יום 2 למפוכחות (ניקיון ממבטים) 
43 נקיות משז"ל

669 ימי ניקיון משימוש עם פורנו

יש איזשהו זכרון עמום כזה מהשימוש האחרון.. השימוש האמיתי האחרון.. זה שלפני 669 ימים. ויש הרבה זכרונות מהפורנו מהסצינות מהעירום מהגירוי מהתאווה שיש באינטרנט.
בכל אספקט בכל קטגוריה.. הטירוף... העיניים שנשרפות מרוב תאווה... הלב שפועם על 200... הזיקפה העונג... זכרון עמום.

אני יודע שבהקלקה אחת אני שם בתוך הג'ונגל.. בתוך הטירוף והאובססיה.

יש רצון.. אבל לא אובססיה. האובססיה מתחילה רק אם איכנס פנימה ואציץ. הנגיעה הראשונה. ולכן באסירות תודה אני נמנע מלהיכנס. לא רוצה את זה באמת. לא חייב את זה. זה שם ואני פה.

אבל הרחוב... אוי הרחוב. הרחוב זה בו מקום שאני בעל כורחי (או לא) נתקל בזה.. בתאווה המפורשת הזאת.. בנשים יפהפיות.. חטובות.. משופצות.. חשופות לגמרי.. חושפות בדיוק את מה שאני רוצה לראות מתוך מטרה אחת שאסתכל ואתגרה ואחשוק בהן וכך הבטחון העצמי שלהן יעלה..
הנשים האלו הן טריגר עבורי. הן מוקשים של תאווה עבורי שכן הן מהוות את שער הכניסה שלי חזרה אל תוך אותו עולם שנמצא מרחק הקלקה ממני שכרגע אני לא באובססיה להיכנס אליו...

מפוכחות אמיתית עבורי תגיע אך ורק אם וכאשר אני אצליח לוותר על המבטים האלה. ולצערי רוב הזמן אני חלש.. מנותק.. מוטרד.. עייף... ולכן אין לי כוח לוותר על המבטים האלה שכן הויתור עליהם דורש ממני כוח אדיר ונכונות שלא תמיד יש לי.
לכן כאן אני מודה בחוסר אונים הזה. אין לי סיכוי לוותר על מבטים היום ברחוב.. לא כשיש כל כך הרבה וכל כך איכותי... לכן אני מוסר את זה לכוח העליון שלי - לבורא עולם. אני מוותר היום על הזכות להתאוות. אני מוסר את הרצון הזה אלייך. עזור לי רק להיום לוותר על מבטים. אמן.

אוהבים אותך מתרפא!
מתפלל איתך לגלים רגועים מתוך שלווה
רק להיום נבקש להישאר נקיים גם ברחוב,
נעשה מאמץ אפילו שקשה,
נברך את "מושאות התאווה" שהקב"ה יחזיר אותן בתשובה וחייהם יתמלאו באור,
שיהיה להן בריאות טובה בגוף ונפש, זוגיות בריאה ואוהבת, נחת מהילדים,
יראו את הטוב שבהן וישמחו בחלקן
אמן

מטורף לחיות, במקומות האלה...
אני גר במקום חרדי.. 
אבל יודע טוב מאוד מה יש "שם" כנראה הייתי מגיב כמוך... בפרט שהיצר עובד שעות נוספות במקרים כאלה אצלי... 
"אתה הרי לא רואה פורנו וכו" 
בהצלחה חבר יקר... 

תודה רבה למגיבים ולקוראים. תודה לחברים שאיתי בדרך.

סה"כ ימים טובים, אסירות תודה על עוד יום נקי מפעולות תאווה והמון ויתורים על מבטים.

חסר אונים מול ההתנהלות של הספונסר החדש..

מרגיש שהוא ממש מבזה אותי..
מתעלם ממני לחלוטין.. מסנן אותי שיחה אחרי שיחה מבלי אפילו לסמס משהו חזרה כנהוג..
לא עונה לסמסים שלי.. בזה אחר זה. מתעלם.

