מאוד אשמח לדבר איתך מתחיל שוב.. אתה עושה עליי רושם של מישהו שיכול לתרום לי רבות להחלמה שלי.. 

אני מסכים איתך במאת האחוזים. אתה צודק.
וגם שמעתי את זה לא פעם בשיתופים שלי היום במהלך היום...

יש לי בעיה עם הקבלה של המעידות. עם הקבלה של עצמי.



הייתי בלחץ היסטרי כל הבוקר... פחד מטורף שאני הולך ליפול... 
התקשרתי לחבר תכנית ותיק. הוא אמר לי אני אוהב אותך אחי. מכיר את המצב שאתה נמצא בו מצויין. הייתי שם וגם נפלתי שם. אין הרבה שאתה יכול לעשות כרגע, חוץ מלהיצמד לפעולות של התכנית, לעשות הרבה טלפונים ולכתוב, ולהתפלל לאלוקים שיעזור לך. וזהו. לא לפחד ממה שיקרה וגם אם תיפול אז תיפול תמסור את זה לאלוקים ותפסיק לנסות לנהל את זה.

לקחתי את זה בשתי ידיים.
החלטתי שאני מתקשר היום לכל רשימת החברי תכנית שיש לי בטלפון 
אמרתי אני מוסר את התוצאות לאלוקים לי יש שליטה רק על הפעולות..
התחלתי במרתון טלפונים. 
אסירות תודה שבשיחה השביעית קיבלתי דחיפה אדירה לעבור את היום הזה. לוותר..

היום עבר חלק. באסירות תודה לא מובן מאליו...
היו הרבה מחשבות ורצונות וכל פעם שצצה מחשבה כזו שסירבה לעזוב ירדתי למטה התקשרתי לחבר ושיתפתי אותה. דיברתי עליה. הוצאתי אותה לאור.

החלטתי שאני אאבד הרבה זמן עבודה היום בשביל זה וזה בסדר.. אחרי שיחה עם הספונסר גם נסעתי לעוד קבוצה היום. התעודדתי עוד. התפללתי לנכונות לוותר לרצון להתפלל מהלב לוותר ולמסור לאלוקים והוא עזר לי.

ראיתי מושא תאווה מאוד חזק מיד ביציאה מהקבוצה מה ששיבש אותי שוב לגמרי...

אני במצב מאוד רגיש... יש השפעה לכל דבר שאני נתקל בו ואין לי כרגע את היכולת להפעיל מחשבה ולפעול נכון וזה בסדר.. אני מקבל את זה..

זה הקשה עליי שוב ושוב החזיר אותי אחורה.. אבל עשיתי טלפונים.. שיתפתי שוב. ושוב. ושוב.

כשהגעתי הביתה אישתי נכנסה להתקלח.. קלטתי את הפלאפון שלה במטבח ישר רצתי אליו.. הרמתי אותו... הנחתי אותו חזרה מיד וירדתי על הברכיים במטבח והתחננתי לאלוקים - אבא עזור לי. עזור לי אבא אני מתחנן אני נופל. זה חזק ממני... קח ממני את הרצון לפתוח את זה.. תן לי נכונות לוותר לעשות את הויתור רק להיום. 
והוא עזר. אסירות תודה.

היה לי אירוע היום, בהתחלה הייתי אמור לסוע עם עוד חבר ובסוף הוא ביטל.. נסעתי לבד.
ישר צצו המחשבות לסוע לשוטט לפני כן.
התקשרתי לחבר מסרתי חוסר אונים שיתפתי ברצון שלי ופתחתי מעגל עד שאני מגיע לאולם ושוב גם בחזור.

אסירות תודה הגעתי הביתה. אסירות תודה שאלוקים עזר לי היום לא לפעול על תאווה כלל. אסירות תודה לאלוקים שעזר לי לוותר... למסור אליו את הפחדים והדאגות ולהתמקד בצעדים ובפעולות.

היה יום לא קל, אבל אסירות תודה שאני זוכה לשים את הראש על הכרית בלילה ולדעת שנשארתי נקי . רק להיום.

מתפלל לאלוקים ליום שפוי מחר. יום מחובר. יום של כתיבה שיתוף קבוצה ושיחה לספונסר.
יום של ויתור על כל מחשבת תאווה שתרוץ לי בראש.
יום של שפיות יום של שקט נחת ושלווה.
לי, ולכולכם!

תודה רבה אוהבים

תודה רבה.

היום ה -190.

