אוהבים! תודה רבה לכם!
היום ה-328.
אסירות תודה על יום נקי מפעולות תאווה.
אסירות תודה על יום טוב, שהתחיל בנס גדול.
אתמול בלילה לפני שהלכתי לישון שמתי לב שאישתי עוד לא התקלחה ובגלל שאנחנו לא מדברים היא לא ביקשה ממני להיות עם התינוקת כדי שהיא תתקלח. הלכתי אליה והצעתי לה עזרה. היא שמחה.
אח"כ נתתי לה נשיקה ואמרתי לה לילה טוב ופניתי לישון.
היא באה התיישבה לידי והתחלנו לדבר. סוף סוף הקרח נשבר והתפייסנו.
בבוקר לפני שיצאתי לעבודה שוב זיהיתי הזדמנות להיות עם אישתי, התינוקת עמדה להירדם אבל הבטחתי לעצמי שאני לא מחפש את זה ולא מחכה לזה כי אז עלול להיכנס לטינות שוב. יצאתי מהבית עם נשיקה וברכת יום טוב והתאכזבתי לצערי שוב לראות שהיא לא אומרת לי לחכות להישאר איתה.. שנהייה ביחד.. חיכיתי עוד קצת למטה אולי על דרך נס היא תשלח לי הודעה פתאום לחזור (סיכוי אפס) ובסוף יצאתי לעבודה. הרגשתי את הרגשת האכזבה שוב מטפסת מעלה מעלה.. ושוב הראש שצועק לי ללכת להשתמש וזהו.. אמרתי לעצמי אני לא רוצה עוד יום כזה כמו אתמול ושלשום.. לא רוצה אין לי כוח.. התקשרתי לחבר תכנית ושיתפתי והתפללתי לאלוקים למסור את זה אליו. למסור אליו את האכזבה, את התלות באישתי במין, את הרצון העז הזה שאין לי מה לעשות איתו וגם את הרצון לברוח לתאווה. התחננתי שיעזור לי כי אני לא יכול בעצמי.
מיד כשסיימנו את השיחה פתאום ראיתי הודעה מאישתי שאם אני רוצה אז אחזור כי התינוקת נרדמה..
זה היה הנס של היום עבורי, כשויתרתי לגמרי והחלטתי שאני רוצה למסור את זה לאלוקים ולא לפעול על תאווה ולא לברוח ופשוט מסרתי את החוסר אונים הזה אליו אז הנס קרה. רק כשויתרתי והשלמתי עם זה באמת.
המשך היום היה מדהים, ויתור אדיר של מבט על מושא תאווה ענקית מיד כשיצאתי מהבית, עבדתי והתקדמתי יפה במשימה בעבודה, חבר יקר בא מרחוק לפגוש אותי ושימח אותי מאוד, ולקינוח סיימתי בקבוצת הבית שלי של רביעי.
אחריה בדרך הביתה עוד ויתור ענק על מבט על מושא תאווה מאוד חזק שעברה לידי שוב ושוב כשתדלקתי.
מסיים את היום נקי מפעולות תאווה, לא מובן מאליו בכלל.
מרגיש שגל התאווה הנוכחי שהתחיל לאט לאט מיום א' שעבר הגיע לנקודת השיא שלו אתמול והוא מתחיל לרדת ואני מתחיל לחזור חזרה לשפיות.
אסירות תודה על עוד יום נקי, על יחסים עם האישה בבוקר, על פיוס איתה ואהבה כלפיה וממנה, על חבר שבא מרחוק לפגוש אותי ועל הדברים החמים שהוא אמר לי, על 2 ויתורים אדירים היום, על שלא פעלתי על תאווה כלל, על קבוצה, על חיבור עם חברי תכנית, על הפלאקי והסגירה של "מבוך המכורים" אתמול, על התקדמות מדהימה בעבודה, רושם טוב, הרגשה טובה. על שאלוקים שומר עליי נקי כנגד כל הסיכויים.. מכוחו ולא מכוחי.. בפרט אתמול, במשך 238 ימים.
אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.
