ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 85784 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133786

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899
אלי שומר כתב on 02 מרץ 2021 22:40:


ובמקום להצטער על מה שראית ונמשכת, תשמח על הכוח שהיה לך לסובב ולא להסתכל.



מדהים!! תודה רבה.. באמת לא חשבתי על זה בצורה כזאת...

אתה רואה? זאת בדיוק הסיבה למה הכנות והעובדה שאני משתף דברים שקשה לי ואני מתבייש בהם בסופו של דבר עוזרים לי להחלמה...

אם הייתי שומר דברים בבטן, ההלקאה העצמית הייתה הורסת אותי.. הרגשות אשמה החוסר קבלה.. הפסימיות.. ההסתכלות על הצד הלא טוב שבדברים שלכך אני רגיל..
מחשבות על עצמי שאני דפוק שאין לי זכות קיום וכו'..

ברגע ששיתפתי מעבר לזה שהשתחררתי פתחתי אופציה לאלוקים להכניס לי דברי נחמה עידוד הזדהות וגם אמירות כגון אלה מחברים שפשוט עוצרות את הראש שלי שמתחיל דהירה בכל הכוח לעבר התהום ובמשפט אחד קטן כל כך הצלחת לעודד ולהרים אותי עוד!

תודה רבה!! 

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133793

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים!
מאוד מזדהה, בימים פחות מחוברים ויותר ,רגישים, אני גם מוצא את עצמי נמשך לכל נתח בשר חשוף כשלפעמים זה יוצא מההקשר ומגיע לסבתות מבוגרות או לילדות קטנות.
כמוך גם לי היו רגשות רעות כשקלטתי שנמשכתי להסתכל בילדות צעירות בגלל צורת הלבוש וכו' גם הכניס לי פחדים שלא אגיע למקום הזה, דבר שגורם לי עד היום בכל פעם שאני נתקל בסיפור כזה או אחר של פדופיליה להיכנס לרגשות של רחמים דווקא על הנאשם מתוך סוג של הזדהות של מה היה קורה אם אני הייתי מאבד שליטה במקום הזה ואיכשהו מוצא את עצמי חסר שליטה באותו מקום - סביר להניח שלא ואני רחוק משם אבל כמו שתיארת הרגשת חוסר השליטה גורמת למחשבות לעוף קדימה. 
גם לי הספונסר הסביר כמו החבר הקודם שמבחנה הילכתית אין משמעות לגיל החוקי וכבר מגיל קטן יש להם אותה התייחסות בעניינים האלו..
מתםלל כמוך להגיע לכניעה שם ופשוט להבין שאני חסר אונים על התאווה ופשוט צריך לנתק ולוותר עליה בכל צורה שהיא מנסה להגיע אליי.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133794

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

וואייי
ממש התחברתי לדבריך מתרפא היקר,
אתה מצליח לרגש ולהדהים אותי כל פעם מחדש,
הפחד הזה שאתה פוחד על הילדים שלך,
אני ברוך השם לא נמשך אליהם,
(וכבר חז"ל ביטלו את היצר לקרוביו)

אבל עדיין יש פחד כזה,
כמו שאני כזה מוזר,
שמא התאווה תגיע גם אליהם,
ואני מה שמאוד עזר לי,
זה להבין שיש נפש מאחורי האדם,
ולחיות את זה כמה זה פוגע,
ולהסתכל על זה כחרב שיכולה להרוג,
כי יש לך פה נפש,
מלבד היופי החיצוני,
בקיצר,
להשתדל להפסיק להחפיץ נשים,
ולהסתכל עליהם כסמל מין,
אלא להסתכל על האדם שבהם,
על האישיות על האופי,
וזה עוזר לי מאוד.
אוהבים תודה על הכנות והשיתוף.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 9 חודשים על ידי קדימה.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133832

