ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 85745 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135361

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-609 לנקיות.

שנה, 8 חודשים ו-4 ימים שהם אינם מכוחי.

יום אחד של נקיות ופיכחון לפי ההגדרות שלי.

קמתי בבוקר בדכאון עמוק.. כאב סבל צער עצב וכבדות.. כיאה ל"בוקר שאחרי" יום של שימושים בתאווה.. לגימות כבדות מאוד של הסם..

גררתי את עצמי לתפילת שחרית.

מחשבות פנטזיות דמיונות ורצונות עזים להשתמש תקפו אותי מהרגע שפקחתי את העיניים..
וזה רק המשיך להכאיב לי עוד ועוד...
אני כל כךךך רוצה... אבל לא יכול...

באיזשהו שלב במהלך התפילה חשבתי לרגע למה אתה מדוכדך? מה מכאיב לך?..
אלוקים אתמול הציל אותך מליפול... לא נפלת!! בתאכלס חוץ מלראות דברים לא עשית כלום! תשמח!!

והבנתי שכואב לי כי אני מת להשתמש ולא יכול, וכי המחשבות האלה והרצונות האלה לא עוזבים אותי ומכאיבים לי...

אז אמרתי לעצמי זה נורמלי אחי.. זה נורמלי.. המחשבות יתקפו זמן מסויים עד שהם יעברו.. זה נורמלי התחושות שיש לך כרגע.. תקבל אותם תחבק אותם.. תחווה אותם. זאת החלמה מהסם...

והרגשתי טוב לפתע. ואז גם העלו אותי שליח ציבור.

נהניתי עד סביבות השעה 11 כשאישתי לא הבינה שאני צוחק איתה על משהו וכעסה עליי ושוב כל הדכדוך והעצב חזר..

נכנסתי שוב לדכאון וכבדות ועייפות.. הלכנו לעל האש עם המשפחה ובקושי יכלתי לתפקד.
אבא שלי לא הפסיק לשאול אותי מה קרה לי.. המשכתי להסביר לו שאני עייף כי לא ישנתי טוב בלילה ושיירד ממני..

הייתה שם גם מושאת תאווה יפהפיה וחשופה - כמובן איך לא? שלא הפסקתי להסתכל עליה כל הזמן ולכאוב עוד.. לרצות להשתמש איתה/עליה/בה ...

אני אסיר תודה שלקראת השעה 5 זה השתחרר כך פתאום. עבר. המחשבות פסקו. ההרגשה הטובה חזרה. והמשך היום מאותו רגע היה מחובר ושמח. וגם שאישתי עשתה קטע לא נעים והתנהגה בצורה לא ראויה עם סבתא שלי ונהייה שם בלאגן שמרתי על קור רוח.. לא הגבתי.. זה שלה. לא שלי. 
לא נתתי לזה להשפיע עליי ולגרור אותי שוב לעצבים כעס טינות ודכאון. אסירות תודה על זה.

אני לא באופוריה שהקריז עבר.. אין לי ספק שזה עוד יתקוף.. אבל אני אסיר תודה שהיום הוא נמשך רק חצי יום ועבר. ושאחריו הרגשתי הרבה יותר טוב והרצון להשתמש נעלם סוף סוף.
ובהתחשב במצב שהייתי בו אתמול ובכמות הפורנו והתאווה שראיתי במסך ומחוצה לו, באמת מדובר בנס מבחינתי...

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135382

gidi כתב on 12 אפר' 2021 20:41:
*לא יודע כמה נכון לכתוב את מה שאני כותב

מתרפא היקר, אם תשתמש עכשיו אתה לא בהכרח תתרסק, העולם ממש לא יגמר וגם לא הסיפור שלך, כל הימים הנקיים שצברת לא יעלמו כלא היו, ממש לא.

הנקיות שצברת והדרך שעברת תישאר תמיד ואי אפשר למחוק אותה פשוט.
אני כותב את זה אולי כי נשמע לי שהפחד שלך מנפילה עצום וגורם לך להיות תחת מלחמה קשה וזה לא צריך להיות כך.
מצד שני כמובן שהנפילה לא תיתן כלום, כל ההרגשות והתשוקות לא יעלמו ברגע שתשתמש, הם ישארו באותו מקום אם לא יותר.
אישית הדאגה שלי היום מנפילה זאת הידיעה שהאובססיה שלי תתחזק בגללה, לא בהכרח שלא אצליח לקום אם אלוקים ירצה כמובן. כך שאין סיפוק או יתרון ליפול..


