היום ה-276.

אסירות תודה על שבת טובה. שבת מחוברת.

אסירות תודה שקמתי בכיף בבוקר לתפילה. הלכתי למניין אחר, ולא לבית הכנסת שלי, קצת בגלל שעדיין כועס על התקרית שבוע שעבר (שלא נתנו לי להיכנס) וגם כי באמת הבנתי שעדיף לי המניין השני, שמתחיל חצי שעה מאוחר יותר, וכך אני מגיע לתחילת התפילה במקום לאמצע..
מה גם שהבעל קורא שם קורא הרבה יותר יפה, בקיצור, נראה לי שמצאתי לי בית כנסת חדש ומניין שהרבה יותר כיף לי בו, ואת האמת? זה בדיוק מה שהייתי צריך ... בדיוק עכשיו

אני נהנה ללכת.. והולך בכיף ובאהבה.

המתנה הכי גדולה שיכולה להיות, בעיניי, זה היכולת לעזור לחבר אחר שסובל.

היום זכיתי לכך, פעמיים. (והיום רק התחיל חחח)

בלילה אתמול קצת לא הרגשתי טוב, יש לי אלרגיות והמזג אוויר הזה פשוט מקשה עליי מאוד.. ניסיתי ללכת לישון מוקדם וכמובן שישר התחילו פנטזיות ודמיונות שלא כ"כ הצלחתי לוותר עליהם.

קמתי בבוקר לקחתי את הילדים לגנים, ובחזור הרמתי טלפונים, לשתף. התקשרתי ל-5 חברים ואף אחד לא ענה.. 
חזרתי הביתה ואישתי הפתיעה עם רצון להיות ביחד. בבוקר.
עשה לי טוב. ולה. מאוד.

כשיצאתי אח"כ לעבודה ראיתי שכל ה-5 חברים התקשרו אליי חזרה..

לפעמים הקב"ה רוצה להראות לך שאתה רק תעשה את הפעולה, הוא כבר יעשה את השאר. ככה הוא עשה לי היום. לפחות עד עכשיו.

אח"כ קיבלתי טלפון מהספונסיי שלי, שהיה במצב ממש קשה, דיברנו כחצי שעה, הרגשתי שעזרתי לו המון. והתחזקתי מכך בעצמי.
ואח"כ עוד שיחה מחבר תכנית, חבר יקר ואהוב וקרוב לליבי... שכבר גולש באתרי תאווה ועומד ליפול...

עזרתי ותמכתי מנסיוני.. במה שאני יכול.. בעזרת העובדה ששבועיים קודם לכן אני הייתי בדיוק באותו מצב..

אסירות תודה שזה עבד, ועזר לו. ורק להיום הוא הצליח לוותר על זה.

זאת הזכות הכי גדולה אני חושב, שאלוקים טמן בחלקי. היכולת לעזור למישהו אחר..
ואם אתם שואלים אותי? זה בדיוק הסיבה שאני בעצמי חולה במחלה הזאת..

מתפלל ליום שפוי, נקי, מחובר ומפוכח. לי לכם ולכל חבר שעודנו סובל שם בחוץ.

אוהבים!

ממש כיף לקרוא את היומן שלך.
זה מחזק מאוד לראות איך אתה עומד באתגרים ובסוף נעמד על הרגליים .
תודה

איזה שיתוף~
אהבתי
בהצלחה!

תודה רבה לכם!
אתם הכוח העיקרי מאחורי כל יום ויום.. אתם הנס.. או התגלות הנס שאלוקים עושה לי.. כל יום ויום.. פשוט דרככם ודרך חברי התכנית והספונסר.

אוהב אתכם וצריך אותכם ותודה על התגובות שמחממות את הלב!

תודה רבה על הגבורה שלך, על הראייה האמונית שלך ועל הדרך הכל-כך יפה שאתה משתף אותנו באתגרים שלך. אוהבים!

היום ה-278.

שמתי לב, שאחת מהפעולות שאני נדרש לעשות כל יום, למען ההחלמה, היא כתיבה יומית של כ5 דקות. לצערי אני לא מצליח להקפיד בזה.. אבל אסירות תודה שיש את הפורום ולפחות אני משתדל לכתוב כאן כל יום, כך שזה נחשב לי ככתיבה יומית.

אולי גם את כתיבת הצעדים אתחיל לכתוב כאן... לא יודע.. מחשבה שעלתה..

