תרים לו טלפון אחי... ככה סתם משום מקום.. להתעניין בשלומו..

אל תגיד לו שום דבר על מה שאמרתי כמובן..

תעשה צעד 12.. אולי זה יגרום לו קצת לחזור לתכנית ולפעולות...

אוהבים!

איך אומר דוקטור אברהם מזרחי "להיות מכור זה מקצוע" לגמרי אסור לנו להתנתק

היום ה-458.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח. לא יום קל בכלל.. עם המון טינות וסיטואציות ומצבים ורגעים שהרגשתי מושפל וכועס.... 
אבל אסירות תודה שלא ברחתי לתאווה ולא הרגשתי רצון לברוח אליה גם כשהיא דפקה לי בדלת בדמות מישהי מהעבודה ששכחה להתלבש ובאה לבקש ממני עזרה במשהו...

כן היה לי קונפליקט עם עצמי כי היה רצון לברוח לסיגריה אבל אחרי הסבל הנוראי שסבלתי מהעישון ביום חמישי שישי עד שחזרתי להיות חולה ממש פשוט לא רציתי לעשן זה דוחה אותי ומצד שני אני רוצה לעשן כי אני רגיל וזה הבריחה שלי...
ואני במין קונפליקט כזה עם עצמי...

כאילו לקחו את הבירה שלי והשתינו בתוכה ועכשיו הסיגריה ממש מסריחה לי ולא מהנה ואני לא מצליח לעשן אותה... אז כנראה שבאמת הגיע הזמן להפסיק.. לא יודע...

החלטתי לנסות לעשות על זה את עבודת התכנית. לשתף על הרצון והחוסר אונים מול הרצון לעשן.. ועל הבריחה הזאתי.. אבל בעיקר בעיקר להתפלל... להתפלל לבורא עולם כי הרי אני יודע שבכוחו לעזור לי להפסיק כל הרגל רע כולל סיגריה...

סה"כ עוד יום סבבה על אף שקשה לי בעבודה עם הפרוייקט אבל קבעתי למחר פגישה שאמורה להתחיל את התהליך ובינתיים סגרתי עוד כמה פינות עם דברים שלא עבדו טוב.

מתפלל לאלוקים שייתן לי כוח ונכונות מחר לצאת מהצעלנות ולעבוד על המשימה המורכבת. להיכנס לתוך הקוד. לחקור. לקרוא. להבין. לתכנן. לעשות כל מה שצריך. לא לברוח מהמשימה הזאתי לא לסגריות ולא לאוכל ולא לתאווה ולא לסדרות ולא למשחקים וגם לא לפורום הזה.

אוהבים ותודה שאצם איתי בדך!!

אמןןןן אח יקר אמן !!

היום ה-459 לניקיון.

הנס נמשך עוד יום ועוד יום וזכיתי ל-29 ימים רצופים של פיכחון ונקיות מוחלטת ללא אף פעולת תאווה.

וזה גם ביום קשה יחסית יום עם רגישות אקסטרה לתאווה, והרבה מושאי תאווה לא צנועות שנתקלתי בהם לא פעם במהלך היום אך ברחתי מזה כמו מאש. לא מכוחי.

לא הצלחתי להתקדם הרבה בעבודה אבל עובד על זה ומנסה לא לברוח. 
יום נוסף שבו סרבתי לברוח חזרה לעישון סיגריה שמגעיל ודוחה אותי ואיני רוצה בו.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח לא מכוחי בכלל! לא מובן מאליו ולא ברור כלל.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

היום ה-460.

יום לא קל עבר על כוחותינו...

כבר מהבוקר מצאתי את עצמי מסתחרר קצת.. מתחיל קצת לאבד חיבור.. 
ואז השליחת wolt הזאתי הכוכבת פורנו הופיעה מולי בכביש בצומת על האופניים שלה כמעט שנכנסתי בה... והיא הייתה מאוד מאוד מאוד לא צנועה היום... וזה נצרב לי במוח...

אסירות תודה שלא פעלתי על זה אלא ברחתי משם מיד כמה שיותר מהר... למרות שהרצון של הגוף היה להישאר ולהביט וללגום..


קיללתי אותה... בירכתי אותה... התפללתי עבורה עליה התפללתי להשם שיעזור לי אל מול מעשה השטן הזה שנעשה לי כשהיא הופיעה ככה מולי פתאום... באמצע הכביש.. משום מקום.

