"הודו לה' כי טוב" 
שמח שהתגברת בסוף לפחות על האוננות..
אני שולח לך הודעה בפרטי..

תודה על הכנות, מתפלל להמשיך ביחד איתך בדרך.

אוהב אותך מתרפא יקר !

אשריך שהיום זה עבר יותר טוב !

מתפלל שיהיה לך יותר קל בהמשך. אמן !

היום ה-250
אסירות תודה שעבר היום בלי פעולות תאווה. אסירות תודה שהצלחתי לוותר ולא להיכנס לאתרים. לא לפתוח את הפלאקי. לא לשחק בפלאפון של אישתי. 

התחלתי את היום ואמרתי לעצמי שאני חייב לחזור לפעולות של התכנית ומהר אחרת חבל על הזמן אני נופל בקרוב..

פתחתי את היום בטלפון לספונסר לשתף כל מה שעברתי אתמול.
המשכתי לקבוצה הטלפונית. כתיבה יומית. כתיבת צעדים.
עשיתי משהו כמו 5 שיחות לחברים במהלך היום לשתף וגם קיבלתי 2-3 שיחות נכנסות מחברים באסירות תודה.

הייתי מאוד מחובר. התפללתי. ביקשתי מהשם שיעזור לי להתמקד בעבודה במשימה ואכן כך היה.

אתמול נגעתי באיזשהו משחק מחשב אירוטי ומאז זה לא יוצא לי מהראש.. לחזור אליו לסיים אותו.. לראות מה קורה בו הלאה..
המחשבה הזאת כן ניקרה בלי הפסקה בראשי.. אבל לא נאבקתי בזה ולא הלקיתי את עצמי.  רק התפללתי לאלוקים להישאר בשפיות ולוותר על זה רק להיום כי אם אני נכנס אני בבעיה רצינית.. ומשם הרבה יותר קשה לוותר...

אלוקים עשה לי נס היום כי אפשרתי לו.. אם אני לא אאפשר כמו אתמול זה לא יקרה לבד.. חייב להזכיר לעצמי שאני חייב את הפעולות האלה לא משנה מה קורה..

התחלתי היום עבודה עם ספונסיי חדש שהתקשר אליי ביום שישי כבר.
בהתחלה לא הרגשתי ראוי... ממה אני יכול לתרום לו? אבל אחרי זה במהלך היום הבנתי שאני חייב לתרום לו בשביל עצמי. זה יחזק אותי ויוביל אותי להחלמה.

ההחלמה שלי תלויה בזה.

ישבנו היום לשיחה של איזה שעה.. נהניתי מאוד. מאוד אוהב את הבחור ומאוד רוצה שהוא יצליח.. אבל חייב להזכיר לעצמי שאין לי שליטה על ההחלמה לא על עצמי ולא על אחרים. אני רק יכול לעשות פעולות ולהגיד לו מה עבד עבורי ולהנחות אותו כמו שהנחו אותי.

מחילה לחברים ששלחו לי הודעות פרטיות אני רק עכשיו נכנסתי לפורום וכבר מאוחר.. אקרא ואגיב מחר.

אוהבים!

היום ה-252.

אתמול כמעט נפלתי..
הגעתי ממש ממש קרוב..

שלשום בלילה אחרי שהאובססיה לא עזבה אותי פתחתי את האתר של המשחק סקס כדי לחזור ולראות מה קורה בהמשך.. הסקרנות הרגה אותי. יש לי 8 שעות המתנה בפלאקי כך שפתחתי את זה בלילה מתוך כוונה שבבוקר זה כבר יהיה פתוח ואני אנסה לוותר...

לא הצלחתי.

כל היום אתמול הייתי במשחק האירוטי הזה.. משחק אותה גבר כאילו אני יכול לא להגיע לתאווה ולגירוי מזה..

אחרי כמה שעות טובות מצאתי את עצמי מאבד את זה לגמרי.. הרגשתי שאני חייב לגוע באיבר.. כמעט שפגמתי.. אפילו יצא טיפה מרוב ההתרגשות..

קלטתי מה קורה ונבהלתי..

ישר הרמתי טלפון לחבר תכנית.. שיתפתי.. סגרנו את זה ביחד..

הצטערתי שסגרתי את זה..

סיפרתי לספונסר. סיכמנו שאת שאראית היום אני מעביר במעגלים פתוחים עם חברים עד שנכנס הביתה ומחר (היום) אני כל חצי שעה מתקשר לחבר תכנית לשתף.

אז כך עשיתי היום.. כל חצי שעה עשיתי שיחה לחבר תכנית..

האובססיה לא עוזבת אותי.. לחזור לשחק במשחק.. לאונן לסיים עם זה להשתמש..

