ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 85977 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125148

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים! מאוד משמח לקרוא!

מאוד מזדהה עם מה שכתבת על ויתור על מבטים, אני מרגיש זהה בנוגע לזה.
זה קצת כמו פצע שבאותו רגע מגרד אבל אם אני קצת מתאפק אז זה עובר ומרגיש יותר טוב מאשר גירדתי חח

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125177

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-329.

אסירות תודה על עוד יום נקי מפעולות תאווה.

היו מחשבות מפעם לפעם, דמיונות, פנטזיות.. 
לכל הזבל שהכנסתי בשבוע האחרון לוקח זמן להתנקות.. אבל אסירות תודה שלא פעלתי על זה.

התקדמתי היום בצעדים וישבתי לכתיבה אחרי ששבוע לא כתבתי. שוחחתי הרבה עם חברים ושיתפתי על הפנטזיות. 

בין לבין הצלחתי גם לעבוד, להתקדם במשימה הראשית בעבודה יפה, ולעשות עוד כמה משימות קטנות על הדרך.

חבר צוות בכיר הודיע שהוא עוזב לפני כמה ימים, מצד אחד זה מאוד מבעס ומפחיד, שכן הוא האדם עם ההכי הרבה ידע וזה שפונים אליו בשאלות והתייעצויות וזה שמכיר את המערכת הכי טוב מכולם, ובנוסף חבר טוב שלי לצוות..

מצד שני, אנחנו ממש לא מסתדרים מקצועית, מתווכחים כמעט בכל הזדמנות על איך צריך לעשות דברים ולא רואים עין בעין דרכי פיתרון לבעיות. וגם הדבר בעצם הופך אותי לבכיר יותר, החברה זקוקה לי יותר, ואני רואה איך שיותר ויותר פונים אליי כשמשהו קורה, כשיש באגים וכו'.. 
היום פנו לעזרתי 4 פעמים במהלך היום.. חוץ מהמשימות שלי..
אז זה מוסיף לי ביטחון, ותעסוקה, ונותן לי מעמד יותר טוב חזק ובטוח בחברה, ומצד שני קצת מפחיד שלא נוכל להסתדר בלעדיו..

משתדל כמה שיותר למסור את זה לאלוקים. וגם את הפחד מהעובדה שהסמנ"ל כבר פונה אליי כל רגע באופן אישי וישיר לגבי כל מיני דברים וגם בשעות שאני בבית..
יש בזה טוב, והרבה, להיות מקורב ככה לאנשים החזקים בחברה, יוצר רושם מאוד טוב עבורי אצלהם, אבל יש גם חשש שהעבודה תתחיל לדרוש יותר ויותר על חשבון החיים האישיים שלי.

רוצה לקבל את זה באהבה ולמסור את הפחד הזה לאלוקים.
זאת ההזדמנות שלי לכפר, ולהחזיר לחברה על כל אותם שעות על גבי שעות שהייתי גוזל על שימוש בתאווה במהלך העבודה. וגם על דיווח שעות לא נכון שנהגתי לעשות בעבודה כדי להשלים שעות מבלי שיורידו לי ימי חופש. גזל גמור.
היום אני בחברה על 80% אחוז משרה, מבחירה, ואני למעשה עובד רגיל. אז גם זה בתוספת לשעות הנוספות שאני משקיע מזמני מהבית, בטוחני שעוזרים לי להחזיר ולו במעט מכל אותו זמן שגזלתי ושאני גם גוזל כיום על פעולות החלמה ותכנית.

