אוהבים אותך, תודה על השיתוף והכנות.

אני גם שמתי לב שהפורום נפל ואפילו התחילו לי לרוץ מחשבות בראש אם עכשיו כל מה שכתבתי פה את כל החיים שלי נעלם, חחח רק מראה לי כמה נהייתי אובססיבי לפורום הזה לאחרונה, כל רגע נכנס ובודק..

מחזק את ידייך מתרפא,אתה אדם מדהים עם נשמה מטורפת,איזו גדלות!
מקווה שבעזה תזכה להיות מפוכח בשמחה ומתוך קדושה וטהרה!

אוהבים. מזדהה. 

ואגב, אם אפילו הפורום נפל אתמול בלילה, אז מה יהיה עלינו?... 

חחח נכון, כנראה החיבור שלו לא היה תקין, אבל העיקר שהוא הצליח לקום חזרה יחד עם כל מה שהיה בו קודם. אז כנראה שכל אחד יכול ליפול ואם קרה זה עדיין לא הסוף.

חחחחח אוהביםםםם

שטויות נפל אחרי 947835 ימי נקיות... קטן עליו


היום ה-1 למפוכחות. 
398 ימים ללא פגם הברית.

אסירות תודה באמת יום לא קל שהתחיל מאוד קשה עם המון פנטזיות דמיונות ורצונות לפעול על תאווה וללגום. הרבה מבטים בהיותי בדרכים.. שמאלה ימינה על המדרכות. שמאלה ימינה במשרד.

אסירות תודה שלקראת אחה"צ זה התחיל אט אט להירגע. שיתפתי במרץ כל היום. גם על הרצון לעשן סיגריה (היום 5 ימים נקי מעישון סיגריה אסירות תודה לבורא עולם) קינחתי בקבוצה בערב, אחריה שיעור תורה, והמצברוח השתפר פלאים.

מתפלל לאלוקים לעזרה ליום נקי ומפוכח. ללא פעולות תאווה. אסיר תודה שלא פתחתי אתרים לא טובים ואסורים ולא נסעתי לשוטטות מזה 23 ימים...

אסירות תודה שאני זוכה להגיע לראש השנה בפעם השנייה בחיי נקי. לפחות מהמעשה עצמו...

מתפלל לאלוקים עבורי ועבור כולם לשנה טובה שנה בריאה שנה מפוכחת שנה של קדושת המחשבה והעיניים. שנה שבה נוותר כל רגע ורגע כל יום ויום על התאווה ועל הרצון להשתמש בה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!!

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. כתיבה יומית. 5 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה. כתיבת צעדי 4. שיחה עם הספונסר.
מספר מעידות: 0
קושי: 4

אוהבים !!

שמח לשמוע. גם אצלי זה מעניין איך במשך היום ההרגשה יכולה להשתנות פלאים !

שנה טובה ומבורכת אחי !!

סיכום יום האתמול, כי הייתי עייף ונרדמתי מוקדם

מאפס את ספירת המפוכחות.

ספירה משנית 399 ימים לשמירת הברית.

היה יום מורכב.

יש ימים מסויימים שהם מועדים לפורענות מבחינת מצברוח \ ריבים עם האישה \ חוסר סבלנות \ פעולות על תאווה, בכללי יצר הרע שמתגבר ובא להרוס ולהשמיד ולהפריע.

הימים האלה ה"מסוגלים" לבלאגן הם ערבי שבת, ערבי חג (בעיקר בעיקר ראש השנה) וערבי טבילה של אישתי.

השנה, מחר, יהיה שילוב של כל השלושה עבורי. כל השלושה נפגשים.

הריבים הכי קשים שהיו לי עם אישתי היו דווקא בערב ראש השנה...
אחריהם במקום השני הפיצוצים שלפני כניסת שבת... שהיצר מגיע להפריע...
וכמובן איך אפשר שלא להזכיר את ליל הטבילה שגם שם תמיד סמי היקר בא להפריע (סמי - ס"מ) ולחבל...

כמה פעמים שהייתי נקי תקופות ונופל איכשהו דווקא בליל הטבילה...

אז השנה שלושתם קורים לי בבת אחת. ואני מרגיש את סמי... מרגיש אותו טוב טוב...
מנסה בכל הכוח...


היה לי יום קשה אתמול.

