מתרפא כתב on 21 נוב' 2020 17:29:



אתה בטוח שלא היה לך שום טריגר ? יש מצב שאם היית מריח ריח של סיגריה זה היה נותן לך טריגר לרצות לעשן, בדיוק כמו שתמונה לא צנועה היא טריגר לנפילה.

חבל שאין חסימה עצמית מלקנות, אולי יום אחד יבוא מישהו כמו האיש של פלוקי ויעשה משהו כזה. אבל זה ידרוש את ההתערבות של חברות האשראי, והם ממש לא ישמחו לשמוע על משהו שמוריד להם את העמלות...

הלוואי שהייתה אפשרות כזאת...

אני יכול לדבר עם בעל הקיוסק ולבקש ממנו שלא יסכים למכור לי...
אבל אני לא חושב שהוא יעמוד בהפצרות שלי כשארצה לקנות וגם אם כן, יש עוד אלפי קיוסקים משם ועד הבית חחח

לגבי הלראות מישהו מעשן... הדבר האירוני פה שכל כך שוכנעתי שהסיגריה מסריחה ולא תורמת שזה רק שזה לא גירה אותי זה הגעיל אותי לראות אחרים מעשנים... וגם כשהלכתי לקנות סיגריות והכנסתי אותה לפה נגעלתי ותוך כדי העישון נגעלתי אבל המשכתי לעשן כמו גדול בשביל הניקוטין.

זה ההבדל הגדול בין התמכרות לסיגריות לשאר סוגי ההתמכרויות אני חושב...
בכל שאר ההתמכרויות החומר הפעיל הוא חומר משנה תודעה.. הוא גורם להנאה או סוג של "היי" או כיף... ואת זה אין בסיגריה בכלל...

לכן לכאורה יותר קל להפסיק לעשן מלהיגמל מדברים אחרים...

והכי אירוני בשבילי שאני מצד אחד מצליח להיגמל מההתמכרות הנוראה של הפורנו והאוננות כבר תקופה ארוכה אבל לא מצליח להשאיר סיגריה מחוץ לפה שלי יותר משבוע..


אוהבים!

תחליך סיגריה קוראים לו SMOKE OUT  קונים את זה בבת מרקחת בסופר פארם 10 שקלים ליחידה. אתה נותן שאיפה וזה מוציא קצת טעם נעים נותן לך את התחושה הטובה של "המקל ביד". ללא טבק.

היום ה-468.

לא כתבתי בימים האחרונים כי הייתי מרוסק עם דלקת גרון.

ההימצאות הזאת בבית זמן כה ממושך מבלי לעשות משהו לא טובה לי. בתחילה עוד לא כ"כ יכלתי לקום מהמיטה בכלל אז מבחינת השיעמום היה בסדר אתמול כבר קמתי והתחלתי לחפש מה לעשות בשעות הראשונות באמת עשיתי כל מיני דברים אבל לאט לאט התחלתי לחפש תעסוקה יותר "מעניינת" ואני לא מדבר דווקא על תאווה אבל כן לשוטט קצת באינטרנט מהמחשב הביתי לקרוא חדשות כתבות פייסבוק קצת ולא מן הנמנע שגם כשזה מאחורי נטספארק נתקלים במעט תאווה על הדרך..

אז נתקלתי קצת בדברים של תאווה לא משהו יותר מידי גרנדיוזי אבל אחרי הרבה מאוד ימים שלא ראיתי תמונה של אישה אפילו על המחשב אז זה קצת הופך את זה ליותר משמעותי..

הרגשתי את הרעל נכנס על אף שלא התמקדתי באף דבר של תאווה כשנתקלתי בו ובסופו של דבר עזבתי את זה אבל כמובן שהרצון להמשיך לשוטט ברחבי האינטרנט נשאר.

בלילה היה לי חלום אירוטי מטורף.. שכעת עדיין מהדהד קצת בראשי.

אני מתפלל לא לפעול היום על תאווה על אף שגם היום אני נשאר בבית וזה מסוכן לי..

אישתי יצאה לשים את הילדים בגן ואני לבד בבית והיא שכחה כאן את הפלאפון שלה וכמובן שישר עולות מחשבות לנצל את זה ולהשתמש בו להיכנס לכל מיני אתרים שעיניי לא ראו כבר כחודש וחצי.

מזכיר לעצמי שזו אשליה, שקר, המצאה של הראש שלי שייתן לי הקלה רגעית על השיעמום של כמה דקות אבל יכניס אותי לבלאגן שלם שיימשך פרק זמן שאין לי מושג ואין לי שליטה עליו ויביא הרבה מאוד סבל וחוסר שפיות.

מזכיר לעצמי שהפלאפון הפתוח הזה זה סכנת חיים עבורי ומתפלל לנכונות לוותר על זה רק להיום.

