תודה רבה ! תודה רבה חבר יקר! זה מאוד חימם לי את הלב, וריגש אותי. במיוחד ההודעה שכתבת לי בפרטי.
לא נכנסתי לשרשור שלי הרבה זמן, כי לא ידעתי כ"כ מה לכתוב ואיך לכתוב.
עברתי בשבועות האחרונים גיהנום אמיתי.. אירוע שרדף אירוע שרדף אירוע
כתבתי צעד 4 על אישתי וכעבור יומיים הוא הסתבך והפך ל-2 צעדי 4..
שהפכו ל-4 שהפכו ל-8 ול-16 וזה הגיע למצב שאני פשוט לא מצליח להתמודד עם המציאות.
השיא היה ביום ראשון שעבר, כבר הייתי שבור ורצוץ, החלטתי שאני חוזר להשתמש ולא אכפת לי מכלום יותר.. התקשרתי לחבר תכנית מאוד ותיק, לשאול אותו, למה אני סובל? למה אני נקי שנה, 8 חודשים ו-22 ימים ואני בכלל רחוק שנות אור מלהיות מאושר ושמח?? איפה ההבטחות של התכנית??
אמרתי לו שבעבר, הייתי בורח לתאווה ולשימוש, ואז הייתי אדם יותר נינוח...
אמנם סבלתי סבל נוראי שלא יתואר, אבל אני הייתי זה שסובל...
הייתי משתמש, מרגיש חרא ורע ונחות, ואז היה לי קל לבקש סליחה מאישתי ולהתפייס איתה, לרצות אותה, לשקר לה, אבל היא הייתה מרוצה ושמחה ומאושרת מכך...
והייתי מתקרב להשם בתפילות וסליחה ותחנונים ובכיות אמיתיות מעומק הלב על החטאים... תשובה אמיתית מה שנקרא...
ואילו כיום, אני לא משתמש, ואני לא מסכים עם אישתי על כל דבר שהיא אומרת, ואני מתווכח איתה ועומד על שלי, והיא מתפוצצת מזה, ואני עצבני מאוד, חסר סבלנות, כל האגרסיות שלי יוצאות על אישתי ועל הילדים..
יוצא שבמקום להפוך להיות אדם נוח יותר עבורם אני הפכתי לאדם בלתי נסבל עבורם..
וגם זה מכאיב לי!! אז מה עשיתי בזה בכלל!?!?
באמת שפכתי עליו את כל התסכול שלי... חבר מאוד מאוד ותיק שנקי כמעט 12 שנה והוא גם מטפל \ פסיכולוג אז בכלל הרגשתי בנוח לדבר איתו לשמוע לעצתו...
הוא שאל אותי בפשטות, כמה זמן אתה נקי?
אמרתי לו, זה תלוי איך אתה מגדיר ניקיון.
הוא צחק ..
הוא שאל מתי פעם אחרונה פעלתי על תאווה?
אמרתי לו שרק לפני כמה ימים נכנסתי לאתרי פורנו ועוד מרעין בישין, ושוטטתי במקומות של זונות רחוב ואוננתי מתוך הרכב כשאני מסתכל על זונה שעומדת ברחוב ועצרתי רגע לפני הגמירה..
והוא ענה לי בפשטות....
אתה לא נקי.. ולכן אתה סובל.
אתה סובל מהקריזים האלו של התאווה, ולכן אתה חסר סבלנות כלפי האישה הילדים.. והכל פאסימי וקודר.
וכמה שזה פשוט זה מדוייק....
פשוט נבלעה לי הלשון באותו רגע...
על מי אני עובד? אני בכלל לא נקי ....
לא הוצאתי זרע לבטלה 627 ימים (נכון לאותו היום) אבל אני כל הזמן מוקף ומשתמש בתאווה כמו מטורף כמו נרקומן... פשוט השימוש שלי הפך להיות אחר...
