היום ה-185.
סוף סוף זוכה קצת לשבת ולשתף...
יום משוגע היום בעבודה.. לא מוצא פנאי כמעט לכלום.. והניתוק הזה לא עושה לי טוב.
אז רוצה לשתף שהלכנו שבת להתארח אצל חמתי, ומבחינתי יש לי קצת בעיה שם עם גיסתי הצעירה, רווקה יפהפיה, אמנם זה בית חרדי כן והיא מתלבשת בצניעות אבל היא מתלבשת יפה והיא ממש יפה ויש לי אובססיה מנטלית כלפיה.
ההימנעות מהמבטים החזיקה בדיוק חצי שעה לתוך הקידוש.. ואז כבר נשאבתי לתוכם..
כל פעם שהיא קמה הלכה עברה לידי.. גרר מבטים ודמיונות ונהיה לי פשוט רע.
אנחנו גם ישנים בחדר שלה במיטה שלה.. וכשאנחנו שם שבת אישתי בד"כ לא מצטרפת אליי כך שלא היינו ביחד באותו לילה וגם לא אתמול (מוצ"ש) וכבר ממש מצאתי את עצמי נזרק לתוך דמיונות ופנטזיות ולא מצליח לוותר עליהם אלא נאבק בכוח במחשבות שייצאו לי מהראש... קרוב אבוד מראש.
כבר ראיתי איזה יום הולך להיות לי היום... בבוקר אחרי ששמתי את הילדים בגן שאלתי את אישתי אם היא רוצה להיות ביחד.. היא אמרה שלא בא לה, התרגזתי, פחדתי, נכנסתי למחשבות.. מה אעשה עכשיו?.. איך אעבור את היום הזה?..
הרגעתי את עצמי ואמרתי זה רצון השם. תציע לה שוב בצורה יפה ונחמדה, ברמיזה, אם היא תזרום סבבה ואם לא אז תקבל את זה שזה רצון השם.
הצעתי בעדינות והיא זרמה. אסירות תודה.
אז זה עזר לי והרגיע אותי.. אבל האובססיה המשיכה לתקוף במהלך היום (כמובן..)
היה עומס מטורף של עבודה (עד עכשיו) כך שלא ממש הצלחתי להתחבר היום לעשות טלפונים או לכתוב..
כשהלכתי להתפלל מנחה עברה לידי מושאת תאווה חזקה במיוחד.. מצאתי את עצמי נשאב לזה.. רוצה ללכת אחריה לעקוב אחריה ללגום ממנה עוד, ניסיתי להתחמק מ-2 החבר'ה מהמשרד שבאו איתי, אבל אם לא עזבו אותי.. אמרתי להם שאני צריך ללכת רגע לקיוסק כדי להתנער מהם, והם באו איתי לקיוסק... חחחח
אסירות תודה על כך.. אני בראש שלי רציתי לחזור ללכת אחרי המושא תאווה הזאת..
אח"כ מצאתי את הזמן שאין לי לצאת מהריכוז העצמי ולעזור לחבר שנתקע עם הפלאקי שלא עובד לו, אסירות תודה לאלוקים אוהב ששלח לי את ההזדמנות הזאת שזה מה שעזר לי לצאת מהריכוז העצמי ומתוך האובססיה, פלוס שיחה נכנסת מהספונסיי שלי, וקצת חזרתי להתחבר.
יורד עכשיו לעשות עוד שיחה - שתיים לחברי תכנית, ואסירות תודה שגם יש לי את הקבוצה החיה היום בערב.
קיבלתי תזכורת חזקה מאוד, כמה זה לא משנה כמה ימי נקיות יש לי, התאווה שם חיה ובועטת ורק מחכה להזדמנות להתפרץ..
מפחיד אותי מה יהיה בקיץ... שכל בחורה שנייה ברחוב תהיה כמו זאתי שראיתי היום
אני לא מוכן לזה.. ולא ערוך לזה.. מרגיש חסר כלים וחסר אונים...
מתפלל לאלוקים לשפיות..
לעבור רק את היום הזה. אמן.
אוהבים אותכם, ותודה שאתם איתי בדרך !