בקיצור אסירות תודה על עוד יום נקי.
היום גיליתי בטעות אתר של תמונות שפתוח לי בפלאקי.. כנראה מהגל שוטטות האחרון אחרי שפתחתי מלא אתרים אח"כ סגרתי אותם אבל אותו כנראה שכחתי לסגור...

תוך רבע שניה כבר הרצתי בשדה החיפוש את כל מילות התאווה שאני מכיר בזו אחר זו.. כך במשך דקות ספורות.

הרגשתי רע.. עצרתי.

אחרי כמה דקות חזרתי לזה שוב לעוד בולמוס של כמה רגעים.. שוב הרגשתי רע.
עצרתי. וסגרתי את האתר הזה בחזרה.

אסירות תודה על פעולה שפוייה שהגיעה כך מעצמי ויחסית מהר מאוד. אסירות תודה שהמעידה הייתה קטנה וקצרה. לא ראיתי דברים יותר מידי קשים (האתר הוא לא אתר פורנו) מקסימום כמה בגדי ים וכו'..

מה שכן זה כן הכניס רעל למערכת.. והתחילו מחשבות תאווה דמיונות ופנטזיות..

אסירות תודה שלא נלחמתי בהם.. הבנתי שהם הגיעו וזה ברור שהם יגיעו.. עשיתי שיחות לחברים ומהעבודה נסעתי ישר הביתה מבלי לשוטט בתחנה מרכזית בדרך.. אפילו שהיה לי המון זמן פנוי ושאישתי והילדים לא היו בבית עד מאוחר בלילה לא ניצלתי את זה לתאווה.

אסירות תודה על עוד יום נקי.. לא מובן מאליו..

עשיתי אפילו התבודדות היום קצת בשדה דיברתי עם השם אחרי הרבה זמן שלא עשיתי זאת..

מתפלל לאלוקים לשפיות ולוותר רק להיום על כל המבטים על הבנות ברחוב שמפאת החום יוצאות ללא בגדים כמעט.. זה לא עושה לי טוב.

אוהבים

כל הכבוד אחי.
ממש שמח לשמוע שהצלחת לעצור.
לא מובן מאליו בכלל.
רציתי רק לשאול-
למה אתה מתכוון שכשהגיעו מחשבות על התאווה לא נלחמת בהם?
מה כן עשית?
תודה על הכנות והשיתוף.

אוהבים!
תודה על הכנות

דבר ראשון לא התבאסתי או כעסתי על עצמי שזה מה שרץ לי בראש.. שזה מה שתמיד הייתי עושה..

וכל פעם שהגיעה מחשבה לא "תקפתי" אותה בעזרת מחשבה אחרת...
אלא פשוט נתתי לה לחלוף מבלי להישאב אליה..

כל רגע התחילה לצוץ מחשבה ולנסות לדבר איתי "רגע אז מה אתה אומר אולי על שימוש?" ופשוט לא נכנסתי איתה לדברים.. לא עניתי לה.. התעלמתי.. והמשכתי בסדר היום שלי.

לא ניסיתי לענות לה "צאי מהראש שלי ומהר!!" או "עזבי את סתם באה למרוח אותי עכשיו שאשתמש שוב" פשוט לא התייחסתי אליה בכלל..

כאילו השארתי את השאלה באוויר בלי התייחסות.. ממש כאילו מישהו אחר מנסה לדבר איתי ולא אני בעצמי..

בלילה כשנכנסתי למיטה לישון עלו פנטזיות ולא נלחמתי בהם ולצערי קצת זרמתי לתוכם יותר ממה שצריך..
אבל אסירות תודה שלא יותר מדקה ושחררתי..

שוב לא ממקום של מלחמה שאני תופס את עצמי מנער את הראש מצד לצד ומסנן "אסור לחשוב על זה!!" לא.. לא משם.. 

פשוט אומר לעצמי "די.. שחרר.. תרפה.." ואז מסנן תפילה חרישית לאלוקים "אבא עזור לי מול המחשבות שמאיימות להטביע אותי ואין לי סיכוי מולן".

וזהו..


אוהבים מקווה שעזרתי!

נשמע מעניין...
אנסה את זה.
תודה רבה

תודה מתרפא. רק לא הבנתי איך הרצת את כל מילות התאווה שאתה מכיר רק תוך כמה דקות ספורות... 