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

מתרפא היקר, שמח מאד שהקב''ה שם לי מילים נכונות בפה.
לא יודע האם להגיב שאני לא מבין מה יותר מביש במה שקרה לך יותר מאשר מה שקורה לכולנו. .. הכל מאד מביש. יש כאן אנשים מבוגרים מכובדים, ומסתכלים בגועל נפש. לוקחים את הדברים הכי קדושים ויפים בעולם, ועושים מהם הכי בהמי. 
אבל אולי המביש זה טוב.
לעצם הפחד מפגיעה ח''ו בילדים. מי שפגש פעם נפגע/ת עבירה, יודע שלפגוע זה לא בין אדם למקום, זה נאציזם, אכזריות מטורפת. רוב הנפגעים לא יוצאים מזה לעולם. - אני מאמין שכמו שרוב רובם של המכורים לא יגנבו אפילו בשביל התאווה, כך אם יפנימו מה זה פגיעה לא יפלו בזה אף פעם. - וכמובן שבזה נאמר הלוואי הייתה אימתכם כאימת בשר ודם.
תוך כדי כתיבה אני נזכר, שפעם בקריז וגלישה וחיפושים, בשלוש בלילה. היות והיה לי סינון על המחשב, החיפוש היו מסובך. אבל כידוע מכור אפילו שהוא אינו מומחה מחשבים, מגיע בסוף. ואכן הגעתי כנראה דרך מעקף [שמעתי פעם שיש כזה דבר, לא יודע איך זה עובד, מציאות שהגעתי] לאתר שיכולתי להכנס למאות מקומות. ובאחד המקומות, פתאום נדלק לי אזעקה במחשב משטרת ישראל מודיעה  שהכניסה לאתר זה מהווה עבירה פלילית [זה לא היה בדיחה, כשהמשטרה עולה על אתרים לא חוקיים זה מה שהיא עושה]. הידיים שלי רעדו מרוב פחד, מיד יצאתי מהאתר, כבתי את המחשב, שהמשטרה לא תתפוס אותי. שמעתי רעש ברחוב פחדתי שבאים לעצור אותי. לא פחדתי מהבית סוהר, בגלל שאין לי משיכה לדברים לא חוקיים, אבל לא ניתן לתאר איזה חילול ה', איזה נזק הייתי עושה למשפחה שלי אם הייתי נעצר על כזה דבר. ולא לדבר על כך שאני הייתי שרוף, במקצוע שלי א''א להמשיך מי שיודעים שעושה את מה שאני עושה. 
מה אני מספר, שכשיש פחד אמיתי הוא מתגבר על ההתמכרות. לפחות בתחילת דרכה. נכון יש פודפילים שיש להם דלת מסתובבת במעשיהו, אבל בגדול, גם אם מישהו מרגיש שיש לו ניסיון, שיזכור שזה לא רק בין אדם למקום, ולא רק בין אדם לחברו, אלא בין אדם לרשיות. 
ואם כבר סיפרתי את הסיפור. אמשיך מה היה. כמובן אחרי יום שלם שפחדתי מכל סקודה לבנה. החלטתי שאני בחיים כבר לא גולש, הנה הקב''ה שלח לי רמז כזה ברור. הייתי בטוח שהפעם זה לתמיד.
לכמה זמן זה החזיק ? נדמה לי לשבוע. אחרי שבוע חזרתי, והפעם הקפדתי לבדוק כל אתר שיהיה חוקי. 

עד שנכסתי לכאן, ומאז לא נכנסתי לשם אף פעם. הכל בזכותכם, וכמובן בזכות אב רחום וחנון. 
אוהב אתכם. 

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133842

אלי שומר כתב on 03 מרץ 2021 22:42:

 לא פחדתי מהבית סוהר, בגלל שאין לי משיכה לדברים לא חוקיים, אבל לא ניתן לתאר איזה חילול ה', איזה נזק הייתי עושה למשפחה שלי אם הייתי נעצר על כזה דבר. ולא לדבר על כך שאני הייתי שרוף, במקצוע שלי א''א להמשיך מי שיודעים שעושה את מה שאני עושה.

מה אני מספר, שכשיש פחד אמיתי הוא מתגבר על ההתמכרות. 