ללא ספק התקופה הכי קשה שלי בתוך תקופת ההחלמה..

כמובן אני לא מחשיב בזה את השלושה חודשים הראשונים והקריזים של אז, ההם ללא ספק היו קריזים הרבה יותר חזקים כי הם גררו השפעות פיזיות על הגוף בתוכן מה שהפעם אין לי, אבל אני גם לא קורא לשלושה חודשים הראשונים תקופת החלמה.. שם זה עוד ממש היה גמילה..
חושב שנכנסתי לתקופת החלמה בערך אחרי 100 ימים של נקיות. שם גם התחלתי לראות ניצנים של תקווה שאפשר לחיות בלי זה וגם קיבלתי הרבה מתנות.של החלמה והתחיל שינוי כלשהו בדרך החיים שלי ובהשקפות שלי.

אז התקופה של הימים האחרונים היא ללא ספק התקופה הכי קשוחה שחוויתי מאז.. 
המעידות שלי של הימים האחרונים כמובן גם השפיעו והתוכן שנחשפתי אליו אחרי כמעט 3 וחצי חודשים בלי.

הלכתי להרבה קבוצות השבוע (כולל היום בבוקר) ושיתפתי המון ועליתי לקבוצה הטלפונית וכתבתי ואני חושב שבאסירות תודה זה מה שאיפשר לנס של אלוקים לקרות והוא עשה שלא אשתמש..
אבל האובססיה המנטלית קיימת והיא שם. והיא מקשה עליי לתפקד.

ראיתי מושאת תאווה מאוד חזקה היום בצהריים וזה מאוד עירבל אותי חזרה פנימה..
נכנסתי ממש למין דיכאון ועייפות ופשוט הלכתי לישון צהריים שזה מחזה נדיר אצלי..

גם לפני שנרדמתי וגם מיד כשקמתי ישר עלו טונות של מחשבות תאווה.. על בנות שהייתי איתן בעבר ובנות שהן מושאי תאווה עבורי.. מחשבות בראש ליצור איתן קשר.. רק לשלוח הודעה לשאול מה שלומן היום ואיך הן מרגישות ומה חדש ואיך חיי הנישואין ואם בא להן להיפגש לכוס קפה?
נזכרתי ביחסים איתן.. והדמיון שלי כמובן צייר לי את זה הרבה יותר טוב ממה שזה היה באמת..

ניסיתי ואני עדיין מנסה לא להיאבק בזה.. אני אומר לעצמי שזה נורמלי שהמחשבות האלה מגיעות בגלל המעידות שלי והסרטונים שנחשפתי אליהן והמבטים ברחוב.. 

מתפלל לאלוקים לשפיות.. לעבור את הגל צונאמי הזה שעובר עליי ומאיים להטביע אותי חזרה לתוך המים השחורים והמטונפים..

מזכיר לעצמי שוב ושוב שזה לא ימלא אותי. זה לא יספיק לי. זה לא ייתן לי הרגשה טובה. תמיד ארצה עוד. תמיד אתדרדר עוד. ובסוף שוב אגיע לנקודה שאני אאבד את הרצון לחיות.

אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך! נתראה בקבוצה במוצ"ש בע"ה.

תודה רבה !

היום ה-192...

אין הרבה מה לספר היום...
הרגשתי קצת עצוב היום ומנותק.. קצת מדוכדך..
אסירות תודה שלא ברחתי לתאווה..
איכשהו העברתי את היום הזה..

עשיתי טלפונים לחברים אפילו שממש לא היה בא לי לדבר עם אף אחד.. אבל לא רציתי לתת למחלה להשתלט אז המשכתי בפעולות.

הבטחתי לעצמי שאני יושב לכתוב היום.. ולא עשיתי את זה בסוף..
מבואס על עצמי שלא מצאתי לעצמי 10 דקות לכתוב..

אנסה מחר לקחת את זה יותר ברצינות.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

היי, אני עוקב אחריך כאן בנושא ובאמת נהנה לקרוא כל הכבוד לך על המאמץ בדרך, ה' יתן לך כוח להמשיך הלאה בזכות ההשתדלות שאתה עושה. תצליח

אוהב אותך אחי היקר!
אתה מקור השראה אמיתי!
תמיד תזכור אדם שקשה לו במיוחד בברית ושמירת העיניים ומתמודד עם זה ולא מוותר כמו שאתה עושה, שכרו גדול מאוד בשמיים, הקב"ה מסתכל עליך ושומר עליך יותר מכל צדיק אחר בדור שלא התנסה בכזה ניסיון, כי אילו היה לו כזה ניסיון יכול מאוד להיות שלא היה עומד בו! מקום שבעלי תשובה עומדים בו, צדיקים גמורים לא עומדים.. וזה בגלל שאנחנו קמים ולא מוותרים ולא מתייאשים, תשמח אח שלי אתה צדיק טהור!
מאחל שיהיה לך קל וימים שפויים ונקיים, ראש חודש טוב! (:

תודה רבה חבר יקר! תודה רבה.

