חבר יקר !

אם אתה עדיין נקי זה כבר נס עצום.  

תזכור מאיפה אתה בא אחי... תזכור !!!!

איפה היית ......???? ואיפה אתה היום !!!

אם אתה שונא את עצמך, לא משנה, אני אוהב אותך !!!

אוהב אותך בלב ובנפש תתרפא יקר !

חיבוק !

תותח על! הלוואי עליי להגיע לשבוע תמיד תזכור איפה היית ואיפה אתה עכשיו

שלום מתרפא
עוד לא מכיר אותך, אבל קראתי את ההודעה האחרונה
עצם זה שאתה מנסה ועדיין רוצה להרים טפלון ולעשות את הפעולות הנכונות זה מדהים
כמו שאמרו לפני, זה כבר שינו עצום ממה שהיית לפני 76 יום..
מאמין בך, ומאמין שגם הגלים האלה יעברו
תמשיך לשף ולכתוב, אוהבים!!

תודה רבה חברים, על התגובות ההזדהות והעידוד.

היום ה-80.

קשה לי.. מאוד.

כרגיל, כמו בכל יום ראשון, קשה לאללה.. הפעם מרגיש שקצת יותר קשה מהרגיל..

היו לי בבוקר כמה סידורים שהייתי צריך לעשות לפני העבודה, והם כללו נסיעה למקומות לא פשוטים עבורים, התקשרתי לפני לחבר, ידעתי שהמצב רגיש היום, אפילו כתבתי לעצמי בכתיבת הבוקר, שאני לא מרגיש מחלה או תאווה אבל גם מרגיש עייף וחסר חשק לשתף ולהתחבר וזה המצב הכי מסוכן..

אז עשיתי את השיחת טלפון לחבר לפתוח מעגל ויצאתי לסידורים.

מושא התאווה הראשונה שראיתי בילבלה אותי לגמרי ושוב נכנסתי לטרפת.. הלכתי אחריה עקבתי אחריה ושתיתי אותה לפחות רבע שעה שלמה.. חציתי איתי רחוב שלם... איזה טירוף דעת... הלכתי אחריה ברגל 10 דקות שאח"כ הייתי צריך לחזור חזרה... איזה חוסר אונים...

כמובן שזה גמר עליי ועל היום שלי.. נסעתי לסיבוב שוטטות לפני העבודה מה שלא עשיתי הרבה זמן.. נכנסתי לעבודה פתחתי את התוסף שחוסם את האינטרנט, שייפתח לי בעוד כשעתיים בערך.. מתוך כוונה להיכנס ולראות מושאי תאווה כאלה כמו שראיתי בסיבוב השוטטות...

אני מתבייש כל כך וזה הזוי שאני רושם את זה בפורום מלא אנשים.. אבל אולי זה התרופה? מי יודע... כבר לא אכפת לי...

מרגיש שהתאווה שולטת בי היום לגמרי. להתנגד אני לא יכול וגם לא להילחם.. הדבר היחידי שאני יכול לעשות זה פעולות. והמחלה נלחמת בפעולות כמובן... לא בא לי לעשות שום פעולה.. אבל אני מכריח את עצמי
ואפילו שאני נכנס וכותב משהו שכבר כתבתי אלף פעם וחוויתי אלף פעם ושהוא מביש ומבזה אני עושה זאת...
קשה לי להתקשר לחברי תכנית ותיקים או לספונסר.. התקשרתי בינתיים ל2-3 חברים ברמה שלי או חברים שאני מרגיש בנוח לדבר איתם.. לא רוצה עצות מה לעשות (אני לא מצליח לבצע גם ככה..) רק רוצה לשתף ולהוציא מהלב.

מתפלל לקב"ה שיעזור לי, הפעם, לא מבקש שייקח את התאווה ממני, מבקש משהו יותר קטן, עזור לי רק להיום לעשות פעולות טובות של חיבור. להתחבר. לא להישאר מנותק ובחושך. להישאר נקי רק להיום. להגיע לקבוצה ב-6 וחצי נקי. אמן.

