יום 55
מרגיש כמו ציון דרך מסוים, החשיבות בציוני דרך היא ההזדמנות לעצור, ולו לרגע אחד, ולנסות לסכם,לסדר,באו ונחשוב חשבונו של עולם,
אול העצירה הזאת עם המחשבה הכרוכה בה לא ממש עולה עם 'רק להיום', מה יתן לך ומה יוסיף ניתוח עצמי ומצבי הרי קודש הקדשים הוא הנקיות של היום ותו לא,
אולי,
ואולי לא.
אני נקי באוננות ומפורנו חמישים וחמש יום בעזרתו יתברך ואלמלא הקב'ה עוזרני איני יכול לו,
היו לי כמה מעידות קטנות בדרך,כמה הסתכלויות כמה שיטוטים,כמה פעמים בדקתי את גבולות הסינון שלי... אבל ברוך הוא וב'ה שמו אשר לא נתן למוט רגלי,ונשראתי בצד הנכון של הגדר!
אז למה אני לא שמח, למה אני לא מאושר,
לפעמים נראה לי (וידוע לי שאני לא הראשון שכותב על זה) שקודם 'תקופת הנקיות' יכלתי להיות הרבה יותר קרוב לה',
יותר פעיל יותר מספיק, ולמה זה אני מרגיש עכשיו תקוע בכל שאר שלבי החיים, וכאילו הדבר היחיד שאני מצליח לעשות זה להשאר נקי, אבל יחד עם הנקיות הלכה לה האנרגיה הלכה לה ההתלהבות, ההתפעלות, וההתרגשות,וסתם אני כמו מכונה ,נקי היום, יבש אתמול ,מהרהר כמה זמן זה ימשך עד הנפילה...
אני מתגעגע לנאיביות של התקופה הקודמת,
לזמנים שאמרתי לעצמי 'זהו עשר שמעון אתה כבר מחוץ לזה יצאת מזה ולעולם לא תשוב לכסלה' אולי זה היה נאיבי מצידי, אולי זה לא ממש עזר לי להשאר נקי,
אבל הרגשתי הרבה יותר חי, עכשיו אני יושב וסופר ימים כאילו זה התכלית החיים,
אני לא מצליח להכניס את ערכי הנקיות ואת הכלים שאני מקבל כאן לשאר תחומי החיים,
לא מרגיש חיבור לה' לא מרגיש חיבור למשפחה, לחברים, לאף אחד, יושב לי מתבודד בחלל הפנוי והמעיק שנמצא אצלי בראש,
נכון שאני קצת מלמד זכות על עצמי ,"הימים האלה הם לא רגילים" "הקורונה וגרורותיה עם כל שידוד המערכות שהיא מביאה", "השינוים במהלך הסדיר והתקין של החיים", ובכלל כל סדר היום והחיים שהשתבשו, ועוד הרבה סיבות,
אבל אז נזכר שרק לפני חודש וקצת בתחילת דרכי כאן, גם היתה קורנה, גם הייתי בלי סדר יום רגיל, ואפילו הייתי במקום זר ורחוק ובכל זאת היתה לי הרגשת חיבור מדהימה,
אני צריך לעשות חשבון נפש אמיתי,
לא רק להשתפך ןלחרטט כאן בפורום.... אלא לנסות לראות באמת מה עבד אז שלא עובד עכשיו, למה אני סחוט מכל רצון להצליח בכל תחום של החיים, למה אני לא מנצל את הימים האלה את הפוטציאל שבי, את הרצון שלי לקרבת ה', את הרצון שלי להתפלל,ללמוד ,לפעול ולהתקדם בכל עניני חיי בבני חיי ומזוני,
אולי באיזשהו מקום התייאשתי והזנחתי לאחרונה את כל התחומים האלה,
הסתפקתי בהרגשה הטובה שלי כל בוקר שאני מסמן באתר 'תודה לא-ל אני נקי', אולי ההרגשה הטובה הזאת בעצם קצת משקרת לי ואומרת לי שהנה אתה מתקדם אתה מצליח אתה פעיל, ודייקא דרך אותה הרגשה אני הולך ומזניח את כל שאר תחומי החיים,
אני מתפלל לפניכם חברי!
להתחיל לנסות להפנים את יסודות המאבק לנקיות לתוך שאר התחומים של החיים, להתחיל לחוות את החיים כמו שהם באמת! להפסיק לברוח,להפסיק לטייח, להסתכל לכאב ולמציאות בעיניים ולחיות אותה כמו שאמר אותו קדוש "במקום שקשה לעבוד דרך מכשול מוכרחים לעבור דרכו" (ביידיש זה יותר טוב "מוז מין אריבער...או "לכתחילה אריבער" ויש לדון בהבדל בין השניים ואכמ'ל...)
"כי בך ארוץ גדוד באלוקי אדלג שור"