מלאונן זה הפך להיות להסתכל לראות להתגרות לעקוב לצלם לשוטט ברחובות... להיכנס לאתרים...
אבל על מי אני עובד? אני משומש מהתחת!
המתנה של הסבלנות והאכפתיות והרוגע מגיע כשלא משתמשים, כשעובדים על פגמי האופי, כשלא בורחים. ואני לגמרי בורח...
החלטתי מאותו יום שאני רוצה לספור פיכחון ולא נקיות לפי הגדרות SA. החלטתי שלהגדרה הזאתי אין כל משמעות עבורי למעשה.. זה סתם מספר פיקטיבי ולא משקף...
פיכחון אמיתי (כפי שכבר הוכיחו לי תקופות ארוכות של פכחון בעבר) הוא הוא זה שמביא איתו שלווה אמיתית רוגע ושחרור.
NEEDLESS TO SAY שהייתי בקריז מטורף של תאווה ולהשתמש באותו יום... הספונסר ייעץ שכדאי לחכות רק למחר, רק להיום לסיים בנקיות וכנראה שאלוקים יעזור לי ויציל אותי.
אני אקח צעד אחורה ואשתף על השבת שלפני אותו יום ראשון...
הבלאגן עם האישה הרקיע שחקים.. המצב בבית עם הילדים פשוט היה קטסטרופה...
כל השבוע היינו בריבים וויכוחים בלתי נגמרים ובלתי נסבלים שקצר המקום מלפרט עליהם כבר.. הכל קשור באותה סיטואציה מגעילה שאישתי יצאה על סבתא שלי בפני כל המשפחה כשהיינו בעל האש ביום העצמאות...
הריב הזה הלך והתפתח והגיע למצב שסבתא שלי נודרת נדר שהיא לא סולחת לאישתי בחיים, ושאישתי לא תבוא להלוויה שלה.
ואבא שלי לא מדבר עם אמא שלו (סבתא שלי) בגלל הבלאגן..
ודוד שלי (שבעברו היה עבריין) מאיים עליי שאם משהו יקרה לסבתא שלי בגללנו זה הסוף שלנו...
ובתוך כל החרא הזה אישתי לא מוכנה להתנצל על החלק שלה על איפה שהיא לא הייתה בסדר.. ואני כמובן מסרב לקבל את זה...
ובתוך כל הכאוס הזה, הפלאפון שלי מחליט להשתגע, וכבר כל השבועיים האחרונים יש לי בעיה עם הקליטה וכל רגע מתנתקת לי השיחה ונעלמת הקליטה לחצי שעה, כך שאפילו לשתף אני לא יכול!!! אני מתקשר לחבר לשתף מתחיל לספר את כל הסיפור והשיחה נקטעת באמצע רבונו של עולם!!!!!
אני כל השבוע הייתי בהרגשה שאלוקים פשוט רוצה שאפול... שאני צריך ללמוד ענווה אמיתית, ללמוד למסור לו, להפסיק להילחם... והוא פשוט רוצה שאפול ואחזור חזרה למסלול מתוך המקום הנמוך...
לא רק כל הבלאגן הזה שהמשיך להסתבך, בכל תחומי החיים, לא רק הפלאפון שהתחיל לעשות בעיות, עוד מלא מלא דברים שאני כבר לא זוכר, הכל הכל הכל פשוט הלך נגדי!!!!
ואני מאבד שליטה ופועל על תאווה ושואב ולוגם ומשוטט ונכנס לפורנו ולכל מיני אתרים שהשם ירחם ובחמישי ניצל בנס משימוש, ובשישי בבוקר מחליט שאני הולך לקבוצה כי זה הדבר הכי נכון כעת עבורי... כדי לנסות ולהציל משהו מהשפיות שלי ולא ליפול בסוף... כי אני יודע שזה הסיכוי היחידי שלי...
ורגע לפני הקבוצה אני מקבל מאישתי הודעה שאחזור הביתה, הילדים בחופש והם משגעים אותה והיא צריכה עזרה...