היי מתרפא יקר,
אני עדיין עוקב אחרי השרשור שלך, ואם להגיד את האמת אני מתמלא צער.
כואב לי לראות אותך נאחז בשיניים גם לאחר 600 יום ויותר, כואב לי לראות איך אתה נופל בדברים שאתה מגדיר אותם כנפילה גם אם הן לא אוננות שמאפסים בגללה את המונה. לפני כשבועיים כתבתי לך שכל היום להיות עסוק בתאווה ובמלחמה הזאת זה לא חיים.
כתבתי לי תשובה ארוכה שהסכמתי איתה. תיארת את זה כתהליך זמני, כתב שכותבים בפורום בעיקר כשיש קשיים וכו'.
אני כותב את הדברים הללו בצער גדול ומקווה שהם יבואו לתועלת ולא חלילה לנזק.
כמו שאומר בעל התוקע בראש השנה: כי לתקן שלחוני ולא לקלקל, כך אני מרגיש עכשיו, שאני כותב את הדברים הללו וחלילה הדברים יכולים להחליש אותך ואת האחרים במקום לחזק.

אבל אני כותב אותם בכל זאת כי לדעתי הם חשובים.
כמו שכתב גידי, בציטוט שלמעלה, לפעמים המאבק שלנו הוא להישאר נקי ולא לאונן. אנחנו נאחזים בזה בכל כוחנו. ולפעמים זה הופך לאובססיה שרק לא ליפול. לא חשוב מה נעבור בדרך (כמובן שאנחנו לא רוצים לעבור בדרך את הדברים הללו) העיקר שנישאר נקיים מאוננות.
לפני 18 יום עמדתי על פתחה של התהום. לאחר 89 יום של נקיות מפורנו ואוננות הגיעה הנפילה.
בתהום הזאת, שחשבתי בה אם אני רוצה לשתף את החברים בפורום או להיות שקרן ולהמשיך לזרום ולקבל את הברכות לרגל 90 הימים. בתהום הזאת שאמרתי לעצמי אם כבר נפלתי פעם אחת למה לא שוב? בתהום ההיא שאמרתי לעצמי אולי עכשיו זה הזדמנות להנות בפורנו לכמה ימים ואז נתחיל שוב.
בתהום ההיא אמרתי לעצמי ולה': תודה רבה על המתנה הזאת. תודה על הנס הזה ששלחת לי.
אני מצטט עכשיו משהו שכתבתי היום ליוסי 91, אבל הדברים חשובים מאוד:
פתאום קלטתי שאחרי שישים יום של נקיות ושבעים יום אני עדיין עצוב ואני עדיין מתוסכל, עדיין אשתי היא לא קליל השלמות וגם אני לא כזה. פתאום קלטתי שכל הבעיות שהאשמתי את הפורנו ואת האוננות, עדיין כאן.

שום דבר לא עבר.


ואז קלטתי משהו מדהים. התאווה היא רק בריחה מהתמודדות עם הקשיים ועם המידות הרעות שלי.
כל פעם שקשה לי הייתי בורח לשימוש כדי להרגיש בשליטה, ואז היה מגיע תסכול ממי שאני, אבל במקום לטפל במי שאני הייתי עסוק בלהאשים את התאווה ואת הנפילה.
בקיצור הייתי בלופ לא נגמר כי היה לי מטרה וזה להגיע ל90 יום, היה לי מטרה פשוט לא לאונן.