זה התחיל שיצאתי עצבני מהבית בבוקר בלי סיבה אמיתית.. סתם כעסתי על האישה מבלי סיבה.
בדרך לעבודה כמעט אף חבר לא ענה לי.. אז הבחורה הראשונה שראיתי (חצי ערומה בצידי הדרך מחכה לטרמפ) פשוט העיפה אותי ועשיתי פרסה כדי לעבור לידה שוב ואז גם הגדלתי לעשות עליתי על המדרכה ירדתי מהקטנוע והלכתי לעמוד לידה כדי להסתכל עליה מקרוב וללגום את גופה החשוף.

איבדתי את המפוכחות שלי כבר בבוקר...

אסירות תודה שבאמת בלי כוחות ויתרתי על לסוע לשוטט בתחנה מרכזית ושות' ונסעתי ישר לעבודה.

היה לי יום לא קל גם בעבודה. אבל ברוך השם אסירות תודה לאלוקים לא פעלתי על תאווה ולא נגעתי בפלאקי או במחשב לצרכי תאווה. עבדתי. סיימתי משימות. עזרתי לחברי צוות. הייתי ממוקד. גם מבחינת סיגריה כמעט ולא הרגשתי צורך לעשן.


לקראת סוף היום קרה דבר שהסעיר אותי מאוד והכניס אותי לאובססיה מטורפת..


יש בחורה במשרד שהיא מושא אהבה עבורי מעבר להיותה מושא תאווה.
כמדומני ששיתפתי עליה בעבר, אבל אם לא אז הגיע הזמן.
יש לה את כל הנתונים שאני אוהב ובוחר על פיהם בד"כ את בת הזוג שלי- האישה עימה אני רוצה להתחתן.
העיניים שלה, המבט, החן, ההליכה, הדיבור... משהו בה קוסם לי ברמות אחרות ופשוט גורם לי לרגש של התאהבות ולא לרגש של תאווה..
לצורך העניין בשביל להסביר - הרצון הוא לחבק אותה ולנשק ולא לשכב איתה...
​הרצון המיידי הוא לרגש. לחיבה. לחיבור. ולא למין...

היא גורמת לי להתרגשות פנימית אמיתית כל פעם שהיא לידי... כל פעם שאני רואה אותה..
אני לא יודע ואף פעם לא ידעתי להסביר למה עם רוב הבנות שנראות טוב וחשופות יש לי התרגשות בפנים של תאווה אבל פה ושם לעיתים רחוקות מגיעה מישהי שדווקא לא נראית הכי טוב בעולם (לא מדובר בדוגמנית) ופתאום אליה יש התפרצות אדירה של רגש - כאילו היא זיווג עבורי שלי ואני מתרגש כלפיה...
זה כאילו משהו עמוק יותר מתאווה גופנית.. כי כפי שהסברתי היא לא מלכת היופי... אבל זה משהו בעיניים... משהו שמגיע מהעיניים ואומרים שהעיניים זה חלון לנשמה... אולי הנשמה מרגישה משהו אולי יש איזה חיבור נשמתי קוסמי בינינו?! לא יודע... אף פעם לא ממש הבנתי את זה אבל מה שבטוח זה שאני נשוי והיא נשואה אז חיבור שכזה כמובן שלא נועד לקרות אלא ממקור היצר הרע שיכול להיות שהוא זה שמתבל כאן את הכל וגורם לזה להיראות ככה.

בכל אופן !

אנחנו לא מדברים או משהו אני והיא... אני משתדל להתחמק כל פעם שאני רואה אותה בגלל התופעות האלרגיות שאני מרגיש בגוף כל פעם שהיא לידי בצורה בלתי נשלטת... והעיניים שלי פשוט נמשכות לשלה בצורה אוטומטית וכפוייה...

שיתפתי פעם אחת בעבר שהיא באה עם שמלה מאוד חשופה... ואז גם קלטתי שיש בה חלקים אחרים שאני אובססיבי כלפיהם שאצלה הם מושלמים... (בד"כ היא לא לבושה חשוף) ושהיא קלטה אותי מסתכל עליה ואז הלכה ושמה של לבן על החלק העליון שלה...

אז אתמול אחה"צ היא פתאום מופיעה אצלי במשרד שלי, עם בקבוק קולה מזכוכית ופותחן, כשהיא עטופה שוב כל כולה בשל הלבן הזה ונראית כמו חרדית לגמרי (מכוסה כל כולה מכף רגל עד ראש) וביקשה ממני לפתוח לה את הבקבוק...

פתחתי לה היא שמחה אמרה תודה והלכה.

