אמןן תודה רבה !

אסירות תודה על יום שקט. מאוד שקט.

יום רגוע מפוכח נקי ומחובר.
ללא אף פעולת תאווה. כמעט ללא מחשבות תאווה.

יום מתנה.

הרבה נתינה לאישתי ולמשפחה והרבה עבודה והתקדמות בעבודה בפרוייקט.

בסוף היום לקינוח פנה אליי מישהו וביקש שאהיה ספונסר שלו..

אלוקים עשה איתי חסד גדול היום. אסירות תודה.

לילה טוב אוהבים

אתמול היה לי יום מאוד טוב. מאוד. וברגע אחד, זה השתנה.

 שיחת טלפון עם אישתי שהתלוננה לי כמה קשה לה בבית עם הילדים שאין גנים עכשיו וכמה היא סובלת ואז כשהבעתי חמלה והזדהות היא אמרה לי אם אתה באמת מבין אותי אז תבוא מוקדם הביתה ותעזור לי.
שאלתי איך אבוא? והרי אני חייב לעבוד, היא שאלה איך אחרים בעבודה מסתדרים ועניתי לה שאחרים לוקחים חופש פעם הבעל ופעם האישה כי שניהם עובדים אבל את לא עובדת אז אין היגיון שאני אקח חופש ואפסיד ימי עבודה. ואז היא אמרה - טוב לפחות עכשיו כשאין קבוצות אז תבוא ותעזור לי.

ואני אמרתי מצידי מי אמר שאין קבוצות? ביטלו את הקבוצות באופן רישמי אבל אנחנו עדיין מדברים בינינו כמה חברים ובהחלט לא מוכנים לוותר על הקבוצות וניפגש באופן פרטי בכל מיני מקומות לא רשמיים ופחות מ10 אנשים.

היא התרעמה.. ואמרה כמה שטויות.. אתה תכניס לי קורונה הביתה אתה תידבק מהם ואני לא מבינה למה צריך להתעקש על קבוצות אם ביטלו בשביל מה אתה מתעקש ומה תעשה אם לא יהיו קבוצות אתה צריך לדעת להסתדר גם בלי וכהנא וכהנא אמירות שבכל יום אחר היו ממש מוציאות אותי מדעתי וגורמות לי לצעוק לקלל ולנתק לה את הטלפון בפנים.

לא איבדתי קור רוח.. נשארתי אדיש.. הסברתי לה כמו שאני מסביר אלף פעמים שהמחלה שלי לא נעצרת בגלל הקורונה.. שאני צריך טיפול. שאני כמו חולה כליות שלא משנה 1000 קורונות הוא ימשיך להצטרך להגיע לביה"ח לעבוד דיאליזה..

שוב אמירות מרגיזות מהצד שלה... זה לא כמו חולה דיאליזה.. אתה לא תמות אם לא תקבל טיפול.. וכו' וכו'.

שוב השתדלתי לא להתרגז... למרות שחמתי בערה בתוכי.
אמרתי לה שזה יותר גרוע מיהרוג אותי. שהייתי מעדיף להיות חולה כליות מאשר חולה במחלה הזאתי.

סיכמנו שאני אעשה מה שאני יכול כדי לקום מוקדם להתחיל לעבוד מוקדם ולחזור מוקדם וללכת לקבוצות מאוחר אחרי שעזרתי בבית. הסכמתי באהבה. ניתקנו.

רטנתי על הקב"ה...
זו החלמה וזו שכרה? אני נאבק כל כך קשה.. במקום לסדר לי את הדברים שיילכו חלק אתה יוצר לי ריבים עם האישה?

ישר המחלה אמרה לי לזרוק הכל ולהשתמש.. בשביל מה אתה עושה את כל זה בכלל?

אבל אז קרה הנס.

הבנתי שהקב"ה מנסה לחנך אותי. לבנות אותי.
הוא מנסה להגיד לי יש דברים שאני צריך לעמוד על שלי. גם אם האישה עושה לי סצינות.

אתה יודע שזה להחלמה וזה למטרה טובה - התפקיד שלך המשימה שלך היא לא לאבד עשתונות. לא לכעוס. לא לצרוח. לא להשתולל. בטח שלא ללכת להשתמש.
להישאר קר רוח, אדיש, רגוע. להסביר כמה שאפשר. ומשם להמשיך וללכת לקבוצות ולטיפול בלי רגשות אשמה.

קיבלתי וכך ניסיתי לעשות. הלכתי לקבוצה.

חזרתי הביתה אחרי, עזרתי עם הילדים אישתי יצאה לסיבוב קצת להירגע.

קילחתי אותם צחצחתי להם שיניים סידרתי את הבית המאוד מבולגן, החלפתי טיטולים, הקראיתי להם סיפור והשכבתי אותם לישון.