מקבל ממנו הרגשה שאני בכלל לא מעניין אותו ושאין לו עצבים אליי ומצד שני כשכן דיברנו בטלפון היה הכי אדיב ונחמד וגם בסמס היחידי בערך ששלח לי הראה לי שהוא עשה מאמץ בשבילי ופינה לי 3 פעמים בשבוע לשיחה משותפת ועבודת הצעדים ביחד...

קבענו לדבר אתמול בשעה 16:30, התזכורת צילצלה לי עשר דקות לפני ושקעתי במשהו בעבודה אז שמתי לב ר ב16:40. התקשרתי אליו והוא לא ענה, ניתק לי, ולא סימס כלום...
התעלם גם מניסיון השיחה בלילה, ולסמס שכתבתי לו אח"כ עם שאלות ובקשות ענה לי במילה אחת - "היי"

לא הבנתי מה פשר התשובה שלו אבל לא רציתי לנדנד עוד..

היום זה שוב נמשך.. שיחה בבוקר מסנן. הודעה בהמשך שואל אותו אם נוכל לדבר היום במקום אתמול, עונה לי "אבדוק"

מגיע כבר הערב.. אין קול ואין עונה.. מתקשר אליו - מסנן (מנתק לי).

חוזר אליי בלילה, אנחנו מתחילים לדבר ואז אני מבין שהוא ב16:30 ירד למטה וחיכה לי שאתקשר.. 

כנראה שהוא כעס..  לא יודע..

בכל מקרה השיחה לא התנהלה ממש טוב, לרגעים הוא אמר שאמצא ספונסר אחר.. ושאולי נעצור את השיחה כי אני מלא בטינות וכעסים... 
בסוף קבענו להיפגש מחר ולהחליט אחרי הפגישה אם אנחנו רוצים לעבוד ביחד או לא.

מאוד מנוהל מכל ההתנהלות הזאתי ובעיקר מהעובדה שאני לא מצליח לבטא טוב את הדברים כשאני מדבר איתו.. אני נכנס ללחץ כמו רווק שיוצא לדייט עם הזיווג המושלם שלו ומתרגש כל כך שלא מצליח לדבר.. ואח"כ מרגיש כמה יצאתי טמבל...
לא מבין את הרגשות המוזרים האלה במקום הזה...

מתפלל לאלוקים ליכולת לקבל את רצונו. לצאת מהאובססיה הזאתי לגבי הספונסר הזה ספציפית. אם מסתדר - טוב, אם לא - עוד יותר טוב. לקבל את מה שאלוקים מכין לי באהבה.. לזרוק את השכל. להפסיק לחשוב שאני יודע מה הכי טוב לי...

אוהבים ולילה טוב

למקרה ששכחת אחי- אוהב אותך!

ברשותך אגיב לך, לא חייב לקבל (לא יודע אם אני מפוקח לייעץ).
אני גם חווה דברים כאלה מול הספונסר, לאחרונה כמעט ולא זמין בשבילי בכלל, אני מתקשר אם עונה עונה אם לא עשיתי את שלי ומקסימום מקליט לו, גם לרוב לוקח לו זמן אם בכלל לפעמים אחרי יותר משבועיים מתייחס.
אני מקבל שהוא גם בן אדם, גם עם פגמים, גם לחצים, בנתיים זה לא מפריע לי והשיטה שתפסתי איתו זה כל פעם לקבוע איתו ולתפוס אותו אחרי הקבוצה שלנו ואז אפשר גם להתקדם בקריאה וכו', גם את זה הוא מגביל בזמן..

בכל מקרה אתה תמיד יכול להחליף ואתה לא מחוייב לאף אחד ביחוד אם זה פוגע לך בהחלמה.

מצד שני גם לי קורה ככה עם הספונסיים שלי, לפעמים אני קובע איתם שעה ובגלל עומס בעבודה איחור של כמה דקות ואני כבר אעדיף להמשיך את המשימות בעבודה ולא לחכות סתם לפעמים, לפעמים בדיוק בשעה שקבענו תפסו אותי לשיחה בעבודה ואני נאלץ לסנן, בדכ משתדל לחזור בהמשך היום אבל קרה כבר ששכחתי, יש ספונסי שכל יום מתקשר אליי דווקא בשעות שאני בתפילה והלימוד כי זאת שעה שקבענו פעם והוא טוען שפחות מסתדר לו שעה אחרת אז תמיד מסנן ומנסה לחזור מאוחר יותר, ובאמת שאני בימים עם לוז מלא ואין זמן להצליח לקרוא את כל הצעדים שלהם ולהתייחס להכל אבל בדרך כלל בסוף כן מתייחס..