היום ה-194.

אסירות תודה שאתמול ושלשום ובינתיים היום עד עכשיו לא פעלתי על תאווה למרות המצברוח הירוד שאני נמצא בו..

התאווה תמיד משתלטת ברגעים כאלה אבל באמת שחוץ ממבטים במשרד פה על מישהי לא פעלתי על תאווה.
לא ירדתי לשוטט ברחוב לא נכנסתי לאתרים ולא שוטטתי במקומות השוטטות שלי..

אסירות תודה שאלוקים עזר לי לא לברוח לשם למרות שאני כן חושב על זה כל הזמן..

מנסה לוותר ולהיכנע ולא להילחם בזה.. זה חזק ממני.. גם המבטים על הבחורה במשרד אני מנסה להיכנע לזה לחלוטין אין לי סיכוי מול זה..
רוצה לוותר רק להיום על להשתמש בתאווה פשוט כי אין לי כוח להתמודד עם מה שמגיע אח"כ..

מתפלל לאלוקים שהגל ההרסני והמתמשך הזה יחלוף.. שאזכה לראות קצת נחת סוף סוף..
קשה לי .. לא נעים..

מתמקד בעבודה.. כן עושה טלפונים למרות שממש ממש לא בא לי לדבר.. 
יש לי רצון ענק להתכנס בתוך עצמי.. לשקוע ברחמים עצמיים ומסכנות.. להתנתק מהעולם..

יודע שזה יביא אותי ישר לזרועות השימוש על מגש..

מתפלל להמשיך לעשות את הפעולות.. מתפלל לשפיות. ללכת לקבוצה היום בערב. וגם מחר..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

כבוד הרב ה"מתרפא",
עוד לא הגעתי לדרגתך של נקיות כ"כ הרבה ימים,
אך בכ"א אם יורשה לי להעיר\ להאיר....

א. אתה מקווה שיבוא יום ובו תרווה נחת והגל הזה יחלוף.
מי אמר?
הוא יחלוף רק במוות..

באנו לעולם בשביל להתמודד. נקודה.
נצחונות? לא בידיים שלנו.

כל עוד שאתה חי לעולם יהיה לך התמודדות, ברגע שתנצח את הכל, תעלה ללמעלה...

וא"כ נתקדם שלב נוסף..
אם הבנו שהעיקר זה הניסיון, אתה יכול כבר עכשיו להתרווח וליהנות.
כי ניצחת.
הרווחת.
ניצחת וקנית לך לעד 194 יום שבהם ניצחת את המנוול הרשע.

כעת, גם אם ח"ו תיפול,
זה לא יגרע במאומה מהניצחונות המזהירים שלך.

הקב"ה לא הביא אותנו לעולם כדי שנהיה נקיים לנצח, אלא כדי שנתמודד לנצח.
(איזה באסה.. חח.. אבל אין מה לעשות הוא המנהל, אנחנו עושים את רצונו ולא להיפך...)


אני ממש חדש פה,
בע"ה אכתוב פוסט ברוכים הבאים..
אבל בינתיים אתה ממש מתבלט בתגובות היפות והמחכימות שלך..
אשמח להכיר אותך ואנשים כמוך.......


בהצלחה חבר.
אח יקר.
אח למלחמה.

באהבה גדולה,
קובי

אהבתי חחחחחח

העניין הוא שקשה לי עם הנסיונות קשה לי מאוד.....

אתה צודק.. זה כנראה יישאר שם לעד.. עד שאגיע למעלה.. ואני גם מסכים איתך שאלוקים מסתכל על ההתמודדות והימים הנקיים... אין לי ספק..

פשוט קשה לי ואני סובל.. נקודה.

לא רוצה להשתמש שוב... וזה גומר אותי...

אני מועד.. מעדתי שוב היום.