אחרי הנפילה קמתי והחלטתי שאני ממשיך להילחם בתאווה אבל על ידי זה שאני מוצא משמעות לחיים שלי. אני ממלא אותם, אני פותר את הבעיות שלי אחת אחרי השניה. מציב לעצמי מטרות קטנות ויעדים קטנים שאוכל לעמוד בהם ומתקדם שלב אחרי שלב.
ברוך ה' 18 יום אחרי הנפילה ההיא, אני במקום קצת יותר טוב. אני עדיין לא עומד במטרות שלי כמו שהייתי רוצה, אבל המאבק שלי מלא להסתכל על בחורות ולא להיגרר אחרי העקיצות והטיקים שיש לי במהלך היום, התחלפו באיך אני עומד ביעדים ובמטרות.
אז בטח עכשיו יש שיגידו בסדר לך אין נסיונות. אולי זה נכון, אולי אני לא מכור ואולי הרבה דברים. אבל אני עובד 12 שעות כמאבטח באולפנא של בנות שכל אחת מתלבשת כמו לא רוצה לתאר לכם. ולמרות שחזרנו לעבוד באופן מלא יחסית עדיין הקב"ה רואה את המאבק הגדול שאני עושה ועוזר לי.

אז כן כמו שכתב גידי בציטוט שלמעלה, לפעמים ליפול זה לא הדבר הנורא ביותר, לפעמים זה משחרר איזה מרדף אחרי יעד מסויים כאשר בפועל יש יעדים שלא שייכים לתאווה, אלא למידות אחרות שצריך לתקן, שהתאווה היא רק בריחה מהתמודדות איתם.
מצד שני אני בחיים לא אגיד למישהו תיפול ותראה איך זה משתחרר כי אני לא מאמין שזה משתחרר ככה, אני רק ממליץ לך למצוא את הדברים שמובילים אותך לתאווה ולמצוא איך ניתן לעבוד עליהם. 
אני לא מתכוון לטריגרים כמו מחשב פתוח וכו', אלא למידות בנפש וסיטואציות בקשר עם האישה ועם הילדים, בצפיות מעצמינו וכו'.

את כל מה שכתבתי ניתן למחוק ולזרוק ולטעון, שמה שאתה עברת בחיים הוא גיהנום ליד הנסיונות הפשוטים שלי, וזה בסדר גמור. אני אבין את זה.
אבל למרות הכל אני מאמין שגם מי שחווה את הדברים הנוראים ביותר בעברו, יכול לקום ולהגיע למדרגה שהתאווה היא לא מרכז החיים שלו.
שיהיה שבת שלום,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135384

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אהלן המתגבר!

אני מאוד מעריך את התגובה שלך, אנחנו בהכנות לשבת אז הזמן קצר והמלאכה מרובה אז רק אגיב ככה מה שנשלף לי מהמותן שכל אחד צריך לדעת מאיפה הוא מגיע ומה זה נפילה בשבילו...

נפילה בשבילי זה רחוק ממה שמוגדר בשבילך נפילה... הקו האדום שלי בתאווה ובשימושים היה ככל הנראה הרבה הרבה יותר רחוק משלך..

הדברים שאני מתאר הם עבורך דברים שכנראה אף פעם לא עשית ובשבילי הם היו שגרת החיים...

אני לא בא להצדיק את מעשיי.. אני בא לסנגר על אותם חברים שאמרו לי לא לפעול כמו שהראש שלי אמר לי (שזה בדיוק מה שאתה כתבת) וכבר ליפול ולאפס... 

כי בשבילי הנפילה הזאת תשים את הקו האדום שוב פעם במקום הרבה יותר רחוק מאיפה שהוא כעת..

ובשבילי נפילה במצב של היום יכולה לרסק את החיים..

אולי זה לא יהיה כזה דרמטי.. אבל אולי כן? כבר פגשתי אינספור חברים בתכנית שהיו נקיים ועלו על דרל ונפלו ומאז התאיידו... או שלא התאיידו אבל לא הצליחו לעלות על דרך שוב..

בודדים היו אלו שראיתי שנפלו וקמו שוב לעוד דרך ארוכה.. וזה הפחד שלי מלחזור ולהשתמש שוב..

אגיס יותר באריכות בלי נדר ביום ראשון וגם אכתוב פוסט מסודר על הנושא הזה של השיתופים במצבים הקשים כשאתה חבר עם המון ימי נקיון וההשפעה של זה על חברים חדשים וכו'..