רק להביא חיזוק לדבריך, שמעתי פעם בשיעור של הרב יהושוע שפירא, שיצר הכבוד גדול מיצר המין.
כולם תמהו על מה הוא מדבר, והוא הסביר שבעבר יהודי היה צריך ללכת לקצה העיר שם היה בחורה שנותנת שירות, הוא היה צריך להתכסות ולהסתיר את עצמו ולהתבייש נורא ורק המחמירים הגדולים היו עומדים בזה, הרוב היו מעדיפים לוותר על התאווה ולא להיתפס. רק כדי שהכבוד שלהם לא יפגע.
בדור שלנו כבר אין בושה, לא כי יצר הכבוד נחלש, אלא כי התאווה נמצאת בכיס שלנו נמצאת במחשב.
איך הוא אמר? יהודי יכול לשבת ולפצל את המסך חציו לכם וחציו לה'. חצי מסך בשיעור תורה ובהקלקה אחת הוא בבור הכי גדול.
הנסיון גדול בדור שלנו, אבל גם השכר. ככל שהנסיון גדול ככה הצמיחה שלנו גדולה יותר. לא סתם שאנחנו דור גדול ביותר.
בהצלחה חבר יקר,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #133850

המתרפא. 

אחד הדברים שאתה חוזר עליהם במהלך הפוסטים שלך זה שאתה היית מנוהל על ידי הסיטואציה / לא היית מנוהל על ידי הסיטואציה.. זה כ"כ נכון וכ"כ צריך לשים לב לזה.

הרבה פעמים אנשים פשוט מנוהלים: המנהל זלזל בהם, האשה פגעה בהם, ברחוב דרכו עליהם, סתם ככה באמצע היום מרגישים שהם לא שווים הרבה(ערך עצמי נמוך), לחץ מהעבודה/בנק/אחר... כל אלו מנהלים אותנו.. וכשאנחנו מנוהלים מזה אנחנו מחפשים לברוח.. אבל אנחנו בורחים(במקרה שלנו תאווה, יש הרבה לאוכל או לסמים) למקומות מפחידים הרבה יותר שאח"כ ינהלו אותנו בתורם ברגשות אשם ובתחושת ערך עצמי נמוך ובעוד שימוש ובעוד קושי להתמודד מול הדבר הבא שירצה לנהל אותנו... וזה לא נגמר.

זה אולי אחד הדברים החשובים ביותר לכל מי שבורח לאן שבורח.. לשים לב למה שגורם לך לברוח, ברגע שתופסים את זה ומסתכלים על זה במשקפיים נכונות הרצון לברוח מתרוקן כמעט במלואו..

שנזכה.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134050

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהביםםםםם!! 

תודה לכולכם על התגובות והתובנות! ממש נהניתי לקרוא !

היום ה-572.

מרגיש שקצת הזנחתי לאחרונה את הכתיבה כאן בשרשור שלי ..
זהו היום ה-17 של פיכחון עבורי. 17 ימים שלא נגעתי בשום סוג של תאווה משום פן ואופן...
לא מכוחי ...
אסירות תודה על זה ...

ממשיך בסבב הפעולות השבועי, 3 קבוצות בשבוע, כתיבה יומית כתיבת צעדים, שיתוף חברים, שיחה לספונסר כל יום (נראה לי שכבר נמאס לו ממני חחחח לא נראה לי שהוא ציפה שמישהו יהיה עד כדי כך אדוק להוראות שלו)

אני חושב שבאמת הסיבוב הקודם שכמעט נפלתי בו נותן מצד אחד "שובע" ומצד שני כל הסבל שהייתי בו, גורם לי פשוט לרצות לברוח לגמרי מהתאווה בכל פעם שאני נתקל בה...
מהפחד של לחזור שוב למקום הזה ...

אבל עכשיו זה מתחיל קצת לטפס במעלה הגב ככה הגירוד... מתחילים להרגיש אותו ...
אז משתף את זה.