אני לא מרגיש גיבור שלא נפלתי בסוף למרות שהייתי הכי קרוב בעולם.. אני מרגיש לוזר שהגעתי למצב הזה..

סבלתי המון אתמול. והיום..

והאובססיה לא מרפה ממני.

מתפלל לאלוקים לשפיות.. לא רואה איך אני שורד את זה..

תודה שאתם איתי בדרך! אוהבים.

וואיי, אוהבים אותך מאוד,
תודה על הכנות.

תודה רבה יקירי!
העניין הוא שהנס לא יקרה לנצח.. גם לפי הספונסר שלי.. אסור לי להסתמך על הנס כל פעם..

אבל זה לא נכון להגיד שהקבוצות והתכנית לא עובדים לי... הם מאוד עובדים.. הם עבדו..
עד שהקבוצות הפסיקו בגלל המצב ואני הפסקתי לעבוד את התכנית ולא להיפך...

כשאני עובד אותה זה עובד.. אני פשוט לא מצליח להקפיד על זה ואני מזניח.. ואז התאווה ישר קופצת..

ברגע שאני דבק בפעולות היומיומיות - כתיבה יומית, כתיבת צעדים, שיחה לספונסר, לפחות 5 שיחות לחברים במהלך היום ו3 קבוצות בשבוע אז זה עובד מצויין...

הבעיה היא בי שאני מתעצל ומזניח ודוחה...

ואז יותר "קל" להגיע לתאווה שוב..

מתרפא יקר!! פעם הייתה לי תיאוריה ביני לבין עצמי הייתי קורא לה "תיאורית הקפיץ" חשבתי שאני כמו קפיץ, שכל פעם שאני מוותר ולא משתמש אני מותך את הקפיץ עוד קצת ועוד קצת עד שהקפיץ משתחרר ונופילים...

היום אני מבין שטעיתי, אחרי קריאה של כמה מאמרים וגם נסיון אישי שלי הבנתי שהתאווה היא כמו גל, וכמו שכל גל מגיע לנקודת שיא ודועך כך התאווה דועכת בסוף...

והקפיץ? הוא בראש שלי בלבד, כמו שכל יום זה "רק להיום" כך התאווה, והדחף הוא רק לאותו רגע עד נקודת הדעיכה שלו...

אני מאחל לך להתיחס לכל התמודדות כאל התמודדות בפני עצמה, ולא להפוך לסוג של סיר לחץ שעומד להתפוצץ כי הוא אגר יותר מדי... וכם לי זה קשה ואני בדיוק ככה אבל זאת האמת אחי הגל בסוף יעבור ואתה תשאר עומד איתן! לא אחרי שנלחמת בו אלא אחרי שנתת לו לחלוף

אוהב אותך ואוהב לקרוא את היומן מסע שלך

אוהבים מאוד, מזדהה מאוד עם המצב והקושי, וכמו ש"משתוקק" הזכיר אלוקים הוציא אותנו בעבר מהרבה מצבים כאלה בנס אז יש על מי לסמוך.
אני מתחבר לעניין לחפש משהו מעבר והיום מחפש מילוי רוחני ברכים שונות אומנם עדיין נמצא במצב לא כך טוב עם האובססיות.
תודה רבה "אוהב ימים" על המשל.

מתפלל שנמצא את המילוי באלוקים ונשתחרר מהאובססיות והקשיים, אוהבים.

זה אחד הדברים הכי יפים ששמעתי אחי!
קראתי פה המון.. ולא נתקלתי בכזו תגובה מדוייקת...

זה רק מראה לי את החשיבו של התכנית הזאת.. את העובדה שיושב בנאדם שהוא בדיוק איתי באותה סירה ויודע להגיד לי בדיוק איפה אני טועה מבלי שאני אתגונן או אהיה שיפוטי כלפיו כי הוא בדיוק באותה בעיה שאני נמצא בה..

אוהב אותך אחי.. תודה רבה על התובנה..

אכן כל גל כזה .. כמו קודמו.. משכיח לי את התכנית.. מנתק אותי.. כמעט מביס אותי.. כמעט זורק אותי חזרה לשימוש..

אכן אני נמצא בגל נוסף מבין עשרות שכבר עברתי...
גם לגל הזה אין לי כוח להתמודד.. כמו גם הקודמים..
אך לאלוקים יש.. והוא זה שיכול לשאת אותי אל מעבר לגל.. מתחתיו או מעליו.

אוהבים!

אוהב אותך ידידי !

אוהב את הפרגונים שלך ואת האהבת ישראל שי שלך. לא מובן מאיליו בכלל !

בהצלחה גם בגל הזה ושיגמר מהר ! אמן ואמן !

