איזה צדיק אתה אחי..ריגשת מתרפא! כיף שעזרת לאישתך!!
אוהב אותך אח יקר!

תודה רבה אח יקר!

עוד דבר שרציתי לשתף לגבי אתמול.. בתשעה באב אני באופן קבוע כל שנה הולך להתפלל בבית כנסת מסויים שהוא לא בית הכנסת הקבוע שלי.
זה בית כנסת שממש שייך לאבא של חבר, הוא הגבאי הוא החזן הוא האחראי הוא פותח סוגר קובע הכל.. ממש סוג של One man show

והוא סוג של רודוויילר אמיתי הבנאדם.. כשהוא מתעצבן לא כדאי להיות בסביבה.. הוא מסוגל לצאת עלייך פתאום ליד כולם כשאתה עושה משהו לא בסדר או שמפריע לתפילה. אני לא נכנס בכלל לאם הוא צודק או לא אבל רק מתאר את המציאות.

יש לי פחד ממנו ובכלל מאנשים כמוהו בבתי כנסת. שהם גם בד"כ הגבאים. אני תמיד נרתע מהם נמנע מליצור קשר עין שלא ישימו לב אליי שלא יביישו אותי בפני כולם.
ואיתו ספציפית כמעט כל שנה קורה לי משהו. 

בין אם זה טינות שהוא לוקח את כל העליות והפתיחת היכל והוצאת ספר תורה הוא והבן שלו עושים הכל רק איפה שאין להם ברירה (למשל עליית כהן כשיש כהן) הם מחלקים.

שנים אני סוחב את הטינות האלה על האבא שלו.. שנים שאני מאחל לו רע בסתר ליבי ולא מבין איך הקב"ה נותן לבנאדם כזה שתלטן אנוכי ואכזר לנהל בית כנסת..

לפני שנתיים פתחתי את זה עם החבר שלי, הוא כמובן הגן על אבא שלו והציג את הצד שלו, לגבי העליות באותו יום של ט באב זה היורצאייט של אבא שלו (כלומר של הסבא של החבר שלי) לכן הם עולים את העליות של הקדישים והמפטיר וכו' ועל המזל זה יוצא לי דווקא כשאני בפעם היחידה שם אז זה כל מה שאני רואה, וגם לגבי התקיפות של אבא שלו הוא אומר שאין ברירה אחרת אנשים עושים שכונה והבית כנסת לא בית כנסת.. בסדר.. ניסיתי באמת לקבל את זה ועשיתי עבודה עצמית להימנע.

שנה שעברה בט' באב הוא התרעם עליי שאני מקנח את האף בבית הכנסת.. אמר לי תצא החוצה תקנח בחוץ זה חוצפה לקנח ככה את האף בבית הכנסת..

השנה שאני בתכנית ניסיתי לעבוד על זה. ניסיתי לקבל להתעלם לשים בצד את כל הטינות שעולות לי כלפיו ולשחרר. הנפילה האחרונה שלי הייתה בי"ד באב שנה שעברה.. 4 ימים אחרי אותה סיטואציה שהוא יצא עליי שאני מקנח את האף.

הבנתי השנה שאסור לי להיכנס לטינות שזה מביא אותי לשימוש בסוף.

אז היה לי קשה.. וגם הפעם כשהוא השתלט לחלוטין על הכל לא רק שסתמתי כי זה תמיד אני עושה אלא עשיתי עבודה על עצמי לקבל אותו. 

כשפתחו את ההיכל והוציאו ספר תורה הוא צעק על כולם שלא צריך לבוא לנשק תספר שכל אחד יישאר במקום שלו שאפשר לשמוע את הקריאה גם משם. (בגלל הקורונה) אבל כמובן שהוא והבן שלו עומדים שורה ראשונה.. מול ההיכל..

התפוצצתי בתוכי על החוצפה להגיד לכולם תישארו רחוק.. בטח תישארו רחוק קל לך להגיד כי אתה פותח את ההיכל והבן שלך מוציא את הספר תורה ואתם קרובים.. קל לך להגיד לכל השאר להישאר רחוקים.. אבל עבדתי על לקבל אותו לקבל את זה שיש לו ךגם אופי של שליטה עזות מצח וחוסר ראייה של עצמו. ושאני לא צריך להיות מנוהל מהפגמי אופי שלו.. שזה פוגע רק בי.

