תודה חברים תודה רבה
היום ה-52 לניקיון...
תקופה לא קלה עוברת עליי.. לא קלה בכלל
ת'אמת שאני תמיד זוכר שהתקופה הזאת של החגים היא תמיד הייתה קשה במיוחד... והיו בה המון המון נפילות תמיד.. מצד אחד הקדושה הגבוהה שמגיעים אליה בחגים ובתפילות וככה מצד שני גם הנפילות היו חזקות וכואבות תמיד...
אז כן אני עובר תקופה לא קלה, האובססיה משתוללת המחשבות והתאוות משתוללות, לסיים את זה, להשתמש, להיכנס לאתרים לעשות דברים לא טובים... אין יום שהאובססיה לא מנסה לזרוק מחשבות לתוך מוחי העייף...
אני פשוט מרגיש כבר חולשה בימים האחרונים חולשה פיזית.. אין לי כוח לתפקד כל כך.. יום שישי פתאום הלכתי לישון צהריים 3 שעות קמתי ממש לפני שבת זה לא משהו שאני עושה בד"כ אני ישן צהריים רק אם אני חולה או לא מרגיש טוב ...
והאמת שכן.. ממש ממש לא הרגשתי טוב ופשוט רציתי שהזמן יעבור בשינה לא היה לי כוח להיאבק במחשבות ובפנטזיות יותר ..
אני מתפלל לקב"ה שיעזור לי, אני עושה כל מה שאני יכול, שיעזור לי מהצד שלי לעשות ויתורים כואבים כמו ה-2 שעשיתי היום בבוקר בדרך לעבודה ובמעלית, ומהצד שלו שתרד האובססיה שתעזוב אותי קצת שאוכל לנשום אוויר...
כל הזמן אני מתעצבן ומתבאס דווקא מהכיוון של אישתי, היא כאילו שוכחת שאני חולה כי עוברים כמה ימים בלי שאני הולך לקבוצה או משהו כי חג וכאלה, ואז אני בא ללכת תמיד היא מגיבה כאילו אני הולך לשיעור תורה או לחברים או משהו כזה...
ובא לי להגיד לה נשמה שלי אין לי ברירה אני לא מצליח להתמודד עם כל המחשבות הטינופת שרצות לי בראש כל הזמן בלי הספקה מחשבות זבל מהמיץ של הזבל על כל הדברים הלא טובים שאפשר לדמיין... ואני לא מצליח לשלוט במחשבות האלה זה המציאות...
רוצה למסור את זה לקב"ה... אין לי כוחות יותר להתמודד מול זה.. מול זכרונות העבר של דברים שעשיתי ומול פנטזיות עכשיות ורצונות של דברים של תאווה היום על כל בחורה שנייה שראיתי ברחוב והייתה קצת לבושה פחות מאחרות ונצרבה לי בתוך הדיסק של השכל וקופצת למחשבות פשוט מתי שבא לה...
אוהבים