אוהביםםםםם!!! תודה אבי היקר !!! ותודה משתוקק

חידוש עבורי על רבי נחמן לא ידעתי את זה !! מעניין מאוד!

וכן אני מרגיע את זה לפעמים באכילה כמו שחברי היקר רבי ג'קוב עד היום אומר לי לך תקנה לך איזה שקשוקה טובה שאתה אוהב באור יהודה חחחחח

אוהבים ותודה !!

היום ה-292.
ספירה משנית 19 ימי נקיות משוטטויות וכניסה לאתרים.

אסירות תודה על עוד יום נקי.. לא מובן מאליו.

אסירות תודה שבאמת בימים האלה האחרונים הפעולות של שיחת טלפון על הבוקר לחבר לפתוח את היום, עליה לקבוצה הטלפונית בבוקר כל בוקר, שיחת טלפון עם הספונסר ובין 5 ל10 שיחות עם חברי תכנית ביום כבר ממש הפכו להרגל וחלק מהשגרה ואני עושה אותם כבר באוטומט. 
אני מניח שזה מה שעוזר יותר מהכל לשמר שגרה של החלמה.

התחלתי לשתף הרבה ולעבוד בעיקר על הכיוון שמפריע לע לאחרונה ומוריד אותי שזה ההתעסקות האובססיבית שלי בפוקר הזה במחשב ובקושי שמתעורר לי בעבודה.

היום הגבלתי את עצמי ל-4 פעמים לשחק במהלך היום כל פעם חצי שעה בלבד עם פתיחת מעגלים עם חברים וכו'.

אסירות תודה שעד השעה 12 בצהריים לא נגעתי במשחק, ואז חרגתי קצת ושיחקתי 50 דקות, אבל פעם הבאה ששיחקתי הייתה לקראת סוף היום עוד 50 דקות כך שבזבזתי על המשחק רק שעה ו40 היום שזה אפילו פחות ממה שהקציתי לעצמי.

שאר היום באמת שהתקדמתי במשימה שלי, וגם במשימה חדשה ישנה שחזרה משהו שנתקעתי עליו בעבר ולא ידעתי כל כך איך להתקדם שם ואסירות תודה שביקשתי מאלוקים עזרה והוא דיי נתן לי כיוון. אני חושב שעליתי על הבעיה שם ומקווה שמחר כבר אמצא פיתרון. זה מאוד ניהל אותי והוריד אותי העובדה שבזבזתי על המשימה הזאת משהו כמו 4 ימים (שרוב הימים האלה למען האמת בזבזתי על לשחק פוקר... מה שעוד יותר כואב לי) וגם לא הצלחתי לפתור אותה... אבל היום אלוקים עזר לי להתקדם בה.

חזרתי הביתה יחסית מוקדם הייתי עם הילדים קילחתי אותם עזרתי בבית ונסעתי לקבוצה (חיה) סוף סוף !!

עכשיו חזרתי הביתה מרגיש מאוד מרוצה מאיך שהיום עבר. לקחתי על עצמי תפקיד של מלווה חברים חדשים בקבוצה ואני מאוד מתרגש ומקווה שיגיע ה"לקוח" הראשון שלי בקרוב ושאוכל להיות בנתינה ועזרה כלפיו ולהראות לו את הדרך שבינתיים עובדת עבורי.

סה"כ נס אמיתי שבועיים של .. אני לא יכול לקרוא לזה שקט כי יש תאווה וקשה מאוד ברחוב.. אבל שבועיים בלי אובססיה לפעול על תאווה.. בלי אובססיה לסוע לשוטט או להיכנס לאתרים..

מתפלל להישאר בשפיות ובחיבור גם מחר.

אוהב אותכם צריך אתכם ותודה שאתם איתי בדרך

אוהבים !!!!!!!!!!!
איזה חיזוקים !!!!
זה הסוד של התכנית, להכניס את השם לחיים.
טוב אז יש לנו פיתרון נגד התאווה, צקצוקה ושווארמה 

חחחחחח אוהבים

היום ה-294.
ספירה משנית 21 יום ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה לאלוקים על עוד יום נקי, לא מובן מאליו בכלל.

אתמול היה בעיקר יום של עשייה, התחיל פחות טוב, איך שהגעתי לעבודה נכנסתי לפוקר רק כדי לבדוק אם חבר שהיה שם יום קודם והציע לי להעביר לי כסף נמצא, ואכן הוא היה וחיכיתי לו חצי שעה בעצבים שיבוא כבר להעביר לי כסף במשחק (כמו נרקומן שמחכה למנה שלו..)
בינתיים שיחקתי והתעצבנתי והתפוצצתי עליו.. 

בקיצור יצא שבלי לרצות שרפתי על הבוקר חצי שעה על המשחק אפילו שבכלל לא היה בא לי לשחק...

המשך היום היה טוב. התחברתי לעבודה למשימה מסויימת שקיבלתי, מצאתי את הבאג ופתרון והתקדמתי למשימה החדשה. מהעבודה נסעתי ישר לשיעור תורה של רביעי שלא הייתי בו חודשים כבר.. 
תמיד הייתי הולך לקבוצה ברביעי שהפכה להיות קבוצת הבית שלי, אבל אסירות תודה שהרגשתי מספיק רגוע כדי ללכת לשיעור תורה במקום שנורא רציתי. (בהתייעצות עם הספונסר כמובן שלהפתעתי זרם עם הרעיון ולא חשב שאני חייב קבוצה)

יש לי מין חשש כזה מלמעוד שוב או לפעול על תאווה כי אני יודע שאם אאפס את הספירה המשנית בפעם הבאה בספונסר לא "ירשה" לי לבטל קבוצה וללכת לשיעור תורה במקום..
למעשה הטענה היא כנגד עצמע ולא כנגד הספונסר שהוא בסה"כ מראה שלי לחיים..

בעצם הפחד הוא שאזדקק שוב לקבוצות בצורה כרונית וזה שוב יבוא על חשבון שיעורי התורה...

אסירות תודה שהייתי בשיעור תורה והיה אחלה ואישתי טיפלה בהכל בבית וממש נכנסתי רק לטאץ' האחרון.

עצה שלקחתי מהספונסר, כל פעם שנכנס הביתה מהעבודה משקיע 10 דקות ראשונות בנתינה בבית.

אתמול זה היה לסדר את כל הצעצועים שהיו מבולגנים בסלון.

זה מוסיף והמון גם להרגשה שלי וגם ליחס של אישתי כלפיי.

היום התחיל קצת בעצבים קמתי על רגל שמאל וחיפשתי עם מי לריב

זרקתי הערה לאישתי בבוקר על איך שהיא מחנה את הרכב מה שהוביל לויכוח קטן.. אחרי זה זרקתי הערה לבחור בשיעור תניא של הבוקר מה שהתפתח לדו שיח קולח.. אח"כ עוד הספקתי לקבל עצבים על השומר בחניון שבדק לי חום וגם על הפקידת קבלה בכניסה לעבודה שהכריחה אותי פתאום לחתום על ההצהרה הבריאותית הזאתי אחרי ששבוע היא מתעלמת ממני כשאני נכנס כאילו הייתי אוויר..

בקיצור אסירות תודה שהתקשרתי לחברים לשתף והשתחררתי מזה, כרגע עובד במרץ משהו על המשימה החדשה והמורכבת שקיבלתי, עוד לא נגעתי בפוקר עד עכשיו.. שזה סימן טוב..

מתפלל להמשך יום נקי ושפוי!

אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך.

שלום חברים, מתרפא, מכור לתאווה.

נקי בחסדי השם בנס גמור לא מכוחי כל יום ויום במשך 295 ימים. נקי משוטטויות ואתרים שלושה שבועות ויום אחד שהם 22 ימים.

רוצה לשתף קושי אדיר בימי שישי, אני כבר שם לב שזה נהייה קבוע ...

החור שיש באמצע היום מבחינת חוסר שגרה.. כשהילדים בגן
הצורך בלצאת לקניות בשוק, למשוך כסף, לעשות קניות בסופר, הרחובות הומים מושאי תאווה איפה שאני לא מסתכל וההרגשה של הזמן הפנוי והחופש פשוט מכניסים אותי לאובססיה קשה מה גם שאני רואה בד"כ בימי שישי מושאי תאווה מאוד מאוד מאוד קשים עבורי...

היום יצאתי למשוך כסף, יש לי סופר ליד הבית וראיתי בחוץ את אחת העובדות עומדת בתנוחות כאלו ועושה תמונות סלפי כנראה לאינסטגרם... כמובן מושא תאווה מאוד רציני עם כל הנתונים שאני באובססיה כלפיהם, ולבושה חשוף לחלוטין, הכל בחוץ וגם מהבחורות שאתה רואה שמחפשות את תשומת הלב הזאת (איזה בחורה עומדת באמצע הרחוב מחוץ לעבודה שלה חצי ערומה ומצטלמת סלפי בתנוחות מגרות?)

זה הכניס אותי לאובססיה מטורפת.. רצון ללכת לסופר הזה לקנות דברים סתם.. העיקר להיות לידה להסתכל ללגום.. לצלם.. לעקוב.. לחפש אותה לגלות מי זאת מה השם שלה, למצוא אותה בפייסבוק באינסטגרם... וההמשך ידוע ..

לא התעכבתי שם, המשכתי, אבל היא נשארה בראש.

גם בדרך חזרה הביתה היא הייתה שם, באותה פוזיציה בדיוק ... עם הסלפי שלה (כמה זמן לוקח לצלם סלפי?!?!)
ואישתי בדיוק סימסה לי להביא איזה תבלין שחסר לה והיא באמצע הבישולים ...

והנה הראש כבר עושה 1+1... עכשיו אתה נצרכת ללכת לשם...

אסירות תודה שבדיוק הייתי בקבוצת הבוקר הטלפונית, שיתפתי את החוסר אונים העצום הזה, וויתרתי, החלטתי לסוע לסופר אחר רחוק יותר.
מיד כשהחלטתי את זה קיבלתי הודעה מאישתי שהיא מצאה בסוף את התבלין ושלא צריך.

אסירות תודה לאלוקים אוהב על ההשגחה הפרטית.

רוצה לנצל את דפי הפורום כאן, לברך את אותה הבחורה, כי אני רוצה לקחת ממנה, אז פעולה הפוכה זה להיות בנתינה כלפיה.

רוצה לברך אותה שאלוקים ייתן לה חיים טובים, חיים שלווים, שתמצא את מה שהיא מחפשת באלוקים, שתעשה את רצונו ותהיה שמחה שלווה ובטוחה בעולם הזה ובעולם הבא. שתמצא זיווג הגון משורש נשמתה, שתביא ילדים טובים ובריאים לעולם ותגדל אותם לחופה למצוות ולמעשים טובים.
שאלוקים ישמור עליה ועל כל יוצאי חלציה לעולמי עד. שתזכה להצליח בכל מעשה ידיה! ושתזכה לחזור בתשובה שלמה מאהבה לבורא יתברך ותשמור על כל גדרי הצניעות ולא ייכשלו בה יהודים יקרים במבטים ובפנטזיות. שתבין שהאינסטגרם זה חארטה בארטה ויצירה של השטן בכבודו ובעצמו ותעיף אותו לפח. שתזכה להיות מאושרת שלווה ושמחה כל ימיה חייה - אמן כן יהי רצון.

אוהב אתכם תודה שאתם איתי בדרך.

חחחח אתה גדול מתרפא!!
שתהיה שבת שלום!!

אתה עצום !
לקרוא אותך זה להתרפא .
הרעיון של לברך חזרה , מרגיש לי כלי אמיתי .
שבת שלום ! 

וואו גדול איזה כלי!! אשתדל בעז"ה לאמץ אותו

תודה רבה חברים אתם ענקים!!

לברך את מושאי התאווה זה אחד הכלים ששמעתי הכי הרבה פעמים בתכנית ושהכי זלזלתי בהם בהתחלה..

בכלל בכלל לא עשיתי את זה וגם כשעשיתי עשיתי רק כי אמרו לי והברכה לא באה מהלב.. ובכלל הרגשתי מוזר מה לי ולברך בחורה חצי ערומה בחוץ משוקצת שעוברת על כל התורה כולה שיש לי רק שנאה וכעס ורצון לפגום איתה או עליה...

אבל לאט לאט זה חילחל... והגעתי לחוסר אונים אמיתי אחרי שראיתי עוד אחת כזאת שהכניסה אותי לסחרור ולמערבולות ולאיבוד השפיות ולכמעט נפילה והבנתי שאני באמת לא רוצה ליפול ואני גם לא רוצה שהיא תיתקע לי עכשיו בראש...

אז לקחתי בעצם את הכלי שהרבה אמרו לי שעבד עבורם ולקחתי אותו בקיצוניות.. והתחלתי לברך כל אחת כזאת ברכות שלא היו מביישות גדול דור ברכות שאני בחיים לא קיבלתי בעצמי... העיקר כדי שתצא לי מהראש.. וליוויתי את זה בתפילה לקב"ה שיעזור לי להשתחרר מהמראה הזה.. ושהיופי הזה וגם המשיכה שיש לי אליו זה הכל ממנו ובכוחו לעזור לי להתגבר ולוותר...

ושני הכלים האלה באסירות תודה עובדים לי היום כשאני עושה אותם. מכל הלב.


אוהב אותכם תודה על הפרגונים והקריאה והתגובות.
בזכותכם אני מתקדם. רק בזכותכם.

אוהבים

וואו אחי זה פשוט מדהים

כל הכבוד על הוויתור !!

ביום ששי ניצלתי ממעידה קשה בזכותך כי זכרתי שאתה ויתרת על כזה דבר עצום !!! ועוד שאתה התפללת עלי באותו היום שלא אמעד ולא אפול חס ושלום !

תודה רבה לך !

מתרפא יקר,

אמרתי לך את זה כבר 'כשמך כן אתה'!! אתה ממש מתרפא ואתה גם מרפא אחרים  

תודה לך על החיזוקים תוך כדי שאני קורה את הההודעות שלך אני אומר לעצמי בוא ננסה את זה על מושא תאווה שקשה לי איתו, לא עשיתי את זה מכל הלב כמוך, אבל לאט לאט מאמין שזה יבוא.

תזכור אחי היקר, ככל שיותר קשה לך ואתה עושה פעולות החלמה וויתורים, אתה נותן יותר כוחות לי ולעוד הרבה חברים כאן, אותה התגברות עם הקניות העלתה לי חיוך גדול של שמחה, וגם כוח גדול לוותר גם כן, תודה אחי היקר על כל הלמידה הגדולה שאני זוכה ללמוד ממך ועל כל ההתגברויות הגדולות שלך, אבא שבשמיים שמח ממך בטירוף

אתה עושה טוב לי ולכל עם ישראל

אוהב אותך אחי

תודה רבה חברים... תודה כל כך רבה .. אין לכם מושג בכלל כמה כל הודעה כזאתי מה היא עושה כמה היא משפיעה...
פשוט תודה !! אוהב אתכם צריך אותכם הכל בזכותכם.

היום ה-297.

אז כמו ששיתפתי בימים האחרונים בשבועות האחרונים בעצם התחילה לי התמכרות משנית... התמכרות אחרת.. התמכרות למשחק הפוקר בפייסבוק.

אסירות תודה שההתמכרות הזאתי פחות מפסידים ממנה, אבל עדיין היא היוותה בריחה עבורי, עדיין הייתי משחק באובססיביות, מאבד זמן יקר, עושה את זה על חשבון דברים אחרים, על חשבון עבודה, על חשבון זמן עם הילדים, על חשבון שיעורי תורה, על חשבון זמן איכות עם אישתי ואפילו על חשבון הנחת תפילין כפי שתיכף אבאר..

ביום חמישי כמעט ולא נגעתי בפוקר כל היום במלחמה אדירה וגם בזכות העובדה שהיה לחץ אסטרונומי בעבודה.. הגעתי הביתה וישר רציתי להשלים את החסר, אז חיפשתי כמה שיותר מהר לסיים את המשימות בבית ולנצל את העובדה שאישתי יוצאת כדי לשחק בשקט.