נמנעתי ככל האפשר מכל סוג של מגע או דיבור איתו. העיקר שלא ייצא עליי הפעם.

לפני תפילת ערבית התחיל ויכוח בבית הכנסת על שעת יציאת הצום.
לא דיברתי מילה ולא התערבתי כי פשוט זה לא משנה לי בכלל..

ואז החליטו על 19:56 לפי אור החיים. הוא התחיל להתפלל ערבית והבן שלו צעק לו "ראיתי עכשיו בלוח אחר שזה 20:09 אז בוא נעשה באמצע- 20:04" ויצא החוצה להביא משהו.

אבא שלו הסתובב אליי והתחיל לשאוג עליי (הוא חשב שזה אני אמרתי את זה) שאי אפשר לרצות את כולם והציג לי את הלוח זמנים של בית הכנסת ואמר לי הנה רשום 20:02. 

לא הגבתי בהתחלה.. כשראיתי שהוא ממשיך לדבר אליי אמרתי לו "אני לא אמרתי כלום" אבל הוא לא שמע בכלל והתחיל את התפילה...

הייתי בשוק.. איך כשאני כל כך מנסה ומשתדל להימנע מהבנאדם איך למרות הכל יוצא שהוא יוצא עליי אפילו שלא עשיתי כלום חחחחחחחח

זה מצחיק אותי עכשיו... אבל כמובן שבאותו רגע רציתי לקחת חרב ולדקור אותו שוב ושוב תוך שאני צורח את כל הקללות שקיימות בייקום..

לאט לאט נרגעתי. עשיתי עבודה להירגע. לקבל שזה רצון אלוקים. שזה בסה"כ מתנה עבורי- כפרת כוונות מהסוג הטוב ביותר - בזיונות.

סתמתי וקיבלתי באהבה. חבל אפילו שלא צרח עליי לצאת מבית הכנסת ולא לבוא יותר.. זה בכלל היה ביזיון וכפרת עוונות אמיתית

אז זהו אסירות תודה לתכנית שבאמת גם אשב לכתוב על זה צעדי 4 ולהבין איפה אני לא בסדר פה ולמה זה מנהל אותי וגורם לי להרגיש רע. אפילו שעכשיו אני כבר בסדר עם זה אבל עדייו צריך לדעת לקבל כאלה אנשים..

הוא צועק עלייך צורח עלייך משפיל אותך וכמה רגעים אחרי זה שוכח לגמרי... אבל אני נשאר בזה.. ימים שלמים ממשיך להיות מנוהל אז כנראה שמשהו אצלי סובל מיותר מידי גאווה אגו כבוד חוסר קבלת פגמי אופי של אחרים ואני צריך לעבוד על עצמי כי ראיתי במו עיניי צדיקים גדולים שביזו אותם כך ואף יותר מכך והם סתמו לחלוטין ואפילו לא הגיבו את מה שאני הגבתי..
וכמה שזה קשה - שם אני רוצה להיות. האמת? אין לי ברירה! שם אני חייב להיות! אחרת אמי נופל חזרה לשימוש.


אוהבים

וואו אחי כל הכבוד לך!!
גם לי ממש קשה עם אנשים כאלה...
רק שאלה קטנה, למה אתה בא להתפלל שם אם זה לא טוב בשבילך? לא חסרים בתי כנסת...

מתרפא הגיבור!!
אני מעיד על עצמי שאני לא יודע אם הייתי מצליח לעמוד בנסיון הזה...
צריך כוחות נפש גדולים כדי לעמוד בנסיון כזה, זה ממש "הנעלבים ואינם עולבים..."

מתרפא היקר, עליך הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ"

זאת גבורה אמיתית!! 

אני מציע לך לא להכניס אותך להבא לסיטואציות כאלה, אולי כדאי להתפלל בבית כנסת אחר...

אבל בלי קשר תדע שיצאת גיבור

וואו אחי תודה רבה על המחמאה תודה רבה! אני לא עולב בו חזרה בעיקר בגלל הפחד ממנו למען האמת.. אבל כן השינוי שאני רוצה לקבל זה לא רק לא לעלוב חזרה זה גם ככה המצב ברוב הפעמים.. אבל אני רוצה לקבל באהבה באמת את זה ולא ליטור לו בלב ולאחל לו רע.