לגבי הכתיבה, הזכרת לי שכשהייתי נקי בערך שנתיים וחצי התקיים כנס לחברים שנקיים שלוש שנים ומעלה והמארגנים הרשו לי להשתתף. הדבר הכי חזק שזכור לי משם, זה שעשו סבב ושאלו כל אחד מה הפעולות שהוא עושה כל יום. רוב אנשים ענו שהם לא ממש עושים צעדים כפי שצריך / כפי שהיו רוצים, אבל כמעט כולם אמרו שהם עושים כתיבה כלשהי, ומי שלא ענה את זה, היה נשמע שהוא בדרך לנפילה. בקיצור, כתיבה היא כלי חזק מאוד.

אגב, גם הכתיבה בפורום היא כלי חזק, ובפרט ביומן מסע או 90 יום. אני חושב שזה מה שעזר לי להישאר נקי, לפחות בשנה הראשונה. ואחרי שיש תקופה של נקיות יותר קל לשמור על זה, במובנים רבים. 

אוהבים תודה רבה על התגובה!

אכן זה ממש לא פשוט וזה מגיע עם תרגול ולצערי אני לא תמיד שם ולפעמים אני כן נאבק במחשבות וכן מתבאס ולפעמים אני גם לא זה ולא זה אלא פשוט זורם לתוכם בלי אבחנה ומשתכר בתוך הראש....


אסירות תודה שיש לפחות את הרגעים האלה שפתאום הכל נראה פשוט וכאילו ליצר אין השפעה בכלל...

אבל אני יודע שאח"כ מגיעים רגעים קשים שוב שמאבדים ושוכחים את זה..


היום ה-280.

אסירות תודה על עוד יום שמתחיל בחיבור טוב.

בדרך חזרה מהגנים בבוקר נתקלתי בהמון מושאי תאווה קשים עבורי ובעיקר מישהי ספציפית שזכרתי מעברי.. 
כשהגעתי הביתה נקלעתי לאיזה ויכוח עם אישתי שממש ביאס אותי והוריד אותי.. ויצאתי מהבית אבל וחפוי ראש.. וכמובן שהראש התחיל לזמזם לי לברוח לשימוש

אסירות תודה שחבר תכנית התקשר ודיבר איתי ושפך את ליבו בלי לשים לב במשך 15 דקות על כל הצרות שלו עם אישתו ושהם שבוע לא מדברים וכו' וזה הוציא אותי מהמסכנות והריכוז העצמי שהייתי בהם.

שיתפתי אותו גם בנושא שהיה לי בבוקר אפילו שזה נושא אישי ואינטימי ושאני לא נוהג לדבר עליו עם אחרים אבל פשוט הבנתי שאין לי ברירה אלא לחשוף את זה ולשתף החוצה את הדברים שמכאיבים לי..

הוא מאוד הזדהה ואמר שגם לו זה קורה ונתן לי גם עצה ועשיתי אותה ודיברתי עם אישתי באופן גלוי ובאורח נס פתאום הכל נפתר... ושוב חיוכים אחד לשני וסמיילים של נשיקות..

אסירות תודה שעברתי את המכשול הזה ומתפלל לאלוקים שייתן לי כוח להיות בנתינה כלפי אישתי ועזרה בבית ורצון ויכולת לעבוד בעבודה ולא לברוח לעצלנות ולכבדות.

להיות בעשייה כל היום. ולהיות בחיבור ובטלפונים.

אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך

היום ה-282

רוצה לשתף לצערי שבת ממש לא טובה.. רבע שעה לפני כניסת שבת השטן הצליח להיכנס במחוזותינו כפי שהוא מנסה בכל שבת ולחרחר ריב ומדון ביני לבין אישתי..

הבית היה הפוך ומבולגן וסיננתי לאישתי שהיא יכולה לסדר לכבוד השבת קצת אם בא לה היא אמרה שהיא כבר סידרה בבוקר ושוב הכל מבולגן והיא לא רואה טעם לסדר שוב כי שוב יהיה מבולגן עוד חצי שעה ובסוף סיננה שאני יכול לסדר אם בא לי... 

התעצבנתי.. אבל לא הגבתי.. רק לבשתי פרצוף עצבני ואז אח"כ היא תקפה אותי שאני חוצפן שאני כועס עליה עכשיו שהיא לא מנקה... ומה פתאום נהייתי שוביניסט ואמרתי לה שכבר ניקיתי היום פעמיים (כל זה כמובן כבר בטונים גבוהים ובעצבים משני הצדדים) ואז היא צעקה מי אני שאני יחלק פה הוראות ואני צעקתי חזרה כן אני יחלק פה הוראות ואז היא אמרה משפט שממש פגע בי וליווה אותי כל השבת.. קח תפרצוף העקום שלך ותלך מכאן וזה משהו שאמא שלי הייתה אומרת לי כשהיא הייתה מקבלת עליי את הסעיף... זה פשוט החזיר אותי לטראומה הזאתי מאמא שלי .. ונפגעתי ממש ואיבדתי את זה לגמרי..
התחלתי לתפוס כל מה שנקרא בדרכי ולהעיף בפראות על הרצפה לבלגן עוד יותר... העפתי לחמים.. תיקים.. דפים.. בקבוק 2 ליטר של מי עדן שהתפוצץ וכל הרצפה התמלאה מים..