אסירות תודה שזה השתחרר ולא חזרתי לשם לחפש אותה למרות שמאוד רציתי...

לא הצלחתי כל כך להתקדם במשימה החדשה למרות שישבנו ועשינו תכנון אבל יש כל כךךך הרבה עבודה שזה ממש מתסכל ומייאש... 
ובכלל אני לא בטוח שהבנתי נכון מה רוצים וגם אם הבנתי אין לי מושג איך אני הולך לממש את כל זה אני מרגיש שזה גדול עליי בכמה דרגות והחוסר ביטחון הזה + פגם אופי של עצלנות גורמים לי להמשיך לברוח מלעבוד זה היום השלישי ברציפות שאני סתם מתעסק בקקי ונותן ליום לעבור פשוט מבזבז אותו....

וזה כשאני לא רוצה לברוח לסיגריות ולא לפיצות או אוכל בכללי... ובטח לא לתאווה... ולא לסדרות....
בקיצור אני מנסה לא לברוח בכלל.. וזה לא פשוט בכלל.. ועוברים עליי ימים לא פשוטים....

ואני אסיר תודה שאני עובר אותם מבלי לפעול על תאווה בכלל.

מתפלל ליום טוב מחר. ליום כיפי. ליום מאושר ושמח. ליום של עבודה! של התעסקות בעבודה במשימה החדשה בשמחה במרץ ובהתלהבות. אמן.


תודה שאתם איתי בדרך..

מתרפא אחי היקר מקווה שהיום הזה עבר עליך בצורה טובה יותר בכל המובנים.
גם מבחינת ההתמודדות ומצב הרוח וגם מבחינת העבודה על המשימה החדשה.

אשריך על הכנות ועל השיתופים הפתוחים עד הפרטים הקטנים. 
כל הכבוד על המשך ההתמודדות ועל הגבורה לאורך הדרך.
יש לי עוד הרבה מה ללמוד ממך חבר יקר.
אוהב ומעריך.

תודה רבה חבר יקר !! זה חשוב.. חשוב הפידבק הזה.. הידיעה שמישהו שואב מזה כוח ושאני לא כותב סתם לעצמי... גם קצת ממקום של פגמי אופי אמנם אבל בכל זאת זה נחמד תמיד לקבל פידבקים מחממים

היום ה-461.

אסירות תודה על יום חיובי בהחלט. קיבלתי משימה דחופה חדשה בעבודה, קצרה יחסית וקצת מורכבת אבל בשטח שאני שולט בו והיה לי פשוט תענוג עד כדי כך שהמשכתי לעבוד אפילו שחזרתי הביתה מהקבוצה, שהייתה מאוד מחברת.

חזרתי לעשן היום. החלטתי שאני לא נלחם בזה. שאם זה מבעס אותי ואני צריך להשקיע יותר מידי אנרגיות בתהליך הגמילה מהעישון אז אני מוותר על זה כרגע. למרות שלא אמרתי נואש ובכל מקרה עליי ללכת לעוד 2 סדנאות חיזוק אם ברצוני לקבל את כספי חזרה אז... מחר בבוקר סדנאת חיזוק אינטרנטית ושבוע הבא אנסה לקבוע עוד אחת פיזית.

לפי מה שהם אומרים אם המסר ייקלט במאת האחוזים אני לא אתגעגע לסיגריה והיא לא תחסר לי...

אני לא מאמין בזה בכלל ומאוד סקפטי... אבל גם הבחור שרשם אותי אמר שהוא היה כך ורק בפגישה השלישית הוא באמת חווה את ההרגשה הזאתי של השחרור מהרצון לעשן שהמשיך גם אחרי שבוע ללא עישון.

קצת התבאסתי מהסיטואציה ומהרגשות שצפו... החוסר אונים שאני לא מצליח להפסיק למרות שרוצה, היחס של אישתי שאני כאילו מרגיש שהיא מתבעסת עליי וההערכה שלי יורדת.. וגם מנוהל מאם יחזירו לי את הכסף או שיעבדו עליי...
אבל אסירות תודה שאני משתף על זה כל היום חברים וכותב צעדי 4 ומשתחרר ולא נותן לזה לנהל אותי.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח לגמרי ללא אף פעולת תאווה ממש לא ברור מאליו!

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

היום ה-462.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח.... לא ברור מאליו בכלל... בטח לאור התקופה הלא פשוטה שאני עובר לאחרונה ...