כמעט שכחתי.... נזכרתי עכשיו גם שבלילה היה לי חלום אירוטי... ובצורה ממש מוזרה, בחלום עצמו אני יודע שאסור לי להוציא שז"ל, אז בחלום עצמו אני נמנע מזה. מגיע לנקודת האל-חזור ועוצר, ואז ממשיך, וכך הלאה. והיה חלום ארוך... זה הכניס לי רעיונות ופנטזיות ודמיונות... רוצה להשתחרר מזה רק להיום... זה לא באמת עובד וזה לא באמת אפשרי וגם אם כן זה לא משהו שכדאי לעשות... 
שימוש זה לאו דווקא הוצאת זרע... אולי מבחינת הדת כן.. אבל אני בתכנית הזאת ללא קשר לדת.. 

מרגיש שאני הכי קרוב לאפס מאי פעם... דווקא כשאני שבוע לפני ה90 יום.

לא מאמין שאגיע ל90 יום. מצד שני, זה לא באמת המטרה שלי...
המטרה שאני לא מדבר עליה היא להיגמל לעד... והמטרה הכן מדוברת היא רק להיום... כלומר להגיע ל81.. 

מרגיש שהרכבת שלי ירדה מהפסים בבחורה הראשונה שראיתי בסידורים היום, והמשיכה בדהירה חסרת מעצורים מחוץ לפסים לכיוון הלא נודע, לכיוון הצוק...
מתפלל לאלוקים שיעזור לי להחזיר את הרכבת למסלול.. או אם לא להחזיר אותה למסלול, לפחות ללחוץ על הבלמים כדי שתעצור.

אוהבים.

ווואווו מתרפא, אין כמוך!!!!

אתה אולי חושב שאתה חוזר על עצמך ומשעמם,
אתה תצטרך להתמודד עם שאלה חזקה... מוכן??

אם אתה כל פעם חוזר על עצמך ומשעמם איך אתה מסביר את זה שכל פעם אתה מחזק אותי מחדש, איך אתה מסביר את זה שכל פעם אני מתהלב מהפעולות שתנקוט לעצור, אפי' שהכי משעמם לך אפילו שאתה בלי כוחות לכלום אתה עדין תעשה פעולות!!!!!

שמח שיש לי חבר כמוך!!!

ומתחנן אליך, תקרא את מה שכתבת, מתוך מבט של אחד שאין לו כוחות ואת כל הכוחות הנותרים שלו משקיע בכיוון הנכון, אני מאמין שזה יגרום לך לחייך... וגם אם לא,  תזכור שאפילו כשאין לך כוח לחייך יש לך כוח לכתוב פה, להתפלל ליום נקי, לרצות בעוצמות שעוד לא ראיתי

אחי היקר, תדע שכתבתי את זה בכנות גמורה ולא רק בשביל להרים לך את הרוח

'תחייך על הצעדים שעשית לקראתו יתברך, והוא יחייך לבן האהוב שלו על ששמח על כ"כ מאמצים להתרב לאביו, והאהבה בין האב לבנו יגדלו ויתעצמו, ועוד ישמע קול ששון וקול שמחה

אוהב אותך..

מתרפא יקר!!
היה בהודעה שלך כל כך הרבה כאב, אבל היה גם כל כך הרבה אור! מבחינתי, הצעד של לשתף פה הוא כבר גדול מאוד וישר כח על זה. המודעות שלך למצב וליום הרגיש גם היא עוזרת. וכמו שכתבת,, המטרה היא לא ה90 אלא היום ה81. לפי דעתי, אפילו זה לא המטרה. דיברתי היום עם חבר והוא אמר שהמטרה זה רק פעולות. רק הצד שלנו בהחלמה. מה שיקרה אחרי זה.. כבר לא תלוי בנו.
אוהב מאוד!

מתרפא יקר !!

אני כל כך מתרגש מהכח שלך !!

לא מתייאש, פשוט אף פעם לא מתייאש !!

אני יודע כמה קשה אחרי שהאלרגיה נדלקת להצליח לוותר במשך היום !!

אתה ההוכחה שהדבר אפשרי.

אוהב אותך מאד מאד, ובטוח שה' שמח וגאה בך מאד מאד !!

סליחה שלא יכולתי לענות היום בטלפון, מקווה שהערב אמצא אינטימיות כדי להצליח לדבר איתך או מחר בעזרת השם.

צריך אותך ואוהב אותך מאד !

שלום חברים יקרים ואהובים. תודה רבה על התגובות! מאוד מאוד חשוב לי ומשמח אותי ומוסיף לי המון מוטיבציה להמשיך ולכתוב !