בערב, היה לי בעבודה אירוע עד מאוחר, נתקעתי לכמה רגעים פנוי בלי משימה שיכול להתקדם בה, קלטתי שאתר קניות מחו"ל פתוח לי פתחתי אותו אתמול כדי לדווח שמשהו שהזמנתי הגיע ודאגתי לא לסגור אותו אחר כך...

היום ברגע של חולשה ושיעמום נכנסתי וחיפשתי שם ומצאתי. ולהפתעתי מצאתי גם תמונות עירום...

זה שיבש אותי לגמרי.. 
ארזתי את התיק באותו רגע לא היה אכפת לי אפילו מהאירוע חברה וכבר הייתי בדרך לשוטט במקומות לא טובים..
פתאום משום מקום הגיע כאב בטן אדיר.. נתקעתי 20 דקות בשירותים..
כשיצאתי חבר שפתח איתי מעגל דיווח שהוא סוגר את המעגל נקי...
התפעלתי.. הוא היה במצב הרבה יותר קשה ממני ועם מחשבים פתוחים לידו ולבד במשרד ושרד את זה!!
זה נתן לי כוחות ואמונה שגם אני יכול.. לוותר.. רק להיום על הנסיעת שוטטות הזאת..

אפילו שהמחלה אומרת לי "נגעת נסעת" כבר צפית בתמונות עירום לך תשתגע עד הסוף...

אסירות תודה לאלוקים אוהב שעשה איתי חסד גמור נס וגרם לי לוותר ולסוע הביתה ואח"כ לקבוצה.

אחרי הקבוצה עוד הספקתי לעשות חסד גדול עם הרב שלי ולעזור לו במשהו במחשב. זה מילא אותי מאוד.
ביציאה מהבית שח הרב עברו 2 מושאי תאווה על קורקינט חשמלי, הורדתי את הראש בכניעה - מספיק ראיתי ליום אחד.

אוהבים ולילה טוב ותודה רבה על העידוד קובי! 

וברוך הבא.

היום ה-195.

שוב יום לא קל. לא קל בלשון המעטה.

קצת בעיות עם אישתי ביחסים בינינו ואני ישר מאשים את ה"נקיות"...

מפאת כבוד המקום אני לא אפרט..

אבל זה כן גורם לי לרצות לברוח חזרה לשימושים.

בבוקר תוך כדי ההשתתפות בקבוצה הטלפונית חנתה לידי בחורה שהלכה למכון כושר שבבניין שלי בעבודה.. מושא תאווה רציני מאוד עבורי ולבושה מאוד חשוף בצורה ממש מטורפת... איבדתי את זה.. התחלתי ללכת (לרוץ) אחריה.. לעלות איתה במעלית ולבהות בה תוך כדי שהיא נכנסת לחדר כושר.. עד שנעלמה מעיניי..

נטרפתי לגמרי.  הרבה זמן שלא ראיתי כזה דבר..
כזה אובייקט מיני מובהק שמהלך לו ככה ברחובות העיר ללא כל בושה ..

נדהמתי הוקסמתי פינטזתי נשביתי נטרפה עליי דעתי הכל גם יחד...

זה ישר הכניס אותי לאמוק של שימוש.. לא ראיתי איך יש מזה מנוס.. פתחתי את הפלאקי על מנת להיכנס לפורנו בתום ה4 שעות המתנה שאני צריך להמתין.

אחרי שעה שיחה עם חבר תכנית עזרה לי ו-ויתרתי. ביטלתי את הפתיחה של הפלאקי.
כל היום הצטערתי על זה כי הייתי מת להיכנס לפורנו ולסיים עם זה כבר עם השבוע וחצי הבלתי אפשריים האלה...
אבל אסירות תודה שעשיתי את זה.

סיימתי את היום בקבוצה בלי לסוע לשוטט. הרגשתי יותר טוב. הרבה יותר טוב.
משם הלכתי לשדה לדבר עם בורא עולם אחרי הרבה זמן שלא הלכתי! שוחחנו ארוכות. פרקתי את כל אשר על ליבי.

נזכרתי איך תמיד אחרי שימוש הייתי מגיע לשדה ובוכה...
לא הפסקתי להודות לקב"ה שהפעם אני זוכה להגיע ממש לפני שאני נופל...

אני מוסר לו את מה שיהיה. 
אני עושה מה שאני יכול ואת התוצאות משאיר בידי הקב"ה.

יהי רצון שנזכה כולנו לעוד יום אחד נקי מחובר ומפוכח. אמן.


אוהבים!