בלילה לפני שנכנסו לישון היא אמרה לי תודה רבה שבאת ועזרת לי אני מעריכה את זה מאוד.

זה הנס מבחינתי. האמירה הזאת של אישתי שהראיתה לי שעשיתי את הדבר הנכון.

הלכתי לקבוצה. שיתפתי עם חברים. נשארתי נקי. וגם עזרתי בבית ועשיתי לאישתי הרגשה טובה.

אכלתי את כל העוגה והיא נשארה שלמה. ממש נס.

אסירות תודה לאלוקים אוהב.

רק שלא אלך להשתמש עכשיו מרוב האושר חחחח

אוהבים

מתרפא כתב on 16 מרץ 2020 06:44:




תכלס אני מבין את החשש שלה מהסכנה להידבקות.
אומנם אתה חייב ללכת לפגישות, אבל את הקורונה זה לא מעניין.

עצה חמה שלי - תעשו בפגישות הלא רשמיות שלכם מרחק של מטר או שני מטר. ותביא לפגישה אלכוג'ל

היום ה-214.

רוצה להגיד אסירות תודה על יום נפלא וללא אפילו מחשבת תאווה.

ימים כאלה הם המתנה האמיתית של התכנית ושל אלוקים.. ימים בהם אני מרגיש לגמרי כמו אחד האדם.
ימים שלא מנוהלים על ידי התאווה והמחשבות עליה וגם לא איך להימנע..

אלא פשוט היום עובר בעבודה ושיחות ובכיף. 

מתפלל לאלוקים שהנס הזה יקרה גם מחר.

אוהבים

שמח מאד בשבילך !!!

חיזקת אותי במה ששיתפת עם אשתך. אני חושב שזו אחת הבעיות שלי שבדברים שאני חושב שאני לא צריך לוותר לה אני בכל זאת מוותר לה כדי לא להרגיש אחר כך רגשות אשמה.

נדבר בטלפון על זה שתחזק אותי בזה.

תודה רבה !

יהי רצון שגם יום מחר יעבור ככה עם אפס תאווה !

אוהב אותך מאד מאד !

אוהב אתכם! אשמח לעזור. תודה שאתם איתי בדרך.

היום ה-215.

אין לי הרבה מה להגיד הגל השקט נמשך. רוצה לנצל את זה לאסירויות תודה לבורא עולם!

אסירות תודה על עוד יום שקט מפוכח ונקי מפעולות תאווה.
א.ת שהחברה שלי במצב טוב ולא שולחים אותנו הביתה או לחופשה ללא תשלום אלא ממשיכים לעבוד ויש עבודה. 
א.ת שהקב"ה גילגל את זה בצורה כזאת שכרגע המיקוד של החברה זה בצמיחה גדילה ופחות בהכנסת כסף כך שאפשר להמשיך גם כשאין תזרים מזומנים.
א.ת שאישתי בבית מצליחה לתפקד ולשחרר אותי להתעסק בעבודה בראש שקט.
א.ת שזכיתי לקבל מדליה של 7 חודשים של נקיות.. לא ברור מאליו בכלל.
א.ת שאני והמשפחה שלי בריאים ושלמים.
א.ת לאלוקים אוהב על כמה ימים של שקט מהתאווה. 5 ימים בדיוק.
א.ת על כמעט שבוע בלי שוטטויות או כניסה לאתרים של תאווה.

תודה רבה הקב"ה שאתה מלווה אותי ושומר עליי מעצמי כל רגע ורגע. אסירות תודה שאתה איתי. שאני מרגיש אותך איתי כל רגע. גם ברגעים הקשים.
אסירות תודה שנתת לי רגעי מפוכחות כמו זה של עכשיו.. להזכיר לי ברגעים הקשים שעוד יחזרו כמה כדאי לעבור אותם כמה כיף לא לחיות בפחד שמחר אמות שאינזק שאיפגע.. כמה כיף להרגיש חסין בפני כל נגיף כל פגע כשהקב"ה שומר עליי שמירה אישית.. כמה כיף לא לפחד ולא להיות בבהלה מהקורונה ולהיות באמונה שלמה שהכל מאיתך יתברך בהשגחה פרטית ולטובה. 

היום חבר שיתף שהוא נקי כבר כמה חודשים והוא לא רוצה ליפול כי הוא מרגיש במעטפת כזאת של הגנה מהשם יתברך.. ולא מפחד מכלום..
וכמה בשימושים הוא היה מפחד מכל פיפס קטן שעכשיו ייפרעו ממנו מהשמיים על החטאים..

אני יודע שהתכנית אומרת שגם בשימושים השם אוהב אותנו ולא מעניש ולא פורע חובות.. אבל עדיין הזדהיתי איתו בצורה מושלמת. גם אני מרגיש ככה והרגשתי ככה בשימושים...