היום ה-81

אתמול לא שיתפתי כאן.. וגם היום לא הצלחתי לשתף עד עכשיו (שעות הצהריים המאוחרות)

כי פשוט עברו עליי באמת ימים קשים מאוד ולא הצלחתי למצוא את הנכונות להיכנס ולשתף..

אתמול כבר התחלתי תהליך של ניתוק... של הניתוק הזה שאנחנו מנתקים את עצמנו מהסביבה, מתעלמים מהפלאפון שמצלצל.. לא אכפת שום דבר... רק להמשיך לכוכבת הפורנו הבאה.. לסרטון הבא... 
צללתי אתמול עמוק לתוך סרטונים אירוטיים, במחשב בעבודה, זה התחיל דרך היו-טיוב שעדיין היה פתוח לי, ומשם חיפשתי את מושאי התאווה שראיתי ביוטיוב בשאר רחבי האינטרנט אחרי שחיכיתי 4 שעות שהאינטרנט ייפתח כפי שהגדרתי לעצמי בתוסף ההגנה שהתקנתי.

הפלאפון צילצל לפחות פעמיים כשאני במהלך הגלישה, התעלמתי.
ורגע לפני שאני כבר נכנס לנקודת האל חזור הטלפון שוב צילצל ועל הקו חבר יקר מאוד, שהוא עשה ויתור מאוד גדול והתנה את הויתור שלו בזה שאם אני "מתנתק" מהעולם, אם הוא מתקשר אני עונה לו. ונשאר על הקו ושומע אותו לפחות דקה. בדיעבד טוב שסיכמנו את הפרט השני הזה.. כי זה היה מבעס מאוד לעזוב את זה באמצע ולענות לו, ולצאת החוצה ולדבר איתו 60 שניות, אבל ה-60 שניות האלה הפכו לכמה דקות... והצלחתי פתאום לצאת מה"זומביות" שנכנסתי אליה... פתאום קלטתי באיזה ניתוק מטורף הייתי בחצי שעה האחרונה....

הצלחתי לוותר... מנקודה שכמעט ולא היה אפשרי לוותר בה... ושאף פעם בעבר לא הצלחתי כבר לוותר בשלב כזה...

אז סגרתי את האינטרנט, לא השליתי את עצמי שזה תחילתו של יום מפוכח ונקי ידעתי שעוד יהיו קשיים מטורפים עד הקבוצה ב6 וחצי בערב... והם אכן הגיעו.. ולא הצלחתי לוותר שוב ונסעתי לסיבובי שוטטות אפילו שעשיתי באמצע פעולה של ויתור ובמקום סיבוב שוטטות נסעתי לחבר תכנית לאיזה חצי שעה לשבת איתו... עדיין התוצאות לא היו מושלמות מבחינתי.. וזה בסדר.. כי המזל שבסוף נשארתי נקי ולא השתמשתי והגעתי לקבוצה נקי, והקבוצה פשוט יש בה קסם. שם הכל מתהפך.

אציין שלפני היציאה לקבוצה פתחתי את החסימה באינטרנט במחשב, כך שכשאגיע בבוקר אדע שהמחשב פתוח לכל האינטרנט...

וזה מה שניהל אותי כל הבוקר.
הידיעה הקטנה הזאת שהמחשב פתוח פשוט קפצה למוח בשנייה שהתעוררתי, ידעתי שהאינטרנט במחשב פתוח, ונוצר מרדף מטורף לעשות את כל הפעולות של הבוקר בזריזות העיקר להגיע לעבודה למחשב.

קמתי עם חוסר חשק מטורף, להתפלל, לשתף, לכתוב, לכלום
לא היה בא לי לעשות כלום ...
עשיתי שיחות טלפון כדי לשתף את זה. ים שיחות. זה עזר. הגעתי לעבודה ולא נגעתי באינטרנט, מצד שני גם לא סגרתי את החסימה...
ידעתי בתוך תוכי שאני עושה עכשיו כמה דברים של העבודה ואז בהמשך היום הולך להיכנס לקצת אתרים יותר מלוכלכים מיוטיוב ולראות דברים שרציתי לראות אתמול ולא הספקתי...