אוהב אותך אחי!!
אתה בטח יודע ש40 יום לפני שנוצר הוולד נקבע לו מי הוא יהיה ותכונותיו ואופיו, ומראים לו לפני שהוא מגיע לעולם מה יהיה לו בעולם הזה, איזה חיים, איזה ניסיונות, איזה אישה, פרנסה, בריאות, הכל.. ושואלים אותו האם הוא מאשר, והוא מאשר, כי הוא יודע שזה יהיה הכי טוב בשבילו, ותכנית אחרת של מישהו אחר שלכאורה נראית יותר קלה, היא בעצם זאת שתפיל אותו ותגרום לו הרבה יותר קשיים ותמנע ממנו את התיקון שלו.
זה התיקון שלך.. שלנו, אנחנו ביחד בזה, וכל אחד כגודל ניסיונו.
ישר כוח גדול שהצלחת ועמדת בניסיון וביטלת בפלאקי, צדיק גדול אתה!
בהצלחה נשמה! כמה שכר כמה....  כולם יקנאו בך בעולם הבא, צדיק.

כל הכבוד מתרפא היקר !

אני ממש מזדהה עם האי אפשרות לוותר כשיש ממש מושא תאווה מאד מאד רציני !

השם יעזור לך ולנו שנצליח מכחו לוותר ולמצוא בהקב"ה את ככלללל מה שחיפנו ושמצאנו או לא מצאנו בתאווה. אמן !

תודה רבה חברים. על התמיכה.. ההזדהות. הפירגון.

אוהב אתכם !

היום ה-200.

תקופה לא טובה עוברת עליי.. שאני לא כל כך מצליח לצאת ממנה.

אף על פי שקרו דברים שהיו ממש קיצוניים הם נפתרו בדרך נס על ידי השם על הצד הטוב ביותר... ועדיין זה לא סיפק אותי ולא הרגיע אותי למרות שאני אמור להיות השמח באדם......

אני מרגיש שהנפילה עומדת בפתח... 
אסור לי לתת לזה לקרות ועם זאת אין בי שום כוחות לעשות שום דבר נגד זה..
עשיתי כמה ויתורים קשים היום.. וגם כמה פעמים שלא (בעיקר מבטים)

מרגיש שמחר לא תהיה בי שום נכונות לוותר על כלום...

מרגיש מנותק לגמרי.. מהתכנית מהחברים מעצמי..
אני נוכח אבל לא נוכח.. הראש לא שם.. הלב כבר כואב את הכאב של הנפילה שבפתח... כאילו הוא כבר יודע שזה נגזר..

לא מוצא את המילים להוציא כדי לשתף חברים...
לא מוצא מה להגיד...
רק מצליח לכתוב כאן... לעצמי. 

אני מתפלל לאלוקים בכוחות שאין לי.. אנא אבא יקר.. עזור לי והצל אותי מעצמי....

אני לא מתפלל אלייך כי הלב שלי קשה כמו אבן.. אני לא מצליח להתפלל אלייך לא מצליח לבקש באמת שתעזור לי שארצה לוותר..

אני מתפלל אלייך אבא שבשמיין שתעזור לי לרצות להתפלל.. להאמין שאתה תוציא אותי אם אני אבקש זה אני מאמין.. אבל אני לא מצליח לבקש.. לא באמת.. לא מעומק הלב...
הלב רוצה להשתמש.. והתפילה רק יוצאת מהפה ולחוץ...

עזור לי לרצות להישאר נקי רק להיום. עזור לי לרצות לא ליפול. עזור לי רק לרצות להתפלל אלייך באמת מהלב. עזור לי לצאת ממסך הערפל הסמיך הזה שאופף אותי.. שמדכא אותי.. שמכבה אותי.. שאני לא רואה מטר קדימה.. מרגיש אבוד בתוך עצמי.. שבוי במחשבות ובפנטזיות.. עזור לי לראות, להאמין, לקוות. תן בי תקווה שאוכל לעבור את זה בלי להשתמש.
אמן.


אוהבים

אוהבים !!

כל כך מזדהה עם התחושות האלו. בשביל לב אבן התחושות שלך נשמעות ממש באות מלב רך ועדין.

אני גם מרגיש שקשה לי מאד לבקש מהשם באמת באמת ובשיא הענווה.

מצטרף לתפילה שלך אחי היקר !

תבקש בלי הלב, ופשוט תאמר עוד פעם ועוד פעם אבא תעזור לי, לומר את זה מאה ומאתיים פעמים ביום זה נורמלי בשבילנו, תנסה את זה, בעז"ה זה יעזור לך.