אמרתי לה שאני בדרך לקבוצה ואני לא יכול, והיא התחילה שוב ... שוב להתלונן על הקבוצות ושוב ושוב ושוב...
עשיתי מאמצים, רציתי לקלל אותה ולהגיד לה לכי ת**ייני ולטרוק לה וללכת להשתמש משם והביתה... אבל החזקתי את עצמי.. נשכתי שפתיים. הגבתי ברוך, בעדינות, בשיא החמלה, אני מבין אותך, מזדהה איתך, אבל אני לא יכול לוותר על הטיפול היום אני מתנצל חיים שלי אהובה שלי...
והיא ממשיכה ויורה ויורה...
באיזשהו שלב היא איימה עליי "רק שתדע שיהיו לזה השלכות"
זה משפט שאמא שלי הייתה אומרת לי... ששנאתי אותה בגלל זה כל החיים... ה"השלכות האלה" שלה... כמה איחלתי לאמא שלי מוות כל החיים בגלל המשפט הזה ובגלל מה שהיה מגיע אחריו...
ועדיין לא איבדתי את זה ...
אמרתי לה "אני מבין שיהיו השלכות, אני מצטער, הלוואי ולא, אבל גם אם לא אלך לקבוצה עכשיו לצערי יהיו השלכות כך שאין לי באמת ברירה.. אוהב אותך ממי שלי מצטער"
ואז היא שלפה את המקווה
במוצ"ש זה היה אמור להיות ערב הטבילה שלה... אז היא שלפה את זה - אם אתה לא חוזר הביתה עכשיו אני לא טובלת במוצ"ש.
אישתי בחיים לא שיחקה עם הטבילה. בחיים.
לא משנה מה קרה, לא משנה מה היה, בחיים היא לא אמרה או תכננה "להעניש" אותי ע"י שלא תטבול.
זה משהו שמתאים לחילוניות... לא לאישתי...
וזה קרה דווקא שם. דווקא ברגע הזה. דווקא כשאני בשיא עומד להתפוצץ ומחזיק את עצמי, וברגעי השיא האלה שאתה מצפה שאלוקים יהפוך עבורך את העולם - דווקא אז מגיע המשפט שהכי פחדתי ממנו בכל חיי הנישואין שלי!!!!
אני עוצר לפני שאני מגיב, מסתכל לשמיים- אבא, מה אתה רוצה ממני? אני יודע שזה אתה זה לא היא! זה אתה!! תעזור לי להגיב ולעשות כרצונך! ואני שומר על קור רוח....
"אני מבין אותך נשמה שלי, ומכבד. אין לי ברירה אני מתנצל באמת.. חייב את הטיפול הנפשי שלי היום... הלוואי ויכלתי לוותר על זה. אוהב אותך"
ונכנסתי לקבוצה.
לפני כניסת שבת הבן הבכור שלי סירב להתלבש אחרי המקלחת למרות שהמשכתי לבקש ממנו משהו כמו 10 פעמים. כל העצבים שלי שאגרתי בפנים על אישתי יצאו עליו.
צרחתי עליו צרחות של אבארבנל! צרחות של משוגע עם קבלות שנראה לי שמעו עד ירושלים...
והרמתי אותו מהרצפה כדי לשים אותו על המיטה (בעצבים) והוא קיבל מכה ברגל (בטעות) מהשפיץ של המיטה והתחיל לבכות ולצרוח.
ואתם מבינים איך השבת המשיכה ונראתה משם...
זה הגיע למצב שבאמצע הסעודת שבת אחרי הקידוש אני זורק את האוכל שלה שהיא הכינה לפח ויוצא מהבית עם תיק עם חטיפים ושתייה ומתחיל ללכת וללכת וללכת... לשדות ומעבר להם...
מדבר עם השם יתברך בחוצפה... בכעס... תיקח אותי כבר!!!! תיקח!!!! בשביל מה אתה משאיר אותי כאן בשביל מה?!?!!?!?!?