תיכף מתיישב עם אישתי ללילה רומנטי במרפסת עם בירות. מתפלל לאלוקים לא לצפות ולא לקוות ולא לבנות על יחסי מין איתה ולא לעשות בשביל זה. אלא פשוט להיות בנתינה כלפיה ואהבה. אחרת אני מגיע למצב לא טוב וטינות וכעסים וכו'..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125178

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
מתרפא כתב on 09 יולי 2020 18:05:



חבר צוות בכיר הודיע שהוא עוזב לפני כמה ימים, מצד אחד זה מאוד מבעס ומפחיד, שכן הוא האדם עם ההכי הרבה ידע וזה שפונים אליו בשאלות והתייעצויות וזה שמכיר את המערכת הכי טוב מכולם, ובנוסף חבר טוב שלי לצוות..

מצד שני, אנחנו ממש לא מסתדרים מקצועית, מתווכחים כמעט בכל הזדמנות על איך צריך לעשות דברים ולא רואים עין בעין דרכי פיתרון לבעיות. וגם הדבר בעצם הופך אותי לבכיר יותר, החברה זקוקה לי יותר, ואני רואה איך שיותר ויותר פונים אליי כשמשהו קורה, כשיש באגים וכו'.. 
היום פנו לעזרתי 4 פעמים במהלך היום.. חוץ מהמשימות שלי..
אז זה מוסיף לי ביטחון, ותעסוקה, ונותן לי מעמד יותר טוב חזק ובטוח בחברה, ומצד שני קצת מפחיד שלא נוכל להסתדר בלעדיו..


מזל טוב, בהצלחה.

מגיע הרגע הזה בחיים של בן אדם, שהוא מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה, ומבין שאף אחד לא יעזור לו, רק הוא יעזור לעצמו.
אני הבנתי את זה כאשר היה לי בעיה אחרי בעיה עם הסינונים שלי, ואז הבנתי שאני לגמרי לבד בזה, ואם אני רוצה להשיג סינון טוב, אז כדאי שאני יעשה עם זה משהו בעצמי, לא אסמוך על המלצות ופרסומים, וממש אחקור איפה הסינון הכי טוב נמצא.

נראה לי אתה הולך לחוות את אותו דבר.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 5 חודשים על ידי robinhood.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125245

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-332.
11 חודשים ויומיים. יומן מסע.

ממש לא הייתי בקטע של לשתף היום.. ההודעה הזו התחילה כשיתוף\תגובה ביומן המסע של עשר שמעון, ולבסוף החלטתי להעביר אותה לכאן.

נדמה כאילו התחלתי את דרך ההחלמה לפני כ11 חודשים, ועברתי מהמורות רבות בדרך, עליות וירידות, נצמדתי לשביל הארוך ופסעתי בו לעיתים על יד נופים מדהימים ומעיינות ולעיתים ליד בורות צחנה וטינופת.. 
ועכשיו היום אני כאילו מרגיש שהשביל לאט לאט הלך ונעלם.. והגעתי למדבר.. צחיח. שומם. אין כל דבר באופק..
שכחתי לאן אני הולך.. ונדמה שהדרך לא הולכת להיות מעניינת או כיפית עבורי לפחות בשבוע הקרוב רק מהסתכלות על האופק הרחוק עד המקום שעיניי מגיעות..

יש לי עוד הרבה ללכת במדבר הצחיח הזה.. אין נופים אין צל השמש נוקפת.. אין איזה נחל או מעיין לטבול את ראשי בו.. רק חול וחול וחול.

שואל את עצמי לכאן רצית להגיע?.. זה מה שבאמת ייחלת לו? מה התכלית? זו תכלית חייך? להביא עוד יום נקי אחד?

מרגיש רחוק יותר מכל נפש חיה ממה שאי פעם הייתי..
מרגיש לבד.. 
מרגיש רחוק שנות אור מהבורא יתברך..

יכול לסטות הצידה.. להציץ לגעת לטעום תאווה.. ובשנייה יופיע מולי נווה מדבר שוקק..
אך כמו שחבר היטיב להגיד לי מדובר בעצם בפאטה מורגנה.. אשליה אופטית.. ומהר מאוד אני אמצא את עצמי אוכל חול וחושב שזה יין פירות ומטעמים טובים..
מהר מאוד אתעורר למציאות.. עם החול בפה.. וארצה להקיא..
ועדיין קשה לי מאוד לוותר על זה על אף שאני יודע את המציאות..

אני עייף... פיזית.. גמור מרוסק.
נכנסתי פה לחדר מנוחה בעבודה רק להתרווח על הספה קצת ולנוח.. נרדמתי.. התעוררתי אחרי שעה וחצי מטלפון של חבר תכנית שהתקשר לשתף..

מתפלל לעוד יום נקי.. (וזהו?) רק לא לברוח לתאווה.. רק לא זה..
עזור לי אלוקים להתמודד עם קטע המדבר הזה שאני צריך לעבור עכשיו.. 
הישורת האחרונה אולי לפני הדרך המופלאה שעלולה להתגלות לי בהמשך אם לא אפול חזרה מטה במורד התאווה..

​אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125249

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
וואו,
כל חותם על כל תג!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125257

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אחרי צעידה מפרכת כל היום במדבר, לקראת הלילה הגעתי לנווה מדבר. מנוחה. רחיצת רגליים ידיים ופנים ולגימת מים צוננים וקרים. שמחה. רוגע.

אישתי יצאה לשיעור תורה ומצאתי את עצמי לבד בבית עם פלאפון פרוץ של הילדה פתוח.

חבר יקר שבאותו מצב סימס לי, פתחנו מעגל וגם דיברנו שיחה מדהימה ומחברת בה גם למדנו קצת מאיזה קונטרס שהיה מונח לי פה על הלכות אינטרנט וכו' שהרב שלי כתב, שלא נגעתי בו אף פעם...

התחברתי מאוד! אצרף לכאן בלי נדר חלק מהנכתב שם, בטוחני שרבים יתחברו.

אח"כ חבר תכנית חדש התקשר לבקש עזרה בהתמודדות.. 

שוב הרגשתי לטיפה מהקב"ה..

הוא נתן לי הצצה.. הצצה על המשך הדרך.. אחרי המדבר. אבל יש עוד הרבה לצעוד.

מחר יום חדש.. מתפלל לזכור זאת כשאעמוד בצומת הראשונה בה אצטרך לוותר על פעולת תאווה.

בבוקר היום פתחתי את הפלאקי, היה אמור להיפתח מחר בבוקר, בלילה ביטלתי את הפתיחה. אסירות תודה לאלוקים ששלח לי את החבר הזה שהתקשר אליי וקיבלתי תעצומות נפש לוותר.. 
מה שלא הצלחתי לעשות כל היום.. עשתה שיחה אחת עם חבר.

לילה טוב ובשורות טובות, אמן.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125265

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 471 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

וואוו !!
איזה יופי אתה כותב !!  וזה עוד כשאתה חולה ולא מרגיש טוב... את זה לא שיתפת כאן שלא סתם הלכת לנוח שעה וחצי...

אוהב אותך... ותזכור שיום אחד נקי זה כבר לטיפה ענקית מבורא עולם !!

חיבוק גדול !!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125270

  • אוהב ימים
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

תשמע ניסים מקיפים אותנו אין הסבר אחר!! צריך רק להתבונן עם העין הנכונה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125277

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
מתרפא כתב on 12 יולי 2020 13:07:

היום ה-332.
11 חודשים ויומיים. יומן מסע.

ממש לא הייתי בקטע של לשתף היום.. ההודעה הזו התחילה כשיתוף\תגובה ביומן המסע של עשר שמעון, ולבסוף החלטתי להעביר אותה לכאן.

