המשתוקק כתב on 24 יולי 2020 08:06:


תודה רבה אחי! השם יהיה בעזרך גם כן !
עכשיו מצאתי את הפנאי קצת לשבת ולהגיב.

אמרתי שזו תהיה גיחה אחרונה אבל לא נכנסתי בסוף.. כשאמרתי שזו תהיה גיחה אחרונה התכוונתי בדיוק לפעם הזאת של יום חמישי שבה באמת נכנסתי...
אבל כן, כמו שאתה אומר זה אף פעם לא גיחה באמת אחרונה .. כמו שאף שימוש הוא לא באמת שימוש אחרון.. חוץ מהשימוש האחרון

לגבי הנס.. נכון.. אלוקים עשה לי המון ניסים.. אבל ביום חמישי לא איפשרתי לו פשוט.. כמעט ולא התקשרתי לשתף וגם מי שהתקשרתי אליו נבחר בקפידה כאחד שלא ישפיע עליי לוותר.
לא התקשרתי לספונסר. לא התקשרתי לחברים ותיקים שידעתי שיכולים להשפיע עליי לוותר..

כתבתי רק כדי לצאת ידי חובה .. לא עשיתי כמעט פעולות של ויתור.. ציפיתי לנס שיגיע ככה משום מקום מעצמו והפעם הוא לא הגיע ונכנסתי.
מה שכן הנס אולי שאחרי שעה נגעלתי וסגרתי את זה חזרה בפעולה לא שפויה שאח"כ הצטערתי עליה..
והנס העוד יותר גדול שמאז ועד עכשיו זה נשאר סגור..

אם עוד פעם אחת אני אפתח את הפלאקי ואמתין את ה-24 שעות וייכנס שוב לאתרים, אני יעלה את זמן ההמתנה ל36 שעות. בלי נדר. 

אחרי חודשיים שהפלאקי על זמן המתנה 24 שעות זה פעם ראשונה שחיכיתי את כל ה-24 שעות האלה ונכנסתי... אז בסדר.. יש התקדמות לאט לאט

gidi כתב on 26 יולי 2020 12:51:

תודה רבה אחי על המילים והחיזוק! 
מה שרשמת כאן מאוד מאוד עודד אותי... כי אני כבר כמה זמן בהרגשה שמשהו בצעדים לא נתפס אצלי נכון שלא עשיתי אותם נכון אולי .. מרגיש שהם לא באמת השפיעו עליי ...
אבל לפחות הצעד הראשון שלי נעשה נכון חחחחח

כי כן, יש לי פחד ממש בעתה מליפול... פחד פחדים... מלחזור לשם לנקודה הזאת של הייאוש והרצון למות ואי יכולת להתאבד וכו'...
להרגשה הזאתי שהרגשתי לרגע כשהתעוררתי שלשום בבוקר וחשבתי לרגע שנפלתי... פחד פחדים מלחזור לשם... מודה...

תודה רבה משתמש1. תודה רבה. בהחלט שוקל את זה. הספונסר גם אומר שהוא ממש לא נגד.. הוא פשוט חושב שקודם כל כדאי לבצע את התכנית והצעדים בה כמו שצריך כי היא נותנת מענה לדברים האלה, וברגע שאני לא מתייחס לצעדים ברצינות ולא כותב כל יום וכו' אני פשוט מפספס את זה וחבל ...
זתומרת הוא אומר שכדאי קודם כל לנסות באמת את התכנית והצעדים ורק אם ארגיש שהם לא עוזרים לי אז ללכת לטיפול כי אחרת פשוט חבל על הכסף כשאפשר לקבל את זה בחינם ....