אסירות תודה לאלוקים ששומר עליי נקי כנגד כל הסיכויים גם שאני בעצמי מכניס את עצמי לבלאגן ואז בוכה לו הוא מנקה אותי שוב ושוב מהטינופת פעם אחר פעם... כמו אבא אוהב שממשיך לקלח את הילד שלו שממשיך להיכנס לבוץ שוב ושוב...

תודה לך אלוקים על הכל.


אוהבים וברכת רפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל והצלחה לכולם !

היום ה-220.

אסירות תודה לאלוקים.

היום לא הלכתי לעבוד במשרד כמו כל יום אלא הלכתי לאיזה משרד מאולתר שאבא שלי הכין לי במחסן שלו.

אני עובד מהבית אבל ממש לא יכול לעבוד מהבית לכן עובד משם כך שאוכל להתרכז..

התחלתי קצת לאבד את זה היום.. התחלתי לפזול לכיוון התאווה.
זה התחיל בבחורה שראיתי עומדת במרפסת כשיצאתי לעשן והמשיך בעוד אחת שעברה שמה ברחוב לבושה בשמלה ארוכה וחשופה והתקהלות סביבה לא ממש הבנתי מה הלך שם.. בהתחלה ויתרתי אבל אח"כ חזרתי לחפש את זה.. אסירות תודה שהיא כבר נעלמה.

לקראת 6 וחצי כבר גלשתי בפייסבוק של אישתי שפתחתי שבוע שעבר כשהייתי במצב טוב וידעתי שלא אחפש תאווה  וממש כשהגעתי לתאווה ולבחורות בבגדי ים התקשר אליי חבר תכנית.. מהשמיים...

הפסקתי לראות וסגרתי את זה חזרה עם הפלאקי כשאני עם טעם של עוד.

כבר התחילו המחשבות.. שאם משיח לא יבוא הפעם אני שוב אחזור לנפילות.. שכבר משכתי את ההפסקה הזאת הרבה מעבר למה שאני באמת יכול.. שזה רק עניין של זמן עד שאחזור להשתמש...

היום גיליתי בהאנגאואטס הזמנה לשיחה מחסר פה בפורום שכבר מזמן אמרנו שנדבר משום מה רק עכשיו ראיתי את זה...

והוא פירגן לי... מאוד פירגן...
כמה זה ריגש אותי וחימם לי את הלב...

הוא לא הפסיק להגיד לי כמה שאני מחזק אותו ולא הבין בעצמו באיזה מצב אני נמצא וכמה הוא מחזק אותי !

אז באמת אסירות תודה לאלוקים... שזיכה אותי.. באמת זיכה אותי.. זכות אמיתית.. שבחיים לא זכיתי ולא חלמתי שאזכה..
ואני לא מדבר על הנקיות... שזה נס בפני עצמו.. אני מדבר על הזכות לעזור ככה ליהודי אחר.. שיקרא את מה שאני כותב ויקבל כוחות ... פשוט לא יאומן .. אני הקליפה הגדולה הענקית שהייתי בתהומות אין קץ עם התאווה שלי... 
איפה בחיים שלי הייתי או הרגשתי ככה שאני עוזר לאחרים?? משמש להם דוגמא?? מחזק אותם?? אני???...

אסירות תודה לאלוקים אוהב.. ולחבר הזה שנתן לי הרבה הרבה כוחות לסיים את היום בנקיות ולוותר על להיכנס לאתרים לא טובים עכשיו בלילה מהבית.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!!

היום ה-221..

מתחיל לאבד את זה..

לא מרגיש טוב.. מקורר.. נזלת כואב הגרון הראש..
נהייה חלש ועייף וזה אוטומטית גורם לי ליפול לתאווה..

היה יום נקי כמעט לחלוטין עד שיצאתי מהמשרד וראיתי 2 בחורות בבגדי התעלמות חושפניים הולכות ברחוב..

ניסיתי לוותר.. בכוח.. זה לא עזב אותי עד שעשיתי פרסה וחזרתי להסתכל עליהן..

עכשיו הן לא יוצאות לי מהראש..

פתחתי את ההגנה את הפלאקי.. הזמן המתנה הוא 6 שעות כך שבבוקר זה ייפתח לי...

מתפלל לנכונות לוותר על זה.. לקום מחר ולסגור..

אוהבים

היום ה - 222.

היום הייתי הכי קרוב לנפילה מאז שהתחלתי את התכנית..

אני מרגיש לא טוב ועובד ממחסן מחוץ לבית, אתמול בלילה פתחתי את הפלאקי כך שבבוקר הוא היה פתוח..

ניסיתי לוותר אך ללא הועיל..