תיקח כבר!!!!
כאילו אלוקים עובד אצלי...
במוצ"ש אנחנו באווירה מאוד לא נעימה.. אישתי הולכת לטבול אבל אנחנו לא ביחד. לא קרובים ללהיות ביחד...
מרגיש את הריחוק שלה.. את התיעוב כלפיי.. וכואב לי. כי אני בתאכלס מתעב את עצמי ושונא את עצמי אז למה שהיא תאהב אותי?...
ביום ראשון היא הלכה עם הילד לרופאה, שהפנתה אותה למיון... לצלם את הרגל... אמרו שיש כנראה פריקה של העצם...
והילד שלי כל הזמן אומר "אבא שלי הרביץ לי"
ואני אכול אכול.... אכול מוות... לא יכול להתמודד עם זה...
ואכול פחד שיישלחו לי רווחה... ושזה מה שהעצבים שלי גורמים... ושפה הכל נגמר...
והחלטתי באמת שעדיף לי להשתמש.. עדיף לחזור למצב שהייתי בו פעם... שהייתי מאונן ונרגע, סובל אמנם, סבל נוראי, אבל לפחות זה רק אני סובל ולא המשפחה שלי..
ואז דיברתי עם החבר הותיק שסיפרתי עליו בהתחלה...
והחלטתי לחכות רק למחר... לחכות לראות מה יהיה.
הייתי מתתתת להיות עם אישתי... מת!!
נכנסנו למיטה שלחתי ידיים ליטפתי חיבקתי.. היא שכבה כמו בול עץ...
הראש אמר לי תיגע בה תאונן עליה.. כבר הייתי בזיקפה מטורפת וגירוי מטורף... נשאר ממש רק ללטף קצת ואני גומר... ועצרתי...
נרדמתי
קמתי שוב באמצע הלילה ושוב אותו סרט... ושוב עוצר רגע לפני הסוף... ושוב נרדם...
ושוב פעם קם!!!!! בחמש בבוקר!!! (אמרתי- אלוקים רצה שאני אפול אין לי כל הסבר אחר)
ובפעם השלישית, נשברתי.
נגעתי בה נצמדתי אליה וגמרתי. הוצאתי זרע לבטלה. מתוך כוונה.
הכי מצחיק שרגע אחרי שגמרתי במכנסיים, הסתובבתי לצד השני במיטה עם הגב אליה, ופתאום היא מסתובבת אליי ומחבקת אותי....
היא לא הסתובבה אליי וחיבקה אותי כשאני עם הגב אליה אפילו פעם אחת בשנתיים האחרונות...
הרגשתי באותו רגע שזה אלוקים מחבק אותי. לא נורא בני. לא נורא. לא הייתה לך ברירה. לא השארתי לך ברירה. אני אוהב אותך. מכאן תקום והכל יהיה בסדר. אני סומך עלייך ואני איתך.
ופתאום היא התחילה לשלוח ידיים שם לאיזור..
באותו רגע קמתי מיד מהמיטה, כדי שהיא לא תרגיש את הרטיבות...
בדיעבד הסתבר לי שלא רק שהיא הייתה ערה כשנגעתי בה, אלא היא הייתה בחשק מטורף להיות ביחד גם כן כבר מאתמול בלילה!!
היצר הרע עשה פה עבודה מהסרטים.. אני הייתי בסרטים שהיא לא רוצה אותי ולא רוצה שנהיה יחד, והיא מצידה הייתה בדיוק באותו סרט..
והנגיעות שלי, מסתבר, היו מאוד עצורות כי פחדתי מסירוב שלה, והיא מצידה חשבה שאני סתם מלטף כדי לצאת ידי חובה ולא כי אני רוצה להיות ביחד...
אבל זה הבדיעבד...
זהו בקיצור חברים יקרים ואהובים עליי מאוד!
התחיל מחול שדים בכל הקשור לנושא האיפוס של הספירה שלי....
הספונסר לא ידע מה להגיד לי, הרבה חברים ותיקים בתכנית אמרו לי שזה בסדר, שגם להם זה היה, שהם לא איפסו על זה...
חבר אחד שנקי 6 וחצי שנים אמר לי שזה היה לו כמה פעמים בשש שנים האלה... שהוא מרשה לעצמו להשתמש ככה פעמים בודדות כדי להפיג מתח... שהרי בשבילנו זה לא באמת שימוש...
אבללללל..
לאור העובדה שגם ככה יום לפני כן החלטתי שאני רוצה לספור מפוכחות, ושאני גם ככה לא באמת הייתי נקי כל הזמן הזה... ולאור העובדה שסוף כל סוף לפי הגדרות SA זה נקרא שימוש כי זה יחסי מין שהם לא עם אישתי (כשהיא ישנה ורדומה מבחינתי זה לא נחשב איתה)... ולאור העובדה שהחבר תכנית הותיק שהספונסר שלי שלח אותי לשאול אותה רמז שלפי דעתו צריך לאפס.... ושגם ככה אני מרגיש כבול לספירה הזאתי... ולא כנה... ונקיות אמיתית לא קשורה למספר הזה, זה רק מספר.. הנקיות האמיתית מגיעה עם עבודת התכנית... ורק להיום... זה בכלל לא משנה כמה ימים כאלה היו בעבר...
החלטתי לאפס את הספירה שלי.
אני חושב שבמקביל לספירה של הפורום כאן, תמיד אספור גם מפוכחות, ספירת מפוכחות מפעולות תאווה. אני רוצה שהיא תהיה הספירה החשובה יותר הפעם.
כלומר, מעתה ואילך, כל פעם שאפעל על תאווה באופן מודע - כניסה לכל אתר תאווה לצורך ראיית תאווה, שוטטות ברחוב לצורך לגימת תאווה, מעקב אחרי מישהי לצורך תאווה, כל פעולה שאני באופן אקטיבי אעשה כדי להשיג תאווה אני אאפס את ספירתם המפוכחות.
מבט על בנות ברחוב תוך שאני לא משנה את מסלול ההליכה\נסיעה שלי תהיה מבחינתי מעידה בשלב זה.
כי זאת הספירה האמיתית שתביא לי אושר, חופש ושחרור מהתאווה.
אני מודה לאלוקים על 626 ימים נקיים מהוצאת זרע לבטלה, אני מודה לו שהנפילה שלי אחרי תקופה כל כך ארוכה הייתה עם אישתי בסופו של דבר, אני מודה לו שבהשגחה פרטית בבוקר שאחרי הנפילה אני במקרה פוגש את הבלן במקווה שמול הבית שלי שמספר לי שפתחו את המקווה אתמול!! (שהיה סגור מתחילת הקורונה!!!) ושהוא מזמין אותי לבוא לטבול (על אף שהמקווה כבר סגור!! אבל הוא ייפתח לי!!), ושעל אף שלא הלכתי לטבול למחרת הוא זימן לי לפגוש אותו שוב הפעם בחנייה בבניין שלי, ושוב הזמין אותי לבוא לטבול!!
אז טבלתי !!
זה הפעם הראשונה בחיים שלי שאני טובל במקווה כדי להתנקות מפגם הברית עבור פגם אחד בודד!
זה פעם ראשונה בחיים שאני בוידוי מכוון על פגם הברית אחד בודד! שאני עושה תשובה על פגם הברית אחד בודד!
אני אסיר תודה על כך ומתפלל לאלוקים להתחיל מכאן דרך חדשה ונקייה לחלוטין בלי שטיקים וטריקים. ספירה אמיתית. להינצל מכל פעולה על תאווה בכל דרך שהיא. לא מכוחי כמובן. אמן.
נקי רק להיום, בחסד אלוקים, לא מכוחי, 7 ימים. מפוכח 6 ימים.
תודה שאתם איתי בדרך !