לחוס לחמול ולרחם עליו שבדיוק כמוני הוא שבוי בפגמי אופי אחרים שלו...

כמו אמא שלי, אישתי, ועוד כמה אנשים בחיים שלי וגם הוא, שהפגם אופי המרכזי שלהם לפי דעתי זה החוסר מודעות לעצמם ולפגמי האופי שלהם לאיפה הם טועים למחשבה שרק הם צודקים ואי אפשר לשכנע אותם אחרת..

אני צריך לקבל את זה שבגלל שזה הפגם אופי שלהם אז אני לא יכול לשנות אותם אף אחד לא יכול לשנות אותם.. צריך להתייחס אליהם כאל בנאדם עם מוגבלות מסויימת בקטע הזה.

בדיוק כמו שחולה במחלת הטורט (שפתאום מקללים בלי שליטה) ואתה לא תכעס או תיפגע מבנאדם כזה.. אז זה גם סוג של תסמונת טורט אבל חלשה יותר אבל עם קצת יותר מודעות עדיין צריך לקבל את זה באהבה מתוך הבנה שהבנאדם שמולי חולה בדיוק כמוני במקומות אחרים הוא המחלה אצלו באה בקטע כזה...


לגבי לא לחזור לשם.. אין לי מושג למה אבל כל פעם בט' באב רק לשם אני מסוגל ללכת.. 
זה גם מסתדר לי עם המנהגים של ההנחת תפילין בשחרית ולא במנחה והאמת שאני כל שנה נזכה בזה רק כשאני שם בשחרית..

לא יודע אני אוהב להתפלל שם בצום זה עושה לי טוב וגם ככה קשה לי הצום אז לא רוצה להתרגל למקום אחר גם..

מנסה פשוט לעבוד על עצמי לקבל שאני אורח שם ואף אחד לא חייב לי כלום..

אוהבים אבל תודה!

שמישהו יצעק עלי ואני לא יגיב לו ??!!
ועוד כשאני בצום, כשכולי בעצבים ??!!
ועוד על לא עוול בכפי ??!!
ועוד שגם ככה כולם עצבניים עליו ואני בשנייה מכסח אותו עם אחוזי רייטניג גבוהים...
אתה לאחרונה מתגלה כאביר נפש!!
אין לי מושג מאיפה יש לך את כל הכוחות האלה!!
אין ספק שזו תוצאה של מלחמה עצמית כמעט שנה, שאתה מתחיל לקצור את הפירות.
אתה אדם טוב!
אתה קולט שמדובר פה במקרה של בר קמצא, שהוא העליב אותו מול כולם והוא שתק!!
ועוד מתי??   
בתשעה באב בעצמו!!!
''מגלגלין זכות על ידי זכאי''
כפשוטו.
תתפלל לאלוקים שבזכות זה יעזור לך במלחמה האישית שלך.
תומך.
מעריך.
הלוחם613. 

חחחחחחח

אוהביםםםם

אוהב אותך אחי תודה רבה, שוב, על המחמאות.

אני באמת לא חושב שזה עד כדי כך אדיר מצידי באמת שזה בנאדם שמפחיד לענות לו גם ככה.. אז הניסיון האמיתי הוא לא באמת אם להגיב או לא.. אלא הניסיון הוא מה שרץ בלב.

כן נעלבתי כן כעסתי לקח לי זמן מסויים של עבודה עצמית כדי להשתחרר מזה ולקבל את זה באהבה כמשהו שקיבלתי מאת הקב"ה.. 
אבל האמת שזה באמת בזכות התכנית שהבנתי שאם אני איכנס לטינה עכשיו זה הסוף שלי .. אין לי ברירה אלא להשתחרר.. אחרת אני הולך להשתמש..

גם עם החוסר ברירה הזה עדיין קשה לוותר ולהשתחרר מטינות לפעמים אבל אסירות תודה שאלוקים עשה לי את הנס הזה הפעם ואיפשר לי.

תודה רבה אוהבים! שבת שלום ומבורכת

שבוע טוב חברים יקרים.

היום ה-352.

בד"כ אני לא נוהג לכתוב במוצ"ש אבל באמת שהייתה לי שבת לא פשוטה...

המון נגיעות באישתי נידה, רצון עז להשתמש.. אפילו איתה.. מזל שלי שאין מצב שהיא זורמת לכזה דבר למרות שפעם אחת בעבר כן הצלחתי לדרדר אותה לשם...

המון נגיעות בה בלילה... כשהיא רדומה.. התגריתי וכמעט שפגמתי בברית..
לא קמתי לתפילת שחרית התעוררתי רק לקראת השעה 10... ואז במהלך השבת התחילו לי כאבים מטורפים באיזור האשכים כאבים שהזכירו לי כאבים שהיו לי בעבר לפני שעברתי ניתוח בקע..

זה שיתק אותי למהלך 4-5 שעות במהלך היום שנזרקתי במיטה וכמובן שלא הפסקתי לפנטז ולגרות את עצמי ולהגיע לקישוי ונגיעות..

בנס לא נפלתי..

מתפלל לאלוקים לעזרה.. בד"כ זה לא קורה לי בשבת.. אבל הייתי ממש ממש מנותק השבת לצערי ורק חיכיתי שתסתיים..

מרגיש לא טוב רוחנית.. לא מחובר.. וכואב לי פיזית בגוף.. מתפלל לשפיות מתפלל שמחר יהיה יום שפוי.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

אוהב אותך אחי!
תהיה חזק ושאלוקים יהיה איתך!

מעריך אותך על הנקיות, אוטוטו שנה! לא משנה איך אם לפי הגדרות מסוימות או לא אתה כמעט שנה נקי משז"ל וזה מדהים!
מאחל לך שתמשיך ותצליח ושתקח את ההזדמנות להתחיל שנה חדשה עם ספירת נקיות *נוספת* חדשה ויותר איכותית (של מפוקחות) יחד עם התקופה (שאני אישית מאוד אוהב) המיוחדת של השנה להתחבר לאלוקים.

תודה רבה !!

היום ה-353.

ספירה משנית 10 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

סה"כ יום דיי אפור.. היו הרבה מחשבות תאווה אבל גם הרבה עבודה והתקדמות במשימה. הצלחתי לפתור משהו שתקע אותי ולהתקדם בפיתרון של איזשהו באג שמצאתי בתוכנה שלנו. 
לא פעלתי על תאווב היום שזה נס. הורדתי מבטים מ2 בנות מושאי תאווה מאוד גדולים (אחת שבאה היום עם השמלה הקצרה שלה שזה היום השבועי שלה כנראה..) אסירות תודה לא פעלתי שם על מבטים למרות שמאוד רציתי.

עליתי לקבוצה בזום ב6 וחצי שמאוד חיברה אותי.

שאר הזמן הייתי בבית בנתינה ועשייה מבורכת.

סה"כ מסיים יום טוב למרות שלקראת סוף העבודה הייתה לי ירידת מתח ודכאון שאפילו לא הבנתי מאיפה הגיע.. אבל מסרתי את זה לאלוקים ואסירות תודה שהוא עזר לי להשתחרר מזה רק להיום.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבת בוקר, כתיבת צעדים, 8 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. שיחה לספונסר. קבוצה חיה בזום.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

מתרפא כתב on 26 ינו' 2020 10:33:



מתרפא יקר ואהוב שלי.

קראתי את הפוסט שלך.
כן, זה של היום ה- 164.
אני על סף דמעות.
אשכרה דמעות.
אני חייב לומר לך שאתה גיבור!!
אתה ענק!!
היה שווה לקרוא את כל הפוסטים המדהימים שלך ובפרט להגיע לפוסט שזוכה מבחינתי במקום הראשון!!
זה.
כן, הפוסט הזה.
פוסט ה - 164.

אתה גיבור ענק.
גיבור אמיתי.
מה שקראתי עכשיו זה היה אחד מהרגעים האלה בחיים שאתה רואה מישהו עושה מעשה גבורה בלתי ניתן לשיעור ואתה אומר : "אבא תן לי כוח גם להיות כמוהו, להיות עם כוחות כל כך אדירים כל כך כבירים".
וכשיגיע הרגע הקריטי אני אזכר בזה וזה ייתן לי כוחות.

מעריך בלי סוף.
הלוחם613.

אני רוצה לבקש ממך: מפאת כבוד הציבור אני אכתוב לך את זה באישי

וואו...

ממש ממש ריגשת אותי עכשיו..

