הושענא רבה תשפ'א
יושב בסוכה מנסה להאזין לקבוצת ה'צועדים' בטלפון, לא סגור על עצמי בכלל, מה אני עושה פה? למה אני מאזין לזה?
למה אני לא נמצא עכשיו בבית המדרש שומע משנה תורה,אומר תהילים לומד מתפלל, על החיתום הנורא של מחר...!
בראש מהדהים כל הדיבורים שדיברתי היום לקבוצה של חברים, כולם ישבו והאזינו כאשר דיברתי על רוממות היום 'הושענא רבה' הזכרתי את מנהגי הראושנים וחסידי אשכז, את הרעיון של 'יום ערבה' 'יום הבכיה' וכו' וכו' ,
דווקא נראה שהם נהנו וכנראה התחזקו, הם בטח יושבים להם עכשיו וקוראים תהילים או לומדים תורה בדבקות בעקבות שיחתנו, חחח מענין מה הם היו אומרים אילו ידעו שמוסר השיחה עצמה יושב לו מבולבל כולו, ומקשיב בחצי אוזן לקבוצה של מכורים לסקס...
הושענא רבה תשס"ו
עשר שמעון בחור הישיבה הצעיר מרוגש לקראת הושענא רבה,
הלילה הוא ילמד בעיון!!! למדו בישיבה באלול "שטרות" כתובות י'ח, והמחברת שלו מוכנה,
אמנם בחול המועד לא כותבים, אבל את חידושי התורה הנפלאים שהוא עתיד לחדש הלילה אין ספק שמותר לכתוב מדין 'דבר האבד', הלוא בעוד שנים כאשר יפשפשו בין גנזיו של הרב הגאון האדיר המופלא והעניו רבינו 'עשר שמעון' ימצאו את המחברת הזאת, איך יתפעלו כולם שבגיל צעיר כל כך ישב לו בליל הו'ר וחידש חידושים נפלאים כאלה קילורין לעינים, אההה אשרינו,
כך יושב לו עשר שמעון הצעיר והוגה בדמיונות והלב שלו מלא בשמחה,
אז נכון שבחול המועד הוא מעד קצת ונכנס לחנות הסרטים ברחוב המרכזי בעיר זאת שמוכרת סרטים כחולים (חחח זוכרים איך קראו לזה פעם) מאחורי המחיצה, וקנה לעצמו כמה דיסקים (שאין לו מושג איך ימצא אפשרות לצפות בהם) אבל מי זוכר את זה בכלל עכשיו, בליל הוש'ר ליל החיתום הלילה של כל הלילות!!!
כמה מהדהדים באזניו דברי אביו שכל שנה מדבר על "ההזדמנות האחרונה" שהקב'ה נתן לנו, עוד יום אחד ואפשר ממש לשנות הכל!!
אז נכון שהוא החביא את הדיסקים הנ'ל ולא היה מוכן לזרוק אותם, אבל מי חושב על זה בכלל עכשיו שהוא בדרך ללמוד לעלות בהר ה' ולקום במקום קודשו,
עשר שמעון יוצא מבית הוריו, נכנס למעלית הבנין, ואז הוא נזכר שבמקלט הבנין פתחו לאחרונה חדר כושר, ויש שם מכשיר ווידאו, הוא גם נזכר שיש לאמא מפתח של החדר הזה, ושהוא נמצא במטבח,
עשר שמעון רץ בחזרה הביתה ונוטל את המפתח, יורד למקלט, את החריקות שהדלת עשתה עד היום הוא שומע בראש, כבר חשב שכל הבנין התעורר...
את מסכת כתובות שלו יחד עם הקובץ מפרשים והמראי מקומות הוא מניח מצד, רק לרגע .... ומדליק את המכשיר, בדרך הוא כבר הביא את הדיסקים,
אי אפשר לחבר אוזניות למכשיר הוידאו הישן אז הוא שומע ממש על שקט, הלב שלו מנתר מפחד, הוא מפחד פחד מוות שמישהו ישמע משהו ויכנס, אבל הוא בשלו... וכשהוא קולט שיש מצלמת אבטחה במקלט ויש בה אור אדום שמצלם הוא בכלל משקשק מפחד,
אבל לא מפסיק,
את המראות שהוא ראה שם הוא לא ישכח לעולם, ובכל שנה בהושענא רבא הם חוזרים אליו, כך ישב שם לילה שלם,
ובסוף הלילה כשהאיר היום נטל לו את הכתובות שלו עם הקובץ מפרשים והסתלק לו,
חוסר שפיות,
הושענא רבה תשפ'א
עברו עלי ימים מבלבלים,
מרגיש מחובר מאוד מצד אחד אבל גם נפלתי הרי, ואין לי בטחון בעצמי בכלל,
הסתירה הפנימית הזאת כל כך חזקה, כל כך חריפה, לא יעזרו לי כל טענות ה"זה לא עברה אם זה מחלה" "ה' אוהב אותך בכל מקרה" "זה לא מעיד כלום על הפנימיות האמיתית שלך" וכו' וכו'
מי שטעם את הכאב החריף של מעבר מלימוד תורה ולהשמיע דברי תורה לקבל כבוד, לקבל יחס, 'נו תגיד משהו לכבוד החג' 'אולי איזה דבר הלכה' ידע על מה אני מדבר,
מי שלא טעם את השבירה בלב מהמעבר מהגדרות הרב מבריסק על "תקנת לולב במדינה" ודברי ר' צדוק הכהן על "בסוכות מתגלה כבוד שמים" לתהום החלולה של הסחי ומיאוס של כל זוהמת האינטרנט לא יבין ולא ידע,
"הושענא דגן מדלקת" רבונו של עולם כל כך הרבה דגן אני מנסה לגדל, וכל זה נדלק לו ונשרף, הולך וכלה...
"הושענא מגדים תמתיק ותושיע" רבונו של עולם תמתיק לי את המגדים שלא אהיה כמו הנחש הטועם עפר כל ימיו,
"הושענא נא תמוכים עליך" רבונו של עולם בשביל כל אלו שכבר מבינים שאין תרופה אחרת אין על מה להשען אלא עליך כמה אנחנו חסרי אונים ממש ורוצים להתמך בך!
"אל נא ברך בעטור שנה,אמרי רצה בפלולי ביום הושענא,הושענא נא והושיעה נא"