זה מדהים שהידיעה הזאתי, שהנה תיכף אני לוגם מהסם שלי, עשתה אותי המאושר באדם...
הסתובבתי פה במשרד עם חיוך מאוזן לאוזן.. מבסוט מאושר.. מדבר עם אנשים צוחק איתם (אחרי שכמעט שבוע שלם לא דיברתי פה עם אף אחד) חברותי, נחמד, אדיב, שמח!

ואני יורד למטה ומשתף אנשים שאני יודע שכל הסיבה שאני שמח ומאושר זה בגלל שאני יודע שהגדרתי לי זמן מסויים שבו איכנס ללגום קצת תאווה במחשב.... ואני יודע שאם אני עולה למעלה וחוסם את האינטרנט שוב אני חוזר לדיכאון ובעסה...
ושאלתי ואני שואל גם כאן.... איך לעזאזל אני אמור להצליח לעשות כזה ויתור ולחסום שוב את האינטרנט כשאני במו עיניי רואה כמה אני שמח וחי ויודע שאם אני מכבה את זה אני נהיה מת ומדוכא?... מה לא בסדר אצלי לעזאזל???? למה רק כשאני יודע שבאופק יש פעולת תאווה אני יכול להיות רגוע ושמח?? ולהתנהל כמו בנאדם נורמלי בעבודה? ולא להיות בדיכאון?...

אין לי תשובה לזה... כנראה שזאת המחלה... כנראה שזה שלב שצריך לעבור... כנראה שזה שלב הגמילה...

ואכן לא הצלחתי לוותר וחזרתי למחשב... ונכנסתי לאתרים... ולגמתי... והרחקתי לכת...
באיזשהו שלב נמאס לי... ראיתי שאני מסתכל ומסתכל וחאלאס הכל אותו דבר ולא מוביל אותי לשום מקום והרי אני לא רוצה להשתמש ולא מוכן להשתמש אז זה לא נותן לי כלום ופשוט יצאתי מזה וחסמתי את זה...

ואז אחרי שעה וחצי זה התפוצץ לי בפנים... יצאתי לשוטט פה וללגום בנות ולגמתי כמו מטורף וגם שלחו לי בנות מטורפות ללגום (אחת שממש נראית כמו כוכבת פורנו שבאה ונעמדה ממש לידי למטה, ואחת במעלית שנצמדה אליי כשהמעלית התמלאה באנשים ואחת שהתכופפה בדיוק ברגע הלא נכון עבורי... וכל מיני כאלה דברים הזויים שאני לא רוצה לפרט עוד יותר אבל תבינו את התמונה מה עברתי מאז והלאה...)

שוב יצאתי לסיבובי שוטטות מטורפים והגעתי למקומות מטורפים.... וראיתי דברים מטורפים... ושוב השימוש נראה כאופציה הכי הגיונית...
עשיתי טלפון לחבר תכנית מתוך המקום הזה של הסבל - אני עומד באמצע מקום הומה בנות חשופות פרוצות.. לוגם אותם לגמרי... מת ללכת ולהשתמש... ומצד שני לא רוצה .. יודע לאן זה מוביל... מה אני עושה אחי מה לעשות אני מת!!!! צרחתי לו בטלפון...

בסוף באסירות תודה ברחתי משם, נסעתי לספונסר שלי, ישבנו, סיפרתי לו הכל, החלטנו על כמה צעדים ופעולות שאני עושה באופן קבוע ולא משנה מה.

סגרתי את היוטיוב. זהו. לא גולש שם יותר.
והגדלתי את זמן ההמתנה ל6 שעות.

זה כמעט מחסל לגמרי את הסיכוי שלי לגלוש בסרטונים לא צנועים במחשב, אלא אם כן אני "מכין" מראש מהלילה שלפני, ואני לוקח על עצמי לא משנה מה, לא להסתיר את זה. לשתף את זה. רק זה יעזור לי לעשות את הויתור למחרת בבוקר כשאגיע לעבודה ולסגור את זה שוב למהלך היום. אם בכלל אני אפתח את זה בלילה...

עוד שעה יש קבוצה, אני מוסר מסר צעד ראשון בע"ה. אני מאמין שאליה אגיע בשלום, וגם שאצא ממנה בשלום הביתה, עד למחרת.