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135385

  • lamedmoti
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 95
המתגבר100 כתב on 16 אפר' 2021 13:23:

gidi כתב on 12 אפר' 2021 20:41:
*לא יודע כמה נכון לכתוב את מה שאני כותב

מתרפא היקר, אם תשתמש עכשיו אתה לא בהכרח תתרסק, העולם ממש לא יגמר וגם לא הסיפור שלך, כל הימים הנקיים שצברת לא יעלמו כלא היו, ממש לא.

הנקיות שצברת והדרך שעברת תישאר תמיד ואי אפשר למחוק אותה פשוט.
אני כותב את זה אולי כי נשמע לי שהפחד שלך מנפילה עצום וגורם לך להיות תחת מלחמה קשה וזה לא צריך להיות כך.
מצד שני כמובן שהנפילה לא תיתן כלום, כל ההרגשות והתשוקות לא יעלמו ברגע שתשתמש, הם ישארו באותו מקום אם לא יותר.
אישית הדאגה שלי היום מנפילה זאת הידיעה שהאובססיה שלי תתחזק בגללה, לא בהכרח שלא אצליח לקום אם אלוקים ירצה כמובן. כך שאין סיפוק או יתרון ליפול..


היי מתרפא יקר,
אני עדיין עוקב אחרי השרשור שלך, ואם להגיד את האמת אני מתמלא צער.
כואב לי לראות אותך נאחז בשיניים גם לאחר 600 יום ויותר, כואב לי לראות איך אתה נופל בדברים שאתה מגדיר אותם כנפילה גם אם הן לא אוננות שמאפסים בגללה את המונה. לפני כשבועיים כתבתי לך שכל היום להיות עסוק בתאווה ובמלחמה הזאת זה לא חיים.
כתבתי לי תשובה ארוכה שהסכמתי איתה. תיארת את זה כתהליך זמני, כתב שכותבים בפורום בעיקר כשיש קשיים וכו'.
אני כותב את הדברים הללו בצער גדול ומקווה שהם יבואו לתועלת ולא חלילה לנזק.
כמו שאומר בעל התוקע בראש השנה: כי לתקן שלחוני ולא לקלקל, כך אני מרגיש עכשיו, שאני כותב את הדברים הללו וחלילה הדברים יכולים להחליש אותך ואת האחרים במקום לחזק.

אבל אני כותב אותם בכל זאת כי לדעתי הם חשובים.
כמו שכתב גידי, בציטוט שלמעלה, לפעמים המאבק שלנו הוא להישאר נקי ולא לאונן. אנחנו נאחזים בזה בכל כוחנו. ולפעמים זה הופך לאובססיה שרק לא ליפול. לא חשוב מה נעבור בדרך (כמובן שאנחנו לא רוצים לעבור בדרך את הדברים הללו) העיקר שנישאר נקיים מאוננות.
לפני 18 יום עמדתי על פתחה של התהום. לאחר 89 יום של נקיות מפורנו ואוננות הגיעה הנפילה.
בתהום הזאת, שחשבתי בה אם אני רוצה לשתף את החברים בפורום או להיות שקרן ולהמשיך לזרום ולקבל את הברכות לרגל 90 הימים. בתהום הזאת שאמרתי לעצמי אם כבר נפלתי פעם אחת למה לא שוב? בתהום ההיא שאמרתי לעצמי אולי עכשיו זה הזדמנות להנות בפורנו לכמה ימים ואז נתחיל שוב.
בתהום ההיא אמרתי לעצמי ולה': תודה רבה על המתנה הזאת. תודה על הנס הזה ששלחת לי.
אני מצטט עכשיו משהו שכתבתי היום ליוסי 91, אבל הדברים חשובים מאוד:
פתאום קלטתי שאחרי שישים יום של נקיות ושבעים יום אני עדיין עצוב ואני עדיין מתוסכל, עדיין אשתי היא לא קליל השלמות וגם אני לא כזה. פתאום קלטתי שכל הבעיות שהאשמתי את הפורנו ואת האוננות, עדיין כאן.

שום דבר לא עבר.