גם אני מסכים עם ההגדרה של גל ענק, שכמעט מטביע, וחולף.
זה קורה לי כל הזמן.
מעבר לפעולות התוכנית, איך מגיעים לאותו חיבור רוחני עם כל עליון?
אותו חיבור שנותן לנו, המכורים, שלווה?
אשמח לקרוא על אותה הארה שמתרחשת לאט לאט בנפשינו, ומסלקת את התאווה

היום ה-255.
אסירות תודה ששרדתי עד לכאן.

אתמול בלילה במוצ"ש שוב התחילה האובססיה לתקוף.. הראש שלי אמר לי לפתוח בפלאקי את המשחק האירוטי הזה כדי שאוכל לשחק בו במהלך היום כי אחרת איך אצליח להעביר יום שלם מבלי להשתגע?..
אני רוצה לציין שבעצם יש לי מלבד להתמכרות שלי לתאווה גם התמכרות למשחקי מחשב.. כשאני מתחיל משחק עם עלילה אני לא יכול לנוח עד שאני מסיים אותו.. 
לא שיחקתי שנים במשחקי מחשב וגם הפעם האחרונה ששיחקתי באחד התמכרתי אליו קשות.. עד שכמעט ונטרפה עליי דעתי ורציתי לפתוח אותו ולשחק באמצע חג מתוך תואנה שזה "עונג יום טוב"

אז המשחק הזה זה בעצם הצטלבות של 2 התמכרויות שלי.. גם תאווה וגם משחק עם חידות ורעיונות ודברים שצריך לפתור כדי להתקדם במסע..

אז אפשר להבין למה האובססיה שלי כל כך חזקה למשחק הזה..

עשיתי אתמול בלילה מלא שיחות עד שדיברתי ושיתפתי עם לפחות 6 חברים.
פתחתי מעגלים עם 2 חברים שאני לא פותח את הפלאקי עד שאני נכנס למיטה למרות שלא האמנתי שאצליח אבל זה עבד..

עכשיו התחיל היום. אני עדיין מאוד מאוד רוצה לשחק במשחק הזה אבל זה יותר קל כעת כי אני צריך לחכות 8 שעות אם אני רוצה לפתוח את זה.. מה שהופך את זה ללא רלוונטי..

הקושי הוא לא לפתוח בלילה.. ואני אצטרך לעבוד על זה קשה ולהתמיד ביצירת קשר ופתיחת מעגלים עד השינה.

אבל אני אשתף שמאוד קשה לי ויש לי רצון עז לחזור ולשחק במשחק הזה שכמעט גרם לי ליפול שבוע שעבר..
הראש שלי אומר לי אפילו לאונן וליפול רק כדי שאוכל לשחק בשקט..

2 סצינות ספציפיות מהמשחק לא מפסיקות לרוץ לי בראש שכן מדובר בפנטזיות עבר עבורי ודברים שלא הגשמתי עדיין.. 

מתפלל לאלוקים לשפיות. ולעזרה. ולרצון וליכולת לוותר על זה רק להיום ולהתמקד בכל פעולות התכנית.

אוהב אתכם וצריך אותכם תודה שאתם איתי בדרך.

אוהבים אותך מאד מתרפא היקר.
תתחבר לקבלה וגם לאסירות תודה, עשית אתמול 6 טלפונים לחברים וזה לא ברור מאליו, זה אומר שאתה עובד ועושה את הפעולות, וזה בסדר שגם קשה.
מאחל לך שתשתחרר מהאובססיה הזו לאט לאט, אבל גם צריך לזכור שזה בסדר לסבול קצת, העיקר לא לפעול.

ה' יצליח דרכך.

תודה רבה רבה ידידי!

זה פשוט לא מרפה ממני.. לא מרפה כל היום..

עשיתי את כל הפעולות שאני מכיר היום, כתבתי וכתבתי צעדים דיברתי עם הספונסר שיתפתי כ7 חברים במהלך היום וגם עליתי לקבוצה בזום..

זה מה שהציל אותי אני מניח במהלך היום.

זה עדיין לא מרפה ממני.. פתחתי שוב מעגלים עם 2 חברים שונים.. שיתפתי עוד 3 פעמים חברי תכנית בהוראת הספונסר.. 

התפללתי ערבית בדמעות לקב"ה שיעזור לי שייקח ממני את האובססיה הזאת שמטריפה אותי..

אני לא מצליח לדמיין איך אני עובר את מחר בלי לשחק במשחק הזה...

מתפלל לאלוקים לשפיות.. לישון להירדם לפני שאני פותח תפלאקי כך שמחר זו תהיה עובדה מוגמרת...

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך