שלום חברים.
כשיצאתי היום מהעבודה הביתה עברה מולי ברחוב מושאת תאווה מאוד מאוד רציני.
דוגמנית ממש. מושלמת. בנויה בדיוק כמו שהפנטזיות שלי מדמיינות לי שלמות.. וחשופה בדיוק במקומות שמדליקים אותי. בעצם בכולם חחחחח
הסתכלתי עליה כשהיא עברה אותי, לא סובבתי את הראש אחריה. נלחמתי לא להסתכל כי אם אני מסתכל אני נשאב לזה והולך אחריה. התקשרתי לחבר, שיתפתי. בירכתי אותה בכל ברכה שיכלתי לחשוב עליה. עברו שעתיים, והראש עדיין תקוע עליה.
יש לי כאב בלב, כשאני רואה בנות כאלה. כאב שאני לא יכול להסביר אותו.. כאב כשאני רואה שלמות.. מגיע לי כאב חד שמפלח את הלב, ואחריו דכאון עמוק.. ומהדכאון הזה אני רוצה לברוח לתאווה. מהדכאון הזה אני רוצה לפתוח פורנו ולהשתמש, כדי שמישהי אחרת מושלמת כמוה תשכיח לי את הכאב שהיא גרמה לי...
למה נגרם לי כזה כאב כשאני רואה כזה יופי של אלוקים? מה גורם לי את הכאב הזה? אני חושב שזה בגלל שגדלתי בתור ילד מאוד חסר בטחון והערכה עצמית נמוכה ותמיד הסביבה שלי הכניסה לי לראש אם במכוון או לא במכוון שמי שמשיג בנות כאלה, דוגמניות, הוא חזק.. הוא תותח.. הוא ה-מלך של העולם.. הוא האריה החזק וכל השאר הם עלובים.. ואף פעם לא הייתי כזה.. נאלצתי להשלים עם העובדה שבחורה כזאת אף פעם לא תהיה שלי.. וזה בכלל לא קשור למראה שלי.. עצם זה שהאדרתי את זה כל כך בעיניי עשה את זה ממש בלתי אפשרי להשגה עבורי.. וזה נתקע לי עד מאז ועד היום..
הייתי תמיד מנסה להיות עם חברה או בקשר עם מישהי, כדי שלא ארגיש חרא ועלוב שעוברת לידי מלכת עולם ואני לא מסוגל להתחיל איתה.. למעשה "להסתיר" את החולשה שלי והעובדה הזאת שאני מתבייש בה כל כך, בזה ש"יש לי חברה" אז אני לא מתחיל איתה.. ולא בגלל שאני לא יכול..
תמיד היו סביבי אנשים חברים משפחה שכן היו מהאלה ש"מתחילים איתן" לא משנה כמה מושלמות הן היו..
ואני פשוט אף פעם לא הייתי מסוגל.. וזה מה שהיה מתסכל אותי.. פעם אחר פעם..
וזאת הסיבה שבעברי ברחתי לפורנו.. וחשפניות ונערות ליווי.. זאת הסיבה שהגעתי לשם..
כי שמה בעולם הדמיוני הזה יכלתי להשיג מה שלא יכלתי להשיג בחיים.. במציאות..
זאת תובנה מאוד חזקה שאני מבין כעת... השורש של הבעיה שלי בעצם..
ומדהים לראות כמה שהשנים עברו מאז היותי אותו ילד קטן וחסר ביטחון..
כמה חברות היו לי במהלך השנים (חלקן היו גם יפות ממש כדוגמניות..) עם כמה נערות ליווי וחשפניות הייתי שהן גם שיא השלמות בעיניי.. עדיין אני אותו ילד קטן חולה שנזכר בזה בכל פעם שאני רואה בחורה כזאתי..
פשוט מחזירה אותי בשניות אחורה לכל אותן אכזבות שהיו לי במהלך החיים.. וההרגשה המושפלת הזאתי שאני חסר אונים מול בנות כאלה.. וגם אם הייתי רוצה לדבר איתה לא הייתי מצליח להוציא הגה..
אני מתפלל לאלוקים בנוכחותכם.. שאחרי שחשפתי את הבפנים שלי.. במבוכה אדירה.. אבל עשיתי את זה.. שאלוקים יעזור לי להשתחרר מהפחד הזה שתקוע בי עוד מהיותי ילד..
שהוא כבר לא רלוונטי עבורי היום.. שאני כבר לא צריך לרדוף אחרי אף אחת...
יש לי את האישה שלי שאני אוהב והמשפחה והילדים והקב"ה...
באמת הגיע הזמן לשחרר מזה...
אבל לצערי זה לא תלוי בי .
מתפלל לאלוקים לשפיות.. ושיעזור לי להשתחרר מזה. ממנה, ומכל אחת אחרת כמוה שעוד תעבור מולי ברחוב.
אוהבים