בקיצור אני סתם מברבר במוח חח עשה את השיקולים שלך ואם יש צורך אל תפחד להחליף. אוהבים

ממש מבין אותך מתרפא יקירי.

לדעתי - היה אפשר למצוא רעיון טוב - שכל פעם שלוקחים ספונסר חדש - להתחיל איתו תקופה של חודש חודשיים שתוגדר מראש כתקופת נסיון. ורק אח"כ - אם הלך טוב - להפוך אותו לקבוע.

גם רציתי להגיד שכדאי להגיד לו שזה מה שאתה מרגיש ואם אתה נפגע(כמובן בצורה נכונה), לפעמים חברים לא שמים לב עד שאומרים להם..
ספונסר טוב ידע גם לעשות צעד 9 במקרה שצריך.

תודה על הדברים. אכן זה מוגדרת כעת כתקופת ניסיון.. ניסיתי להגיד לו בשיחה שלפני הפגישה שלנו שזה המצב אבל הדברים לא יצאו לי כמו שרציתי והשיחה קצת הגיעה למקומות לא טובים..

לא יודע לאן זה הולך כרגע.. הזמן יגיד.

הספירה 1 / 50 / 676

עבר עליי יום קשה מאוד אתמול. 

בשבת היה לנו איזה אירוע לא שגרתי בשיעור תהילים שאנחנו מעבירים בבית הכנסת לילדי השכונה.

הגיעו מספר שיא של קרוב ל-40 ילדים והיה מאוד מרגש! באו גם כמה שזה פעם ראשונה שלהם שהם באים.. כולל חבר מאוד טוב שלי.

יש קבוצה של שיכורים שבאים לבית הכנסת ושותים מלא ערק ומשתכרים. אחד מהם השתולל שם שבר מקלות ובעט בדברים עד שהלך משם היה לא נעים..
אבל מה שיותר ניהל אותי זה שלקראת סוף התהילים נכנסה אמא של אחד הילדים בצעקות צרחות וקללות על הילד והילדה שלה.
מסתבר שהילד לא היה אמור לבוא והוא ברח לה ובא, היא חיפשה אותי בלחץ חצי שעה עד שחשבה לבוא לחפש בתהילים וכך כל הלחץ והבהלה שלה יצאו עליו שמה מול כולם.

היא מושאת תאווה רצינית עבורי והיא גם באה חשוף מאוד ומרוס ההשתוללות שם והמכות שהרביצה לו השמלה שלה נפתחה והיא איבדה מצניעותה.

היה אצלי קונפליקטים אדירים של קדושה, רחמים ומצד שני התאווה של לראות את מערומי גופה של מושאת התאווה שלי כך מול העיניים..

התעששתי דיי מהר וניגשתי לעזור לה, הרמתי את הילד והוצאתי אותו החוצה שם הרגעתי אותה והיא לקחה אותו וחזרה הביתה.

אבל זה המשיך לנהל אותי ונכנסתי לאובססיות מטורפות. הראש שלי ראה מושאת תאווה שלי ברגע המשבר שלה והדבר הראשון שעלה לי לראש זה איך אני יכול לנצל את זה לטובתי ולהשתמש בה..

במוצאי שבת תקף אותי וירוס בבטן כאבי בטן נוראיים ושלשולים ולא יכלתי לתפקד.. נכנסתי למיטה וישנתי וכך היה רוב יום האתמול ממוצ"ש. 

והפנטזיות חגגו בלי הפסקה.. לא הצלחתי לשלוט בעצמי לא הצלחתי לשחרר ולא הצלחתי לוותר עליהן.. ועל הדברים שהראש סיפר לי.

מצאתי את עצמי 3 או 4 פעמים כשיצאתי מהבית להתאוורר או שירדתי עם הילדה לגינה עומד מחוץ לבית שלה מתוך תקווה שהיא בדיוק תצא ואוכל לראות אותה שוב ואולי אפילו נדבר פתאום..
התנהגות אובססיבית ללא ספק..
מתישהו גם חיפשתי אותה בפייזבוק ובוואצפ של אישתי בכל מיני קבוצות של אנשים באיזור..