כל העניין הזה של העישון והאכילה קצת עושה לי לא טוב וחוסר וודאות והרבה רגשות אשם ופחדים ..

מנסה לשים הכל בצד ולהירגע ולהשתחרר מזה, אבל לא תמיד זה פשוט.
גם הרבה מתחים נוצרים עם האישה... אולי חלק באמת וחלק רק בראש שלי ... אבל תמיד מקוננת ההרגשה שהיא פשוט לא מבינה אותי .. שהיא הפסיקה ואני לא ולכן אני נתפס בעיניה כאלף ואחד דברים (שהיא כמובן לא ..)

מרגיש הרגשה מאוד מאוד לא טובה בפנים.. 

היום בזבזתי 4 שעות על סדנא אינטרנטית של אלן קאר בזום בבוקר...

כבר מתחילת השבוע שאני מתכנן על החמישי הזה לאכול בצהריים פיצה האט שאני אוהב וכבר לא נגעתי בזה חודש וחצי ...
להשתמש ב "מותרת" שלי לארוחה הזאת...
ואיך אוכל לוותר על סיגריה לאחריה? 

כנראה שבאמת המסר של אלן קאר לא נקלט אצלי פנימה אחרי הכל .. ואני בכלל לא רוצה להפסיק לעשן...

בדיוק כמו שאישתי אומרת

אז זהו הייתי קצת בניתוק היום מרוחק מכל הפעולות שאני עושה בכל יום ...
פספסתי את הקבוצה הטלפונית של הבוקר כי הייתי בזום של אלן קאר, הגעתי מאוחר לעבודה ובלחץ לסיים משהו כך שכמעט ולא התקשרתי לאנשים, וגם שכבר כן התקשרתי בקושי ענו לי ..
פספסתי תפילת מנחה, וערבית... וצפיתי בסדרה כלשהי.. ושתיתי קולה (תיכף מפרק בקבוק ליטר וחצי שלם)

בקיצור .... דיי התפרעתי היום מבחינת דברים שאני עושה קבוע ולא עשיתי אותם היום, או שאני לא עושה והפסקתי וכן עשיתי היום... וזה קצת הוציא אותי מאיזון.

אסירות תודה ענקית שבאמת למרות ההרגשה המבעסת והמצברוח הירוד לא פניתי לתאווה. שאני זוכר באמת מעל הכל תמיד בכל רגע ורגע שלפנות עכשיו לתאווה זה לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה ובמקרה שלי זה שווה ערך ל700 מסמרים אחרונים ביחד בבת אחת ושם אני כבר אקבל מכה שאני לא אצליח להתרומם ממנה....

אסירות תודה שגם בימים כאלה, מבעסים, מנותקים, אני לא פועל על תאווה ולא בורח אליה למרות הרצון האדיר לברוח לאנשהו... אפילו פשוט רצון להתאדות...

כמובן שהיום עוד לא נגמר.... ואני עלול בכל רגע לאבד את זה ולהשתמש.... אבל מתפלל לאלוקים שיעזור לי להתחבר לחברים ולשתף ולא להישאר לבד עם עצמי בבדידות המנתקת הזאתי.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

היום ה-463.

יום קשה.

אני מרגיש לא טוב... ממש דכאון עמוק.. עצבות.. חוסר חשק.. בעסה.. לא יודע כל כך למה נפלה עליי ההרגשה הזאת קמתי ככה בבוקר.. אני באמצע התפילה עכשיו בביתכנסת ואין לי כוח אפילו להתפלל בא לי לקום וללכת... ומרגיש את התאווה במלוא העוצמה כל ההרגשה שהייתה אתמול נעלמה כלא הייתה ואני מרגיש חרא ורוצה ללכת להשתמש ולזרוק הכל לפח... יודע שזה לא באמת אני... זה החלק השני שבי של המחלה שהתעורר היום שהיה רדום במשך 32 הימים האחרונים... מתפלל לאלוקים לעבור את היום הזה בשלום ולהצליח לוותר על פניה לתאווה רק להיום כי הררש אומר לי ללכת לשוטט. 

חושב שזה הכל נובע מהעישון.. מהחוסר יכולת שלי להפסיק.