ואז קלטתי משהו מדהים. התאווה היא רק בריחה מהתמודדות עם הקשיים ועם המידות הרעות שלי.
כל פעם שקשה לי הייתי בורח לשימוש כדי להרגיש בשליטה, ואז היה מגיע תסכול ממי שאני, אבל במקום לטפל במי שאני הייתי עסוק בלהאשים את התאווה ואת הנפילה.
בקיצור הייתי בלופ לא נגמר כי היה לי מטרה וזה להגיע ל90 יום, היה לי מטרה פשוט לא לאונן.

אחרי הנפילה קמתי והחלטתי שאני ממשיך להילחם בתאווה אבל על ידי זה שאני מוצא משמעות לחיים שלי. אני ממלא אותם, אני פותר את הבעיות שלי אחת אחרי השניה. מציב לעצמי מטרות קטנות ויעדים קטנים שאוכל לעמוד בהם ומתקדם שלב אחרי שלב.
ברוך ה' 18 יום אחרי הנפילה ההיא, אני במקום קצת יותר טוב. אני עדיין לא עומד במטרות שלי כמו שהייתי רוצה, אבל המאבק שלי מלא להסתכל על בחורות ולא להיגרר אחרי העקיצות והטיקים שיש לי במהלך היום, התחלפו באיך אני עומד ביעדים ובמטרות.
אז בטח עכשיו יש שיגידו בסדר לך אין נסיונות. אולי זה נכון, אולי אני לא מכור ואולי הרבה דברים. אבל אני עובד 12 שעות כמאבטח באולפנא של בנות שכל אחת מתלבשת כמו לא רוצה לתאר לכם. ולמרות שחזרנו לעבוד באופן מלא יחסית עדיין הקב"ה רואה את המאבק הגדול שאני עושה ועוזר לי.

אז כן כמו שכתב גידי בציטוט שלמעלה, לפעמים ליפול זה לא הדבר הנורא ביותר, לפעמים זה משחרר איזה מרדף אחרי יעד מסויים כאשר בפועל יש יעדים שלא שייכים לתאווה, אלא למידות אחרות שצריך לתקן, שהתאווה היא רק בריחה מהתמודדות איתם.
מצד שני אני בחיים לא אגיד למישהו תיפול ותראה איך זה משתחרר כי אני לא מאמין שזה משתחרר ככה, אני רק ממליץ לך למצוא את הדברים שמובילים אותך לתאווה ולמצוא איך ניתן לעבוד עליהם. 
אני לא מתכוון לטריגרים כמו מחשב פתוח וכו', אלא למידות בנפש וסיטואציות בקשר עם האישה ועם הילדים, בצפיות מעצמינו וכו'.

את כל מה שכתבתי ניתן למחוק ולזרוק ולטעון, שמה שאתה עברת בחיים הוא גיהנום ליד הנסיונות הפשוטים שלי, וזה בסדר גמור. אני אבין את זה.
אבל למרות הכל אני מאמין שגם מי שחווה את הדברים הנוראים ביותר בעברו, יכול לקום ולהגיע למדרגה שהתאווה היא לא מרכז החיים שלו.
שיהיה שבת שלום,
המתגבר


ממש הוצאת לי את המילים מהפה.

אנשים מתעסקים פה הרבה בחסימות וגדרים. בתסמינים בכלל. ויכול להיות שכל דבר בפני עצמו הוא דבר חשוב מאוד. אבל הדבר היחיד שזה ייתן זה מרווח זמן קצת יותר ארוך בין נפילה לנפילה.

רואים כאן אנשים ששמו לעצמם חסימה הרמטית, אבל חוץ מזה לא עשו עם עצמם כלום, בחשיפה הראשונה שלהם לניסיון גדול (מחשב פתוח וכו'), הם כבר היו עמוק בנפילה.