בהמשך הלכתי לקבוצה וכל הדרך לגמתי מבטים.

הקבוצה עצמה מאוד עזרה לי וחיברה אותי וחזרתי הביתה באנרגיות מחודשות.

פעלתי על תאווה אתמול על כן אני מאפס את ספירת המפוכחות שלי.

עדיין הראש מלא ברעל ובמחשבות ורצונות ואני מתפלל רק להיום לנכונות לוותר על זה.
האובססיה חזקה כל כך.. בטח יותר חזקה ממני.. חייב את העזרה של הקב"ה כדי להמשיך בסדר היום שלי אחרת אני אבוד..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

מדהים..
אין ספק שברגע של מקרה שלא בשליטתנו... אנו מףלפעמים מאבדים שליטה לגמרי... 
אבל בסוף הצלחת לקחת איזון, זה הדבר הכי חשוב במסע... 
לא פשוט ולא קל.. 
אבל אתה תופס את עצמך ב2 ידיים ולא מוותר... 
שה' יצליח דרכך.. 

אסיר תודה על יום נקי לא מכוחי. על יום שחוויתי בו קריז להשתמש וגל של תאווה והרגשתי את הדחף להיכנס לאינטרנט לאתרים פרוצים ועשיתי את הפעולות שיכלתי לעשות ואלוקים לקח את זה ממני רק להיום. אסירות תודה על תכנית שעובדת. אוהבים

קראתי עכשיו את השלושה שבועות האחרונים שלך, אתה מדהים. אין ספק שמדובר בניסיונות לא רגילים. 
ה' יתן לך כוח להמשיך.
וכך תחזק את כל העוקבים שלך.

תודה רבה אלי על התגובה מחממת הלב! תודה !

היום ה-53 לנקיות לפי הגדרות SA.
מפוכח מכל פעולת תאווה כולל מבטים מזה 4 ימים. (פעולת תאווה אחרונה הייתה שוטטות מחוץ לבית של איזה מושאת תאווה בתקווה שהיא תצא החוצה ואראה אותה)

נקי מפנטזיות ונגיעות בעצמי מזה 30 ימים
מצפייה בכל תוכן תאוותי באינטרנט מזה 36 ימים
נקיות משוטטויות במקומות של פריצות 36 ימים
נקיות מפורנגרפיה או תוכן מיני מפורש מזה 53 ימים
נקיות לפי אופי התמכרות (הוצאת שז"ל כלשהי שלא קשורה בנגיעות באישתי) 680 ימים


אז אתמול הייתי בכנס SA, לראשונה בחיי.
לשמחתי ואחרי המון קשיים ובעיות, אישתי הצטרפה אליי.

אז את הנס הגדול אלוקים עשה והכין כל הדרך, החל מהעובדה שהצלחנו להשיג בייביסיטר שהיא היחידה שאישתי סומכת עליה שתסכים לבוא ליום שלם להיות עם הילדים, החופש מהעבודה, שהכל יסתדר, ואחרי שאישתי לא הסכימה ללכת כי זה מעורב גברים נשים ויהיו שם גם מכורות והלכנו לרב והרב המליץ שנלך, והיא המשיכה להתעקש והרב המשיך להגיד שנלך... והיא פתאום החליטה שלא בא ללכת... והכלתי אותה והבנתי ותמכתי ובסוף ויתרתי ואמרתי לה נלך ואם לא יתאים לך נחזור הביתה.. וממש עד הרגע האחרון שעתיים לפני הכנס עוד לא ידעתי אם הולכים או לא....

בסוף הלכנו.

אסירות תודה שהיה מאוד מחבר. המסרים פחות היו מעניינים עבורי, ואני בעיקר התעסקתי באישתי ואיך שהיא מרגישה ומתחברת. היה לי חשוב שתדבר עם עוד נשים של מכורים, וגם שתכיר את החברים הטובים שלי בתכנית, שתראה בעיניים שלה את העיניים הטובות שלהם.
שתראה שמדובר בבני אדם. באנשים. טובים (ברובם).