ואז היא יצאה וכמו נרקומן רצתי ישר למחשב, התעלמתי מהילדים, הילד בא ביקש כוס מים צעקתי עליו שיעזוב אותי עכשיו..
הילדה הקטנה שרצתה תשומת לב מאבא שלה קיבלה ממני צעקות שתעזוב אותי ותלך לסלון לשחק עם אחים שלה...
בקיצור גועל נפש של התנהגות.. ואז גם כשהפסדתי עוד יד ועוד יד בפוקר במשחק המשכתי לקבל עצבים ולקלל ולהתעצבן ובאמת שכמעט זרקתי את הלפטופ מהחלון מקומה 5...
וזה לפטופ של העבודה בכלל חחח

העצבים נכנסו לי לבית לילדים.. השכבתי אותם לישון בפראות בעצבים - רק תלכו לישון כבר ותתנו לי לשחק במשחק...

הבנתי הבנתי שהמשחק הזה הוא גרוע לי הוא התמכרות ואני מכור אליו והוא גורם לי לחוסר שפיות בדיוק כמו השימושים בתאווה...
ידעתי שאני חייב לוותר על זה... כבר הרבה זמן שאני יודע שאני חייב לוותר על זה ופשוט אין לי את האומץ כי אני מפחד מהזמן הפנוי שיהיה ואני מפחד שאני אברח שוב לתאווה .... 

עברה שבת מצויינת ושמחה, באמת אסירות תודה לאלוקים...
היינו בפארק הגדול שליד הבית שלנו משהו כמו 4-5 שעות...
היו טונות של מושאי תאווה.. טונות...
לא אגיד שלא הסתכלתי בכלל.. אבל לא נשאבתי לזה ולא הסתכלתי באובססיביות וידעתי להפסיק להסתכל כשצריך.. פשוט אמרתי לעצמי טוב מה אתה רוצה? לשבת לבהות בה? להתגרות? לדמיין? לפנטז? לאן אתה רוצה להגיע כי אתה יודע שזה יגיע הרי... אז חאלאס... ותר על זה.. כן יש פה בחורה חצי ערומה ויפה ... ויש ויהיו פה עוד 100 כאלה במהלך היום שעוברות כאן... וזה לא אומר שאתה צריך להסתכל עכשיו ולבהות על כל אחת...
תהנה מהרגע תהנה מהילדים מלשחק איתם מלהשפריץ מים אחד על השני... מאישתך ואבא שלך שכאן איתך.. מהגרעינים.. מהפירות... פשוט תהנה. ופשוט כך היה.

מוצאי שבת חבר קפץ אלינו ותוך כדי השיחה הוא שאל אותי אם יוצא לי לקרוא בעלונים האלה של השבת גם במהלך השבוע...
עניתי לו שבד"כ כן.. אבל שלאחרונה אני משחק בפוקר בפייסבוק כל הזמן וזה דיי שואב לי את כל הזמן הפנוי אז לא יוצא לי לקרוא בעלונים במהלך השבוע...

הבנתי פתאום כמה זה לקח ממני המשחק הזה.. שוב הבנתי כמה אני מכור וכמה הכל הולך למשחק הזה ואמרתי לו אבל אני מקווה בע"ה שאני ימחק את זה בקרוב..
כמובן ששוב לא היה לי את האומץ..

בבוקר לקחתי את הילדים לגן, קראתי ברכות השחר ואז כאבה לי הבטן אמרתי אלך לשירותים לקחתי את המחשב איתי לשירותים ונכנסתי לפוקר לשחק

45 דקות ישבתי בשירותים מנותק לגמרי מהעולם וממה שקורה בחוץ... ושיחקתי
וניצחו אותי כמה ידיים ובחוסר שפיות ממש שוב קיבלתי עצבים וקיללתי וכל היום היה נראה שהולך לפח שוב הכל התחיל מחורבן לגמרי...
שנאתי את המצב הזה שוב שנאתי את זה
יצאתי לעבודה התקשרתי לחבר לשתף חוסר אונים וכמה אני בטינות וכעסים ושנאה ואז גם לגמתי כל בחורה שנייה שעברה ברחוב ובקיצור ראיתי הבנתי שאני חייב לוותר על זה אין מנוס.. זה לא בשבילי... זה בריחה כמו כל שאר הבריחות וגם ממנה בסוף אני אגיע לתאווה כי זה עושה לי לא טוב לנפש ..
ואז גם גיליתי ששכחתי להניח תפילין מרוב שהייתי תקוע בפוקר כל הבוקר...