תודה רבה לאלוקים, על יום קשה שאין כמותו, ושבכל זאת עזר לי וליווה אותי בכל הדרך הזאת ושמר אותי נקי גם היום. זה לא פשוט לי בכלל.. ואני סובל חלק נכבד מהיום.. ואני יודע שאני לא עושה את הכל לפעמים בדיוק כמו שצריך... אבל בכל זאת הקב"ה בוחר לעזור לי ולשמור אותי.
מרגיש שאני ממש ממש לפני נפילה... שזה הולך לבוא כל רגע... אני לא חי באשליה...
אבל אני מודה לאלוקים רק על היום. לא אכפת לי מה יהיה מחר. 

אוהבים

אוהבים אותך 
מאחל לך שפיות. פשוט יום שפוי. 

חיבוק גדול !

מקוהה שמסירת הצעד הראשון נתן לך הרבה שחרור !

אוהב אותך מאד מאד !

שוב ושוב כל הכבוד על הדרך המדהימה שלך ! אין כמוך ! המון תקוה אתה נותן לנו !

אתה מדהים אותי ביכולת השיתוף שלך. גם בטוב וגם בכאב. אוהבים מאוד. תמשיך להיות איתנו. 
גם לי אין תשובות לשאלות שציינת פה, אני רק בתחילת דרך. אבל אנשים פה מצליחים להישאר נקיים. זה אומר שזה אפשרי. אנשים יוצאים מפה מאושרים

תמשיך לבוא. הנס יגיע
אוהבים!!

היום ה-83

היום הפכתי יום שפוי לגמרי ליום הכי לא שפוי בעליל.
אני עשיתי זאת והאשמה עליי.
הכנסתי את עצמי למצב בלילה שפשוט לא יכלתי לוותר... הכנסתי את עצמי לאובססיה, שוב, אחרי עוד סיבוב שוטטות והיתקלות במישהי שממש לא טוב שנתקלתי בה... 

עשיתי שיחה לחבר תכנית טוב מאוד וקרוב אליי שעוזר לי המון בזמן האחרון...

החלטתי שאני מוותר על זה. אני מוסר את זה לאלוקים ופשוט מוותר על זה עד כמה שזה קשה.

הגעתי להבנה שאין לי שום טעם בסיבובי השוטטות האלה יותר.. כשארצה להשתמש אצא לשוטט.. אחרת אני רק עושה לעצמי עוול... מענה את עצמי.. אין בזה כל היגיון.

לקחתי כמה החלטות חשובות היום:

א. ויתרתי על להשתמש רק להיום
ב. אני אשב מחר ואכתוב מכתב פרידה לתאווה שלי. שליוותה אותי וניהלה אותי כל החיים. אבקש ממנה בנימוס לעזוב, להפסיק לנהל לי את החיים. מכאן אני לא רוצה יותר לעשות שום פעולת תאווה שמוגדרת לי כקו אדום. (כלומר שוטטות / סרטונים אירוטיים)
ג. אני מתחיל בנוסף לספירה שלי ספירת נקיות מפעולות תאווה. כרגע 0.
ד. אני מתחיל לקחת את התכנית ברצינות על כל צעדיה. אתחיל לכתוב כמה שאצטרך. על כל מה שאצטרך. צעדי 4. צעדי 5. 
ה. התחלתי לראות סרטונים של פורטיפיי מקווה שזה גם יעזור לי לשפוך קצת אור על המחלה

מתפלל בנוכחות כולכם, שהיום הזה יהיה ציון דרך עבורי שבו לא רק שהמשכתי להישאר נקי למרות אפס סיכויים אלא יום בו התחלתי להנות מההחלמה ולא לסבול ממנה.

אוהב את כולכם וצריך אותכם.

מתרפא היקר !

הפוסט הזה משרה המון החלמה !!

העניין של הספירה השנייה מאד מזכיר לי את מה שאני עושה בעצמי (אתה יודע).

אם תוכל את המכתב פרידה שלך לתאווה לכתוב אותו גם כאן בפורום מאד אשמח לקרוא אותו ובטוח שזה מאד יוכל לחזק אותי ואת כולנו !!

בהצלחה אחי !

איזה החלטות טובות וחשובות. מאחל לכולנו.
המסע שלך מדהים בעיניי. בזרת ה׳ תראה את האור בהחלמה, כמו שכתבת.
אוהב וצריך