היו גם כמה התפתחויות מעציבות בשבוע הזה, משהו שקשור לאישה ומשהו שקשור לספונסיי ועוד דבר שקשור לעבודה ועוד איזה מקרה עם עו"ד מסויים שהייתי צריך משהו ממנו ולא התייחס אליי יפה וכו', אסירות תודה שבאמת בכל אחת מהפעמים כתבתי צעדים. כתבתי צעד 4, פירקתי את פגמי האופי שצפים, התקשרתי לחברים ושיתפתי וכמובן התפללתי לאלוקים להשתחרר ולא לשקוע...
אני מניח שזה מה שעזר בסופו של דבר ולא נכנסתי להלקאה עצמית או דכאון עמוק ורצון לברוח..

בעבודה סיימתי את הפרוייקט ה"ענק" שהיה לי, עכשיו אני נכנס לשלב 2 שלו, שזה שדרוגים ושיפורים ועוד כל מיני דברים, למען האמת אין לי כוח כ"כ ואני רוב היום מבלה ומתעסק בדברים אחרים, אסירות תודה שזה דברים טובים (החלמה, שירות, עזרה לחברים חדשים, שיתופים, הכנה של כל מיני דברים של ראיונות עבודה בחברה שלי וכו') ולא בריחה לסדרות וכדומה, אבל צריך לזכור שאם העבודה לא תתחיל בקרוב, ייגמרו לי כל הדברים האלה שאני עושה והבריחה תתחיל להיות למקומות אחרים ...

אז מתפלל בנוכחותכם למצוא את הכוח והיכולת לעבוד ולהתמקד בעבודה ובמשימות.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !  

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134051

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 511

מתרפא היקר!
אתה מפנים את השם שלך?
אתה מתרפא.
תהליך הריפוי ממש מתקדם טוב, 
אתה מוריד תחבושות ומנקה את הפצעים,
לאט לאט, השיקום לא תמיד נעים, יכול גם לכאוב.
מצרף לך קישור לכתבה על משמעת עצמית שאני עדיין לא קראתי את כולה אלא את רובה

gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/13563-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134096

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

תודה חברים ! תודה רבה רבה על המילים החמות משתוקק ושמח בחלקי ! 

שמח בחלקי - כן מאמר מרתק קראתי אותו כבר אתמול או שלשום כשהקפיצו אותו... ממש ממש אהבתי!

היום ה-573.

היום הייתה לי מעידה.

בבוקר שלחו הודעה במייל של העבודה שיש יומולדת היום למישהי בחברה.
למי אתם שואלים?
לבחורה חרדית, צעירה מאוד, סטודנטית, נאה, שהגיעה לעבוד כאן לפני כמה חודשים.

שיתפתי עליה בעבר אני חושב כמה פעמים... אם לא כאן אז בוודאות בקבוצות ולחברים...
על פנטזיות עליה, על רצון ליצור איתה קשר וכו'.. לדבר איתה לפלרטט איתה..

פעם הלכתי לדבר איתה סתם ככה לקשקש והיא נורא האדימה כולה והתחילה להתבלבל במילים... כי היא בחורה צנועה ונחמדה כזאתי, ביישנית, והראש שלי סיפר לי שהיא דלוקה עליי ובגלל זה נהייתה ככה אדומה והתחילה לגמגם...

לא חשוב ..

בכל מקרה, היום שלחו בבוקר מייל לכל החברה שיש לה יומולדת (זה משהו ששולחים ביומולדת של כל אחד)  וכמובן ששלחתי מייל תשובה אישי אליה וכתבתי לה מזל טוב עד 120 וכו' והיא ענתה "אמן" עם פרצוף מחייך.

זה הספיק לי כדי שהיא תיכנס לי לראש...

בתפילת מנחה פשוט משום מקום קפצו לי פנטזיות עליה .. פנטזיות מטורפות לא אפרט אותן..
התקשרתי לחברים כדי לשתף ולהשתחרר אבל לא תפסתי אף אחד וחזרתי לעבודה

ואז פתאום משום מקום פתחתי את הצ'אט של העבודה ושלחתי לה הודעה, שאלתי אותה אם היא חגגה אל תוך הלילה את היומולדת...