מתפלל לאלוקים שיעזור לי להעביר את היום הזה בצורה בריאה וטובה, עם הרבה לימוד תורה ומנוחה וגם אם קצת אתבטל ואיכנס לאיזה משחק או סרטון שטותי העיקר שלא אפנה לתאווה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

אז אחרי 37 ימים מתוקים ומדהימים של מפוכחות אני לצערי מאפס את הספירה המשנית שלי של מפוכחות.

היום זה הכריע אותי, פניתי לאישתי בבוקר שתפתח לי את הפלאפון השלישי שיש בבית כדי שאוכל לשחק קצת במשחקים על אף שידעתי שזה מסוכן לי ולא בריא לי.

מרגע שפתחתי אותו והתקנתי איזשהו משחק מסויים שיחקתי בלי הפסקה במשך שעות..
לא התחברתי לא טלפונים היו לי יותר מ10 שיחות שלא נענו והמשכתי להתעלם מהטלפון המצלצל כי הייתי שאוב לתוך המשחק הזה.

בסופו של דבר נמאס לי ממנו.. והגיע הרגע שאישתי יוצאת לאסוף את הילדים והיא לא שמה לב שאני עדיין עם הטלפון הזה פתוח ואז התחיל לבצבץ הרעיון להיכנס לאיזשהי אפליקציה שהיא לא אפליקצייה של תאווה ביסודה אבל כן יש בה המון תאווה ובחורות יפות שלבושות חשוף וכו' (משהו בסגנון של יוטיוב לצורך העניין שיש דברים טובים ומעניינים ויש גם זבל...)

כשהסתיימה ההורדה וההתקנה של האפליקציה הגיע החבל הצלה הראשון מהקב"ה בדמות טלפון מחבר תכנית... שיתפתי אותו אבל איך שסיימנו את השיחה פתחתי את האפליקציה ואז הגיע החבל הצלה השני... תוך פחות מחצי דקה כשאני בפנים בסרטון תאווה הראשון שהגעתי אליו הספונסר שלי חזר אליי..

שיתפתי אותו... והגענו למסקנה שהפעולה הנכונה זה מחיקת האפליקציה וסגירת הפלאפון ונעילתו על סיסמתו כדי שלא אוכל לפתחו בשנית.

אך עם זאת תוך כדי שהספונסר שלי מדבר כבר חזרתי לסרטוני התאווה..

המשכתי כך במשך 5 דקות ואז סגרתי ונעלתי את המכשיר ופניתי להרים טלפון לחברים ולשתף - מה שהייתי צריך ללא ספק לעשות קודם לכן.

אני רוצה לדבר על התחושה השקרית הנוראה שהייתה לי ברגעים שלפני שנכנסתי - המחשבה שהייתה לי בראש זה "אם אתה לא פותח עכשיו אתה האפליקציה הזאת ונכנס אליה אתה תשתגע משיעמום!! זה לא יניח לך ולא יהיה לך מה לעשות בבית ואתה תשתגע!!"

והנה... אמנם הקשבתי לה, ונכנסתי, וכעבור 5 דקות סגרתי אותה ומחקתי ונעלתי והפלא ופלא... לא אני לא משתגע ויש לי המון מה לעשות ופתאום שום הספר לימוד שלי קורא לי והטלפונים לחברים נראים שוב מעשיים ומעניינים...

מדהים איך שהראש שלי מצליח לרמות אותי בסיפורי מעשיות כל פעם מחדש.. ופה בדיוק נכנסת עבודת התכנית..

אם הייתי מרים טלפון לחבר ומשתף את המחשבה החולה הזאת הרי שמיד אני בעצמי הייתי קולט כמה היא שקרית ומעוותת...

ובכן.. את הנעשה אין להשיב.. הכנסתי רעל במשך 5 דקות לגופי ואני מקווה שאצליח להתגבר על תופעות ההאנגאובר שללא ספק יגיעו בהמשך.. (כבר עכשיו הראש אומר לי ללכת לשוטט וכו')

מתכוון ללכת היום לקבוצת הבית שלי ולחזור עם כוחות מחודשים ונכונות לוותר על כל פעולת תאווה.

שלושה ימי מחלה בבית הכריעו אותי, היציאה מהשיגרה שלי והמיעוט בפעולות ההחלמה והחיבור שלא לדבר על כתיבה שלא כתבתי השבוע כלום כלל וכלל... אין ספק שזה נותן את אותותיו אבל לפחות הפעם אני יודע מה התרופה ולאן עליי לפנות מחר בבוקר כשאחזור לעבודה בשעה טובה אם ירצה השם.