הגעתי לעבודה נכנסתי למשחק היה לי 25 מיליארד דולר במשחק (זה המון) פשוט נכנסתי לשולחן התיישבתי שמתי את כל הכסף על השולחן ויצאתי. נשארתי עם 0. שלא ארצה לחזור לזה בכלל.
ואז מחקתי את המשחק את ההרשאות שנתתי בפלאקי וגם הגדלתי לעשות וחסמתי את האופציה לשחק במשחקים בפייסבוק בכלל וגם חסמתי את הפייסבוק עצמו שבכלל לא אוכל להיכנס לפייסבוק לא עם תמונות ולא בלי תמונות בכלל לא יכול לפתוח פייסבוק.

אסירות תודה לאלוקים שעזר לי להשתחרר מזה, אני מרגיש הקלה עצומה, שחרור... שחרור מאובססיה... סוף סוף אין לי אובססיה לחזור ולשחק.

הפחד הכי גדול שלי היה ועדיין שאני לא אפול חזרה לתאווה...

שאני לא אחפש להפיג את השיעמום עכשיו במקומות שאני רגיל להפיג בהם שיעמום (שוטטות ברחובות... כניסה לאתרי תאווה... אתרי חצי-תאווה... אתרי חדשות... וכו')
אבל אני מוסר את הפחד הזה לאלוקים.

וכמו שהוא שמר עליי נקי ומפוכח במשך כמה חודשים עוד לפני הקורונה והפוקר, אני מאמין שהוא יכול לעשות זאת גם היום.

עשיתי את הצעד אסירות תודה ומחקתי. מכאן מה יהיה זה בידיים של אלוקים אוהב.

אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך !

זהו אז אחרי העלייה הגדולה של הבוקר מגיע הריסוק של הערב...

מרגיש זוועה...
והראש פתאום רוצה לברוח שוב לתאווה.. שוב מתמודד עם מחשבות של לצאת לשוטט בדרך הביתה או לא.. שוב מחפש ללגום מבטים באובססיביות על בנות ברכבים שלידי בנסיעה...
שוב רוצה לפתוח אתרים ולהיכנס לשרוף קצת זמן ואת החיים על הדרך...

והראש שלי אומר לי יא טמבל.. היית שקוע במשחק הזה ומכור אליו אבל לפחות היה לך שקט מהתאווה... עכשיו תחזור להתמודד עם התאווה נראה כמה תחזיק.. טיפש שכמותך..
אימפולסיבי...

מרגיש נבגד.. טיפש.. מפחד פחד מוות שהרסתי לעצמי שקלקלתי לעצמי שכבר הכל היה בסדר ובאתי וקלקלתי ועשיתי מעשה פזיז ולא חכם..

מתפלל לאלוקים לעזרה ולשפיות ושיעזור לי לעבור את הימים האלה.

להסתכל על הנקודות החיוביות.. התפללתי מנחה במניין אחרי 4 חודשים שלא..
התעסקתי בעיקר בעבודה ובשיחות החלמה היום..

לא בזבזתי שום רגע היום..

כמו שחבר אמר לי חזרת להתמודד עם החיים.ת עם המציאות..

הייתי בבריחה בחודש האחרון.. בריחה לפוקר.. שלא עשתה לי טוב..
בלית ברירה נאלצתי לוותר עליה כי היא הרסה אותי לאט ובטוח..

עכשיו שוב מרגיש את כאב החיים הזה בבטן...

הספיק לאישתי לראות אותי 2 דקות כדי לשאול אותי מה קרה אתה לא נראה טוב.. אני כבר מכירה אותך..


אוהבים

וואו לקרוא על הויתור שלך זה יותר מכל ספר מוסר!
אתה משיב נפש! 
תתחזק ותמשיך אני מתפלל עליך ומזדהה עם כל מילה!