלושה ימים בבית. 
ידעתי שיהיה לי קשה לחזור, עשיתי את כל פעולות ההכנה שאני יכול, תפילה לבורא עולם שיעזור לי להתמקד בעשייה ובעבודה ובמשימה החדשה והלא ברורה כ"כ שיש לי..
לא הצלחתי כל כך להתחבר ולעבוד.. נשארתי משועמם ומחפש לאן לברוח.

בסופו של דבר ברחתי לאוכל (המבורגר) וחזרה לעשן סיגריות אחרי שבוע בלי..

המאבק בעישון נמשך... נקווה לטוב.

אסירות תודה שגם ביום כזה שהיה לא קל, למרות שהיו המון הזדמנויות לא פשוטות לפחות 4-5 פעמים שמושאי תאווה רציניים מאוד עברו לידי (כולל ירידה במעלית עם 2 כאלה ביחד) לא פעלתי על זה כלל והראש לבדו פנה לצד השני מתוך ידיעה והבנה שזה לא טוב לי ואף מסוכן לי.

א.ת שגם ביום שכזה אחרי שבוע שכזה ועם המון נסיונות לא פעלתי על תאווה וזכיתי לעוד יום מפוכח ונקי לחלוטין זה היום ה-24 ברצף.
זהו נס גדול יותר ואדיר יותר מ454 ימים ללא שימוש ואני אסיר תודה לאלוקים על כך!!

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

היום ה-455.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח, זה 25 ימים ברצף מבלי לפעול על תאווה - לא ברור מאליו בכלל. נס גדול ביותר שמתמשך וממשיך כל רגע ורגע.

אסירות תודה על יום עם הרבה נתינה, הלכתי מוקדם מאוד להשתתף באזכרה של קרוב משפחה שנפטר כדי להשלים מניין, משם להתפלל וכו' כך שהתחלתי את היום מאוחר יחסית בעבודה.

עבדתי בעבודה היטב, על משימה צדדית שנכנסה, ותפקדתי בה מצויין.

עדיין רואה איך אני בורח מהמשימה הראשית והכבדה שמחכה לי... מתפלל שביום ראשון יהיו לי הכוחות להתחיל אותה ולהיכנס אליה בלי פחדים ודאגות וההערכה העצמית הנמוכה שכל כך מעכבת אותי מלהתחיל!

אסירות תודה שלקראת שעות אחה"צ כשהלכתי להתפלל מנחה מצאתי את עצמי צועד ברחוב בדרך לבית הכנסת כשמלא מושאי תאווה פתאום צצות סביבי, וכנ"ל אחרי התפילה כשהלכתי לאיזה סידור שהיה לי פה ליד העבודה. אסירות תודה שויתרתי למרות שיש רצון בפנים להסתכל (אני בנאדם אחרי הכל חחח) אסירות תודה שהראש לא הולך אחרי רצון הלב. לא מכוחי.

תיכף מסיים את העבודה ונוסע הביתה. קצת מאוכזב שחזרתי לעשן אבל מרגיש הקלה מסויימת באיך שהיום עובר.

קצת מנוהל מאלן קאר, האם יחזירו לי את הכסף ואיך, אני לא מצליח לתפוס אותם כי הדרך היחידה לתקשר איתם זה או להתקשר למחלקת המכירות או דרך הוואצפ (שאין לי) וזה קצת מרגיז אותי...
כבר השארתי פרטים כמה פעמים וחזרו אליי פעם אחת בודדה כשהייתי בממתינה ואז שוב לא היה לי איך לחזור אליהם והם לא התקשרו שוב ...

רוצה למסור את הפחדים והדאגות האלה לאלוקים. מקסימום הלכו 3.5 אלף שקל במקרה הכי גרוע. זה לא שווה שאהיה מנוהל מזה עכשיו ימים שלמים....

עוד דבר קטן ואחרון שיחה עם הספונסר בבוקר, הוא לא במצב טוב לצערי.. וזה אחרי כמעט 6 שנים של ניקיון.. הוא מאוד מנותק לאחרונה מהתכנית ומהפעולות, הוא מעיד שבארבעת החודשים האחרונים הקשר היחידי שלו לתכנית זה בעצם אני.... 
וגם לי הוא לא עונה כל פעם כשאני מתקשר ....

הוא שיתף איזה משהו שפתאום הוא קיבל הודעות ממישהי בוואצפ ואמרתי לו רגע רגע מה הודעות ממישהי בוואצפ מה קורה איתך לאן הגעת?? לא הבנתי??
(הספונסר שלי לא חצה מסך בעברו ולא שוחח עם נשים וכאלו... רק פורנו ואוננות)

אז הוא סיפר לי שהוא חצה גבולות.... הרבה גבולות....
הגיע ועשה דברים שאני אפילו לא עשיתי גם בעברי.....

הוא לא נפל עדיין לשמחתי...  אבל המצב שלו מאוד לא טוב ומאוד מסוכן...

זה הפחיד אותי בהתחלה... אבל אז זה פשוט חיזק לי את העובדה שאי אפשר להיות מנותק...

אני לא אומר שחייבים לבוא לקבוצות או לעשות 700 שיחות ביום או לא יודע מה ... אבל איזשהי פעולה של חיבור כנראה שתמיד צריך..
ניתוק כל כך ארוך למשך כל כך הרבה זמן.... ולאט לאט המחלה חוזרת ומשתלטת....

מתפלל עבורו שיעלה שוב על דרך... שיזכה לוותר באמת על כל פעולת תאווה. גם ממקום אגואיסטי כי אני צריך אותו ורגיל אליו ומרגיש שהוא תורם לי המון ולא כ"כ בא לי להחליף ספונסר.. וגם ממקום של אהבת ישראל ודאגה לחבר תכנית כמוני.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !!

מתרפא חבר יקר אני זוכה ללמוד ממך מהי התמדה אמיתית.

אני סומך עליך ומאחל הצלחה במשימה הראשית ביום ראשון בעז"ה.
אשריך על הדאגה האמיתית והכנה לחבר שלך, תמשיך להתעניין ולשאול בשלומו. מתפלל עליו ומקווה לטוב בעבורו.
אני לומד מכך שיש צורך להישאר על המשמר כל הזמן ולא להיכנס לתחושת שאננות.

בנוגע לסיגריות, החלטת שאתה ממשיך לעשן או שזו הייתה מעידה זמנית?

כואב על הספונסר שלך. מכיר אותו קצת. נראה ישיבה בוחער רציני שלא הייתי חושב שיגיע לדברים כאלה. כשנמצאים בידיה של התמכרות פעילה זה ממש מפחיד. אתה יודע אולי איפה זה מתחיל, אבל אף פען לא באמת יודע איפה זה ייגמר. שנזכה להישאר נקיים ומחובר לדרך.