ובכל זאת אבקש לומר אסירות תודה לבורא עולם שלמרות שכבר נשברתי ונכנסתי לתאווה הוא עזר לי ועצר את זה כעבור חמש דקות בניגוד לעבר שהייתי מתדרדר משם לפורנו מפורש ואף יותר מכך ולבסוף מוצא את עצמי בויכוחים עם עצמי אם לחזור להשתמש או לא...

תודה אבא ששמרת עליי מעצמי.

אוהבים! ותודה שאתם איתי בדרך!

אני מאמין שאתה שם לב לכך אבל חייב להגיד לך אחי אתה בהתקדמות גדולה מאוד..
אשריך!!

יהודי מתוק כתב on 25 נוב' 2020 19:48:

תודה רבה ידידי! השם יברך אותך בכל הברכות שבתורה בע"ה! אמן.

וואו מתרפא. בשיחתנו הטלפונית עכשיו לא הייתי מודע למה שכתבת כאן. איכשהו פיספסתי את זה.

ממש מזדהה עם הכאב גרון - או כל מחלה אחרת שמובילים אותי לשימוש. כנראה צרוב אצלי עמוק בפנים שהתאווה היא תרופת הפלא לכל כאב. אני עדיין זוכר איך בשנה הראשונה לנקיות, כשהייתי חולה, חשבתי לעצמי: "זהו. עכשיו כבר אין לי סיכוי". כי תמיד משנת חיי הייתה שמחלה גוררת מחלה... אבל איכשהו בדרך נס עם הפעולות עברתי את זה, והייתי בשוק.

ממש מזדהה גם עם זה, שכשאני חושב שמשהו לא הגיוני הוא הגיוני, אני צריך לדבר עם חברים כדי להבין שזה לא הגיוני. טוב, אולי זה לא מדויק, אבל כמו שכתוב בספר הגדול, בזמן התקף יש לי שתי מחשבות - אחת שפויה, ואחת לא שפויה, ובלי עזרה של כוח גדול וכוח עליון, המחשבה הלא שפויה תמיד מנצחת בסוף. 

גם מזדהה עם זה שלעשות פעולות תוך כדי ההתקף הרבה הרבה יותר קשה מאשר לפני כן, ועם זה שאני משתמש תוך כדי שיחה עם חבר או ספונסר. גם איתך היה לי קטע כזה אם אתה זוכר, בתחילת היכרותנו.

השם יברך אותך ואת כולנו, בכל הברכות הכתובות בתורה ובתכנית... 

חחחחח אוהבים

זוכר גם זוכר

קל לשמוע שהבנאדם בעבר השני לא איתך.. במיוחד כשהוא פועל על תאווה זה מאוד ניכר בשיחה.

כן.. ימי מחלה שאני תקוע בבית זה ללא ספק המכשול הכי קשה עבורי ואני חסר אונים שם לחלוטין..

פעם הייתי מאוד אוהב להיות חולה.. להישאר בבית מתחת לשמיכה לשחק במחשב פורנו אוננות כאוות נפשי... 
להישאר בבית חולה היה בשבילי מתנה!!

היום זה ההיפך הגמור זה הסיוט שלי...

הפחד הגדול שלי מהקורונה לא היה בכלל מהמחלה וגם לא מהמוות אלא רק מה14 ימי בידוד פחדתי מזה פחד מוות...

אוהבים ותודה על התגובה ועל השיחה המחברת היום!

מתרפא כתב on 26 נוב' 2020 09:24:

ככל כך מזדהה בימים האחרונים עם החוסר אונים של להיות לבד בבית (עוד יותר כשאני חולה) 
כרגע עובד על לפתוח מעגלים

אוהב אותך מאוד אחי בהצלחה

היום ה-469.

אסירות תודה על עוד יום מפוכח ונקי. לא ברור מאליו. בייחוד לא אחרי המעידה של אתמול וה-5 דקות של צפייה בתכנים לא טובים.

כן היו רצונות ודמיונות במהלך היום.. וגם רצון לסוע לשוטט בסוף היום.. אבל אסירות תודה שלא פעלתי על זה, לא מכוחי. עשיתי פעולות תכנית- שיחות לחברים, שיתוף, כתיבה. וויתרתי על זה רק להיום.

מתפלל לעוד יום שפוי מחובר ונקי מחר ולשבת טובה בע"ה יתברך.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !

מקווה ששבת לאיתנך מתרפא יקר.

אשריך על הגבורה ועל הוויתורים שאתה מוכן לעשות במהלך הדרך.
מתפעל מדרכך ולומד ממך חבר יקר.

מאחל לך עוד הרבה ימים טובים בעז"ה.
תודה על כל השיתופים אחי.
אוהב ומעריך.

שלום חברים יקרים....

היום ה-474 לנקיות.
פיכחון אין כל כך בשבוע האחרון, לצערי.