היה לי יום מחריד.. כמובן.. מחשבות בלי פוסקות על תאווה.
עשיתי כתיבת בוקר, מסודרת. כתבתי צעדים. כתבתי צעדי 4 על אישתי הדברים שהפריעו לי בה.
עשיתי שיחת טלפון בבוקר לספונסר. נכנסתי ללו"ז של עבודה שכלל הרבה פגישות ודיבורים, ותוך כדי גם שיתפתי חברים בטלפון.
לפני שעתיים בערך הלו"ז נגמר, ניסיתי לעבוד וראיתי שאני לא מצליח להתרכז...
הראש לא מפסיק לשגע אותי כל 10 שניות מחשבה אחרת על איך להיכנס לאתר הזה איך לבדוק את האתר הזה איך לבדוק פירצה פה פירצה שם לקנות טלפון ללכת לשוטט ללכת לפה לבוא לשם לגעת דרך המחשב של ההוא לעשות סיבוב במשרד להסתכל על ההיא אינספור מחשבות של תאווה ואני כבר יודע שבסוף זה מכריע אותי ואני נשבר ופועל על תאווה.

עצרתי, עזבתי את המחשב נסעתי עם הקטנוע ישבתי מול הים והתחלתי להתקשר.
החלטתי שאני מתקשר בלי הפסקה, עד שאו שהחשק יעזוב אותי ואני יוכל לחזור לעבודה, או עד שייגמרו החברים ברשימה. אם הם ייגמרו אני אלך להשתמש. אני יודע שאני את שלי עשיתי. יש לי שליטה רק על הפעולות. נמאס לי להיות קורבן. מסרתי את זה לאלוקים אני עושה מה שאני יכול מה שביכולתי והוא יעשה את השאר. אני עושה את הפעולות אין לי שליטה על התוצאות את התוצאות אני מוסר לאלוקים.

זהו אחרי בערך שעה וחצי שבהן עשיתי משהו כמו 23 שיחות (קצת פחות מחצי ענו) הרגשתי שאני יכול לחזור למשרד.. שחלק קטן מהסלע שישב לי על החזה השתחרר.

זהו.. אז עכשיו אני במשרד, מנסה לעבוד, להתקדם עם המשימה הבאה החדשה שקיבלתי. הפנים קדימה. עוד מעט מסיים כאן ועולה לקבוצה טלפונית. מתפלל לאלוקים שיעזור לי להישאר בשפיות ויעזור לי לוותר ויעזור לי להתמודד עם האי נוחות והסבל שאני חווה ומרגיש ולא לברוח מהם.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !

ממש מזדהה עם הפוסט של הסבל, ועם זה שדווקא ברגעים שאני הכי זקוק להבנה אשתי מתייצבת כנגד כל העולם הרגשי שלי ומבטלת אותו בהינף יד. מקווה שנמצא את הדרך לחיים טובים יותר.

דווקא בגלל שזה עולה כסף אנחנו לוקחים את זה יותר ברצינות.

היום ה-348.

ספירה משנית 5 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אתמול היה יום טוב.

התחיל רע, ריב נוראי עם האישה, יציאה מהבית בטריקת דלת ועצבים.
אבל תפסתי את עצמי בידיים... אמרתי לעצמי תשמע אם אתה לא נרגע מהטינות והכעסים והשנאה הזאתי עכשיו אתה בצרות צרורות אתה לא תשרוד עוד יום כזה.. אין לך ברירה.. תעשה כל מה שצריך כדי להשתחרר מהטינות האלה ולהירגע.

עשיתי טלפונים לחברים שיתפתי את מה שקרה בבוקר, כתבתי 2 צעדי 4 על אישתי, על דברים שקרו וגרמו לי לטינות, ניתחתי את פגמי האופי שלי בהם ולמה זה מנהל אותי כ"כ, התקשרתי לחבר לשתף איתו (צעד 5) כתבתי איך אני נראה ופועל עם הפגמי אופי ואיך בלי (צעד 6) והתפללתי לאלוקים להשתחרר מפגמי האופי האלה (צעד 7).

זה עזר, תוך חצי שעה הייתי בנאדם חדש. 
שלחתי לאישתי הודעה שאני מתנצל על מה שהיה בבוקר (שעד חצי שעה לפני כן אני הייתי בראש של גם אם היא מתה עכשיו ואני על הקבר שלה אני לא מתנצל מרוב העצבים שהייתי) והתחלנו פתאום לדבר דיבורי אהבה וגעגועים בכלל ...

אסירות תודה שזה קיבל תפנית לטובה. המשך היום היה טוב.

היום יום חדש, עובד, מתקשה קצת עם המשימה החדשה שדורשת המון מאמץ קריאה והשקעה והבנה של דברים וכו'.. רואה את עצמי כל רגע מנסה לברוח מהמשימה ומהעבודה.. רוצה לברוח לתאווה אבל המחשב סגור ברוך השם ללא פירצות נראות לעין כרגע ..

חסר אונים מול מישהי יפה במשרד שלבושה יפה וחשוף, חסר אונים מול מבטים עליה, מול רצון להביט עליה יותר נכון, מוותר המון היום על מבטים, אבל לפעמים גם לא..
מתפלל לאלוקים שיעזור לי שם בנקודה הזאת.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

החלטתי לתעד כל יום בסוף ההודעה מספר פרמטרים (לצורך מחקר עתידי וצרכי למידה על עצמי)

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה יומית, כתיבת צעדים, כתיבת צעדי 4, שיחה לספונסר, שיחות עם חברי תכנית בתדירות גבוהה. קריאה בספרות.
מספר מעידות: 0
קושי: 4

מדהים על ההתמודדות אחי!!
המון הצלחה בע"ה:)

וואו !! 
וואו!! וואו!
אני לא מאמין אחי מה שאני קורא!!
אני כבר כמעט 3 שבועות נמצא כאן באתר ומשום מה רק היום אני פתחתי את השרשור שלך, את כל מה שאתה משתף בדרך ל90 יום, 
אני בהלם!! 
אני קורא את הכול הודעה אחרי הודעה כמו ספר מתח!!
איזה כתיבה!!
איזה כישרון!!
אני כרגע אוחז בפוסט שכתבת על היום החמישים, אשתי לא מבינה מה קרה שאני כל כך מרותק, (אני יסביר לה , אבל לא עכשיו אולי עוד תקופה, היא עדיין לא יודעת שאני מכור וכו'...)
אני מתחבר לכל מילה שאתה כותב!
אני מרגיש כל נימה שאתה משתף!!
אני חש כל הרגשה שאתה מציף!!!
ואני לא מצליח להירגע!!
מה?! 
יש אחד שהיה בתוך כל זה והצליח לצאת?!
מצליח להילחם?!
יצליח לנצח?!
כל כולי מתמלא תקווה שאכן כן... כנראה אפשר!  עם רצון טוב והכוונה טובה אני יוכל בסוף לנצח!
אשריך!!
בשבילי אתה באמת בין הגיבורים שאני מכיר!!
אתה אשכרה ''מתרפא''!
מה זה מתרפא?    
מתרפא!
מרפה!
רופא!
חיזקת אותי!
תצליח!
בהערכה!
אבי.
שלחתי לך הודעה באישי... אשמח לתגובתך!

תודה רבה רבה אבי שמש היקר !! מאוד מאוד חיזקת אותי בתגובה שלך ! בעיקר מפני שאני אף פעם לא רואה ככה את הדברים כשמדובר בעצמי...

מאוד מזדהה עם זה, גם כשאני נכנסתי התחלתי לקרוא את המסעות של כל מיני אנשים (בעיקר זכור לי המסע של אבי גולן כאן בפורום) זוכר איך התקדמתי לאט לאט.. יום יום עם ההודעות.. צמרמורות אחזו בי לראות איזה דרך הבנאדם עושה / עשה !

תודה רבה על הפירגון ועל התמיכה האדירה! אני באמת לא יכול לזקוף זאת לזכותי...

אני מכור אמיתי.. מכור קשה.. עם כל המשתמע מכך.. כמעט 30 שנה של שימושים מכל הסוגים בעיקר בעברי.. אז לא פשוט לי בכלל להפסיק וזה עדיין תוקף אותי גם שאני כמעט שנה נקי..