החל מהבוקר התחלתי בגלישה חופשית בכל האתרים שאני מכיר ושמסוכנים לי מאוד..
התגריתי.. התאוויתי... מאוד רציתי להשתמש.. אבל פחדתי מההשלכות של זה..

המשכתי לגלוש במשך שעות.. אחרי הפסקת צהריים חזרתי לזה.. לעוד סבב של שעות..

חבר התקשר וביחד סגרנו את הפלאקי חזרה..
אבל אז גיליתי שיש מחשב שמה במחסן.. פתוח..
שוב נכנסתי ושוב בולמוס של תאווה ואתרים..

הגעתי לפורנו ממש.. מאוד רציתי להשתמש.. מאוד..
יצאתי לשוטט.. חמש שש פעמים היום..
לא היה הרבה מה לראות למזלי.. עם ההסגר הזה.. אבל זה לא מנע ממני מלחפש ומלסוע לכל המקומות שבהם הייתי מוצא תאווה בעבר..

אני עדיין מאוד רוצה להשתמש ומפחד מן המחר..
אני יודע שהפחד מלהשתמש יחזיק אך ורק עד נקודה מסויימת.. כי כבר הייתי במצבים האלה בעבר.. בסוף אני נכנע ונשבר.. 

אני חייב לדבוק בתכנית וקשה לי כל כך בגלל החוסר שגרה והפחדים והלחצים וגם העובדה שאני ממש לא מרגיש טוב..

מתפלל לאלוקים שיעזור לי לסיים את היום... רק להיום..
מתפלל לאלוקים לנכונות לוותר.. לנכונות לא לרצות ליפול.. לרצות לוותר.. לרצות לפנות אליו בתחינה..

אלי
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.
אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי. ואת התבונה להבחין בין השניים אמן.
רצונך ייעשה ולא רצוני.

אוהבים אותך חבר יקר ואהוב
תאמין באלוקים שהוא יכול לשמור אותך נקי גם היום
ומאחל לך למצוא את אלוקים גם מתוך המחסן
'ממעמקים קראתיך השם'

בהצלחה
ועוד יום אחד נקי לכולנו

מתרפא כתב on 24 מרץ 2020 19:20:

שאני ייפטר מן העולם בגיל 120 בעזרת ה', יש לי רשימה ארוכה של שאלות לאלוקים, והקורונה זה אחד מהם.
למה , אלוקים ישמור, אלוקים מתעקש להביא לנו את הווירוס הזה ולסגור את כל העולם עם אינטרנט חופשי בבית ? פשוט לא ייאמן...

באמת ניסיונות לא פשוטים בכלל.. אולי הוא רוצה שלא יהיה לנו אינטרנט חופשי בבית... שהקדוש ברוך הוא ירחם על כולנו...

תודה לכולם על התגובות..

מקווה שהיום הזה יתחיל בצורה יותר טובה.

אני צריך עוד להבין מה המשמעות של ההחלטות החדשות והסגר.. מה זה אומר מבחינתי.. האם אני יכול לצאת לעבוד מבחוץ כתמול שלשום או שמא עליי להישאר בבית..

עדיין מרגיש לא טוב.. מה שמקשה בעשיית פעולות ובריכוז..

מתפלל לשפיות. אוהבים.

אמן, אוהבים מאוד מתרפא, מזדהה מאוד שיתוף והקושי, האמת נראה שטוב לשחרר ולהוציא פה את הדברים.
מנסה להתכחש אבל גם עליי הסיפור של הקורונה משפיע, כל העולם נעצר, דופק לי את ההתקדמותבחיים את מציאת העבודה השידוך וכו' וכל הזמן חיים בפחד ומרחק אחד מהשני גם בבית הכנסת..
לי רצים בראש סרטים שאוטוטו המשיח פה והעולם הולך להתהפך, זה גורם לי לנסות להחזיק ניקיון ולהוכיח את עצמי עוד קצת, אבל לא נראה לי שזאת גישה בריאה

מוצא לנכון כמוך במצבים כאלה להיזכר בתפילת השלווה לקבל שבשלווה ובאהבה מה שלא בשליטתי ואומץ ונכונות לעשות מה שבשליטתי ואלוקים רוצה ממני.

בדיוק כמוך גם אותי מעסיקים כל הזמן מחשבות שביאת משיח אוטוטו קורית..

גם אני מנסה להיאחז בזה על מנת לא ליפול אבל אכן זה לא מצליח לי כמו שחשבתי...

היום עבר טוב אסירות תודה. נסעתי למשרד שלי הוא היה פתוח עבדתי משם כמו בשגרה ללא כל פעולת תאווה.

חזרתי הביתה מוקדם. אני בבית מנסה לנוח.

אוהבים