ראיתי שמישהו כתב משהו על זה שהוא היה פעם בכנס ורצו לארגן תפילת מנחה ובקושי השיגו מניין והיה שם כעס וכו'... לא יודע על מה הבנאדם הזה דיבר בכנס שאני הייתי אתמול התפללנו מנחה קרוב ל-30 אנשים... ואח"כ גם היה מניין ערבית..

רוב רובם המוחלט של הנוכחים (מתוך הערכה של כ-400 אנשים) היו לבושים שחור-לבן...
ורוב רובם של השאר היו חובשי כיפות..
מיעוט חילוני מאוד קטן שבקושי שמים לב אליו...

לא אומר שזה רלוונטי, רק מציין עובדות שעבורי גרמו לי להרגיש בבית לגמרי. ושהגעתי למקום הנכון.

היה לי מדהים לפגוש את החברים, חברים שדיברתי איתם בטלפון או התכתבתי איתם בהאנגאוטס או כאן שנתיים ואף פעם לא פגשתי אותם, לפגוש אותם בפעם הראשונה היה מדהים עבורי ומאוד מחזק !

לראות פתאום בבת אחת את כמות החברים שלי שנמצאים שם איתי, אנשים שאני מכיר ואוהב והם אוהבים אותי חזרה ללא תנאים... פשוט נותן את ההרגשה שיש לי משפחה גדולה וענקית.

היו גם נשים... מכורות, ונשות מכורים, להפתעתי זה בכלל בכלל לא עניין אותי. לא היה לי אפילו שמץ של סקרנות לבדוק איך נראות הנשים שם ואפילו לא הרגשתי אותם.. כך שאין מה לדבר אפילו על תאווה שם..
אבל אני יודע שזה רק אני ויש חברים שכן חוו תאווה שם.. אוהבים אותם.

אישתי פחות התחברה, היה לה קשה מאוד לקבל את הדברים, גם מבחינה דתית (איך לעזאזל יושבים ביחד גברים ונשים ועוד מכורים למין!?!?) ולמה לעזאזל אומרים במסרים "הכוח העליון שלי" למה לא אומרים הקב"ה?!?!

ועוד המון המון דברים שהפריעו לה ולא התחברו לה, ואני השתדלתי להיות באמת בהכלה, זה שלה, לא שלי..

(ואגב, עם החלק של ה"כוח העליון" אני מאוד מזדהה בעצמי, אבל הסברתי לה שזה עניין של התכנית שהיא לא דתית ונועדה לכל החולים שיש אי שם ללא קשר לדת שלהם... ושאותו נואם אומר "כוח עליון" הוא מבחינתו מתכוון לקב"ה (רוב הסיכויים) אבל בגלל שהוא דובר לקהל שחלק (מאוד קטן) ממנו לא מאמין בקב"ה אז הוא קורא לזה כוח עליון)

חבר היום אמר לי, אם הייתי מגיע לתכנית וכולם היו אומרים ישו ומריה וגיזס וכל מיני חארטות כאלה האם היית ממשיך להגיע?

וזה באמת עזר לי להבין שבאמת לא הייתי מגיע... ואז לא הייתי מגיע לפתרון והייתי ממשיך לסבול..

אני לא יודע למה הקב"ה בחר להוריד את התכנית הזאת דרך הגויים, אני לא יודע למה ככה הוא בחר שזה יגיע דרכם ושהתכנית תפנה לכל אדם ואדם באשר הוא ללא קשר לדת שלו בעקבות כך, אני לא יודע חשבונות שמיים, אבל אני יודע שכך יצא בפועל, ושהתכנית עובדת, וששום דבר אחר לא עבד לי, אז אני מגיע ולא מפריע לי שבספר יהיה כתוב "לאלוקים כפי שאני מבין אותו" ועבורי זה יהיה הקב"ה האחד והיחיד שנתן לנו את התורה על הר סיני וכו' ומישהו אחר יפרש את זה אחרת... 
זה הפריע לי בהתחלה כשהייתי בשימושים.. אז הכל הפריע לי... היום שאני מחפש החלמה אני לא מתעסק בדברים האלה, איך אמר חבר תכנית אדוק אתמול שפגשתי שם- "תוכו אכל קליפתו זרק".