באמת שזה הכל רק בזכות החברותא המדהימה הזאת.. הקבוצות הספונסר וכן גם החברים בפורום..

אני עדיין בתוך גל של תאווה שמאיים להטביע אותי כך שקשה לי כעת לנוח על זרי הדפנה.. באמת לא יודע מה יהיה מחר.. אבל רק להיום אני מתפלל לאלוקים שיעזור לי לוותר על כל פעולת תאווה ולסיים את היום הזה בנקיות.

אוהבים ושוב תודה! מאוד מאוד מעריך ומתרגש מההודעה שלך!!

אהלן מתרפא.

אני פשוט הקלדתי מה שיצא לי, 

זה פשוט צף לי מהמוח והלב ישר למקלדת!

אתה חזק!

אתה נדיר!!

תמשיך להצליח ולהיות מקור השראה לאחרים שנמצאים 'בחיתולים' של ההתמודדות!

אגב עשיתי שינוי השם...   ''כי לא יקרא עוד שמך בישראל אבי שמש, כי אם הלוחם 613 וחיה'' 

חחח.

המון אושר.

הלוחם.

תודה רבה לוחם יקר ואמיץ!! או אבי שמש הנכבד

היום ה-349.

נורא ניהל אותי העניין של הצום.. לא הרגשתי טוב וכאב לי הראש.. שונא צומות.. מפחד מהם.. במיוחד מהחום הזה הבלתי נסבל והשעה הכל כך מאוחרתתת שהוא יוצא...

הייתי באינספור מחשבות תאווה היום.. הראש לא רק שאמר לי לוותר על הצום אלא אמר לי ללכת להשתמש..

אסירות תודה שעשיתי מה שיכלתי. שיתפתי וניסיתי לעבוד ולהתקדם במשימה בעבודה.

יש המון לחץ בעבודה לאחרונה ועם העזיבה של החבר הותיק הרבה נופל על הכתפיים שלי ואני חייב להוכיח את עצמי באמת בשביל החברה שנמצאי  במצב קשה.. מרגיש לבד מרגיש שכל העול על הכתפיים שלי.. 
וזה מאוד מנהל אותי ורוצה לגרום לי לברוח..

בבוקר היו 2 מושאי תאווה שראיתי שלגמתי בלי הפסקה.. אח"כ בעבודה ניסיתי להימנע ממבטים על 2 עובדות שבאו חשוף.. רוב הזמן הצלחתי..

לפני הצום ממש הייתי בעצבים וחוסר סבלנות.. 

אסירות תודה שאיך שנכנס הצום נסעתי לבית הכנסת וכבר בדרך ראיתי איך אני מוותר על מבטים מוריד את הראש.. לכבוד קדושת היום..

צומות עושים לי טוב בהקשר הזה.. התאווה יורדת ואני מרגיש ממנה חופש.

מתפלל לאלוקים לעלות על גל של החלמה מכאן ולצאת לדרך טובה כי עד הרגעים האחרונים לפני כניסת הצום הראש עוד אמר לי להשתמש ולגמור עם זה..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !!

לניתוח הסטטיסטי של היום:

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: פגישה עם הספונסר, שיחות עם חברי תכנית בתדירות בינונית. קבוצה חיה. קבוצה טלפונית.
מספר מעידות: 1
קושי: 5