היא ראתה את ההודעה, התנתקה מיד... ואני נשארתי עם הבושה והמחשבות...

הראש שלי רץ בקיצוניות מטורפת בין מחשבות קצה של "היא נגעלת ממך עכשיו ולא מבינה למה בחור חרדי נשוי שולח לה הודעות ומתלבטת מה לעשות ואם לדווח עלייך לממונים" לבין "היא דלוקה עלייך ממש ועכשיו התרגשה כל כך מההודעה שלך שהיא הלכה לאונן עלייך בשירותים" 
וכמובן כל מה שבינהם.... מהקיצון לקיצון ...

בקיצור כבר אחרי רבע שעה שהיא לא ענתה התחלתי להרגיש כל כך רע וכל כך הצטערתי ששלחתי את ההודעה הזאתי ....

כאילו... בסדר זה לא שכתבתי לה עכשיו היי אני דלוק עלייך רוצה לצאת איתי? כולה ניהלתי סמול-טוק וכו'... אבל בכל זאת זה בחורה חרדית אז לא ידעתי איך היא תאכל את זה ונכנסתי לסרטים ולפחדים...

אחרי עוד חצי שעה שהיא לא ענתה החלטתי להיכנס לצ'אט ראיתי שהיא מחוברת והחלטתי שהיא כנראה ראתה את ההודעה ולא יודעת איך להגיב לכן לא מגיבה אז מחקתי את ההודעה ששלחתי לה.
ובדיוק באותו רגע שמחקתי, כאילו באורח פלא, היא ענתה לי....

שלחה הודעה מצחיקה שחגגה לתוך הלילה והיה מדהים אבל לא עכשיו אלא כבר בתאריך העיברי שלה לפני כמה שבועות....

אז הרגשתי עוד יותר מטומטם שעכשיו היא ראתה את ההודעה הראשונה נמחקה ומה עבר לה בראש וכו' וכו'

זהו המשכנו להתקשקש קצת על הא-ועל דה לא יותר מידי דברים רציניים וכמובן שלא לקחתי את זה למקום של להתחיל איתה או ליצור איתה קשר אלא רק לנהל שיחה ידידותית ולאחל לה מזל טוב וכו'... כי הצטערתי לגמרי שבכלל פניתי אליה...
אבל כן היה לי שם ריגוש... ריגוש מטורף שאני מדבר עם מישהי...

דיברנו ממש בקצרה כמה קשקושים וצחקוקים ופרצופים מחייכים וכאלה וסיימנו את השיחה למרות שממש רציתי להמשיך לדבר עוד אבל עצרתי..

אח"כ שוב עלו לי מליון פנטזיות עליה... והגעתי לקישוי והלכתי לשירותים כדי להירגע לאוורר את האיבר וכו'...
הייתי במצב שבעבר הייתי בטוח משתמש... היה לי חשק ורצון להשתמש....
הפעם רק להיום ויתרתי על זה...

זהו אז רוצה לשתף את המעידה הזאתי שלי להיום... מתפלל לאלוקים לנכונות לוותר שם ולא לחפש שם תאווה ולא לחפש ליצור איתה קשר...
אבל כן רוצה לחשוף את זה אחרת זה יחריב אותי מבפנים...