חזרנו הביתה ממש לקראת סוף הכנס.

אני אסיר תודה לאלוקים על הדבר המדהים הזה. על החיבור המדהים הזה. על הכוח שזה נתן לי שראיתי את כל האנשים האלה.
על השיחות הקצרות שהיו לי ולאישתי שם, עם עוד אנשים....

על חבר תכנית (שהיה כאן בפורום בעבר) שמסתבר שהוא גם בSANON (תכנית לבנות זוג של מכורים) וגם בSA, שפתאום בא והתחיל לדבר עם אישתי והיא מאוד התחברה אליו.. ועל עוד נשים של חברים שיצא לה להכיר...

היה לי מאוד כיף ומחבר ואני ממליץ לכל אחד שיכול, להגיע. כמובן בהנחה שהוא חבר SA.

כשאתה שם אתה מבין את העוצמה, אתה מבין שאתה באמת חולה ולא חוטא...

זה התחיל אולי כחטא איפשהו בעבר, כסקרנות, מציצנות, משיכה, וכו'... אבל זה הפך להיות מזמן מזמן מחלה... ואנחנו כולנו שם נמצאים בטיפול.

​אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !

מדהים אחי, אתה מדהים!
אוהב ומעריך אותך ושמח מאוד לשמוע על הכל, על ימי הנקיות, על ההכלה לאישתך ועל הכנס.
מרגיש קצת פיספוס שלא הייתי שם, גם אני עדיין לא השתתפתי בכנסים אבל מרגיש אולי עדיין לא בשל זמן, לא הרגשתי שאצליח לפנות כל כך הרבה זמן בימים שאני עובד ועסוק.

לגבי מה שהעלית, אני גם למדתי מהפונסר שלי שגם מאוד חזק בדת לענות לשאלה בטלפונים מחברי תוכנית מה שלומך- "אסירות תודה" ולא ב"ה רק בגלל התחשבות ברגשות שלהם שבן אדם שלא מגיע מהמקום הזה ופתאום כולם ידברו בשפה כזאת שזרה לו ומרגישה לו סוג של כפייה דתית הדבר עלול להרחיק אותו והזיק לו, אבל ברור שהכוונה שלנו היא אך ורק לריבונו של עולם.

אוהבים.

קראתי את דבריך בתשומת לב. שמח מאד שזה עובד לך.
שש [שמחה מעולה בעצב] על תיאור המשתתפים, עצב על זה שכך קורה לאנשים אלו, שמחה על כך שעוזרים לעצמם.
ולסיום משהו על התוכנית. יש ביטוי ביידיש שאומרים על עדם שהוא כמו "געלר" [מאכל העשוי מרגל קרושה], זה מאכל שאו שמאד אוהבים אותו, או שממש סולדים ממנו, אין אדם שהוא נטרלי כלפיו.  - כך נראית לי התוכנית, אכן גם כאן וגם בחיים פגשתי מעריצים של התוכנית. אך גם פגשתי אנשים שהיו שם, וטענו שעשה להם רע. 
מה שברור שהבסיס שהכוח העליון, הוא הקב''ה, הוא היחיד שיכול לעזור לנו זה ברור. - ויש עוד דברים בתוכנית שכולם יכולים לאמץ.
שוב שולח לך הרבה אהבה. וסליחה שתפסתי טרמפ עליך לכתוב את דעותי. 

אוהבים ותודה על התגובות ועל הדעות!

אסירות תודה לאלוקים על ימים נקיים ומפוכחים. על ימים לא קלים עם הרבה נסיונות בשלום בית ריבים עם האישה קושי בעבודה פריצות אדירה ברחוב אסירות תודה שרק להיום במשך יותר מחודשיים אני לא מרפה מעבודת התכנית וכתיבת צעדים ואסירות תודה שזה ממשיך לעבוד והאובססיה לא נדלקת ולא חוויתי דכאון ואני מצליח להתמודד עם המשברים והקשיים האלה בצורה נכונה ולא מאבד עשתונות...
אסירות תודה לאלוקים שסה עובד. זה באמת עובד.

תודה שאתם איתי בדרך