שלום לך מתרפא...
בעצם...
אסור להגיד שלום, אנחנו עדיין בעיצומו של תשעה באב...
אני ככה יושב על הרצפה ועובר על היומן שלך,
ועשיתי לעצמי סימניה בראש, שביום התשעים שלך כתבת איזה שהיא תובנה שמאוד התחברתי אליה, רק באותו רגע לא היה לי כח לקרוא, והיום ... ככה עם כל ההתחזקות של תשעה באב ואהבת חינם, אמרתי זה הזמן לקבל תובנה מאדם שאני כל כך מעריך ואוהב!!
גללתי ...
ומצאתי בעמוד 8 בשרשור שלך, שם אתה כותב על היום ה - 90 שלך...
שם הבנתי שבעצם יש תשובה לשאלה באמונה ששאלתי את עצמי... יותר נכון... את אבא שבשמיים, ותך כדי שאני קורא את הפוסט של אני מרגיש כאילו זה... זה ממש... ממש תשובה משמיים!
השאלה שלי הייתה פשוטה:
אבא שבשמיים!
מה אתה רוצה ממני?  מה?  בא תגיד לי מה!  אני לא מבין? אני עשיתי את זה שאני יהיה חרמן?
אני רציתי לצלול לתוך כל הזוהמה הזו??!!  לתוך כל הטינופת?!
לא !!!
אני לא!  לא רציתי, לא רוצה ולא ירצה!
אז מה החכמה הגדולה???
אתה נותן לי הורמונים?  - נותן!
אתה נותן לי חרמנות? - נותן!
בסופו של יום בראת אותי יצור מיני? - בראת!
אז למה אתה בא אלי בתלונות??
אני אשם???
אז מה תגידו לי עכשיו כולם?   
כן. נכון. אלוקים נותן לנו התמודדויות ואנחנו צריכים לעמוד בהם....
באנו לעולם כדי להתמודד...
אלו הם החיים עצמם, במהותם...
וכו' וכו'...
אתם יודעים למה זה לא מקובל אלי?
כי זה שונה! זה לא אותו דבר!
למה?
כי זה לא משהו שאני פיתחתי, זה לא לדוגמא שנאה שאני פיתחתי למישהו, זה לא משהו שקשור אלי \ להתנהגות שלי, זה משהו ש... פשוט ככה נבראתי!!  ככה כולנו נבראנו!! נבראנו עם הורמונים! נבראנו כך שנשים רוצות להיות יפות וסקסיות ואנחנו מהטבע שלנו צורכים את זה!

אז אבא, מה אתה רוצה ממני???

אבל מתרפא יקר שראיתי את מה שכתבת הבנתי שאני טועה,
נכון, אלוקים נתן לנו והטביע בנו טבע והורמונים שיכולים להציף אותנו בשנייה אחת של אי שימת לב, אבל החכמה שלנו, ההתמודדות שלו, המלחמה שלנו, היא לא לשלוט בזה, היא לא להילחם בזה - כי זה פשוט גדול עלינו, המלחמה שלנו זה פשוט לא להגיע לזה, לא לתת לעצמנו ליפול לכעס, פחד, חרדות, שאז אנחנו מנסים לחפש את עצמנו - את הפורקן שלנו שם.
זה כל הענין של   ע כ ב '' ר ,  להקפיד לנהל חיים מסודרים, חיים של סדר יום, לא סתם של שוטטות ו'מילוי' זמנים מתים.
זה מה שכתבת שם ביום ה 90 שלך.
זה מה שקיבלת במתנה מאבא ליום ה - 90.
התובנה האדירה הזו!!
שלפעמים לא המלחמה היא ניצחון, אלא דווקא ההימנעות ממנה.
וכבר כתב ר' נחמן:  שבאמת אין אדם שיכול לעמוד בניסיון זה, אלא רק ע''י תפילה.
ולכא' זה כוונתו:  שהניסיון עצמו קשה מאוד ואי אפשר לעמוד בו, רק צריך תפילה שפשוט לא נגיע לזה .

אוהבך בלב ובנפש.
אח יקר ואהוב שלי.
אהוב למטה.
אהוב למעלה.
הלוחם.

הנה ציטוט שלך ממה שכתבת בשרשור אחר אתה היית אז ביום ה-75:

כמו שקראתי בספר מדהים שנקרא "כל משבריך" של הרב יעקב ישראל לוגאסי, בקטע הזה של מי שנופל בעוון הנורא הזה, והוא מסביר שם שצריכים להבין שבמלחמה מול היצר אין לנו סיכוי כי הוא ענק ואנחנו קטנים, והוא אומר שהדרך זה לברוח ממנו ולא להיכנס לקרבות כי בקרבות אין לנו סיכוי...