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134100

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

תשמע מתרפא
אני מתפעל מהכנות, מהפתיחות, אני מאד מזדהה עם המחשבות ושהם עפות מכיוון לכיוון - יחד עם אלף ואחד צדדים וצדדי צדדים, והראש הכחול [לפחות שלי - כבר עובד על אוטומט] מנוהל בלי אפשרות לשחרר, שהכל בסדר.
הזכרתי לי שבתור ילד הייתי רואה בחורה יפה בלילה באזור תחנה מרכזית כבר חשבתי... אבל מצד שני מרוב שאני פחדן לא יצרתי קשר, אפילו פעם שהייתי בחו"ל וירדתי מהמונית במקום של תיירות וכבר באה בחורה ורימזה לי בא הצידה... אסירות תודה שמשום מה אין לי אומץ עם כל החרמנות שיש לי בראש, אבל זה הציל אותי משימוש חי, שאני אסיר תודה על זה... 
תודה על התזכורת ועל הכתיבה המשוקעת והכנה, מאחל לך שפיות, רוגע, שלוה, אהבה, שמחה, קדושה, סיפוק, נחת.
אוהב, צריך, מעריך,  

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134107

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

תודה רבה חבר יקר !!

חשוב לי שתדעו... שזה לא קל לי לרשום את הדברים...

אני לא פעם מתבייש בהם... מפחד שמא מישהו שיכיר או יזהה אותי יגיע לאותה בחורה ויספר לה (או שהיא תגיע לכאן בעצמה (כן זה גם משהו שרץ לי בסרטים שלי עליה בראש שהיא מכורה נימפומנית וכאלה) ותגלה) יש לי חששות ויש לי פחדים... שיישפטו אותי... שזה יהיה קשה למישהו לקרוא את זה.. שמישהו יתגרה מזה... שזה ייחשב "לא הולם" יש לי המון פחדים והרבה פעמים אני כותב משהו כזה ארוך ובסוף מוחק ולא משתף אותו...

וגם הפוסט הזה שכתבתי הקודם כמעט שמחקתי אותו בסופו... הייתה לי התלבטות עד שלחצתי על כפתור ה"שלח"...

אני חושב שאני בסופו של דבר עושה את זה כי זה טוב לי זה משחרר אותי זה מוציא את הדברים מהכוח אל הכלום... זה מוריד להם את כל הכוח שיש להם עליי ברגע שאני חושף אותם... וכן גם כי אני מאמין בסופו של דבר שזה יכול לעזור לאחרים...
אם בהזדהות (שמרגישים כמוני ומפנטזים כמוני וכו') או בידיעה שאני בדיוק כמותם... אני לא שונה מהם... זה שאני נקי 570 יום לא עושה אותי מלאך או מישהו שהבריא והמריא מכאן...

אני בדיוק כמו כל אחד כאן שנקי יומיים ומה שמבדיל ביני לבינו זה רק הנס שעשה לי אלוקים היום שלא אוננתי וגמרתי בשירותים בתוך האסלה כמו שעשיתי מליוני פעמים בעבר...

אז חשוב לי שתדעו שהכנות הזאת לא באה לי טבעי... היא קשה לי מאוד ומביישת אותי... 

אבל מה האלטרנטיבה שלי?.. הרבה יותר גרועה...

כמו שאמר רבי עמרם חסידא עדיף להתבייש שעה אחת בעולם הזה מלהתבייש בעולם הבא...

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134119

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

מתרפא,
כל הכבוד לך על השיתופים,
אני ממש נהנה,
הרבה פעמים אני מרגיש פנטזיות כאלו,
הנה כנראה היא דלוקה עלי,
או כל מיני דמיונות שהראש ממציא,
כשאני קורא את מה שאתה כותב,
זה מקל עלי,
אני לא המשוגע היחיד.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134176

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-575.

חסר אונים מול תאווה. חסר אונים מול בנות חשופות ומושכות שיש ברחוב. חסר אונים מול מבטים מול פנטזיות מול רצון ליצור איתם קשר להתמלא מהן מול הריגוש שבקשר חדש היכרות דיסקרטיות וכו' וכו'...

אני אפילו לא רוצה מין במחשבות שלי.. רק היכרות..

הראש שלי מספר לי שהאוננות והפורנו זה פנטזיה זה שקר... ושבגלל סבלתי מזה. 

שאם אני אחפש להכיר בחורה יפה לא למטרות מין רק למטרת הכרות ושיחה ודיבור אז אני אתמלא מזה בלי כל הסבל שכרוך בזה...