נדמה כאילו התחלתי את דרך ההחלמה לפני כ11 חודשים, ועברתי מהמורות רבות בדרך, עליות וירידות, נצמדתי לשביל הארוך ופסעתי בו לעיתים על יד נופים מדהימים ומעיינות ולעיתים ליד בורות צחנה וטינופת.. 
ועכשיו היום אני כאילו מרגיש שהשביל לאט לאט הלך ונעלם.. והגעתי למדבר.. צחיח. שומם. אין כל דבר באופק..
שכחתי לאן אני הולך.. ונדמה שהדרך לא הולכת להיות מעניינת או כיפית עבורי לפחות בשבוע הקרוב רק מהסתכלות על האופק הרחוק עד המקום שעיניי מגיעות..

יש לי עוד הרבה ללכת במדבר הצחיח הזה.. אין נופים אין צל השמש נוקפת.. אין איזה נחל או מעיין לטבול את ראשי בו.. רק חול וחול וחול.

שואל את עצמי לכאן רצית להגיע?.. זה מה שבאמת ייחלת לו? מה התכלית? זו תכלית חייך? להביא עוד יום נקי אחד?

מרגיש רחוק יותר מכל נפש חיה ממה שאי פעם הייתי..
מרגיש לבד.. 
מרגיש רחוק שנות אור מהבורא יתברך..

יכול לסטות הצידה.. להציץ לגעת לטעום תאווה.. ובשנייה יופיע מולי נווה מדבר שוקק..
אך כמו שחבר היטיב להגיד לי מדובר בעצם בפאטה מורגנה.. אשליה אופטית.. ומהר מאוד אני אמצא את עצמי אוכל חול וחושב שזה יין פירות ומטעמים טובים..
מהר מאוד אתעורר למציאות.. עם החול בפה.. וארצה להקיא..
ועדיין קשה לי מאוד לוותר על זה על אף שאני יודע את המציאות..

אני עייף... פיזית.. גמור מרוסק.
נכנסתי פה לחדר מנוחה בעבודה רק להתרווח על הספה קצת ולנוח.. נרדמתי.. התעוררתי אחרי שעה וחצי מטלפון של חבר תכנית שהתקשר לשתף..

מתפלל לעוד יום נקי.. (וזהו?) רק לא לברוח לתאווה.. רק לא זה..
עזור לי אלוקים להתמודד עם קטע המדבר הזה שאני צריך לעבור עכשיו.. 
הישורת האחרונה אולי לפני הדרך המופלאה שעלולה להתגלות לי בהמשך אם לא אפול חזרה מטה במורד התאווה..

​אוהבים


מזדהה מאוד עם המדבר חסר הטעם הזה. כבר כמה שנים שאני נמצא שם. ובמיוחד כשיש מעידות התחושה היא: מה, בשבילי קרעתי את עצמי כל כך? כדי לראות פורנו ולא לאונן? מקווה בשבילי ובשבילך שאנחנו נמצאים בתחילתו של שלב חדש ואחר. אבל גם אם לא - עדיף המדבר הצחיח הזה מהג'ונגל האקזוטי של התאווה...

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 5 חודשים על ידי טהרני.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125289

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

תודה רבה על התגובות!

אכן.. הסבל במדבר ההחלמה מתגמד לעומת הסבל שהיה בג'ונגל התאווה..

חשוב לא לשכוח את זה.. לא לשכוח..

מזכיר את זה לעצמי כשעוד פנטזיה על אחת העובדות במשרד צפה לה בראשי ללא הזמנה וללא תיאום מראש.. רק מלראות את גופה החשוף..

עזור לי אלי לוותר רק להיום על המחשבות ועל ההתאוות. עזור לי לראות בה כאדם, נשמה חיה ונושמת עם צרכים ובעיות וקשיים... ולא כבטן שטוחה וכתפיים ורגליים וידיים וחזה...

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125295

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-333.

אסירות תודה על עוד יום נקי. אסירות תודה שהפלאקי סגור אחרת הייתי כבר מזמן נכנס לאנשהו.

מאוד עסוק בעבודה, הרבה ישיבות העברת ידע מהחבר לצוות שעוזב, הרבה משימות שנכנסות עליי בקצב מטורף. ופתאום אני זה ששואלים אותו ומחפשים תשובות ממנו..
לא קל מצד אחד.. מלחיץ קצת.. מצד שני זה מחזיק אותי עסוק וכמעט שאין לי רגע פנוי שזה בהחלט דבר טוב ומבורך.

מוצא את עצמי פוזל לכיוון העובדת הצעירה כאן במשרד כל פעם שאני הולך להכין קפה או לשירותים או לעשן סיגריה.. כמעט באוטומט העיניים מחפשות אותה. לפעמים אפילו מתעכב עוד רגע כדי לגנוב עוד מבט..

לא מצליח לוותר שמה.. כשהמחשב סגור והפלאפון מוגן זו בעצם הדרך היחידה להשיג שלוק מהתאווה... אבל אני באמת מתפלל לוותר גם על זה.

הראש לוקח אותי בשניות לפנטזיות של שימוש.. אבל אני בקלות יחסית מצליח להכניס מחשבות אחרות..

מתפלל לאלוקים לסיים עבודה מוקדם, לסוע הביתה לעזור לאישה להיות עם הילדים, ללכת בערב לשיעור גמרא ולסיים את היום הזה נקי מפעולות תאווה. אמן.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125345

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך! מתפלל שתעלה על דרך המפוקחות וחיבור רוחני ולימים יותר שקטים מתאווה

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125352

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

תודה רבה חברים !

וכן רבי משתוקק תמיד אמרו לי שאני כותב יפה חחח

אבל את האומץ לשתף את הדברים בכזו כנות.. זה לגמרי לטובת התכנית.

היום ה-334

אסירות תודה על עוד יום נקי.

אני עמוס מאוד בעבודה בימים האחרונים בגלל הקשיים הכלכליים בה החברה נמצאית, יש עבודה מסביב לשעון של פרוייקטים שמכניסים כסף וכמה שיותר מהר, יש אווירה מטורפת של לחץ באוויר ואני נרתם כל כולי למאבק.
יש קצת כאוס ניהולי וגם העובדה שהחבר הותיק לצוות פורש יוצר המון פניות אליי על כל מיני תקלות ושאלות ויש ממש לחץ מטורף.

אני נהנה מזה, אבל קצת לחוץ ופוחד ורוצה להוכיח את עצמי ומפחד שלא אהיה מספיק טוב ולא אענה על הדרישות של כולם וכו'.. מתפלל לאלוקים לשחרר שם.

היום בבוקר פעלתי על תאווה, תוך כדי הקבוצה הטלפונית בבוקר הלכתי לקנות סיגריות ודרך הלובי של הבניין שיש בו חלון שמציץ לתוך חדרון בחדר כושר שלמטה ראיתי מלא בנות בבגדי ספורט קצרצרים בשיעור יוגה...
נטרפתי באותו רגע.. פעלתי על זה.
האטתי מהירות חזרתי אחורה הצצתי בחלון שוב ושוב, הלכתי מסביב חיפשתי עוד פירצה לראות דרכה פנימה.. המשכתי מסביב להקיף את כל הבניין עד שראיתי שהדלת של החדר פתוחה ועברתי ממש לידה בדיוק כשכל הבנות שם בתנוחה שלא ארצה לפרט כאן..
המשכתי להסתובב סביב הבניין.. ראיתי עוד 2 מושאי תאווה שבאו לחדר כושר בלבוש מינימאלי ממש הייתה חגיגה בבוקר..
בסוף המשכתי וכשחזרתי ירדתי לחניון ועוד מושא תאווה ענק חנתה לידי ויצאה והלכה לידי ולגמתי גם אותה.. אסירות תודה שלא עקבתי אחריה או צילמתי אותה מה שלפעמים הייתי עושה בעבר.. 

זהו.. התחילו פנטזיות ודמיונות אבל אסירות תודה שלא איבדתי את זה.. אסירות תודה שהפלאקי סגור ולא יכלתי לראות כלום במחשב.. נאדה.. כי זה הדבר הראשון שרציתי לעשות כשחזרתי למשרד.