נעלמתי קצת בימים האחרונים ובכלל בשבועות האחרונים לא כתבתי כל כך הרבה, הייתי חולה 3 ימים ואז הבראתי ושוב נהייתי חולה... ושוב הבראתי.. ומעדתי קצת פה ושם ולגמתי תאווה בבית וברחוב...

סה"כ המצב שלי לא הכי טוב בימים האחרונים.

היום כבר חשבתי ממש על לחזור להשתמש...

לא כתבתי כמובן..

אסירות תודה שבסוף בערב כשיצאתי הביתה הרגשתי קצת שיפור והאובססיה עזבה..

בסה"כ אני בתקופה לא טובה. אפילו לא בא לי לרשום כבר כמו שכתבתי בעבר...
רק נכנס כדי לצאת ידי חובה ולכתוב משהו ..

מתפלל לאלוקים לשפיות. לעזרה. לנכונות לוותר רק להיום על התאווה ולא לפעול על זה.

אסירות תודה שגם המעידות שהיו בשבוע האחרון היו קצרות מאוד, וגם לא קשות מידי... אפילו לא ראיתי עירום וכאלה.. וגם ברחוב היו מבטים אבל לא מעקבים אחרי אף אחת או שוטטות וכאלה... מה שתמיד היה פעם...
אבל כן היה רצון עז ואמיתי לעשות את זה ואני מודה לאלוקים שעזר לי לוותר ברגעי האמת ולהתקדם ולהמשיך ולא לפעול על זה.

הייתי אמור ללכת לקבוצה היום (שלישי) כשהראש שלי אמר לי לנצל את זה וללכת לשוטט....
בסוף ממש לקראת היציאה התחלתי להרגיש לא כ"כ טוב... אז אמרתי הכי טוב שאישאר בבית ולא אצא בכלל כדי למנוע את הניסיון הזה. גם במחיר של להפסיד קבוצה.
ואז אישתי יצאה, והייתה לי אפשרות להישאר עם הפלאפון הפרוץ בבית פתוח לי לרווחה... אבל ויתרתי גם שם, נתתי לו להינעל ולהיסגר. אסירות תודה.

יש משימה נורא קשה בעבודה, נורא מורכבת וארוכה, ואני פחות טוב בלתכנן דברים מאפס... דברים ארוכי טווח וכאלה... ואני נלחץ ובורח מזה...
ואני בורח מהמשימה הזאתי כבר חודש שלם...

אני עד כדי כך בורח שלפי דעתי הפעמיים שהייתי חולה זה רק בגלל הלחץ הנפשי הזה שאני לא מצליח להתמודד איתו.

אסירות תודה שהפעם, בניגוד לעבר, רק אחרי חודש שלם של בריחה מההתמודדות הזאתי הגיע הקריז של התאווה.... פעם זה היה מגיע הרבה יותר מהר.
אני מתפלל לאלוקים שיעזור לי לצאת מאיזור הנוחות שלי, להתמקד במשימה הזאת. לעשות חלק חלק. צעד צעד. קצת קצת כל פעם. לא להילחץ. מתפלל לסיעתא דשמיא !

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

למרות שאתה לא מרגיש מחובר ולמרות שלא היה בך רצון לרשום נכנסת לכאן ורשמת. אשריך אחי היקר!

יש ולפעמים הרצון והחשק אינם מאירים כבתחילה ובכל זאת נדרש מאיתנו לאזור אומץ ולהמשיך לצעוד בשל חשיבותו של המסע. זה מראה על כוחות נפש גדולים הגנוזים בתוכך מתרפא יקר.

האדם אינו מכיר בניסו אז אשתדל לחשוף את האור שמציץ בין החרכים.

אמנם בפרקי אבות נאמר 'אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת' אך לעניות דעתי, ניתן לעצור רגע ולהסתכל על ההתקדמות ועל הדברים הטובים באמצע הדרך.

אני קורא את ההודעה שלך, מבין וכואב יחד איתך חבר יקר, אך לא יכול שלא לשים לב להתקדמות הגדולה שלך.
אמנם אתה חש קשיים אך אתה חוזר ואומר שהמצב כיום לא דומה למצב בעבר.
שיתפת גם שעשית וויתור על השתתפות בקבוצה ווויתור נוסף על פרצה בפלאפון.
זה לא דבר של מה בכך. זה מעיד על שינוי דפוס התנהגות לטובה ועל כך אתה ראוי להערכה רבה אחי.

אתה קורא לזה חוסר חיבור ואני קורא את ההודעה ומתפעל מהחיבור העצום ומהדרך שלך.
שוב, לרגע אני לא מוריד מהקושי שאתה חווה ואני מחזק את ידיך ומתפלל שה' ייתן לך כוחות להמשיך ולהתמודד.


אוהב ומעריך חבר יקר