מתפלל רק להיום לוותר על המחשבות האלה.
מתפלל עבור 2 הבנות החשופות עם הבלונים שראיתי בבוקר שהיו בדרך כנראה למסיבת יומולדת, על האובייקט המיני שנסעה לידי חשופה בג'יפ עם פול וויליום טראנסים, על המתעמלת שראיתי בפארק שבאמת עליה אין מה להרחיב... על הלקוחה בשוק שעמדה אחריי שחשבה שהיום כנראה יום לוהט אז לא צריך לשים בגדים... עבור זאת מאתמול שראיתי בבניין של העבודה שהיא כנ"ל...

מתפלל עבור כולן שיהיו להם חיים נפלאים ומלאים ומאושרים והצלחה בכל מעשה ידיהן פרנסה בשפע ובקלות שלום בית זיווגים נחת מהילדים ושיחזרו בתשובה שלמה ואמיתית כולן וייזכו לעשות את רצון הבורא יתברך אמן.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134181

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

מתרפא [עוד קצת ואתה באבא מתרפא] תודה על הברכות 
איזה מוכשר אתה, אני לא זכיתי לפגוש היום אף אחת...
אבל האמת שהפנטזיות מגיעות גם אם לא פגשתי אף אחד...
אוהב צריך מעריך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 9 חודשים #134288

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

תודה רבה אח יקר ואהוב!!

היום ה-578.

בעצלתיים עובר את הימים האחרונים...
מצב רוח לא הכי מרומם, הרבה קשיים בחיים האישיים, מריבה גדולה עם האישה שנרגעה אבל המון משקעים נותרו בשטח והמון דברים שהיא אמרה ורגשות שהרגשתי עדיין מנהלים אותי..

גם הילד הבן הבכור שלי לאחרונה מתנהג בצורה מחפירה ואני לא מצליח לתקשר איתו... הוא מזלזל בי וצוחק עליע כשאני מנסה לדבר איתו בצורה הגיונית וזה פשוט גורם לי לאבד את העשתונות ואת הסבלנות ולצרוח עליו ולהעניש אותו ולעשות את כל הדברים שאני יודע שהכי פחות טוב לעשות ושהכי פחות מועיליל בחינוך אלא להיפך... רק גורמים לשנאה כלפיי...

יודע כי הייתי שם עם אמא כזאת כל החיים שלי...

כתבתי על זה צעדי 4 היום, שיתפתי. אסירות תודה שקצת הרגשתי יותר טוב..
זה לא עזב.. אבל מצד שני כן הצלחתי להמשיך להתמקד בעבודה ובעשייה חיובית... 
ומהצד הכי חשוב - לא פניתי לתאווה... שזה הכי הצלה מבחינתי..
זה היום ה-24 לפיכחון וזה ממש לא ברור מאליו בתקופה המשוגעת הזאת שאני עובר..

כאילו אני באמת לא רוצה להשתמש ממש לא רוצה יודע שכמה שאני מרגיש רע עכשיו השימוש יגמד את זה לגמרי וההרגשה הרעה שתהיה לי אחרי זה תגרום לזו של עכשיו להיראות כמו בעיות של גן ילדים... 
אבל אני פשוט לא יכול להתמודד כבר עם המציאות ורוצה לברוח... ומבין שאני לא יכול לברוח לשם... בעצם אין לי לאן לברוח...

וזה יוצא לידי ביטוי במבטים ברחוב כשאני כבר בחוץ בנסיעה... קשה מאוד לוותר על מבטים.. 

אסירות תודה שלפחות אני רק להיום לא נוסע לחפש את המבטים האלה בצורה יזומה.. לא פועל על זה מה שנקרא...

יש בי רצון לעשות את זה רק ללגום משהו... אבל אני יודע שזה לא נעצר שם.. זה פשוט לוקח הכל..

מתפלל לאלוקים להישאר בשפיות לעבור גם את היום הזה בנקיות.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

זמן ליצירת דף: 0.96 שניות

Are you sure?

כן