אישתי דרשה ממני לנקות את המים כי הילדים יחליקו ואמרתי לה שזה לא מעניין אותי ככה אני רוצה שזה יישאר כי גם ככה עוד חצי שעה הכל שוב מבולגן...

יצאתי מהבית לבית כנסת כולי רועד מעצבים... מרגיש זוועה.. גם על ההתפרצות שלי ומול הילדים והגדול שלי עוד מעט בן 6 והוא אומר לי אבא אסור לכעוס בשבת למה אתם רבים בשבת..

ואני עונה לו שעוד לא שבת...

כאילו שלא בשבת זה בסדר להתנהג ככה...

כל התפילה הראש בכלל לא מחובר לא מבין מה אני עושה בבית השם... מדמיין לעצמי איפה אני הולך לאכול כי אני בטח ייכנס הביתה והכל עוד מבולגן ומים על הרצפה ואישתי בטח תחריף את זה עוד יותר ולא תרצה להגיש לי מהאוכל שהיא הכינה וכו'...

בסוף נכנסתי הביתה וכל הבית נקי ומסודר... והשולחן ערוך והכל במקום והאוכל הוגש לי...

ואני ברוב טיפשותי לא מצליח לצאת מהעצבים ומהמשפט שהיא אמרה לי על הפרצוף העקום שלי... כל פעם מסתכל במראה וזהו.. ירד הביטחון ואני מרגיש שוב מכוער ולא מושך...

ובמקום להתפייס איתה המשכתי להתנהג מסריח.. ולזלזל... ולעקוץ.. ולהתעלם...

זה שוב התפוצץ כשחזרתי מבית הכנסת בבוקר.. היא לא הבינה למה אני עדיין כועס אמרתי לה שאני כועס ושלא תדבר איתי.. שתלך לישון היא חצי יום ואני אהיה עם הילדים ובחצי היום השני היא תהיה ואני אלך לישון וכמה שפחות נהיה ביחד...

הלכתי עם הילדים לפארק .. לחפש תאווה.. 

וכמובן שהרגשתי עוד יותר רע..

לקראת הערב הלכתי להתפלל מנחה אכלנו סעודה 3 וירדנו לגינה עם הילדים.. לא ממש דיברנו אבל גם לא רבנו. היינו בסדר והאווירה הייתה קצת יותר טובה.

זהו.. הגיע מוצ"ש... מרגיש זוועה עם עצמי.. לגמתי הרבה תאווה השבת והראש לוקח אותי לשימושים מחר..

מרגיש חרא גם עם ההתנהגות שלי.. וכמובן שהעצבים יצאו גם על הילדים במהלך כל השבת פשוט אימללתי אותם..

הייתי ואני עדיין זוועה.. מתנהג כמו חרפת אדם.. ואני כאילו מסתכל מהצד רק בלי יכולת לשנות... אומר לעצמי למה אתה מתנהג ככה מה יש לך? כאילו צופה מהצד בשד שנכנס בי ומחריב הכל...

מתפלל לשפיות.. כל כך כואב לי על איך שהתנהגתי.. וכואב לי שהלכתי ללגום תאווה ביום שבת קודש עם הילדים...

ייכאב לי עוד הרבה יותר אם אשתמש מחר.. עליי לעשות כל שביכולתי מבחינת הפעולות כדי שזה לא יקרה...

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי..

מצער אותי שכך עברה השבת !

חיבוק גדול !!

אני רואה אבל שההתפרצויות האלו נהיים פחות תדירות מאי פעם... ברוך השם.

בעזרת השם אני מקווה שמחר תקום עם מצב רוח טוב ושתצליחו להתפייס !!

אוהב אותך מאד !!

שבוע טוב צדיק!!!
קשה לשמוע אחי על מה שכתבת, לפחות אתה מודע לזה שלא היית בסדר ויש בך רצון לתקן יש כאלה שאף פעם לא קולטים שהם טעו ולכן תחילת התיקון כבר קיים אצלך ומכאן הדרך סלולה לפניך.. עלה והצלח!!!