המשך היום היה טוב, המון עבודה המון פעלתנות,  שיחת טלפון עם חבר חדש שמאוד רוממה אותי. 

וגם החלטתי לוותר על הנסיעה לישון באוהלים עם חברי הילדות שלי משהו שמאוד ניהל אותי בימים האחרונים.. כי הם לא שומרי תורה ומצוות ובד"כ הישיבה איתם מגיעה תמיד לשטויות... העדפתי לא ללכת והיה לי קשה עם זה ובעצת חבר תכנית דיברתי עם החבר הכי טוב שלי שם והסברתי לו שפחות מתאים לי לבוא באופי הזה של הקבוצה..
אסירות תודה שהוא הבין והעריך וקיבל.

עכשיו בבית לבד אישתי תיכף חוזרת עם הילדים, אעזור לה איתם ויש קבוצה ב9 היום בע"ה מקווה ללכת ולקבל אנרגיות להמשך השבוע.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125353

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 2660 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1119
שלום חברים .
אנו קבוצה של חברים , רוצים להקים קבוצה טלפונית מחלימה , שתעסוק בנושא של צעדים ומסרים מחברים מחלימים.
כל אחד יכול לעלות לשתף או לשאול שאלות בנושא ההחלמה.
לפני שנתחיל ונפרסם מס טלפון , רוצים לבדוק בין החברים את נושא השעה.
יש רוצים ב 22.00 או שעות הצהרים או הערב.
נישמח לשמוע מה יכול לעניין אותכם על שעה נוחה.
להעביר אלי לדף שלי , תודה
אוהבים וצריכים אותכם.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #125408

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

היום ה-335.

בבוקר סיפרתי לחברים מהצוות בעבודה שנחשפתי לחולה קורונה לפני שבוע וחצי, אבל היינו במקום פתוח ובמרחק של יותר מ2 מטר אחד מהשני ועם מסיכות, לכן אינני צריך לשהות בבידוד.

סיפרתי להם את זה מתוך מטרה שיישמרו יותר טוב על הנהלים ויישמרו מרחק אחד מהשני ולא יאכלו יחד במטבחון וכו'..
והם נכנסו להיסטריה והתייחסו אליי כמצורע.

חבשו מסיכות ויצאו מהחדר.

לישיבה שהייתה אח"כ אמרו לי לא להיכנס אלא להיכנס בזום מרחוק, ואם כל זה לא מספיק כדי לנעוץ את המסמר האחרון בארון אחרי חצי שעה התקשר אליי הבוס וביקש ממני אם אוכל לעבוד מהבית מכיוון שיש קצת פאניקה במשרד אפילו שאני לא מחוייב בבידוד וכו'...

כעסתי והלכתי.

שיתפתי עם חברים כדי להשתחרר. לקבל את רצון אלוקים. לראות את הטוב שבדבר.. אפילו החלטתי שזה לטובה עכשיו אעבוד מהמחסן של אבא שלי בשקט ואוכל גם לעשות קצת כתיבה.

במחסן של אבא שלי יש מחשב פתוח.

6 שעות הצלחתי להתחמק ממנו. ואז נשברתי.

נכנסתי במשך כשעה לאתרים לא ראויים שאסור לי להיכנס אליהם. ולקינוח נסעתי לשוטט בתחנה מרכזית.

משם נסעתי לקבוצה.. כמובן שכבר לא הייתי מחובר ומפוקס.
 אסירות תודה שמהקבוצה לפחות נסעתי ישר הביתה...

מתפלל מחר ליום שפוי. אנא אבא עזור לי מול עצמי..

עזור לי לא לעשות את כל הדברים שהראש שלי אומר לי לעשות עכשיו.

אוהבים

זמן ליצירת דף: 0.79 שניות

Are you sure?

כן