יש תופעות לוואי של העישון שלא שמתי אליהם לב אף פעם.. שההשתתפות בסדנא של אלן קאר "פקחה" לי את העיניים לגביהם ועכשיו אני לא יכול להתעלם מהם ומרגיש אותם היטב וחזק... לא מצליח לחיות איתם. במיוחד העובדה שחוויתי נקיון של שבוע ואחריו עוד שבועיים מעישון ואז עוד שבוע... אז לא רק שאני חוויתי את ההרגשה הנפלאה של להיות בלי התופעות לוואי האלה אלא עכשיו אני חווה היטב את ההיפך שלהם...

אני מדבר הרבה מעבר לגודש בריאות להרגשת המחנק לטעם המגעיל בפה לחנק... אני מדבר על חוסר סבלנות ועצבים שעד שאני מעשן אני לא ברוגע.. אני מדבר על שיעמום שהופך להיות הרבה יותר קיציני ומטריד כשאתה מעשן ולא להיפך... הסיגריה לא מפיגה לי שיעמום היא הופכת את השיעמום לבלתי נסבל! קצר רוח וקצר מזג עם הילדים עצבים ברמות אחרות... שבועיים לא עישנתי הייתי הכי רגוע בעולם כמה שהילדים לא עיצבנו אותי נשארתי רגוע ושלו כבנאדם אחר שאני לא מכיר אבל מאוד אהבתי את הבנאדם הזה שהתגלה לי... וברגע שאני חוזר לעשן הבנאדם הזה נעלם וחוזר הבנאדם החסר סבלנות העצבני... אני מאוד רוצה להיות הבנאדם השני.. המשוחרר מהעישון.. ומצד שני אני לא מצליח לשרוד יום עבודה בלי זה אני בחוסר אונים משווע... סובל.. מעשן וסובל... מתפלל לאלוקים שיעזור לי לצאת מזה.. מי יודע אם זה לא מה שגרם לי את כל הבלאגן שלי בחיים וגם הוביל אותי להתמכרות לתאווה בסופו של דבר... רק כדי לברוח מהתופעות לוואי של העישון...

אני מפוכח 33 ימים ולא יכול שלא לראות את הקשר הישיר עם העובדה שאני כל התקופה הזאת בתהליך של גמילה מעישון ולא עישנתי חלקים נכבדים מתוך ה-33 ימים האלה...

אני לא רוצה לוותר על זה... ומצד שני מרגיש לא יכול להפסיק... זה מרסק אותי ברמות...

מתפלל לה' שיעזור לי... שיעזור לי להיגמל יעזור לי להפסיק.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

מניסיון אישי של גמילה מסיגריות- ספורט ספורט ועוד ספורט זה משפיע על התת מודע אחרי שתעשה הרבה ספורט יהיה לך קשה מנטלית לחזור לעשן. דבר נוסף יש תחליף סיגריות בטעמים ללא טבק בסופרפארם בעשרה שקלים דבר נחמד. בהצלחה גיבור אנחנו מאחוריך!

אוהבים אותך גיבור.
בהצלחה.

תחליף סיגריות בטעמים ללא טבק? לא הבנתי..
מעשנים את זה? יש בזה ניקוטין?

אני אשמח ללכת בכיוון.

אני מאוד רוצה להפסיק לעשן אבל המחסור במקל הזה ביד משגע אותי!

אני רוצה לצאת מהנעילה מהשיטה של אלן קאר ולנסות אולי בדרכים קצת אחרות... 
יכול להיות שזה יעזור לי לעבור לפחות את התקופה הראשונה המתסכלת של הרגשת החוסר הבלתי נגמרת...

אשמח לשמוע פרטים ותשובות. תודה רבה !

מה לדעתך יותר קשה - התמכרות לפוי' (פורנו) ומראות אסורים, או לסיגריות ?

וכמה הייתה התקופה הכי ארוכה בחיים שלך שהצלחת לעבור בלי לעשן סיגריה ?

אולי כדאי לך לחשוב על חסימת כרטיס אשראי מלקנות דברים מסויימים, אם יש כזה אפשרות אולי כדאי שתבדוק אותה. ככה תוכל לחסום את עצמך מלקנות סיגריות - אין סיגריות, אין בעיה יותר.

הכי הרבה שלא עישנתי הייתה תקופה של 3 חודשים לפני הרבה שנים...

בתקופה הנוכחית הכי הרבה היה שבוע..

האמת שבמקרה שלי אם לא היו סיגריות יותר מן הסתם הייתי מפסיק כי אין פה עניין של שימוש אחר חוץ מלעשן חחח אין פה ליפול בראייה או משהו כזה...

אבל לצערי אין אפשרות לחסום את עצמי מלקנות