וואו.. אוהבים !! הודעה מרגשת 
כל כך כיף לקרוא!
אסירות תודה שיום שהתחיל בצורה מקרטעת ביותר נגמר מצויין.
ואני אשתף בדיוק מה קרה..
אז כמו שאמרתי.. כשהמצברוח יורד והתאווה עולה זה רק סימן שיש משהו שמנהל אותי ומטריד אותי ואני רוצה לברוח ממנו..
אתמול במהלך היום לא ממש הצלחתי לשים את האצבע על מה זה..
היום במהלך שיחה עם חבר תכנית יקר תוך כדי שאני מסביר לו ומנסה ביחד איתו להבין למה משהו שעיצבן אותו כל כך בעצם בכלל עיצבן אותו.. לרדת לשורש העניין..
ואז הוא שאל עליי.. שאתן לו דוגמא לאיך זה אצלי..
ואז התחלתי לשתף על המצב היום וההרגשה והרצון לברוח ותוך כדי שאני מדבר איתו מצאתי מה זה שמעיק עליי כל כך..
ואשתף אותו.
לפני שבוע וחצי הרב התקשר אליי לשאול אותי איפה אני, לאן נעלמתי ולמה אני לא מגיע לשיעורים יותר..
הרגשתי לא בנוח.. ורציתי לחזור לשיעורים הקבועים שלי בשני ורביעי.
אקדים ואומר, שמאז שהצטרפתי לתכנית והספונסר שלי הנחה אותי ללכת למינימום 3 קבוצות בשבוע ולא לפחות, וכך בגלל שאני לא יכול כל השבוע להיות מחוץ לבית בערבים (אישתי צריכה גם זמן איכות איתי וגם עזרה עם הילדים) לא הייתה ברירה וויתרתי על שיעור אחד, השיעור של היום (רביעי) וכך הייתה השגרה שלי במשך כמה חודשים טובים והכל היה טוב מקובל ומרוצה על כל הצדדים.
שיעור תורה בשני, קבוצות בראשון שלישי ורביעי, וחמישי-שישבת הייתי לביתי.
עכשיו אחרי השיחה עם הרב, כשחזרו השיעורים.. ומצד שני חזרו הקבוצות.. הרגשתי לא נעים מהרב ורציתי לחזור ל2 שיעורים בשבוע ולבטל את הקבוצה של רביעי. אבל הספונסר לא הסכים איתי.. והנחה אותי שעליי להמשיך ללכת ל3 קבוצות בשבוע..
לדחוף גם 2 שיעורים וגם 3 קבוצות כבר לא התאפשר בגלל האישה..
נוצר מצב שאני מנסה "לרצות" את כל הצדדים.. גם את הרב גם את הספונסר וגם את אישתי.. ולא יכול "לאכזב" אף אחד...
הפגם אופי שלי של הריצוי הציץ. והתחיל להיות לי רע ומועקה כי ידעתי שאני לא אוכל לרצות את כולם...
אני אעצור ואדגיש שאולי זה נשמע מטופש לחלקכם.. מי שלא סובל מפגם אופי של ריצוי לא יבין על מה אני מדבר בכלל.. אבל עבורי זה הדבר הכי קשה שיש..
אני יעדיף לשלם לפעמים אלפי שקלים העיקר שאוכל לרצות מישהו שחשוב לי אם אין לי ברירה אחרת...
אני לא מסוגל להתמודד עם הסיטואציה הזאת.. שמישהו שחשוב לי לא מרוצה ממני.. ואני בורח ממנה כל עוד נפשי בי..
וזה מה שבעצם קרה לי.. כדי לא להתמודד עם העובדה שמישהו לא יהיה מרוצה ממני הראד ישר רצה לברוח לתאווה.. לשימוש.. כי כשאני שם? הכל על ה... שלי.. ולא אכפת לי מאף אחד.. ואני לא ארצה אף אחד ולא יהיה אכפת לי כי אני אהיה מנותק.. ובריכוז עצמי... ומסומם.. ומסכן אח"כ וחסר אכפתיות...
אז זה מה שקרה. וברגע שהבנתי את זה ישבתי וכתבתי.
עשיתי על זה צעד 4. התקשרתי לחבר לשתף (צעד 5) כתבתי את היתרונות והמעלות שיש בפגמי האופי ובפחדים שלי ומה רצון אלוקים ממני מהם (צעד 6) והתפללתי לאלוקים להשתחרר מהם ושרצונו ייעשה ולא להיות מנוהל מזה (צעד 7)
האבן ירדה מהלב. הרגשתי חופש. והחלטתי בפשטות ובקלות ללכת לקבוצה היום במקום לשיעור.
לא כדי לרצות את הספונסר...
לא כדי לא לרצות את הרב..
כי הרגשתי מעבר לכל ספק שזה רצון אלוקים ממני היום. עכשיו.
והרגשתי שלם! וכשאני שלם אין לי ספקות ואין לי חרטות. וההרגשה הרעה נעלמה כלא הייתה.
הלכתי לקבוצה והיה מדהים. וקיבלתי מדליה של 10 חודשים בצבע ירוק דוחה כזה חחחח
והיה מצפון בקבוצה ומוניתי ברוב קולות להיות המזכיר של הקבוצה !!
לראשונה בחיי... מזכיר של קבוצת SA.. אחרי ששירתתי בקבוצות בתור גזבר ורשם וטיימר ומלווה חברים חדשים וספרן, הגיע תורי להיות מזכיר של קבוצה.. וזאת שמחה אדירה עבורי.. ומה שהכי משמח אותי שלא הייתי צריך לריב עם אף אחד על התפקיד...
המזכיר הקודם התפטר. ואף אחד אחר לא רצה להיות מזכיר (האמת שגם ספציפית לקבוצה הזו אף אחד לא עמד בדרישת הניקיון של שנה.. אני הכי קרוב שיש לזה שם ולכן מינו אותי)
בקיצור... מעז יצא מתוק...
וזכיתי לראות שוב בחוש את ההשכחה הפרטית המדהימה של אלוקים בכל פרט ופרט.
חזרתי הביתה מיד אחרי הקבוצה תוך שאני מסמס מהדרך לאישתי שתשאיר לי את מלאכת השכבת הילדים וצחצוחי השיניים. נכנסתי הביתה עם חיוך. הייתי עם הילדים טיפלתי בתינוקת כדי שאישתי תתקלח שטפתי את הרצפה.. סידרתי וניקיתי..
הייתי בנתינה אדירה בבית מתוך שמחה! (ואגב כך הנחה אותי הספונסר ואני אסיר תודה לו!! 10 דקות ראשונות כשנכנס הביתה להתמקד בנתינה לאישה לבית)
והסוף היום הוא סוף טוב.
עליי לזכור כשנהיה לי רע.. למצוא את הסיבה.. ולשחרר אותה לאלוקים שיחליט מה יהיה.
לפעמים ההחלטה שלו תבוא דרך הרצון שלי.. ולפעמים דברים יסתדרו מאליהם.
ניסים קורים. כל יום ויום.
ועבורי כל יום במשך ה-300 הימים האחרונים.
אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך!!
) הגעת לכאלה תובנות !!!