ואני... מאותו רגע נכנסתי לאובססיות מטורפות...

למה היא באה דווקא אליי מכל המשרד?? היה מלא אנשים היום... למה דווקא אליי? ועוד היא לבשה את השל הלבן... כלומר שהיא תכננה לבוא אליי דווקא...
ואני ישבתי במשרד לבד בחושך אפילו לא הדלקתי את האור! כלומר אי אפשר היה לדעת שאני שם בכלל אלא אם כן מראש היא ידעה שאני נמצא היום... ולמה שהיא תלך את כל הדרך מהמשרד שלה עד למשרד שלי כשיש לה אופציות הרבה יותר קרובות אליה? של אנשים שהם גם חברים שלה ואוכלים איתה צהריים??

בקיצור אכלתי סרטים מפה ועד ההודעה החדשה ונכנסתי לאובססיה שהיא רוצה אותי שהיא גם מרגישה את כל מה שתיארתי מקודם.... והאובססיה שיגעה אותי ללכת אליה למשרד לדבר איתה להגיד לה משהו...

התחלתי להסתובב במשרד כארי בכלוב.. ואז היא יצאה דיברה בחוץ עם אנשים בלי השל הלבן וקלטתי שהיא חשופה לגמרי והתחלתי להביט לה על הגוף המושלם שלה ולהתגרות ולעוף לגמרי.....

נכנסתי לתוך טראנס של גירוי מטורף שהראש אותו רגע רצה להשתמש איתה ולא משנה מה יהיה המחיר!!

רציתי להתגרש ולהתחתן איתה !

ידעתי שאני מאבד שפיות ידעתי שזה יצר הרע ידעתי שאני מאבד אחיזה במציאות...

ירדתי למטה. התקשרתי לחבר. רעדתי בשיחה איתו רעדתי מרוב הקריז והאמוק שנכנסתי אליו.

אבל שיתפתי שיתפתי הכל.

כשסיימתי זה לא הפסיק והיא המשיכה לשבת שם עם גופה החשוף והמושלם... הלכתי לחדר שלי ירדתי על הברכיים והתפללתי לאבא שבשמיים!!!

אבאאאאאאאאאא
אני חסר אונים!!! אין לי סיכוי!!! זה חזק ממני! אין לי סיכוי.

התפללתי שישחרר אותי מהאחיזה של היצר הרע כשאני כורע על ברכיי.

ואסירות תודה שזה עזר והשתחררתי.

אח"כ כשהלכתי הביתה הראש לא עזב אותי שאיכנס אליה למשרד להגיד לה שנה טובה וחג שמח...
אבל כדי שזה לא ייראה מוזר שאני נכנס פתאום דווקא אליה עברתי דלת דלת בכל המשרדים של החברה להגיד שנה טובה רק כדי שאוכל להגיד גם לה מבלי שזה ייראה מוזר... (חוסר שפיות)

מתפלל לאלוקים להישאר בחיבור. לא לאבד שפיות. לוותר על כל מחשבה פנטזיה או רצון שקשור אליה או לאף בחורה אחרת.
זה הכל פנטזיה - אשליה - כלום שהיצר הרע מוכר לי כדי שאשתמש. כדי לחבל בשלום הבית עם אישתי. כדי לנתק ביני לבין בורא העולם.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !!!


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. כתיבה יומית. 5 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית.
מספר מעידות: 2
קושי: 5

וואו 
אתה פשוט השראה אחי

ווואווווו אחייי
חחחחחח הרגו אותי מצחוק 2 הסיטואציות ההזויות (זה שהיא ניגשה עם בקבוק פתחת והיא פשוט הלכה והשאירה אותך ככה והקטע של לעבור דלת דלת ולהגיד שנה טובה)- לא צחוק עליך כמובן אלא מתוך ההזדהות העמוקה ראיתי את זה קורה לי וזה פשוט הזוי ומצחיק.

לא יודע אבל ממש ממש הזדהתי מצליח להבין את זה לגמרי וזה ממש קושי עצום באמת אפילו הרבה יותר מפשוט בחורה שניראית באמת טוב לדעתי.

אני חושב שזאת התחפושת הכי אימתנית של היצר שממש קשה לזהות, אולי רק אחרי זמן של פעולות ושיחרור וגם אז לא בטוח, שיתפתי לאחרונה שעזר לי במקרה דומה אתמול -אומנם נמוך בהרבה הרבה רמות מכך פשוט להתפלל בכוונה על לקבל את המילוי הזה דרך אלוקים ולא דרכה.

זה לא פשוט וכרגע לא יודע מה להגיד מעבר.
תמשיך לשתף אותנו ואת החברים בטלפון בצורה חיה, לזכור ולהבין שהמחשבה סך הכל לא שפויה ואמן שאלוקים ישחרר אותך מכך. 
שלא יביא אותנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון!!

מקרה דומה גם קל מה שהיה לי בעבר הספונסר אמר לי משהו שנשמע לי נכון- זאת עוד תחפושת של התאווה שמגיעה בצורות שונות, אבל לתאווה זה לא משנה איך ומה,  המטרה שלה היא בסופו של דבר להגיע למצב שאתה משתמש.

אין גבול לנסיונות שאנחנו עוברים.
מה שלי עוזר זה לדמיין את מה שיקרה במידה ואמעד.
איך ייראו חיי? הרס וחורבן.
במידה ואמעד, אבגוד, אחרי תקופה קצרה זה ייהפך לעול, כובד עצום על הלב והמוח.
הפחד להיתפס, הבריחה מהמשפחה וחוסר תשומת לב לילדים ולאישה, תתחיל שנאה עצמית, אשמה, לא אוכל להסתכל לאישה בעיניים ובטח לא להיות איתה באינטימיות.
בשביל מה אני צריך את זה?
סבלתי מספיק
למה להרוס שוב את חיי?
זה בד"כ מספיק כדי לגרום לי לסגת מכוונה להשתמש
שתהיה שנה טובה לכולם

שלום חברים יקרים ואהובים ! 

תודה רבה על התגובות האחרונות של לפני שבוע. 

אני רואה ששבוע שלם לא הייתי כאן ולא רשמתי. אעדכן במה שהתרחש עד כה, אנסה לקצר למרות שזה מרגיש כאילו חיים שלמים עברו עליי בשבוע הזה....

קודם כל אסירות תודה ענקית לאלוקים על ראש השנה הכי קדוש ומחובר שהיה לי בחיים. ממש הגעתי גבוה מאוד מבחינה רוחנית, דרך ניסי ניסים שעשה לי אלוקים (נכנסתי פתאום למניין סגור של הרב בישיבה ליד הבית עם תלמידים שלו, התפללתי איתם כל החג קבוע, קמתי בנץ יומיים, לא ישנתי כל החג גם לא אחה"צ, למדתי, השקעתי, קראתי תהילים, הייתי עם הילדים והיו לי 0 פעולות על תאווה 0 מוחלט)

הגעתי לקדושה מאוד מאוד גבוהה בחג הזה שלא הגעתי לעולם... וזה לא שתכננתי... וגם זה לא בא ממקום של "חייב" אלא ממקום של באמת רציתי! וזה היה פשוט פשוט מדהים.

אחרי החג ממש מרוב הקדושה הזאתי וגם הפסקת העישון הייתי פשוט בעננים. אבל בצאת החג התחילה לקנן בי הבעסה מהעובדה שאני לא יכול לעשן יותר..
במהלך היום חשבתי שאני כבר יכול להתנתק לחלוטין מהתכנית, שאני כבר לא צריך אותה...
הייתי במצב כל כך חזק ומחובר, שגם שעברו לידי בנות ערומות פשוט סובבתי את הראש וחשבתי (הייתי באשליה) שזהו, שמוח שליט על הלב - שהראש שלי כבר יודע לפרש שבחורה חצי ערומה אני לא רוצה להסתכל עליה בכלל..

בערב יום שני הלכתי עם אישתי והילדים לגינה ואח"כ לפארק, טונה של מושאי תאווה סביבי והתחלתי לאבד את זה. מסתכל לא מסתכל... מחפש לא מחפש... בורח אבל לא בורח.... 
וכל אחת מגיעה יותר מושלמת מהשנייה... התחלתי לאבד את זה לחלוטין.

בבוקר אתמול עוד נסעתי לעבודה כשמחשבה רצה לי בראש שאני לא צריך לעלות לקבוצה הטלפונית בבוקר יותר... כי זהו אני כבר לא אשתמש יותר בחיים הרי...