קראתי את כל זה.. זה הזכיר לי את אותו יום.. את אותה השבת.. את כל הסיטואציה..
ויותר מכל את הסוף שלה.. ואת התובנות..

ומה שיותר מדהים זה שהיום אני דיי בסיטואציה דומה.. זהו ליל הטבילה של אישתי אחרי שאני כבר כמה ימים מורט שיערות ונוגע בה ללא היתר... וגם מתוך שנתה.. אחרי שכבר אתמול היא העירה לי בעצבים שאפסיק לגעת בה ונפגעתי וישבתי לכתוב על זה צעד 4 כי ברור לי שהבעיה היא בי ולא בה.. צדיקה...

והיום מגיע ליל הטבילה ואני מתרגש ושוב מחכה למנה שלי.. ואני צריך להתכונן לאפשרות שזה לא יקרה.. לא תמיד זה קורה.. לא תמיד אלוקים רוצה שזה יקרה כעת.

החזרת אותי למציאות, לקרקע. למה יכול לקרות לי אם שוב אני אבוא בדרישות...
אם שוב אהפוך את המין לחובה ולא לזכות..

וההודעה שלך.. גם בפרטי.. ריגשת אותי עד דמעות אחי..

באמת שהעיניים כבר נעשו רטובות.. רגע לפני שהדמעות זולגות..

ריגשת אותי אחי באמת. תודה לך.

אתה המתנה הכי טובה שיכלתי לקבל מאלוקים עבור כל הזמן הזה והסבל...

תודה!

אוהבים

ואוו.
תודה.
תיהיה חזק.
''השלך על ד' יהבך, והוא יכלכלך''
חיים מאושרים.
הלוחם613.

היום ה-354.

אסירות תודה על יום נקי, מפוכח, מחובר, כמעט ללא תאווה וללא שום תקריות.

אסירות תודה על יום שהרגשתי בו פשוט טוב.. סוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן של סבל...

יום של התקדמות טובה בעבודה.

זוקף זאת לזכות התכנית וההתמדה בכתיבה ובצעדים.

ליל טבילה של אישתי ומגיע הלילה ואני מאוד מנוהל.. קצר רוח חסר סבלנות. מתפלל לאלוקים לשחרר. ולהיות בנתינה ולא בלקיחה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבת בוקר, כתיבת צעדים, 10 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. שיחה לספונסר.
מספר מעידות: 0
קושי: 1 (הכי קל שיש)

היום ה-355.
ספירה משנית 12 ימים ללא כניסה לאתרים או שוטטויות.

אסירות תודה לאלוקים אוהב על עוד יום טוב.

התחיל קצת בבעסה.. אתמול בערב לא הצלחתי לספק את אישתי ביחסים.. למרות שמאוד רציתי פשוט לא הצלחתי.. לא פשוט בליל הטבילה אחרי הרבה זמן בלי.. וזה ביעס אותי מאוד ובבוקר הייתי נורא מנוהל מזה.

אסירות תודה באמת שיתפתי את זה כמה פעמים עם חברים וגם בקבוצה הטלפונית, כתבתי על זה צעד 4 והמשכתי ל5-6-7 עם חבר תכנית יקר שלימד אותי עוד המון דברים וגם הזדהה איתי.

המשך היום היה טוב יותר, התחלתי במשימה חדשה, למרות הקושי האדיר בלהתחיל משימות חדשות נכנסתי לזה דיי בהצלחה.

חזרתי מוקדם הביתה והלכנו עם הילדים ועוד זוג חברים לסיבוב בפארק עם האופניים. היה מאתגר.. ומלא פריצות ובחורות חצי ערומות עושות הליכה אבל אסירות תודה שיחסית ויתרתי המון. היו גם מעט מבטים פה ושם שכבר לא יכלתי.. אבל הם בהחלט היו מעט יחסית לכל מה שראיתי ויחסית לויתורים.

אסירות תודה על יום מפוכח ללא פעולות תאווה.

תודה שאתם איתי בדרך.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבת בוקר, כתיבת צעד 6, כתיבת צעד 4 ועשיית צעדי 5-6-7 עליו, קבוצה טלפונית, 7 שיחות טלפון עם חברי תכנית, שיחה לספונסר.
מספר מעידות: 0
קושי: 1