בשביל ניקיון אמיתי, צריך עבודה עצמית על החיים עצמם. רק שבדברים האלה לפעמים צריך הדרכה מאדם גדול כדי לא לעשות טעויות.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135408

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

ראשית, אפילו שכולנו מתמודדים עם אותו דבר, כל אחד מהמגיבים כאן רואה את הדברים ממבט אישי. 
בגדול כולם צודקים. המאבק צריך להיות לא רק על לא לאפס אלא על נקיון ושפיות. אך המתרפא היקר אתה צודק כשאתה נאבק על לא לאפס כי זה נותן לך כוח. מי שעוקב אחרי יראה שגם אני שבוע שעבר, היה לי שלוש פעמים שרציתי להיות איש אמת ולאפס, אבל ידעתי שזה עצת הייצר. בגלל שאם הייתי מאפס, לא הייתי עוצר. ובגלל שהתעקשתי לא לאפס, עצרתי על פתחו של גיהונם.
דבר נוסף כולם כותבים כאן שצריך לעבוד על עוד דברים תוכניות וכו'. - אני לא מזלזל, אבל אני מכיר אנשים עם חיים מלאים, עם תוכניות ומעשים, שאין להם זמן לנשום. מלאי סיפוק ממה שהם עושים. ובכל זאת הם מכורים, כשאדם רגיל לוקח כוס תה לנוח מהמרוץ, הם לוגמים תאווה.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135411

  • lamedmoti
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 95
אלי שומר כתב on 17 אפר' 2021 23:08:


דבר נוסף כולם כותבים כאן שצריך לעבוד על עוד דברים תוכניות וכו'. - אני לא מזלזל, אבל אני מכיר אנשים עם חיים מלאים, עם תוכניות ומעשים, שאין להם זמן לנשום. מלאי סיפוק ממה שהם עושים. ובכל זאת הם מכורים, כשאדם רגיל לוקח כוס תה לנוח מהמרוץ, הם לוגמים תאווה.


לא כ"כ הוגן שהדיון הזה נעשה ביומן של 'מתרפא'.

עכ"פ לענייננו, האנשים שאתה מתאר הם בדיוק 'אני'. להיות מלא סיפוק ממש לא מספיק, סיפוק עצמי לא תמיד יעזור מול תאווה. זה שיש לאדם הרבה תוכניות וכו' יכול להיות שזה רק גורם לו כל הזמן להרגיש בתחרות, גם אם הוא כל הזמן מקום ראשון, זה עדיין תחרות, שסוחטת ריגשית.
זה שאנשים מלאים בסיפוק זה לא אומר שהם יודעים להתמודד כראוי עם רגשות. זה לא אומר שה'מצב בבית' הולך כמו שצריך.

כתבת שיש אנשים ש"לוקחים כוס תה" והם "לוגמים תאווה". ממש לא נכון, אדם שנח בעבודתו ולוקח כוס תה, הוא בעצם מפסיק את העבודה ל10-15 דקות, לוקח עיתון (מצידי גם רואה איזה סרטון ביוטיוב) שותה כוס תה ונח.
אנשים ש"לוגמים תאווה" לא עושים את זה ככה, הם פשוט "נופלים לתאווה". דהיינו הם מצידם רוצים להמשיך לעבוד, והגוף דורש את שלו, וע"י זה הם נגררים בע"כ למקומות שכביכול יתנו להם מנוחה. ואם באמת אדם היה נכנס לאתר תאווה בשביל ל"להירגע" 10-15 דקות, סוגר וממשיך לעבוד, ע"ז לא דיברנו.

כאן בדיוק המקום שאנשים כאלה צריכים לעשות את השינוי המחשבתי, כמו שאמר לי המטפל שלי "אתה מפסיק לעשות את מה שאתה "צריך", מהיום אתה עושה רק מה שאתה "רוצה"" דהיינו אתה לא קם בבוקר כי "צריך" לקום בבוקר, אלא אתה קם בבוקר כי אתה "רוצה" לקום בבוקר, כי אתה "רוצה לעשות את מה שטוב לך. אתה לא לומד כי "צריך" לשבת וללמוד, אלא אתה לומד כי אתה "רוצה" ללמוד.

עוד הוא אמר לי אתה רוצה להירגע ולהיכנס לאתר תאווה, קדימה תיכנס, אבל אל תיפול לשם, אלא "תשתה את זה כמו כוס תה", דהיינו שב עם עצמך ולחשוב מה אתה רוצה לעשות עכשיו? (לענייננו "להירגע" מהמרוץ) מה אתה רוצה להשיג ע"י זה? מה המטרה? ותיכנס לאתר תאווה. רק תשים שעון מעורר בצד ל5-10 דקות, אחרי 5 דקות תשאל את עצמך את אותם שאילות, מה אתה רוצה לעשות? האם המטרה הושגה? האם אתה רוצה להמשיך? אם התשובה היא לא... אם התשובה היא כן, תמשיך ותשים עוד פעם סטופר ל5 דקות, וחוזר חלילה. מעניין שמאותו יום לא נכנסתי לשום אתר תאווה...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135428

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

לא מפריע לי שהדיון מתנהל פה...