ראיתי מישהי בלובי של הבניין בעבודה שגמרה אותי לחלוטין. אז פשוט התחלתי להתבונן בה בלי הפסקה ללגום אותה. אני חושב שהיא קלטה גם שאני מסתכל עליה והלכה.. ואז הלכתי לחפש אותה וראיתי שהיא עברה לשבת בלובי ה-2 של הבניין.... כנראה כי לא היה לה נעים שאני מסתכל עליה...

וזהו, כל היום אתמול היה מלא מלא מלא בפעולות על תאווה. ממש הגדשתי את הסאה. כל היום במחשב דרך איזה משהו שהיה פתוח לי חיפשתי סרטוני תאווה ביוטיוב בלי הפסקה... שעות על גבי שעות
בסוף שיחת טלפון עם חבר יקר שדאג לי וכרעתי על הברכיים ורציתי לוותר
סגרתי את הפלאקי את האתרים שהיו פתוחים לי והתחלתי לנסות לעבוד.

כשיצאתי הביתה מהעבודה שוב איבדתי שפיות. נסעתי לחוף הים הרצליה - תל אביב, לטיילת, אלנבי רחובות במרכז תל אביב איפה שכל הפריצות ושוטטתי ושוטטתי ושוטטתי בלי הפסקה כשאני לוגם מכל הבא ליד.

אחרי זה בערב הייתה קבוצה שבגלל הסגר עברה לזום ואני תכננתי במקום ללכת לקבוצה לסוע לשוטט במקום לא טוב עבורי.... שמוביל כמעט תמיד לנפילה. תכננתי את זה לפרטי פרטים איך ומה... והגיעה השעה ויצאתי לדרך ונסעתי לשם.
לא הצלחתי לוותר... לא הצלחתי לנשום... לא משנה מה פשוט לא הצלחתי לוותר...
אסירות תודה שחבר התקשר במקרה כי הוא קיבל איזה הודעה בוואצפ על הקבוצה בערב והטלפון שלי מופיע שם כאיש קשר... אז הוא התקשר לשאול משהו ושאל מה המצב ואמרתי לו על הפנים אחי אני נופל....

וזהו דיברנו ודיברנו ובאסירות תודה עליתי לקבוצה בזום... וחזרתי למתחת לבית שלי..
ואז לקחתי קורקינט חשמלי ונסעתי לשוטט בפארק ובגינות איפה שכל הבחורות עושות הליכה וריצה חצי ערומות ולגמתי עוד במשך חצי שעה ארבעים דקות ..... תוך כדי שאני בקבוצה בזום....

קמתי בבוקר עם רצון אמיתי להשתמש... וכוונות והכל.....

דיברתי עם הספונסר. דיברתי עם עוד חברים. לאט לאט חוזר לשתף הכל... למזלי הפלאקי כרגע סגור לגמרי בעבודה אז אין לי איך להגיע לתאווה למרות שלחצתי על הפתיחה שלו וצריך להמתין 24 שעות אז זה יקרה מחר ב-10 בבוקר הפלאקי ייפתח ואני מתחנן לאלוקים שייתן לי נכונות לוותר על זה ...

הראש כל הזמן אומר לי שבגלל שהמחשב חסום לחלוטין אז אני מוצא דרכים אחרות לא בריאות להשיג תאווה... מסתובב ברחובות עוקב אחרי בנות.... שכבר רואות אותי וקולטות אותי ולא נעים יזמינו לי משטרה בסוף..... והולך משוטט בכל המקומות האלה של הזונות רחוב ..... בקיצור... מחשבה מעוותת כשלעצמה לפתוח את האינטרנט כדי לגלוש לאתרי פורנו כדי שלא אצטרך לשוטט.... אבל אם אני פותח את הפורנו אני עלול ליפול....

אני לא בקו השפיות היום... ואני מתפלל לאלוקים בכל הכוח שיעזור לי ...

התפללתי שחרית במניין זה היום ה-3 ברציפות ואני אסיר תודה על כך... אבל הראש היה מלא בזבל כל התפילה...
אסירות תודה שלפחות ב"שומע תפילה" התחננתי לאלוקים שיעזור לי להשתחרר מכל הרעל שהכנסתי לגוף מבלי לפעול עליו....
שיעזור לי רק להוריד את הראש בימים הקרובים ולתת לזה לעבור ....

קשה לי כמו שבחיים לא היה לי קשה ... ודווקא בעשרת ימי תשובה .... הזוי ....
אני ממש חושב שהניתוק הזה מהפעולות, ניתוק של שבוע שלם, הוא זה שגרם לי להיזרק ככה לחלוטין מכל המדרגות ולחזור לנקודת ההתחלה...
הייתי אמור להיות כבר משומש... אני עדיין עלול להשתמש כל רגע ... 
המונה אמור ועלול להתאפס...