מטורף!!
​מסכים עם כל מילה!!

חזק מאוד הלוחם!!!
מזדהה מאד עם הדברים שכתבת...
אם אני רוצה לעבור את בין הזמנים הקרוב בנקיות אני צריך להפנים את הנקודה הזאת טוב טוב לא להגיע למצב של מלחמה להתרחק מכל תמונה סרטון ומבט שיעוררו את התאווה בבחינת "סור מרע" וכמו שאמרת לנצל את הזמן ללמוד לעבוד לטייל וכו' בבחינת "ועשה טוב"...

וואוווו וואוו וואו  !! 

תודה ענקית מכל הלב אח יקר ואהוב! תודה על המילים הכנות והחמות! תודה על העידוד!! תודה על הפירגון!! תודה על הקריאה! תודה שהמסע שלי והתובנות שלי נקראים על ידך ושאתה מוצא בהם עניין ועזרה ! פשוט תודה! זו זכות אדירה עבורי! אין לך מושג כמה אני מעריך את זה.

תודה!!

היום ה-350. 

אסירות תודה שעבר בסדר גמור תודות לצום. צומות עושים לי טוב בהקשר של תאווה..
הצום עצמו היה קשה לי.. כאב הראש והרגשתי עייפות וכבדות בלתי נסבלת.. אבל אני בטוח שאני לא יוצא דופן בזה..

מה שהיה מדהים היום ואני רוצה לשתף לגביו, בבוקר דיברתי עם הספונסר. אמרתי לו שאני מרגיש לא טוב בלב.. בפנים.. כי אישתי גם צמה והיא תקועה בבית עם 4 ילדים על הראש ואני בורח לי לעבודה .. אין כמעט אף אחד אני רוב היום נח בעבודה.. יושב במשרד בפנאן.. והיא בבית נטחנת...
וכואב לי שאני כזה אגואיסט ומרוכז בעצמי ודואג רק לעצמי עם הצום הזה ולא מסוגל לתת לה יד.... לא מסוגל אפילו להציע..

הוא הציע שאני אראה אם אני יכול לעזור לה.. וכתבתי על זה צעד 4. והתפללתי לאלוקים להשתחרר מזה..

סביבות השעה 4 אישתי שלחה לי הודעה היא ביקשה אם אוכל לחזור מוקדם כדי שהיא תלך לנוח קצת כי קשה לה...

ומרוב שאני אגואיסט ואפילו שידעתי והרגשתי רע שאני בעבודה והיא נטחנת התעצבנתי עליה!! והתחלתי לריב איתה... ולהרגיש לא טוב..

היא ויתרה.. ואז חבר יקר אמר לי תלך תעזור לה למרות שקשה לך.. אלוקים יודע.. הוא מסתכל.. אם תעזור לה אפילט שקשה לך בגלל הצום רק תחשוב מה זה יעשה בשמיים..

חזרתי מוקדם יותר ושלחתי אותה לישון שעה, לנוח. זה הרים אותה בצורה פלאית!

ואז המשכתי לבית הכנסת והשאר היסטוריה.

מרגיש טוב! מרגיש שהייתי בנתינה. לא בשביל לקבל חזרה... בשביל אלוקים.

ואישתי לא מפסיקה להרעיף עליי מחמאות...

תודה אלוקים שעזרת לי לעשות את הדבר הנכון היום. תודה שגרמת לה לשלוח לי הודעה ולבקש עזרה שלא הצלחתי לתת מעצמי למרות שראיתי שאני צריך.




אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: קריאה בספרות, כתיבת בוקר, כתיבת צעדים, כתיבת צעדי 4, שיחות עם חברי תכנית בתדירות נמוכה. קבוצה טלפונית. שיחה לספונסר.
מספר מעידות: 0
קושי: 2