היום ה-612.

שנה 1, 8 חודשים ושבוע של נקיות לפי הגדרות SA.

ארבעה ימים של פיכחון ונקיות לפי ההגדרה שלי..

עוברים עליי ימים מאוד לא פשוטים.. מאוד.. ואני מרוסק נפשית.. טוטאלית.

אירוע רודף אירוע.. בטרם אני מספיק לתפעל אחד השני מגיע.. ומטלטל אותי עוד ועוד ועוד..

אין לי כוח להאריך היום.. אני מרוסק מידי בשביל זה..
אבל אציין שלא הלכתי לעבודה היום.. ולא התפללתי שחרית.. הדכאון היה חזק היום ומנע ממני מלתפקד..
רצף האירועים ההזויים עם אישתי והפגם אופי של התלות בה והריצוי שלה והצורך באישורים ממנה פשוט גבו ממני קורבן היום בצורה של חוסר יכולת לתפקד..

כשהסתכלתי על זה בבוקר היו לי 3 ברירות..
ללכת להשתמש
לסוע לכפר ערבי ושיעשו בי לינץ' וייגמרו אותי
או להיכנס למיטה ולישון כל היום להעביר את הדכאון..

הייתי בדרכי למיטה כשקפץ לי הרעיון לסוע לרשב"י.. להתפלל.. לקרוא את כל ספר התהילים שם.. למסור את החוסר אונים והפחד לאלוקים ולבקש עזרה מהיחידי שבאמת יכול. 

אז נסעתי למירון.. ומשם לצפת לפגוש חבר תכנית והביתה.

לא יכול להגיד שהרגשתי את התלות באישתי נעלמת ואת המצברוח חוזר... אבל לפחות זה מנע ממני מלפעול על תאווה רק להיום..

אני מרוסק.. נפשית ופיזית..

הולך לישון כעת.. ומתפלל לקום בבוקר יותר טוב.

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135430

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

בס''ד 

מתרפא יקר, אוהב כל כך, מאחל לך קצת שקט, רוגע ומנוחה. 

לילה טוב. 

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135431

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

איתך כל הדרך!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135439

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אהבתי מאוד! 
פעולה מדהימה, אוהבים אותך.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135451

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

אוהבים אותך מאד. נשמע שבאמת אתה עובר דברים לא פשוטים.
אכן העבודה הראשונה זה לקבל את עצמך, ולא יהיה אכפת לך מאף אחד. שהקב''ה יתן לך כוח.
ואין כמו רשב''י. 

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135458

  • יוסי91
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 428
שלום מתרפא,
אני רואה שאתה עובר גלים לא פשוטים בכלל, מאחל לך למצוא בה' את מה שאתה מחפש באשתך.

זמין אם אתה צריך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135466

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

אוהב אותך מתרפא ממש עזרת לי בשבוע האחרון
אוהב אותך צריך אותך
דייב צריך מתרפא חזק...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135471

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

אוהבים אותך מתרפא,
אתה משמש עבורי להשראה למאבק אמיתי ונחוש ביצר,
אתה אחד מעמודי התווך של הפורום,
תהיה חזק,
אוהבים.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 8 חודשים #135485

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794
lamedmoti כתב on 18 אפר' 2021 06:57:

אלי שומר כתב on 17 אפר' 2021 23:08:


דבר נוסף כולם כותבים כאן שצריך לעבוד על עוד דברים תוכניות וכו'. - אני לא מזלזל, אבל אני מכיר אנשים עם חיים מלאים, עם תוכניות ומעשים, שאין להם זמן לנשום. מלאי סיפוק ממה שהם עושים. ובכל זאת הם מכורים, כשאדם רגיל לוקח כוס תה לנוח מהמרוץ, הם לוגמים תאווה.