זה מה שהניתוק הארוך הזה עשה לי ... 
כל השבוע הזה לא עשיתי שום פעולה כמעט... התנתקתי לחלוטין.. לא כתבתי בפורום לא כתבתי לעצמי... לא התקשרתי לאף חבר ולא עניתי כשהתקשרו אליי... לא דיברתי עם הספונסר.... כלום....
חשבתי שאני לא צריך את זה. חשבתי שההתעסקות בזה גורמת לי להיות יותר חולה. כל מיני מחשבות שאני מבין היום שהן לא נכונות והן עצת היצר....


אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך !



אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. כתיבה יומית. 5 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה בזום. 
מספר מעידות: 10? לא יכול לספור כל היום היה תאווה אחת גדולה...
קושי: 10

ככל שאדם גדול מחבריו יצרו גדול הימנו. בהרבה מקומות (מהר"ל, רבי נחמן ועוד רבים וטובים) מוזכר הרעיון שדווקא כשלאדם יש התעלות רוחנית, מתגבר כח היצר כנגדו מונע ממנו להיכנס למקום עליון יותר. הרבה פעמים אחרי התעלות של ראש השנה יכולה לבוא נפילה גדולה מהחזרה לשגרה, לחשוב שמה שהיה בראש השנה לא היה אמיתי. צריך לזכור שאתה האמיתי הופיע בראש השנה וכשחזרת לשגרה דווקא יצר הרע התגבר בך יותר. גם כן צריך לזכור שכל יום יצר הרע מתחדש ומתחזק על האדם, ולכן אסור לשכוח שהוא קיים ולזלזל בו יצר הרע של היום תמיד יהיה גדול מיצר הרע של אתמול.
שמח לראות שהצלחת לחוות התעלות רוחנית בראש השנה, ואני מאמין שבעקבות זה דווקא הגיעה הנפילה. אבל אל תתייאש, ודאי יהיה קידוש ה' גדול יותר אם תחזור בתשובה דווקא מהנפילה ושכרך גדול יותר. מאמין בך אחי!

אח....
מתרפא היקר...
התגעגעתי אליך...
ולפוסטים שלך...
כל פעם שאני נכנס לאתר אני קודם בודק מה קורה בשרשור הזה...
כדאי שתדע את זה...
אני רק רוצה לומר לך שאני זוכר ממש את הפוסט שכתבת לפני שנה...
זה מהזיכרון שלי כי לא היה לי כוח לדפדף לשם...
אתה כתבת שהיה לך ראש השנה הכי לא מחובר בחיים, ושבסוף נכנעת ''לדביל שיושב בפינה...'' (ציטוט שלך) ועשית איתו כוסית או משהו כזה...
ואילו השנה ....
איזה אושר!
איזה חיבור!
איזו התעלות!!
אשריך!!!
ואני ממש ממש מתחבר למה שכתב פלימו בענין הזה בשם המהר"ל שבעצם זה אתה האמיתי!!
זה אתה באמת!!!
רוצה להתעלות!
להתחבר!
להיות קרוב לאבא בשמיים כל כך אוהב אותך!!
אבל מה לעשות...
לא באנו לפה על מנת להתענג מזיו השכינה...
זה יהיה בעזרת ד ' בגן עדן... (עם עוד נותר סיכוי כזה בכלל...)
כאן באנו לעבוד...
ולכן זימן לך  (ולנו...) ד' יתברך שמו בחסדיו וברוב רחמיו, ( זה אתה לימדת אותי...) את היצר ....
על מנת שנדע למה אנחנו בורחים ולאיפה...
וכך נוכל להיות יותר טובים גם בשאר המידות והפגמי אופי שלנו...
אבל הכי הכי חשוב שתזכור ותחדיר לליבך...
ממש כמו שאנחנו אומרים "והשבות אל לבבך"...
שאתה האמיתי זה אדם רגוע, רוחני, שמח, עולה ומתעלה, עם המון המון חיבור לדברים שברוחניות.
ואין ספק שכל הנקיות הזו שאתה נמצא בה 400 + יום, היא היא זו שגם גרמה לך להגיע למקום שהגעת.
תיהיה חזק.
בשבילך.
בשבילנו.

אוהב.
תומך ומערך.
הלוחם613.