לא כ"כ הוגן שהדיון הזה נעשה ביומן של 'מתרפא'.

עכ"פ לענייננו, האנשים שאתה מתאר הם בדיוק 'אני'. להיות מלא סיפוק ממש לא מספיק, סיפוק עצמי לא תמיד יעזור מול תאווה. זה שיש לאדם הרבה תוכניות וכו' יכול להיות שזה רק גורם לו כל הזמן להרגיש בתחרות, גם אם הוא כל הזמן מקום ראשון, זה עדיין תחרות, שסוחטת ריגשית.
זה שאנשים מלאים בסיפוק זה לא אומר שהם יודעים להתמודד כראוי עם רגשות. זה לא אומר שה'מצב בבית' הולך כמו שצריך.

כתבת שיש אנשים ש"לוקחים כוס תה" והם "לוגמים תאווה". ממש לא נכון, אדם שנח בעבודתו ולוקח כוס תה, הוא בעצם מפסיק את העבודה ל10-15 דקות, לוקח עיתון (מצידי גם רואה איזה סרטון ביוטיוב) שותה כוס תה ונח.
אנשים ש"לוגמים תאווה" לא עושים את זה ככה, הם פשוט "נופלים לתאווה". דהיינו הם מצידם רוצים להמשיך לעבוד, והגוף דורש את שלו, וע"י זה הם נגררים בע"כ למקומות שכביכול יתנו להם מנוחה. ואם באמת אדם היה נכנס לאתר תאווה בשביל ל"להירגע" 10-15 דקות, סוגר וממשיך לעבוד, ע"ז לא דיברנו.

כאן בדיוק המקום שאנשים כאלה צריכים לעשות את השינוי המחשבתי, כמו שאמר לי המטפל שלי "אתה מפסיק לעשות את מה שאתה "צריך", מהיום אתה עושה רק מה שאתה "רוצה"" דהיינו אתה לא קם בבוקר כי "צריך" לקום בבוקר, אלא אתה קם בבוקר כי אתה "רוצה" לקום בבוקר, כי אתה "רוצה לעשות את מה שטוב לך. אתה לא לומד כי "צריך" לשבת וללמוד, אלא אתה לומד כי אתה "רוצה" ללמוד.

עוד הוא אמר לי אתה רוצה להירגע ולהיכנס לאתר תאווה, קדימה תיכנס, אבל אל תיפול לשם, אלא "תשתה את זה כמו כוס תה", דהיינו שב עם עצמך ולחשוב מה אתה רוצה לעשות עכשיו? (לענייננו "להירגע" מהמרוץ) מה אתה רוצה להשיג ע"י זה? מה המטרה? ותיכנס לאתר תאווה. רק תשים שעון מעורר בצד ל5-10 דקות, אחרי 5 דקות תשאל את עצמך את אותם שאילות, מה אתה רוצה לעשות? האם המטרה הושגה? האם אתה רוצה להמשיך? אם התשובה היא לא... אם התשובה היא כן, תמשיך ותשים עוד פעם סטופר ל5 דקות, וחוזר חלילה. מעניין שמאותו יום לא נכנסתי לשום אתר תאווה...


היות והמתרפא הצדיק מוכן שנעשה את הדיון ביומן שלו, אז אני מגיב כאן. 
א. כמכור אני אומר לא כל הפעמים אני נכנס מתוך אובססיה וקריז. הרבה פעמים אני באמת מתחיל עם הרפייה, אבל לאט לאט הקריז עולה. 
ב. זה באמת חידוש אצלי לא לעשות את מה שאני צריך אלא רק את מה שאני רוצה. אני לא יודע להגדיר נכון האם אני רוצה להיכנס לאתרים ורק צריך לא להיכנס. או שאני גם לא רוצה, ומה שדוחף אותי זה ההתמכרות. מה שאני יכול לומר למשל ברור, שאני לא רוצה ללכת לשירותים אלא צריך. כך שיתכן שיש עוד דברים שאדם אמור לעשות אפילו שהוא לא רוצה אלא רק בגלל שהוא צריך. 

זמן ליצירת דף: 0.81 שניות

Are you sure?

כן